בשבילי... רק בשבילי...

חשבתי על המיניות שלי לאחרונה ..

פורה במיוחד.

אחרי שנים שלא.

לפעמים אני פשוט מנסה להבין אם תמיד הייתי כזו או שאתה גרמת לי להיות כזו .

לפעמים אתה צוחק ואומר שאנחנו יחד בגלל הסקס..

אנחנו עולם ומלואו , והסקס ביננו הוא חלק שלא יכול להיות נפרד מהעולם הזה ..

עולם מגוון , מדהים, מספק ,מענג וכיפי שאי אפשר לא לרצות אותו כל יום כמה פעמים ביום.. 

אני מכורה .

ממש מכורה.

ועברה לי מחשבה היום.. אם מאיזה שהיא סיבה הסקס ביננו יפסיק.. נצליח להחזיק את זה ? 

והאמת שלמרות שלא גמרתי 4 שנים , היום חד משמעית , ביחד איתך, לא מסוגלת לדמיין יום אחד בלי שארצה לגמור איתך.. 

אני באמת חושבת שזה קשור למגע שלך בי..

אז תמיד הייתי כזו ? 

מינית ? 

או שאתה פשוט יודע לתפעל אותי ממש טוב ? 

מזל שאנחנו יחד .. כי כרגע ובכלל אף גבר לא יכול לספק אותי כמו שאתה מספק .. התברכת ביכולות ששייכות רק לי ❤

בכל אופן סתם משתפת הרהורים על מיניות ..

אהוב שלי ,

תדע שכולי הערכה .

אתה עושה עבורי מה שאחרים לא מוכנים לעשות .

זה לא מובן מאליו , הטיפול בי , הטיפול בבנותיי.

אתה רואה אותי תמיד.

לפעמים אני מרגישה אני באיזה חלום..

זוכרת שנגעתי בעצמי והיה לי כל כך קשה לגמור.. 

הייתי בטוחה שאתה ישן ושפתחתי את עיניי ראיתי שאתה מסתכל עליי.

מחכה בציפייה לשמוע אותי מתחננת לעזרה שלך.. 

סופ"ש עם 4 ילדים ולא זוכרת מתי הרגשתי כל כך מסופקת מינית.

זה רק בגללך.. איך שהוא אתה מצליח לספק לי הכל.

אינספור גמירות , שנ"צים , טיפול בבית ובילדים שלנו , פרנסה וחיבוקים ונשיקות שממלאים את כל העשייה הזו עם חיוך ענק.

אני מאוהבת ..

אני רוצה להסניף אותך שעות ולחיות איתך ימים במיטה .

תודה לך על מי שאתה.

זו לגמרי זכיה לחיות איתך לאהוב אותך ולהיות נאהבת על ידך.

מחכה כבר לחזור הביתה..

שתגמיר אותי ותשכיב אותי לישון.

ואלו הרגעים שאני מרגישה לגמרי הילדונת שלך.

מתגעגעת אלייך 💋❤

אני בבית שלנו , 

במקום שלנו , הפינה שבה מתקיימת שלווה ואהבה.

מקום שבו החלטנו להתכנס עם משפחתנו ולייצר הרמוניה נפלאה בין המשפחות.

נדמה שיש שלנו שומר פרטי שנותן נחת לכולנו לאחר שנים של קושי .

אני חייבת לומר לך שאני מתחילה להכיר את עצמי אחרת .

ואני אוהבת את זה.

אני פשוט טובה יותר.

אני מה שאני רוצה להיות אחרי שנים שלא הצלחתי להיות מה שאני רוצה .

שלווה , סבלנית , מכילה , מלאת נתינה ואוהבת.

הכעס יצא ממני ופינה מקום למלא אהבה .

וכל יום שעובר אני גאה בעצמי שהגעתי למקום הזה ומופתעת בו זמנית מהתנהלות שלי.

היה לי רגע של עצבות אתמול בלילה.

שניסיתי להסביר לעצמי למה קשה לך לאהוב אותי במילים.

האם אני גורמת לך להרגיש את מה שאתה גורם לי להרגיש.

אני מרגישה תמיד שאני משתפת אותך בכל דבר שאני מרגישה ואתה פשוט נהנה לשמוע אבל שם זה נגמר..

ואני שואלת את עצמי..

למה יש לי כל כך הרבה דברים לומר לך ואתה לא מסוגל לומר אפילי חלק..

אני לא יודעת אם הדרך הנכונה היא פשוט להפסיק לומר לך אותם או להמשיך ולקוות שיום אחד זה ישתנה אצלך.

לבנתיים אני ממשיכה..

אני רוצה שתדע שכל יום שעובר אני אוהבת אותך יותר.

לא דיימנתי שהרגשות שלי אליך עוד יכולים להתעצם אבל הן מתעצמים..

זה מפחיד , מאוד.

כל כך טוב לי שזה מפחיד לחשוב שאני יכולה לאבד את זה.

אתה באמת הנפש התאומה שלי.. 

אני רוצה אותך לידי למשך שארית חיי.

אתה האהבה הבריאה שלי.

וכולי תקווה שהברכה הזו ששרוייה מעלינו תמשיך להתקיים.

בא לי שתיגע בי שעות.

שתלטף אותי , שתלטף את נפשי.

בא לי לשמוע את הקול שלך מוציא מילים של אהבה ואת הזין שלך בתוכי לילה שלם.

בא לי לשכב על כתפייך כי שם אני מרגישה הכי רגועה ובטוחה .

אוטוטו 9 חודשים יחד.

מרגישה קרובה ללידה.

כך הקשר הזה.. 9 חודשים שנרקמו להם ויצרו להם חיים עד רגע המחייה שלנו יחד .

הלידה תהיה המעבר שלנו לחיים משותפים .

והחיים האלו סוף כל סוף יהיו כמו שאיחלנו להם כל חיינו.

אני מרגישה השתוקקות להיות לידך תמיד.

תמיד קשה לי לרשום שאתה החבר הכי טוב שלי כי "חבר" ואתה זה לא הכי מסתדר לי .

אז אנסה להסביר לך בכמה משפטים ..

אתה האדם שאני הכי אוהבת לדבר איתו.

אתה האדם שאני הכי אוהבת לצחוק איתו.

אתה האדם שהכי כיף לי לשתות איתו , לאכול איתו , לבלות איתו.

אני מתה על הצחוקים שלנו , על החיוך החרמן שלנו , על הזין העומד שלך בבוקר .

על זה שאנחנו מדברים על כמה בא לנו להזדיין ואני רטובה כולי ולך נעמד הזין באמצע שום מקום עם מלא אנשים מסביב 🤣.

על זה שאנחנו מסתתרים לפעמים כדי לגעת אחד בשניה כי אי אפשר להתאפק כל כך הרבה זמן בלי.

על היותי זונה שלך , 

הערבים האלו שאני מרגישה שאתה משתמש בי , על הגבר שאני רואה מעליי, על המשחק הזה שלפעמים מטריף אותי ואני אוהבת אותו כי הוא מייחד אותנו .. מוציא אותי ואותך ממקום של רעש וממקום של רעש מכניס אותנו למקום של שקט.

בא לי שתביט בי בעיניים..

שתגיד שאני שלך לעד,

בא לי את המבט האוהב שלך שארגיש שאתה שלי לעד.

בא לי ימים ולילות ..

את הקפה בבוקר ואת הבייליס בערב.

את הכאפות שלך , את הנשיקות שלך.

בא לי שתיגע בי שעות.

קשה לי בנות שלי שאתן מבקשות את אבא שלכן.

שאנחנו ברגעים טובים ואתן אומרות את שמו.

קשה לי שאתן רוצות אליו.

לא בגלל שאני צריכה להסביר לכן שאתן לא יכולות לראות אותו ..

בעיקר כי אתן מזכירות לי אותו.

האדם שהצליח לגרום לי לכל כך הרבה טראומות.

לגרום לי לפחד ממנו .

אתן מזכירות לי את האדם ששיבש את חיי , ששיבש אותי .

שאהבתי אותו והייתי כולי שם אבל הוא היה השטן.

האהבה השגויה שלי .

אתן פרי האהבה הזו , האהבה הלא נכונה שבחרתי בחיי.

לא קל לי בנות שלי.

אני במקום אחר היום , במקום בריא וטוב ואני רוצה להראות לכן איך אהבה נראת , איך היא מרגישה ואיך היא גורמת לפרוח.

ואתן ? 

עם התמימות המתוקה שלכן מבקשות את אבא.

הדבר היחידי שזה גורם לי זה לעצבים.

אי אפשר לשכוח 11 שנים.

להעלים את כל הפצעים.

במיוחד שהוא כל כך קרוב ..

ואני לא יודעת מה הדבר הנכון..

לאחל לכן לשכוח או לאחל לעצמי לשכוח.

אני רק מקווה שהכעס בי ירגע.

שלא אחשוב עוד על מה יכול להרגיז אותו.

לא לחשוש מהתגובות שלו.

שיהיה לכן אבא.

שאני אשתחרר מהטראומות.

שנדע יחד אני והטעות שלי איך לגרום לכן לאושר.

זו היתה השנה המשמעותית בחיי.

שנה של שינויים טובים.

שנה של יציאה מעבדות לחירות .

שנה שבה בחרתי בדרך שלי ולא נתתי לאף אחד להזיז אותי הצידה .

שנה שבה למדתי להפסיק לפחד.

לתת לעצמי להרגיש.

לבחור נכון.

לדעת מהו הנכון .

השנה מצאתי מה שלא מצאתי שנים.

השנה מצאתי את הבית שלי.

את השלווה שלי.

את הרוגע.

מצאתי את עצמי האמיתית.

מצאתי אהבה נכונה.

בריאה , טובה, מחבקת .

ואיתה..

בשנת 33 לחיי..

אבנה איתה בית.

רציתי לכתוב לך.

לספר לך כמה זה מרגיש טוב להיות אופטימית בקשר לחיי.

כמה זה נחמד לחייך שאני מספרת על הזוגיות שלי.

אני חושבת שהשנה הזו היתה שנת מעבר .

מחיי הקודמים לחיי העתיד.

אני לא בטוחה לפעמים שאני באמת מעקלת את הדברים אבל משתדלת לא לפחד מהטוב אלא לחבק אותו ולהאמין שהוא מגיע לי.

אני רגילה לאחרת ..

רגילה להסתיר את האמת לגבי הזוגיות שלי ולכן לעולם לא חייכתי חיוך אמיתי שדיברתי עליו.

רגילה לדרישות ולכעס ולקושי.

אנחנו רגע לפני המעבר ..

רגע לפני שאחווה אותך ואותנו אחרת.

והאמת ? יש בי פחד.

בעיקר כי אני לא יודעת לחיות עם הטוב .

אני לא יודעת לחיות עם טוב. 

אני לא יודעת לחיות עם טוב.

ואני לא יודעת איך זה להתרחק מעוגן חיי ולנסות להאחז בעוגן חדש.

כמעט כמו לעבור לספינה אחרת..

מרגישה שעבר יותר מדיי זמן מאז שראיתי אותך.

אני מרגישה בעצמי את ההבדל בין הימים שאני איתך לימים בלעדייך.

אני שונה.

אני כל כך הייתי מרוכזת בעצמי במעבר הזה ובקושי שרק עכשיו יוצא לי לחשוב עליך.

על איך אתה מרגיש לגבי זה ?

האם יש לך חששות ?

אשמח לדעת איך ההרגשה אצלך..

אני רוצה שתדע שחשוב לי לשמור על הכתיבה הזו.

אני מרגישה שאני חושפת את רגשותיי באופן הכנה ביותר .

אני מבינה את עצמי טוב יותר.

אנחנו עוד כמה ימים נהיה במדינה אחרת .. נחגוג אחרת .

אבל אני משום מה לא מצליחה לדמיין את הטוב הזה.

אני פשוט חושבת עליך..

על החיבוק שלך , על הנשיקה שלך , על המאהב שלי שאני מעבירה איתו שיחות של שעות במרפסת , על הגבר שמתיש אותי במיטה וגורם לי לישון עם מגע מלא בחום.

ואני לא מצליחה לראות שום דבר נוסף מלבד געגוע.

אפילו לא את נתב"ג.

אז מזכירה לך שאני כאן מתגעגעת.

אני אוהבת אותך.

בכל ליבי.

עוד מעט אפקח את עיניי ואראה נוף אחר.

עוד מעט אחלוק איתך קפה בבוקר.

עוד מעט אסע ברחובות חדשים.

אכיר אנשים אחרים , אהיה בעבודה אחרת .

עוד מעט אאסוף את בנותיי ממקום אחר .

אחזור לבית חדש.

עוד מעט אקבל חדר אחר עם פינה שקטה במרפסת.

עוד מעט אקבל אותך בפתח הדלת .

עם ילדייך.

עוד מעט אזכה במשפחה חדשה , בחיבוקים חדשים ואהבה חדשה .

עוד מעט אבלה איתך ערב ערב.

עוד מעט ארגיש את היד המלטפת שלך מרדימה אותי.

עוד מעט המשפחה שלי תהיה מורכבת ושלמה.

רק עוד קצת..

אסיים את הדרך התלולה והמסוכנת .

רק אסיים את ההתמודדות עם הפחדים שלי והחששות .

אסיים לשחרר ממני את הלחץ ואתן לדברים לזרום.

אמסור לך את הדאגות שלי ואתן לך להיות לי עוגן.

עוד קצת,

ויגיע רק אושר.

אנחנו שונים בנוף.

שני גופים שמצאו את ההשלמה שלהם.

הדברים נכונים לנו במידה שווה.

המינון שלנו שווה.

הייתי יכולה להגיד שנדמה שגדלנו באותו בית .. אבל אחים שונים אחד מהשני ואצלנו זה בדיוק ההפך.

אני אוהבת בך אינספור דברים,

נראה שכל יום אני מגלה עוד דבר אחר לאהוב בך.

מרגיש לי לפעמים שאני מביטה בעצמי במראה , אבל מביטה בגרסה הטובה והשלווה שלי, בגרסה הכיפית והמשוגעת שלי.

שאני שוכבת לצידך , מחובקים , מקשקשים ורגע אחרי אני חוטפת ממך סטירה על ההתחצפות שלי ומרגישה את היד שלך על הצוואר שלי ,זה המקום שאני יודעת שהקשר הזה תמיד יהיה כמה רמות מעל קשרים אחרים. 

החיבור הזה .

אתה יודע בדיוק איך לאהוב אותי, ללטף אותי, להשתמש בי ולפגוע בי.

אתה מכיר כל נקודה בנפש שלי.

כל מבט , כל הרגשה .

אני לא תמיד בטוחה שאני מכירה אותך כמו שאתה מכיר אותי.

לפעמים נדמה שאתה לא משתף בהכל.

אבל זה לעיתים רחוקות ואני רואה שטוב לך.

אני זוכרת שישבנו בגינה עם זוג חברים , הייתי צמודה אליך וכל מה שעבר לי בראש עד כמה אני ברת מזל .

אושר.

נורא קל לזוג להיגרר לסרקיזם בין זוגות אחרים אבל לא אנחנו , אנחנו שומרים אחד על השני.

זה הדבר המשמעותי ביותר עבורי.

שנשמור עלינו .

אני יודעת שאחרים מעניקים לנו "הערות" על כמה אנחנו מדברים , כמה אוהבים, כמה רצים ואולי עד כמה עיוורים ובסך הכל מנסים להעניק לנו באהבה את דרכם שלהם.

אבל שוב , אנחנו שונים בנוף.

אני מתה על זה.

ובמיוחד אוהבת את זה שאנחנו מקפידים לשמור על המעגל שלנו.

הפחד הכי גדול שלי שתיצא ממנו , שתושפע מאחרים.

אני רוצה לומר לך..

אהבה זו מילה פצפונת לעומת מה שאני מרגישה כלפיך..

חשבת שאני אוכל לחיות בלעדייך.. אני חושבת שאני לא אוכל להיות באמת מאושרת בלעדייך.

אתה מעניק לי מה שלא קיים באף גבר אחר.

אני שלך , אני תמיד יהיה שלך.

אהוב שלי.

אני יודעת שמתי שהוא תראה את זה .

ואני מתלבטת אם לכתוב .. 

יודעת מה זה יביא איתו .

אבל אני רוצה לשמור על המקום הזה כשלי .

ולהקפיד על להיות שקופה .

אז הבלוג הזה שתדע, נועד עבורי.

הכל טוב.

זה מה שאני מדברת .

אבל זו לא האמת.

לא הכל .

חלק גדול כן.

אבל לא , לא הכל.

נזכרת שהוא אמר לי להתעמק בטוב ואני מאוד משתדלת אבל מדיי פעם המחשבות צצות ואני נזכרת שאין לנו את אותם רצונות לעתיד.

ואני לא מפסיקה לשאול את עצמי למה אני צריכה את זה ? למה עוד ילדים ? למה חתונה ? בשביל מה ? 

אני נשארת בלי תשובות .

כי המענה הוא רגשי לחלוטין ולא שכלתני.

אין בי כעס כלפיו , רק אכזבה.

אפילו לא ממנו , מהרצונות שלו .

אולי זה בגלל שאני צעירה יותר , אולי אני רואה הכל בצורה ורודה מדיי .

מה שהכי מפחיד אותי זה מה שזה יעשה לי בעתיד.

לחיות עם הרצון הזה ואיתו באותו בית .

לא לרצות לדבר על זה כי זה מכאיב .

ולחיות בטוב , אבל לא הכל טוב.

אני לא התמודדתי עם רצון שלא סופק .

לא התמודדתי עם אהבה שהיתה אחרת משלי.

אנחנו מושלמים יחד , בזה אין לי ספק.

אבל אני לא מושלמת .

והלוואי שאדע איך לדכא את הרצון הזה .

הלוואי שאדע להתמודד נכון עם רצון לא מסופק.

ושבעיקר לא יהיה גורם קטן שאולי יגרום לי להיסגר. 

יש לי ולו עוד דרך ארוכה לעבור ..

וזה לא רצון שאני רוצה שימומש כרגע.

פשוט רצון שאני רוצה לחלוק איתו או לא לחלוק כלל.

אבל בנתיים , העיניים שלי עדיין ורודות ומאחלות ליום שאקרא לו בעלי ואב ילדיי.