לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בלום

עשר בלילה, הפרחים נוקשים
מחיאת כף, צליל
בא והולך במקום ריק
בחור שחור, מחיאת כפיים
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, בחור דו צדדי
ירח מלא ביניים של תשע
באמבטיה שטופה בחומץ
ירח מלא בוער במקום
מגדלי עשן הרוח מסובבת
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, ב-חור דו צדדי
האהבות הנכזבות
הן האהבות הנצחיות
הולך לישון עם כלום
מחר היום הפוך
נוסעת אניה לתוך מסלול של פוך
עשר בלילה, הפרחים נוקשים
מחיאת כף, צליל
בא והולך במקום ריק
בחור שחור מחיאת כפיים
עשה את מחיאות הכפים בסופה
בדלת דו צדדית, ב-חור דו צדדי.
שיעול שהוא גיהוק
תופס בין הסדינים
שפה שהיא גמגום מוחקת ציורים
האהבות האדירות
הן האהבות הבלתי אפשריות
ומאז שירו בי בארץ אחרת
אני מרגיש כל כך רע
אין לי תחושה.
האהבות הנכזבות
הן האהבות הנצחיות
-ריר-
לפני 19 שנים. יום שלישי, 13 בפברואר 2007 בשעה 20:34

וחשבתי שלי אין מזל.
לראות,עד הסוף.
פה עכשיו
התחלה של סיפור ,
זה הרגע הזה
אף אחד
לא יכול למצוא עצמו בו.
אף אחד ,גם אני.
בלי למשוך בחוטים.זהו ,
נגמר.
מבלי לחוש כאבים,
אבל לא,
זו רק התחלה...



לא יודע,מרגיש צורך לדבר על זה איתו...
אז כתבתי לי שיר.
בן זונה,כמו ציפור,
חוץ מהקטע של הסיחרור,והמצלמה ביד,
וההתרסקות,
והריאות שקרסו והשברים,
חוץ מזה ,
כמו ציפור, אהה,
והשיח,אבל מה זה שיח קטן אחרי 12 אלף רגל..\
והאלונקה..והאישפוז.
כמעט נהייה ציפוזארוס הצוללן הזה..

המנייאק...|:..

לפני 19 שנים. יום שבת, 10 בפברואר 2007 בשעה 7:05



כמה פעמים חלקנו בשפה הזו ,
הפכנו ערומים,שפכנו אור
שפתיים, ידיים ,רגליים,עלטה.
במילים שאנו צורחים ,בצער שנוצר.

ובכלים שלובים נחשף שוב הסיפור הזה ,
מאז ועד מחר ,הדמעות עדיין נוטפות,
פוגעות,מאז,באותה נקודה.
אולי נשתוק?
-כשאין לנו שום דבר חכם להגיד,אולי בכל זאת.

מה הפלא שאף אחד לא סובל אותי.
אני לא נערה בת 16
גבר מתוסכל בגיל העמידה\מעבר\דום לב
אני לא רופא,מרגיש מצויין ,תודה ששאלתם,
אין לי BMW
.
ואני די בטוח ...משו,,,משו...
משו.



ש..משו משו משהו חשוב.


ברצינות,ולעניות דעתי,
טוב שנשפך עוד קצת אור על הפרשה.
עכשיו כל השרמוטות והשרמוטים יראו כמה ,עוד שרמוטים יש בעולם,
ובארץ במיוחד.
יש פתגם מאוד מאוד חכם שלא אני המצאתי דרך אגב,שאומר,
אתה לא יכול ליצור יש מאין.
אתה יכול ליצור יש מיש,
אין מאין.
וזהו בערך,
בנקודה הזו גם אני שואל את עצמי המון שאלות.אבל מעדיף לשמור אותם לעצמי.
או לפחות לאנשים שחושבים ויודעים שיכולים לעשות משהו בעניין.
נהשבתוח,אין שפה,אין חינוך,אין עבדה,
קשה.
אין כלכללה,אין בטוחה בדרך,אין כסף,אין תרבה ישראלי מהטוב ליהודים עושם פה.
אין שפה.
אין רבין
אין רבי
היה ערבי.
זונות,ברוסייה גם יש.

פקה- פקה
לפני 19 שנים. יום חמישי, 14 בדצמבר 2006 בשעה 16:43

,..
רציתי לכתוב משהו....

טוב,לא חשוב.

משהו בקשר למשחק ,ופצצות ,
וסדר עולמי חדש ,
זה קורה לי לפעמים גם ,שאני מעמיד פנים
שהוא אי והיא ,ומוחק אותו מהמפה ,
ועושה אותו אותה נשפך כזה,
ממש מטיל פצצה,
את האמת ,צריך כזה ,לדעתי נו...שכחתי לאמור..

בא ארנב עכשיו ,מה,אני צריך שואל?
אני אגיד לו עוד מהשקוף הזה,
שלא יורד ולא עולה.
הכלום הזה בתוך משקה לא מתכלה,
לא בטרייה לא מטען ושום שיטה.
רק אגו כוח ושליטה.

ואני אגיד לו שם,והוא יגיד לי פה.
הוא יקשיב לי הבן תחת הזה
וגם יראה מה שם.
יוצא משם נכנס לפה
תופס לא,?תתפוס...
נכנס לשם נכנס לפה.


אהה,נזכרתי,

מה היה קורה אם בכותונת לא היו פסים?

ו..האם דבורים בוכות?

זהו ,זה כל הסרט להיום...
אהה ואם אפשר...
למסור ד"ש בזריז ..
לבני.ד"ש לז'קו.
ובני.השארתי לך את הדף שלקחתי אז..אתה יודע,
בזולה....טוב אז יאללא ,ביי.
ביי



ועוד משהו שבכלל רחוק מלהיות קשור,

חומה.

eee

לפני 19 שנים. יום ראשון, 10 בדצמבר 2006 בשעה 20:29

לא רוצה להרחיב את הדיבור יותר מדי ,
אין לי משהו מעניין מדי לספר,
יש לי כבר תלונה אחת בקשר לחומוס
תלונה אחת על הכפית
ושתי תלונות על הפיתה,יאעני פיתה יד שלישית יצאה לי.

ובכלל מי מורח בכפית ,מורחים בסיבוב ,עם כף.

ומה זה חומוס- מה??

שריף וארכדי בצוותא,לא סתם...אמיתיות...

אורי גלר כופף עוד מישהו...
הכלב שלי הפסיק לעשן,

עוד קרן לבית"ר ,עוד שיר מיותר....

החחח..יים...

אני מתגעגע לכלבה המנוולת שבגללה אני כאן,(*)

לא מצליח ללכת על הקוים יותר,

אין קוים!!!

גם אני יהודי!!

צריך לרדת,זאת התחנה.

צריך להיזהר מתולעים,לא רק ,אבל גם,

וגם מגמלים,הם יורקים רחוק הבני זונות...

ומששי קשת.

זהו ,

אההה,ונוצלתי מינית.
פעם,וחצי ליתר דיוק.
ושליש,
ורבע בסדר,ורבע.
סאעממק.
איך התעצבנתי.


כן.
וכשאני אהיה מוכן אני אדבר על זה.

נמרוד,די.


לילה טוב.

*(")*
\(+)/



שבוע טוב.///










לפני 19 שנים. יום שישי, 24 בנובמבר 2006 בשעה 18:46



I'm on a dock overlooking my mind
I hitch my boat and I drift off
Where fools whisper lies

Everything's a sign when dreams come alive

I'm not crazy at all, my friends they talk
I try to listen, but waves keep crashing
Against my mind to pull me where
The years are days and all those days
Are years I've lost
They've finally come to tell me
I'm alive in a boat to catch myself
Inside a dream

Everything's a sign when dreams come alive
Everything's a sign but still
You're asking why love is across
The frozen lake that always seems to break
When you walk to the other side

You are here now
We're not crazy at all
You are free now
We're not crazy at all
You are safe now
We're not crazy at all
You are



(WEST INDIAN GIRL)

לפני 19 שנים. יום שישי, 24 בנובמבר 2006 בשעה 18:34

המתכון!!!!!!

לחומוס בפיתה!!!!!

1.חומוס
2.פיתה(רצוי,אפשר גם עם פיתה)
3.סכין (וכמובן מבוגר בקירבת מקום,שלא קוראים לו בני..)

זהו,אפשר להתחיל.

למי שהמתכון הזה לא נראה לו יכול ללכת להי..
לוקחים פיתה,
פותחים אותה.עם הסכין.
שואלים מבני כפית,נכון, זה לא היה רשום ברשימת המצרכים ,
אבל ,לפעמים אם בני נמצא אז הוא יודע איפה אפשר למצוא..(:.
עושים הפסקה.
במקור ההפסקה נועדה כדי להניח לפיתה להתקרר ,
מיד לאחר שהנחנו אותה על הגז,
עכשיו אנחנו נעשה הפסקה כדי לתת לאצבעות להתקרר,
ונתפנה לחמוצים.
התפננו לחמוצים,וחזרנו.

אפשר להמשיך עם החומוס,
החומוס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

החומוס....!!!!!

צילצול בדלת,
מי זה מעז להפריע באמצע שעת החומוס?
השכנה,נו מי???
בני יצא מהארון והתחיל מיד למרוח,
בשנייה התחיל לגנוח,
הקטנה רוצה לצרוח ,והקול נותר בלי כוח,
איך הוא מסוגל לשכוח מכנסיים עוד כשמצלמים.
טוב ,לפחות הוא לא מסתובב בחוץ.

שתי כפיות חומוס ,בניגוב,אל תוך הפיתה.ומפית.

היי ,,ואפשר לראות את הצד החיובי.
לפחות זה לא אני.

סתם סתם,
מבחינה סטטיסטית ,כמה שתאנוס יותר ,גדלים סיכוייך
להידבק במחלה סופנית.
שזה גם משהו.

בפעם הבאה אביא לכם מתכון של סלט ביצים טעים להפליא.
ועד אז ,

שבת שלום
כל טוב.



לפני 19 שנים. יום שבת, 11 בנובמבר 2006 בשעה 19:12

נפתח בחדשות טובות:
כל חמש שנים מצטמצם שבוע העבודה שלנו בכשעתיים. התחזיות כבר מדברות על תקופה שבה נשיג את כל צרכינו באמצעות שבוע עבודה קצרצר ובמאמץ קטן ביותר. העיסוק העיקרי יהיה ההתמודדות עם שעות הפנאי המרובות. ולחדשות הרעות: התקופה הזו תתחיל רק באמצע המאה הבאה.

איך יראה לוח הדרושים בעוד חמש עשרה שנה? לא תמצאו בו ביקוש רב לאנשי מחשבים גם לא לפקידי בנק. מנגד, תתקלו בדרישה עצומה למומחים בתחומים כמו: ננו-טכנולוגיה, מיקרו-מערכות, אלקטרוניקה מולקולרית, מציאות מדומה, חומרים חכמים והנדסה גנטית.

העתידן ד"ר דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן עוסק - יחד עם עתידנים אחרים בעולם - בחיזוי המגמות של שוק העבודה העתידי. התחזיות הן תוצר של כארבע מאות שיטות מדעיות שונות שבעזרתן מנסים לשרטט את העתיד בכל התחומים האפשריים. פסיג: "היום יש כחמשת אלפים מקצועות רשומים, שלכל אחד מהם יש הגדרות. בכל עשור משתנים כעשרים אחוז מהמקצועות. אחדים נעלמים, ואחרים מוגדרים מחדש. בתוך חמישים שנה מהיום מרבית המקצועות שאנו מכירים ייעלמו או ישתנו ויוגדרו מחדש".

היכונו לביאת הרובוטים:
המאה העשרים התאפיינה בירידה חדה במספר העוסקים בחקלאות. אבל גם שיא הגל התעשייתי כבר נמצא הרחק מאחורינו. מאמצע המאה העשרים ניתן לראות עלייה תלולה במספר המועסקים בתעשיות המידע ובשירותים.

לדברי טל סופר, חוקרת בכירה במרכז הבין תחומי לניתוח ולתחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל-אביב, גם בשנים הקרובות יימשך המעבר מייצור לשירותים ותתחזק המגמה של מעבר לעבודה מהבית. "עד אלפיים וחמש אנחנו מדברים על חלוקה גסה של כשמונים אחוז תעשיות שירותים (מחשוב, בריאות, חינוך, מקצועות חופשיים וכו') ועשרים אחוז תעשיות ייצור (טקסטיל, חקלאות, תעשיות כבדות וכו')" היא אומרת. ירידה חדה במיוחד תחול בתחומי החקלאות, הטקסטיל, תעשיות הרכב וכו'. מנגד, בעיקר בגלל התבגרות האוכלוסייה תעלה הדרישה למקצועות בתחום השירותים הפרה-רפואיים. למשל, טיפול בקשישים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, אחיות למיניהן, טיפול סיעודי ועוד.

בטווח הקצר עדיין נזדקק לאנשי היי-טק. את השינוי המשמעותי הבא - בסביבות שנת 2010 - יחוללו הרובוטים והאוטומציה. הרובוטים יטפלו בקשישים, ינקו בתים (אולי) ויתפסו את מקומותיהם של העובדים האנושיים. תחילת המאה הבאה, מסביר ד"ר פסיג, תתאפיין גם בפריחה אדירה בשירותי הטלקומוניקציה - תקשורת לווינית, כבלים, טלפונים וכו'. האינטרנט יוסיף להתעצם, והתקשורת הבין-אישית תתנהל ברמה שלא הכרנו עד היום. מוצרי האלקטרוניקה של העידן החדש יזהו תקלות בכוחות עצמם ולעתים אף יוכלו לתקן אותם. גם תעשיות המזון יתחילו לנצל ולהשביח מאות ואלפי זנים מהצומח שהיום אינם מנוצלים. רבים מנותני השירותים, ששרותיהם יינתנו בעתיד באמצעות מערכות תקשורת יעילות, ייעלמו או יתמעטו במידה משמעותית: סוכני נסיעות, סוכני ביטוח ומתווכים אחרים.

בתחילת המאה הכפיל את עצמו הידע האנושי אחת לשמונים שנה. לפני עשרים שנה - אחת לחמש עשרה שנה, ולפני עשור - כל חמש שנים. כיום, המידע בעולם מכפיל את עצמו כל שנה וחצי. ההערכה היא שבשנת 2010 יכפיל המידע את עצמו כל שלושה שבועות עד חודש וחצי. השינוי הזה מוביל אותנו לקו הבא, שיהיה דומיננטי בחמישים השנה הבאות: עיסוק בתעשיות ידע ולא במידע.

רובוט זעיר ירפא סרטן
עד היום היתרון היה בידי מי שיש לו נגישות למידע, והוא יכול לסחור בו ולספק שירותים סביבו. בעתיד היתרון יהיה רק בידי מי שיהיו לו המיומנויות לנתח את המידע ולארגנו במשמעות חדשה, בזמן אמת. כי המידע עצמו יהיה זמין לכולם בזמן אמת. לדוגמה: "בעבר נזקקנו לברוקרים שישבו בבורסה ואמרו לנו מתי עולה ויורדת מנייה", אומר פסיג, "היום כל אחד יכול להתחבר לבורסה ולקבל את המידע הזה בזמן אמת. היתרון הוא אצל אלה שנותנים - בזמן אמת - משמעות ופרשנות למידע, אלה שמנתחים את המידע ומוכרים את הניתוח שלהם, כמה שיותר מהר".

הגל הבא יתאפיין לא בהיי-טק, אלא בהיי-סיינס:
פסיג מביא שתי תעשיות עתידיות כאלה כשהתחזיות טוענות שהן ישנו את פני האנושות: חומרים נבונים וננו-טכנולוגיה. למשל, בטון החש בבקיעים ומתקן את עצמו, בדים המשנים צבע וצורה כמו זיקית, כבישים המתחזקים את עצמם, ואפילו מושב אסלה המוסר מידע על חיידקים שרובצים עליו. החומרים האלה קיימים כבר היום. תעשיות שייעשו בהן שימוש יהיו נפוצות בתוך עשרים שנה. זה פרק הזמן שבו רוב החומרים יהיו נבונים.

הננו-טכנולוגיה, אומר פסיג, תשנה את התרבות האנושית כולה: "בעתיד נוכל לקחת מולקולה, להיכנס אליה ולהזיז בה אטומים ממקום למקום. כתוצאה מכך יתקבלו שפע אדיר של חומרים חדשים בעלי תכונות שכלל לא חלמנו עליהן. זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל כבר היום עורכים באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר בעולם מחקרים וניסיונות בננו-רובוטים רפואיים, שיתפקדו כתרופות. למשל, רובוט זעיר מפרוטאין שיוחדר לתא סרטני, יתקן את גרעין התא ויישטף החוצה".

התחזית היא שייצור מסחרי של מולקולות לצרכים שונים יתחיל ב- 2010; תיקון תאים - ב- 2030; וננו-מחשבים עם זיכרון של מאות ואלפי טרה-בייט (טרה - אלף מיליארד) בגודל של חוד מחט - ב- 2040.

נחפש משמעות לחיים
לקראת אמצע המאה העשרים ואחת תגיע לשיאה פריחת המדעים החדשים. יותר ממחצית מהמועסקים יעבדו במקצועות הללו. יהיו הרבה מאד מקצועות שכיום אין להם שם, למשל, טכנאי ננו-מולקולרי, הנדסאי ביו-מולקולרי, מהנדס חומרים נבונים. ייעלמו כמעט לחלוטין נגרים, עובדים בתעשיות מכניות כבדות, בתעשיות העץ וכו'.

הדרישה הקטנה יותר לעובדים, הניצול המרבי שלהם, והשינויים הדחופים בהגדרות המקצועיות, יובילו לכך שכל אדם יעבוד בכמה חלקי משרות, ויבצע כמה הסבות מקצועיות במשך חייו. פסיג: "הזמן הפנוי יגדל, ובמקביל ישקיעו האנשים משאבים נפשיים גדולים מאד במתן משמעות לקיומם. יפרחו תחומים כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה, דתות, משמעויות קוסמולוגיות וכו'. רבנים, יועצי דת, פילוסופים ושאר אנשים, שיוכלו ליצוק תוכן קיומי לחיינו יהיו בעלי המקצוע המבוקשים ביותר.

תלמידים לנצח
כל המומחים מסכימים ששוק העבודה של המאה הבאה יחייב הכשרה מתמשכת. אלה שירצו לשרוד יהיו חייבים להיות תלמידים לנצח. הדפוס הזה ייצור מערכות שלמות להכשרה מקצועית משלימה לעובדים.

בטווח הקרוב מאד, מבהירה טל סופר, כדאי ללכת לכיוון הטכנולוגי. "השוק משווע לבוגרי הנדסה, מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, פיסיקה ודומיהם - תחומי לימוד שמהווים בסיס טוב מאד להשתלב בהרבה מאד מקצועות אחרים". בגלל העבודה בכמה חלקי משרות, מסביר ד"ר פסיג, חייבים להשתלם בכמה תחומים שאינם משיקים זה לזה. ככל שהמיומנות תהיה רחבה יותר, כך כוח המיקוח של העובדים יהיה גדול יותר. פסיג: "אני לא אומר מה ללמוד אלא איך לחפש. דבר ראשון, אסור להסתפק רק בתואר ראשון. דבר שני, יש ללמוד מקצוע רוחב שיעניק כלים: כלכלה, מנהל עסקים, מחשבים. צריך לחשוב על התחומים האלה כאמצעי וככלי עבודה, ולא כעל מקצוע שנעסוק בו. למשל, רבנות לתואר ראשון ומחשבים בתואר שני או משפטים ופיסיקה".

עיסוקים עתידיים
מה יקרה בתחילת המאה הבאה למקצועות שאנחנו מכירים?

·
מחשבים:
העתידן ד"ר פסיג: "הדרישה להם תלך ותרד. אבל אנשים אינם מודעים לזה. היום אנחנו דוחקים בסטודנטים להיות מתכנתים - ובעוד 20 שנה כבר לא יידרשו מתכנתים באותם כמויות כמו היום. התוכנות יתכנתו את עצמן. רק עוד שני עשורים וכמעט כל המתכנתים בארץ, כמו הפועלים במפעלי הטקסטיל היום, יהיו מחוץ לשוק העבודה. היום מקצוע המחשבים עומד בפני עצמו, אבל בעתיד כל עובד יהיה גם איש מחשבים. בדיוק כמו שאני כותב היום על מעבד תמלילים ולא מזמין קלדנית, כך כשאצטרך תוכנה אקח תכנה מיוחדת שמתכנתת תכנות, ואוציא גרסה שהולמת את צרכיי המיוחדים. שוק העבודה יזדקק גם לפחות אנשי חומרה, שתהפוך להיות הרבה יותר ידידותית. היום הדבר הכי 'נכון' הוא ללמוד מחשבים, אבל בכלל לא בטוח שמי שסיים היום את לימודי מדע המחשב ימצא עבודה עוד 20 שנה".

·

מנהלים:
השינוי הבולט יהיה בגישה. לא נכנה אותם מנהלים, אלא "מנהיגים": עד היום מנהלים היו אלה שהיה להם ניסיון רב יותר מהכפופים להם, ולכן הם קיבלו סמכויות. בפועל, ככל שהמנהלים מתקדמים, כך הם יודעים פחות ואלה שמתחתם יודעים יותר. בעתיד תפקיד המנהל יהיה לא לנהל אלא להנהיג, כדי שאלה שיודעים יותר יעשו את מה שהם עושים בדרך יעילה ובתיאום טוב יותר. המנהל לא יהיה סמכות מקצועית, אלא מנהיגותית. היום כל חברה מודרנית זקוקה לשכבה של עשירית מהאוכלוסייה שתעסוק בניהול, בהנהגה ובייזום. במחצית הראשונה של המאה הבאה כל חברה, ארגון ומוסד יהיו זקוקים לשכבת מנהיגים שתהיה שליש מהאוכלוסייה. נפח ההנהלה יגדל. הטכנולוגיות ינסו לשחרר את צווארי הבקבוק של הבירוקרטיות שמעכבות את קבלת ההחלטות. הצפי הוא שיהיו צוותי ניהול או אשכולות ניהול, ולא מנהלים בודדים. ייעלמו המנהלים ששומרים את הקלפים קרוב לחזה. אלה שימשיכו בדרך הזאת יפילו שאולה את המערכות שהם יעבדו בהן. בפועל, קבוצות גדולות של אנשים יקבלו ביחד את ההחלטות תוך שיתוף פעולה מרבי.

·
רואי חשבון:
תמיד יזדקקו להם, אם כי הרבה מהפעילות של רואי החשבון תיעשה באמצעות תכנות אישיות בבתים על-ידי האזרחים עצמם. לכן רבים יהפכו ליועצים ויקדישו הרבה פחות זמן לחיבור דו"חות.

·
עורכי דין:
יותר ויותר מהמידע, שהיה נגיש פעם רק לעורכי דין, יהיה זמין לכל אזרח. אנשים יהיו מודעים יותר לזכויותיהם, והגישה לממסד ולהליכים השיפוטיים תהיה קלה יותר. מגוון רחב של פעולות מסורתיות של עורכי דין יתפוגג. למשל, חתימה על חוזי שכירות ומכירה או ייצוג בערכאות נמוכות.

·
רופאים וכוח עזר רפואי:
אלה יהיו מהמקצועות המבוקשים ביותר ב50- השנים הקרובות. כוח העזר הרפואי יצטרך להיות מקצועי יותר, בעיקר בגלל השתכללות השירותים הרפואיים. הרבה מהפעילות השוטפת של הרופאים תיעשה על ידי שירותים ממוחשבים ומקוונים. למשל, יהיו תכנות חכמות, שאנו נגדיר להן את הסימפטומים לבעיה והן יורו לנו איזו תרופה לקחת. רופאים רבים יותר ישתלמו ברפואה המשלימה. מגמה נוספת: הרופא העתידי יהיה יותר יועץ, שמשלב את המידע הרפואי יחד עם ערכים תרבותיים. הוא יזדקק לשיקול דעת אתי בסוגיות מאוד קשות: גנטיקה, השתלות, דרכי טיפול, סגנונות חיים ועוד.

·
יועצי השקעות:
"האזרח הקטן" הופך להיות משקיע ממוצע. השקעות שנסמכו עד היום על תחושות בטן ילכו ויתמסדו. יהיו הרבה סוגים של יועצים - החל מיועצים מקוונים, דרך רשתות תקשורת, וכלה במשרדים קטנים שמתמחים בסוג מסוים של אנשים ושל השקעות.

·
נגרים:
יהפכו להיות אומנים. ממש כמו שנפחי הזכוכית הפכו לאומנים. החומרים החכמים יחליפו את העץ, שצפוי להתייקר מאד, והשימוש בו ישתמר רק בזכות ערכו האומנותי.

·
פסיכולוגים:
"אני לא מאמין שיהיה תחליף לפסיכולוגים האנושיים". אומר פסיג, "אולי הם לא ייקראו פסיכולוגים, אלא ספיריטואלים למיניהם, יועצים מנטליים ועוד שמות שונים, אבל הצורך בהם לא ישתנה".

·
חשמלאים:
קווי החשמל יהיו בתוך האריחים, החיבורים יהיו יותר נבונים, אבל עדיין הפקת האנרגיה החשמלית והטיפול בה יהיו עתירי עבודה, ועדיין נצטרך אנשים שיגיעו הביתה כדי לטפל בבעיות שמתעוררות.

·
עובדי בניין:
העבודה בבניין תהפוך לעבודת ראש ולא עבודת כפיים. עובדי הבניין יצטרכו להכיר את החומרים הנבונים ולדעת לטפל בהם בצורה נכונה.

·
מהנדסים:
פסיג: "מהנדסי העתיד יהיו רב-תחומיים - לא רק מהנדסי חומרה או בניין. המהנדס יהיה ביו-פיזיקאי או ביו-מולקולרי. תרד הדרישה למהנדסי המכונות והחשמל של היום".

·
חקלאים:
בתחילת המהפכה התעשייתית כ80- אחוז מכוח העבודה הועסקו בחקלאות. היום רק כ10- אחוזים. בעתיד הקרוב ירד השיעור ל5- אחוזים. מעט מאד אנשים יאכילו מיליארדים באמצעות חקלאות מתוחכמת.

·
נהגים (מוניות, אוטובוסים):
פסיג: "היום הנהגים הם אנשים שיושבים מול ההגה ועושים במקומנו עבודת כפיים. בעתיד הנהג יהיה נבון יותר ויידע להשתמש במאגרי מידע בזמן אמת כדי להוציא אותנו מהפקקים".

·
מוכרים, זבנים בחנויות:
נתח גדול מפעילות הקניות יעבור לרשתות מקוונות, ואז גם יהיו זבנים מקוונים. אחדים מהם יהיו סוכני מידע ממוחשבים. בכלל לא נדע שמהצד השני נמצאת דמות ממוחשבת.

·
טבחים:
אחד המקצועות שיפרחו בעתיד. האוכל יהיה הרבה יותר מאוזן ובריא. תעשיית המזון תעשה שימוש במגוון רחב מאוד של מוצרים מזינים. הטבח יצטרך להבין היטב במולקולות ובכימיה ולפתח באמצעותם טעמים חדשים.

·
עובדי בנק:
פסיג: "להם אני קורא אובדי בנק. הרבה מאד מהפעילות הבנקאית תהפוך להיות אוטומטית וישירה. יהיו הרבה פחות פקידים בבנקים. התהליכים הבירוקרטיים יהיו הרבה יותר פשוטים ויצריכו הרבה פחות ידיים עובדות".

·
פוליטיקאים, נבחרי ציבור:
נבחרי הציבור היום, לפי פסיג, הם עסקנים חסרי ניסיון שמנהלים מערכות ענק. בעתיד יקומו מוסדות הכשרה לפוליטיקאים: "נפסיק לראות משוחררי צה"ל שמתחילים לנהל עיר ענקית. בתוך כ15- שנה מהיום ייעלמו העסקנים".

·
מורים, מרצים:
אחד התחומים המתפתחים ביותר. המין האנושי זקוק ליותר השכלה ולכן זקוק ליותר מורים ומרצים. היום המעמד שלהם נראה לא איתן, אבל בעתיד הוא ילך ויתחזק. בעולם המודרני של תחילת המאה הבאה החינוך יהיה סעיף ההוצאה הגדול ביותר בתקציב הלאומי. המורים והמרצים יהפכו ליועצי משמעות למידע ולא רק למתווכי מידע, שאותו ניתן להשיג בקלות. הם אלה שיעניקו לפריטי מידע משמעות יישומית, שנכונה לאותו זמן ולאותו מקום.



[u]

אופטימי...???...

לפני 19 שנים. יום שישי, 10 בנובמבר 2006 בשעה 10:13


Girl, unhappy girl
Left all alone
Playin' solitaire,
Playin' warden to your soul;
You are locked in a prison of your own device
And you can't believe what it does to me
To see you cryin'

Girl, unhappy girl,
Tear your web away;
Saw thru all your bars
Melt yourself today;
You are charged in a prison of your own device

Girl, unhappy girl,
Fly fast away;
Don't miss your chance
To swim in mystery
You are tied in a prison of your own device
(the doors)

לפני 19 שנים. יום שישי, 10 בנובמבר 2006 בשעה 9:54

תראי כמה זה קל
תמצצי לי ,מיד,
תרוקני ,את נימיי תייזעי,
תבחשי,שפתותייך נפחי,
תשטפי בפיך, ערלתי
תמצצי ,כן מתוקה תתביישי...
תפחדי,תתענגי
כמו שרק את יודעת.
תלגמי ,תזייני,את נוגעת..
את פיך והזין הזה,
שלי,תסתכלי.
ותקשיבי.תצחקי.
פספסתי,לא חשוב.
תתהפכי...
תצרחי...
מתי תזייני את אותי,תשאלי.
תתרגלי ,תדרכי על עצמך.
זה אולי בגללך
שאני אנוכי.
תשתי,אבל אל תשטפי.

לפני 19 שנים. יום ראשון, 5 בנובמבר 2006 בשעה 18:24

הקיר

הקיר הוא גדול

אני אכנס בו

יכאב

יעבור

בסוף עוד אמצא שם חלל


אני קיר

כנראה גם

בגלל זה את נכנסת בי

זה אולי

ומותר בך

אז מה?


נשברתי ,

בדיוק לשניה ועבר

קרעים שבלב ,

בטון מזדיין

אין מבצר,

בלא זכות ענישה...



נענשתי ,מלוא הזכות

להיות

שם ופה ,ושם פה

ועכשיו

אני שביל

ולא אכפת לי,לא אכפת

עקבות

שרואה לפניי.

אבן

היא חול

סיפר לי החרד

אל תוך העין,

היא הקודש.


הפכתי מעצב,

קיבלתי השראה

בלית ברירה

חצבתי

חפרתי

צרחתי

אהבה

היא החומה

שציירתי

בזמן שחלמה.


אז היא תתן לי הגנה

אז מה...

אז נכנסתי בקיר

בקיר

ולא בה.


ועכשיו עוד צעד


ויהיה לי ליצן

ליצן חצר .

לא סתם

אני גיבור
...


בתוך מרתף

בתוך דממה

בגביע כסף

לוגם טיפת דמה

האחרונה

של אשלייה.