צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פחד, כאב וכנות

לפני שנתיים. 31 ביולי 2022 בשעה 8:23

אתה צעיר וחתיך, לומד את הדבר החם בשוק וגר לבד בדירה מתוקתקת ונקיה במגדל בתא, עם שומרים ארגסיביים מדי בלובי והכי חשוב - חניה.

החפצים שלך מסודרים בזוויות ישרות ביחס לרהיטים ואחד לשני, יש לך ציורים ילדותיים על כוסות השתיה ואתה אף פעם לא שוכח להתארגן על מה שאני רוצה שיהיה. אני לא צריכה להזכיר לך.

 

אתה מתמסר ומענג אותי כמה ואיך שאני רוצה ואני רואה על הפנים שלך שאתה נהנה מכל רגע.

גם כשאני לא רואה את הפנים שלך כי הן קבורות בתחת שלי. גם כשאתה סובל. גם כשכואב לך.

גם כשאתה מלקק אותי חצי שעה ברצף ואני כמעט שוברת לך את המפרקת בין הירכיים.

גם כשאתה נחנק מגולדן אינטנסיבי או כשאתה כמעט מקיא כי הבהונות שלי עוד שניה מגיעות לך לגזע המוח.

 

הגוף המהמם שלך מתפקד מצוין כשולחן, הדום, נוף, צעצוע מין או כל דבר שארצה.

כשאני מזיינת אותך עם אצבעות או פלאג קטן אתה מתנצל שאתה לא זונה מספיק טובה בשבילי, או ליתר דיוק בשביל הסטרפאון המאסיבי שלי.

אין לך מה להתנצל, דארלינג. אתה זונה טובה. צעצוע מושלם.

לפני שנתיים. 13 ביולי 2022 בשעה 7:28

אני מאחלת לעצמי עוד אהבה, צחוק, קירבה, עונג, תעופה עצמית, התרגשות והנאות.

אמנם לא חסר (טפו חמסה) אבל זה אף פעם לא מובן מאליו.

אני מאחלת לעצמי להיות הרבה במצב הזה בו אני מרגישה שאני הופכת לאור שמתפוצץ לחלל.

אני מאחלת לעצמי להמשיך לנצל כל הזדמנות ולהתפנן על אוכל, אלכוהול, וויד, שליטה וסקס.

אני אישה פשוטה, באמת (:

 

פאקינג 41!

 

לפני שנתיים. 6 ביולי 2022 בשעה 7:56

אני רוצה שתסבול בשבילי. כמה שיותר.

אני רוצה להכנס לשגרה שלך במחוות קטנות שיזכירו לך למי אתה שייך.

אתה צריך את זה. אתה צריך למסור שליטה על המיניות שלך. אתה צריך לציית לי. זה מה שנכון לך.

כשאתה עושה את זה אתה מרגיש משמעותי, אתה מרגיש שלם.

יש לך שקט בראש שאין לך באף דרך אחרת.

 

שים כלוב.

 

לפני שנתיים. 2 ביולי 2022 בשעה 11:52

אחרי שאמרתי לך לארוז את כל הסושי שהרגע סידרת על השולחן ולשים במקרר, לקחתי אותך לחדר השינה שלך וגמרתי על הפנים שלך עד שהזמן נזל לנו והצעת להביא את הסושי למיטה.
אני אכלתי ממגש ואתה ישבת על הריצפה ואכלת חתיכות ששמתי לך בקערת חתול.

לפעמים עם וואסבי שאתה לא אוהב (תסבול בשבילי), אבל רוב הזמן עם ספייסי מיונז או בלי כלום, כי אני נחמדה.

 

כשהגענו למסיבה התמקמנו די מהר ליד מופע סקס על הבמה, בעמדה טובה לשפריצים לתוך השתיה שלנו (הזזתי) ולהתרשמות (לפחות שלי, אתה היית על הרצפה עם רגליים בפה).

כבר שם התחלתי לגמור שוב ושוב... וזה לא עצר.

הפתעתי אפילו את עצמי כשגמרתי בעמידה, באמצע הרחבה כשאתה על הצלב. ככ יפה, שירותי ומתמסר.

מתמסר ככ שאתה קצת מתבארט עלי, כדי שאכאיב לך יותר.

 

אתה יודע שאני יודעת שכאב הוא לא הפורטה שלך, הטיזינג היה כדי לעודד אותי להרגיש חופשיה יותר. והרגשתי.

חופשיה במידה שעד עכשיו, שישה ימים אחרי, עוד יש עליך סימנים.

בעיטות, אגרופים, סיביטי בכמויות כמו שאני אוהבת :)

 

אחרי שהתישבתי על הספות מאחורי הדיג'יי, שלחתי אותך לחפש את נ' ולקרוא לו.

אחרי תיאום ציפיות קצרצר עם נ' ("תעצור אותי אם משהו לא מתאים, כן?") נמרחתי עליו, הראתי לו איך ואיפה לגעת בי (בקו החיבור בין התחת לירכיים, נגיד. לא מעבר לזה. בכז, אנחנו במועדון והאסטניזם שלי בקושי מאפשר לי אפילו לשבת כאן על משהו שהוא לא החולצה שלך), דחפתי לך רגליים לפה וגמרתי על שניכם תוך כדי נהמות והתפתלויות.

הלייט קאקולד הזה היה ככ מעורר... אני נדלקת רק מלהזכר בזה.

 

במהלך הערב 2 (!) נשים ניגשו אלי ואמרו לי כמה הן נהנו לראות אותנו ואותי. קראו לי מודל להערצה ועוד... זה היה מרגש ומרים ככ!!!

באיזשהו שלב היינו למעלה, על הספה.

הכאבתי לך והשתעשעתי בך להנאתי, ואז... הייתי צריכה פיפי.

עמדתי ואתה התמקמת מתחתי... ושתית. הרבה.

קצת נזל לך מהצד אבל בסהכ עשית עבודה מעולה. גמרתי שוב, תוך כדי... זו היתה חוויה אינטנסיבית.

 

היית צעצוע טוב. ממש טוב. נהנתי מכל רגע.

כולל מהרגע בו חזרנו אליך הביתה ונתתי לך לאכול את התחת שלי ולגמור על עצמך וטיפה עלי (ולנקות. עם הלשון).

היה ערב מהמם, באנדרסטייטמנט.

למרות ריבוד ההנאות הקיצוני (אוכל, אלכוהול, וויד, שליטה, אלימות, סקס, פומביות ועוד) המשכתי לרחף על גלי ההנאה יום-יומיים אחרי, עמוק לתוך השגרה.
בלי דרופ, בלי תשישות... נשארו רק דיגדוגים וחיוכים מסתוריים לעצמי.

לפני שנתיים. 27 ביוני 2022 בשעה 6:23

היצור, כפרעליו, משוש ליבי, סופרסטאר בין-גלקטי, כתב פוסט באחת מקבוצות הפייק-בוק על הבילוי האחרון שלנו בים:

 

"

איך זה להיות אבא לבנות של מיסטרס סקארי. סיפור אמיתי.


אנחנו בים, אני שוכב על הבטן במים, הבן שוכב לי על הגב, מפיל את עצמו שוב ושוב לגלים, מבסוט.
באה אחותו (5) "גם אני רוצה לרכב עליך! נו, אבא, זה לא פייר" עד שהוא מסכים לתת לה תור והיא מתיישבת לי על הגב...
"לא ככה! אני רוצה שתלך על ארבע!" אני מתמהמה. "נו כבר, אני שולטת עליך, תלך על ארבע שאני ארכב עליך!"
אומר לה: "רגע, אני עושה פיפי, אחרי זה אלך על ארבע".
היא: "באמת?
"כן, באמת."
"אז גם אני אעשה פיפי! אני אעשה פיפי עליך!" (צחוק מרושע). מרגיש זרם חמים מתפשט לי על הגב.
כעבור רבע שעה, אחרי שהיא רוכבת עליי קצת, ואנחנו עוברים קצת הצידה לאיפה שהבכורה (8) נמצאת ומחפשת סרטנים בין הסלעים, אני יושב לידן בקו הגלים, והן שתיהן מתחילות לשים עליי חול רטוב. בשלב מסויים אני נשכב על הגב, והן מצפות אותי בחול.
הבכורה מתחילה לצעוק: "אתה עוף! אתה עוף! לצפות את העוף!"
כל דבר שהיא צועקת אחותה הקטנה מהדהדת: "אתה עוף! אתה עוף!"
אני מזהיר אותה לא לעבור את קו הצוואר ולא לשים לי חול על הראש.
היא מתכופפת אליי ותוך כדי ציפוי שלי בחול צורחת לי בפרצוף בריפיט במשך דקות ארוכות: "עוף לא יכול לדבר! לעוף אין רצונות משלו! שששששש!"
ואני בכלל שולט עחזר

"

 

הוא שכח את החלק בו הן ירקו עליו, אבל כנראה שאחרי הגולדן זה היה פחות אינטנסיבי.

לפני שנתיים. 20 ביוני 2022 בשעה 17:06

אתמול לקראת סוף הריצה, בזמן שאני כבר מרגישה שהרגליים מצייתות לי רק מתוך פחד וההורמונים מציפים לי את המערכת, גמרתי פעמיים.

מכיוון שיכולתי להרשות לעצמי להתנשם ולעשות פרצופים תומכים (ולקלל קצת), זה אפילו לא הצריך מאמץ.

אני חושבת שזה ניצול יוצא דופן של זמן, ולאור זאת הודעתי היום למדריך קרב המגע שאני פורשת.

היו שלום ותודה על האגרופים.

 

*והבעיטות.

לפני שנתיים. 8 ביוני 2022 בשעה 11:35

אני נשענת אחורה על הכריות של ריהוט גן די נוח, מניחה את כפות רגליי המהממות, עם לק אדום בגוון בימבו רוסיה, על שולחן נמוך דמוי ראטן ומסתכלת על הגברים (ואישה אחת, האמת) שעובדים בשבילי.

אחד מהם עזב את הקפה והסיגריה שלו ברגע שראה אותי ונראה מאוד נלהב על ההזדמנות לשרת.

אני קולטת אותו מסתכל על כפות הרגליים שלי ומחייכת אליו כשהוא בורח במבוכה ומביא לי כוס מים.

 

הוא מתנצל בעצב שהוא לא סוחב בשבילי דברים.

"יש לי פלטינות בגב, אני לא יכול" הוא אומר, אבל אז אני רואה אותו מנסה בכל זאת... אני מרימה מיד אצבע - "אני לא מרשה!" והוא מתקפל.

 

בינתיים גבר אחר בגודל הר קטן וכנראה בלי פלטינות בגב, סוחב קרטונים ענקיים וקושר אותם בשמש, בקפדנות מעל ה-BBC* שלי.

האישה (שבמפתיע גם נראית מאוד בענין + עשתה לי הנחה ענקית) מזהירה אותי בחיוך לנסוע לאט ובזהירות.

אני חושבת שאפשר היה לייצר טיפול הורמונלי רק מהפרומונים באוויר שם.

 

הולכת להיות לי מרפסת מהממת.

 

 

 

 

* BIG BLACK CAR, יא סוטים!

לפני שנתיים. 30 במאי 2022 בשעה 20:52

זו הפעם הראשונה שבכיתי על מישהו מאז ג', ואפילו לא נפגשנו...

המוח שלי זה אכן מקום מוזר לפעמים.

 

היצור אמר להתרכז בדברים (גברים?) הטובים שנוכחים בחיי, ושזה טיק-טק יעבור.

והוא צודק.

לפני שנתיים. 30 במאי 2022 בשעה 6:17

מאוד התרגשתי לקרוא...

זה ככ כיף, להראות. 

אני חושבת שקראתי את הפוסט הזה 20 פעמים ברצף:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=155295&postid=1304992

לפני שנתיים. 19 במאי 2022 בשעה 18:31

 

הפעם אנחנו מדברים על בדס"מ וא-מונוגמיה.
שני דברים שאינם קשורים אלינו בכלל ובטח לא אחד לשני.... או... שכן?

https://safeword.live/e/%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91%d7%95%d7%aa/

בספוטיפיי: