אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פחד, כאב וכנות

לפני שנתיים. 15 במאי 2022 בשעה 11:35

אני מרשה לך לאסוף אותי ב-6:00 מהבית. זה די משוגע מבחינתי אבל יש זמני נסיעה שצריך להתחשב בהם ודברים מסוג זה.

אנחנו נוסעים לדרום. אתה נבוך, אני נמרחת במושב הנוסע ומדי פעם שמה רגל על הדשבורד. לא להרבה זמן... שתוכל להתרכז בנהיגה.

 

אתה מתכנן לאן מטיילים, אתה מכיר את המדבר טוב יותר ממני ואני לא רואה סיבה לא לנצל את הידע שלך, כמו כל דבר שיבוא לי בך.

אבל קודם כל תכין לי קפה.

קפה שחור, מבושל, עם הל. אפשר טיפה סוכר אבל לא חובה. ומשהו לאכול... פירות וגבינות יעשו את העבודה, אבל אני אפילו אזרום על עוגיות או איזה סנדוויץ', רק בגלל שאני במצברוח ככ טוב.

 

אנחנו מטיילים. הולכים מלא, אתה סוחב לנו את המים והדברים כמובן, אני מעדיפה לטייל בלי תיק על הגב.

אני גם מעדיפה להכנס למעיינות בעירום, לצוף על הגב בעיניים עצומות.

תיכנס גם כי אני רוצה להטביע אותך ולצחקק קצת. או הרבה.

אני יושבת על סלע ליד המעיין ומושיטה לך את כף הרגל שלי,  שתמצוץ לי את הבהונות, בזמן שאתה מסתכל עלי מלמטה.

אני תופסת לך את הראש מהשיער ומובילה אותו לאט לאורך הרגל, עד למעלה.

אתה לא מאמין למזלך הטוב אז אתה קצת חזק ומהיר מדי, אבל הסטירה מאפסת אותך די מהר.

בוא ננסה שוב. בעדינות. רק תוציא לשון ואני אזוז עליך. יופי, בדיוק ככה. עוד.

 

אחרי הטיול אנחנו נוסעים לאיזו נקודת תצפית מהממת ואתה מכין לי בשר.

אחרי כל הדיבורים שדוברו ביננו על אוכל אתה מאוד לחוץ.

לא רוצה לאכזב, משתוקק להנאה שלי מהאוכל שלך. אני יושבת ומסתכלת עליך מכין דברים. אתה ממנגל די במיומנות, אני חייבת לומר.

אתה מוזג לי יין ומנשק לי את כפות הידיים. אני מחייכת, מלטפת אותך על הראש ונותנת לך לעבוד בשבילי. קדימה, תאכיל אותי.

 

טעים לי ממש, אני מכרסמת שאריות מהעצמות.

אתה ככ שמח שאני מרוצה ואני שמחה גם מהשימחה שלך, לופ של שליטה עם טעם של דם ושומן בפה.

בדיוק מסוג הסיטואציות שגורמות לי לעצום עיניים ולשקוע בעונג שלי עוד כמה פעמים.

אתה מנסה להודות לי על כל פעם אבל באמת, קשה לספור.

 

אנחנו מגיעים למלון ואני מנצלת כל הזדמנות להשפיל ולהביך אותך (קצת) בפני אנשי צוות.

אני מרשה לך לסחוב לי את הדברים ואתה מודה לי, בצדק.

לעומת זאת, אני ממש לא מרשה לך להזמין לי עיסוי... זה התפקיד שלך. תעשה עבודה טובה, כי הלכנו מלא ולא בא לי להתפס מחר.

 

אני לא יכולה לומר שאני עפה על סאונות, אבל ד"ר הוברמן אמר שזה מקפיץ את הורמון הגדילה אז זה מה שהולך לקרות.

קח לנו 20 דקות ושב על הריצפה מתחתי. אני רוצה לטפטף עליך וכן, אני מרשה לך ללקק את הטיפות.

 

בריכת האינפיניטי נראית ממש טוב ואני אגרום לה להראות אפילו טוב יותר.

למרות שבגדי הים הרגילים שלי מכסים כמעט כל מה שאפשר (ככה זה אצלנו, הערפדים) התאמצתי למצוא משהו מינימליסטי במיוחד וכבר אחהצ ומרחתי 3 שכבות של SPF50, אז עם קצת מזל אולי לא אהפוך לאבק.

אתה כמעט מתפוצץ מגירוי אסתטי, שלא לדבר על הקונספט כולו.

אני רואה את הגלגלים שלך במוח זזים ומייצרים את ההבנה שאתה אכן כאן, איתי. שזה לא חלום אלא הדבר האמיתי.

אתה יודע מי אתה כאן ומה התפקיד שלך והבהירות הזו מפרקת אותך יותר מכל אביזר.

 

זה זמן טוב ללכת לחדר שלנו, לפרוס את כל הצעצועים שהבאתי על השידה, להמחיש ולכתוש את ההבנה הזו לתוך הבשר שלך.

אתה הולך לסבול ולהנות עוד הרבה. שעות. עד עכשיו זה היה רק חימום.

 

לפני שנתיים. 12 במאי 2022 בשעה 8:43

מיליארד אורגזמות בין שנינו (טוב, נו, בעיקר שלי)

19 שנים ביחד

16 שנות נישואין

13 שנים שעבדנו יחד

8 מדינות בעולם בהן טיילנו ביחד

7 דירות

5 מכוניות

3 ילדים

1 אהבת אמת לנצח נצחים ועל הסטרפאון שלי כמה שזה נשמע נדוש וסכריני

 

מזל טוב, מהמם שלי!

אתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי.

לפני שנתיים. 9 במאי 2022 בשעה 11:15

וגם הסושי.

 

 

לפני שנתיים. 3 במאי 2022 בשעה 11:31

דרוש נשלט למערכת יחסים משמעותית לטווח בינוני-ארוך.

 

- מבריק. אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק. עם רקורד מוכח של הישגים בתחומים שונים.

- גיל: 30-50

- מאיזור המרכז, פחות או יותר

- מושך בעיניי

 

דרישות התפקיד:

- רצון ויכולת להנות מההנאה שלי, ויש הרבה ממנה (:

- זמינות להתכתב ברמה יומיומית או כמעט יומיומית, זמינות למפגש של ערב שלם פעם בשבוע פלוס מינוס.

- בדיקות STDS עדכניות, מקיפות ובמידת הצורך - תקופתיות (סייפטי וזה)

 

התפקיד אינו מתאים ל:

- מי שלא עושה ספורט

- מי שצריך להסתיר התכתבויות, מפגשים, סימנים וכדומה

- מי שאינו הטרוסקסואל

- מי ש-CBT נמצא בגבולות שלו

- מי שמחפש מפגש חד פעמי או קשר קז'ואלי

 

בונוסים:

- גרושים עם ילדים

- פוליאמורים / א-מונוגמים

- בעלי תארים מתקדמים במדעים מדויקים

- חובבי וויסקי ובשר

- בעלי הומור שחור

- חובבי כפות רגליים

 

תנאים מצוינים למתאימים!

 

לא מעט דרישות, ומאוד ספציפיות, אני יודעת.

אני יודעת מה אני רוצה.

לפני שנתיים. 3 במאי 2022 בשעה 8:05

בסוף האימון, אחרי שפוצצתי אותו לא מעט ("תעצור אותי אם זה יותר מדי"... לא עצר), החדש שהתאמנתי איתו אפילו הצליח להסתכל לי בעיניים.

זה היה מצחיק :)

 

לפני שנתיים. 29 באפריל 2022 בשעה 6:22

אני אוהבת תשומת לב, הערצה, מתנות, עונג ופינוקים מהרבה סוגים. באמת. המפלצת יודעת עד כמה.

אבל אוכל אני אוהבת... באופן אחר.

אני ממש אוהבת שמאכילים אותי. אמנם לא כמו סקס, במובן הרחב, כזה שכולל שליטה, כאב ובור ללא תחתית של עונג (שלי), אבל כמעט.

 

לפני שנתיים. 24 באפריל 2022 בשעה 17:29

חשבתי עליך כמה וכמה ערבים. קישקשתי עם המהמם או אכלתי את הראש של עצמי.

זה הטריד אותי ולא הצלחתי להוציא אותך מהראש, מה גם שלא החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, להפסיק לחשוב עליך.

מצב ביניים תקוע.

 

אתה איתי אבל אני רעבה. אתה שלי אבל אני לא יודעת מה עובר עליך.

יש ביננו מערכת יחסים אבל אני לא יודעת מתי, איפה ולכמה זמן ניפגש. שעה? שעתיים ורבע? חמש עם דדליין? ארבע במאמץ?

תיאומי לוז מראש מדגדגים אותי ומפגשים קבועים של ערב בשבוע ממלאים אותי באנרגיה, מאכילים את החיה, משמחים אותי ואת הדופמין שלי.

ובגדול, אני ממש אוהבת לשמוח, ולא אוהבת שהדופמין שלי עושה לי פרצופים.

 

למערכות יחסים יש מומנטום ואנחנו התחלנו על 200. התאמנו בככ הרבה קטגוריות.

אני אדם די טוטאלי ועפתי עליך ברמות על חלל. כשנפגשנו נהנתי עד הסוף מכל רגע, מכל שניה.

זה מרגיש פיספוס עצום שמה שהפריד ביננו היה ככ... נסיבתי. בעיקר נסיבתי לפחות. כנראה שלא רק.

 

תודה שחידדת לי את השליטה. אני שולטת טובה יותר, בזכותך.

נדלקתי (ברמת זיקוקים) על פוט פטיש, נהנתי עד אינסוף מההתמסרות המהממת שלך.

עזרת לי לזקק את הצרכים שלי.

מסרת לי את הגוף שלך בלי מעצורים וזה היה ככ ככ יפה.

הפנים שלך ככ התאימו לכפות הרגליים שלי, הראש שלך ככ התאים בין הירכיים שלי, הבייצים שלך ככ התאימו לכפות הידיים שלי...

אלו תמונות מדהימות שלא יצאו לי מהראש, אני מקווה. תודה על זה.

 

התרגשתי, נהנתי, התענגתי, עפתי לחלל... אבל לצערי (הרב!) כאבי חוסר היציבות והרעב עלו על ההנאה, עצומה ככל שהיתה.

אני צריכה יותר.

 

לפני שנתיים. 21 באפריל 2022 בשעה 14:52

השיר הזה נתקע לי בראש ומסרב לצאת. זה שהבת הקטנה שלי מתה עליו ומבקשת שאשים בכל הזדמנות בטח לא עוזר.

המילים לא באמת מתישבות לי על שום דבר, אולי חוץ משורות ספורות, אבל שיר הוא יותר מסך מילותיו, כנראה.

בקיצור, תסבלו, ותגידו תודה שלא שמתי לכם בייבי שארק.

 

לפני שנתיים. 10 באפריל 2022 בשעה 18:41

אני רואה אנשים כפונקציות, בדכ.

כולנו רואים אחד את השני כפונקציות, בגדול, בעיניי.

זה לא דבר רע, איך שאני רואה את זה.

למעשה, אג'נדה זה בסדר גמור מבחינתי. הבעיה מתחילה רק כשיש אג'נדה סודית.

 

ולמרות זאת, ולמרות שאני מסעירה, נשגבת, מרהיבה, מסחררת ועוד מילות הערצה משמחות ומדגדגות מסוג זה, דורסנית אני לא.

למרות המיזנטרופיות, התעופה העצמית (בצדק!) והסבלנות הקצרה לטימטום האנושי, אני מתחילה לחשוב שעמוק עמוק בפנים אני אוהבת אדם (הו.. האימה!).

לא כל אדם, ולא הכל באדם, אבל אהבה בהחלט יש שם.

אנשים מעניינים אותי. נכון שלפעמים זה קצת בדומה למוצג במעבדה או כמו עכבר עבור חתול, אבל המדע הוא פחות או יותר הדת שלי ועכברים הם חיה מרתקת.

 

בשורה התחתונה *באמת* אכפת לי, ושלא יהיו טעויות... אני כותבת את זה בדיסוננס שצורח לי במוח.

יותר מזה... כשמישהו מבחין באהבה הזו, באנושיות הזו, שנמצאת אי שם מתחת להיגיון הקפוא, לתועלתנות ולתכונות האחרות (שקיימות שם לא פחות וכנראה - יותר), זה מרגש אותי. עד ליטרלי דמעות.

לפני שנתיים. 4 באפריל 2022 בשעה 20:17

באמת שתיכננתי לדבר איתך. בסהכ היתה לנו טיפה יותר משעה.

חשבתי על פוט מסז', כוס וויסקי וקישקושים.

אבל אז באת והיית חייב להראות כמו ארוחת ערב. ואז היה נראה שיש עליך ככ הרבה בד מיותר. ונעליים. פחחח... הן לא היו במקום.

כשהיית על הריצפה והתחלתי לגמור עם הבהונות בתוך הפה שלך, כבר ידעתי שהמצב אבוד ושמכאן יהיה אפשר רק לעלות.

 

יתכן שהייתי רעבה (: