לשים את הקלפים על השולחן

מאז שהכנסתי את הונילית האהובה שלי לעולם השליטה ומסרתי לה את המפתח לאון הגברי שלי..

מה אני אגיד, יש את מה שאתה מדמיין ויש את מה שקורה בפועל..

לעולם הדימיון אין סוף לפנטזיות!

במציאות הדברים קורים אחרת ובקצב שונה..

היא ונילית במלא מובן המילה ולא חוקרת את התחום או לוקחת את זה צעד קדימה.. מרגיש שזה לא מניע.. ואם הניע, לא עובר הילוך, תקועים על ראשון-שני.

הייתה לנו שיחה כנה ופתוחה בנושא והבנתי.. הבנתי שהיא מכברת אותי ולא רואה את עצמה פוגעת במעמד שלי ובדמות הגברית שעליה היא נשענת.

הסברתי לה כמה שזה רק משחק והדמות הזו לא תפגע!! אני אשאר אותו הגבר שהיא רוצה שאני אהייה, רק משופר..

הבנתי שמה שעשיתי פה בעצם זה לתת לה שליטה מבלי שהיא מבינה מה זה שליטה או מה הפוטנציאל הטמון למרות שהיא הבינה את הרעיון, היא עדיין לא באמת יודעת עד כמה רחוק היא יכולה להגיע עם זה..

מה עושים?

נכון, מחפשים מאמר בנושא ומנגישים לה אותו..

לשימושכם😉

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

מעמד האישה
כעת, לאחר שנחשפת למושג FLR ובתקווה שאת מעוניינת לחקור זאת עוד, בואי נצלול מעט יותר עמוק ונראה מה יהיה תפקידך.
בהתחלה
נניח שאת רק מתחילה ואת קצת לא בטוחה איך להתנהג, את לא ממש יודעת מה הגבר שלך מצפה ממך, ולא ממש נעים לך בתפקיד החדש, זה מובן לחלוטין.
הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא שאת לא צריכה לשנות שום דבר לגבי עצמך או התנהגותך לפני שאת מוכנה. קחי את זה לאט ותבני את ההבנה שלך לגבי המשמעות של סגנון החיים הזה עבורך ועבור בן הזוג שלך אחר כך תצמחי בהדרגה ותבני את תפקיד החדש שלך במערכת היחסים ובבית.
העבודה הפסיכולוגית העיקרית שעליך לעשות הוא להתחיל לחשוב על דברים במונחים של מה שאת רוצה! זה עשוי להיות שינוי די גדול מבחינתך, וזה עלול להרגיש לא נוח בהתחלה, אבל זה רק בגלל שאת אדם מתחשב ואת לא רוצה להיות אנוכית ורעה. זו תגובה הגיונית לחלוטין. עם זאת, מה שאת צריכה להבין הוא שהתנהגות בצורה אנוכית היא בדיוק מה שהגבר שלך רוצה (בתקווה שהוא בעל מוטיבציה נכונה). הוא רוצה שתהיה תובענית, שתעמידי את עצמך בראש ומצד שני תשאירי את העדפותיו לסוף, אם בכלל.
אז כן, ככל שתשימי יותר את הצרכים שלך בפרונט, כך הוא יהיה מאושר יותר.
שינוי נוסף שאת יכולה לעשות כבר עכשיו זה להיות כנה יותר לגבי מצב הרוח שלך.
אם את מרגישה קצת ביצי'ית כמה ימים, אל תתביישי להוציא עליו את זה, אני לא אומרת שאת צריכה להיות מרושעת לחלוטין או בלתי סבירה, אבל הוא באמת יעריך רמה מסוימת של אכזריות מצדך.
רוב הנשים במערכות יחסי FLR מאוד נהנות מהחלק הזה - היכולת לפרוק מעט מבלי להתחיל ויכוח מכל דבר היא אחד הדברים שהופכים את חיי הבית לנעימים הרבה יותר עבור כולם.

מלכת הבית
הכיף האמיתי מתחיל כשאת מתחילה להרגיש בנוח יותר בתפקיד החדש שלך, ואת מבינה שזה אמיתי!
הגיע הזמן לגלות את המלכה הפנימית שבך! אנו נכנס לפרטים נוספים במאמרים הבאים, אך כעת זה הזמן לישם את כוחך החדש:
התחלי לקבל החלטות שמשפיעות על שניכם. את יכולה להתחיל בקטן, כמו מה לראות בטלוויזיה, מה לארוחת ערב ולקחת את זה משם. לפני שתשימי לב זה ירגיש טבעי לקבל את רוב ההחלטות.
תהיי תובענית יותר, דורשת יותר! תני לו לדעת מה את מצפה ותגידי לו כשהוא לא עומד בהתאם לציפיות שלך. עשי איתו תיאום ציפיות בכדי למנוע חזרת הדברים.
תהני מהשירות שלו. אל תביאי (או אפילו תמזגי) את הכוס שלך בעצמך, אל תכיני כריכים בעצמך, אל תנקי את הצלחת שלך אחרי ארוחת הערב, אל תרימי אותה אפילו אם לא בא לך.
שינויים אלה הם בעיקר סמלים להטמעת שינוי הסטטוס בניכם, מהר מאוד תתרגלי להתפנק גם בדברים האלו מבלי שיהיו לך רגשות אשם או נקיפות מצפון בעניין.

בצעי כמה שינויים גם בחדר השינה. מקדי את הפוקוס בהנאתך ואמרי לו בדיוק מה את אוהבת, ואיך את אוהבת את זה, (אפרט על כך בהמשך)

אלה כמובן רק רעיונות ואני בטוחה שתמצאי את הדרך שלך, אבל הנקודה היא שאת צריכה להתחיל ליהנות מהכוח החדש שלך. אין דבר שהוא רוצה יותר מאשר שתתחילי לבחון את האפשרויות.

לקחת את זה שלב קדימה

ברגע שאת בטוחה במעמדך החדש ובטוחה בכך שהוא באמת מרוצה מההסדר הזה, את יכולה להירגע עוד יותר ולהתחיל באמת לעצב את חייך החדשים. תקבעי לו כללים, כל מה שאת מדמיינת עכשיו יכול לקרות, השמיים הם הגבול. אפרט זאת בפירוט רב יותר בהמשך.

אחריות ונושאים פוטנציאליים

יש הרבה דברים חיוביים לגבי FLR, אבל הם מגיעים עם אחריות מסוימת ודברים שיש לזכור.
אדם בעל מוטיבציה גבוהה ייזהר מלהעלות התנגדויות, גם כשיש סיבה טובה לכך, אז את צריכה להיות אחראית ולשקול דברים מנקודת מבטו כל הזמן. הוא עושה זאת כי הוא רוצה שתהיה אחראי ותהיי אנוכית וכל זה, אבל זה ברמה עמוקה, אז בלהט הרגע הוא עשוי ליילל, להתלונן ולהתחנן כחלק מהדינמיקה של היחסים שלכם, ובאחריותך להבדיל בין התנגדות אמיתית לבין החלק במשחק. הוא רוצה שתהיי כוחנית ותובענית, והתוצאה הטבעית של קבלת ההחלטות היא שיהיו החלטות שהוא לא אוהב. עליך להיות מספיק אסרטיבית כדי להביא אותו לכדי ביצוע במינימום התנגדויות. זה יכול להיות קשה, מומלץ לדבר כל הזמן, להכיר היטב ולכבד זה את זה.
את צריכה להשתמש גם בשיקול דעת כשמדובר בלתת לו פסק זמן. זה יכול להיות מכריע שמצפים ממנו לעשות כל כך הרבה עבור אדם אחר, עם כל כך מעט תמורה, כך שהוא עלול להרגיש צורך בפסק זמן מפעם לפעם. אני ממליצה לך בעיקר להעניק לו את זה. אם הוא מסמן שהוא זקוק לפסק זמן לעיתים קרובות מדי לטעמך, זה עשוי להיות סימן שמשהו לא בסדר בכל מקרה, ובמקרה זה בהחלט לא רעיון טוב פשוט להמשיך. קחי הפסקה ותדברו על זה. אולי כל העניין של FLR היה עבורו פנטזיה מרגשת וזה לא הצליח כל כך טוב בחיים האמיתיים. כן, גם זה קורה.
נשים אינטליגנטיות ורגישות יכולות לנווט במים האלה באופן כמעט מושלם. זה פשוט משהו שאת צריכה להיות מודעת אליו ולזכור אותו כשאת ממשיכה לדחוף אותו חזק יותר.

*--*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

שיהיה לנו בהצלחה...

אז לא עדכנתי הרבה זמן מה קורה ויש לזה סיבה, 

כי לא קרה שם דבר במהלך התקופה הזו..

בית, עבודה, ילדים שגרה שכזו, הרגשתי חלל ענק שנפער בזוגיות, אין גם יותר מידי אינטימיות בנינו וזה לא בגלל שיש מתיחות, פשוט שגרה מאכזבת.

היא מדי פעם ביקשה שאפנק אותה בעיסוי אבל מה אני אגיד, למרות שרציתי.. כשאני לא נעול אין בי את הרצון העז הזה לשרת או להשקיע יותר מידי.

ב 15/09 הרגשתי שאני חייב לחזור למוד הכנוע, זה חסר לי, זה חסר לנו.. ואני לא מבין למה לעזזאל זה לא בא ממנה!! ונילית מאכזבת..

לקחתי יוזמה ונעלתי את עצמי והתיישבתי ליידה, דיברנו על הא ודא ואז הראתי לה את המפתח, נתתי לה אותו ואמרתי לה שהתגעגעתי..

היא מיד לקחה אותו ואמרה שהיא רצתה להעלות את הנושא ושהיא התגעגעה לזה ורצתה להזכיר לי שלוקטובר בפתח, אבל הקדמתי אותה..

הופתעתי מאוד שהיא זכרה.

-"מה שכן, יש לך תזמון טוב, אני צריכה לקבל מחר, וזה אומר שאתה נעול שבועיים, עד שאהייה נקייה.. זוכר!? מה שמשאיר לך יום אחד לפני הלוקטובר, אז כדאי לך מאוד להתנהג יפה, אחרת..."

"את רעה.. זה מה שאת.. רעה!!"

-"וככה אתה אוהב.. לא!?"

"כן.. אבל חודש וחצי זה קשוח.. חשבתי שבוע, ואז הפסקה עד לוקטובר.. לא לקחתי את זה בחשבון"

-"חבל, זה המצב.. כדאי לך להתנהג יפה אין לך מקום לפיספוסים.. כל פספוס זה יום, ומספיק פספוס אחד ואתה מפספס את ההזדמנות היחידה שלך.."

אני מבין שהכנסתי את עצמי שוב לצרות.. 😅

כמובן שכבר באותו הערב היא קיבלה פינוקים..

יומיים למחרת קיבלתי את ההודעה הארורה, נכנס לבידוד עד ה29.09, נחשפתי לחולה מאומת, מה זה נחשפתי.. חבר מהמשרד הודיע לנו שהוא מאומת!!

בגלל הקירבה ומשך החשיפה החלטנו שהיא תארוז את הילדים ותיסע להורים שלה.

היה לה קשה, בכל זאת שלושה קטנים.. היא הייתה מתוסכלת מזה שאני בבית ולא עושה כלום (זה שאני עובד מהבית זה לא הספיק לה..)

קיבלתי במשך כל יום הוראות בטלפון, ניקיון מרפסות, שטיפה של הבית, כביסות, תיקונים וצבע שהיא מבקשת כבר הרבה זמן, ברז שנוזל ועוד ועוד ועוד... כמובן שעל כל משימה היא רוצה תמונה בסיום.

להיות בבידוד לבד זה באמת קשוח, תוסיפו לזה נעילה, שמירת שבת(ראש השנה, שבת, כיפור).. זה לא החוויה הכי מרננת שיש.. הרבה אנשים מסביב קינאו, אמרו שאני "חיי את החלום.." 

ואני, החלום שלי הוא רק לראות אותה, להריח אותה, לחבק.. מתגעגע אליה בטירוףףף!!! רק לשמוע את הקול שלה בטלפון גורם לי לפרפרים בבטן ורעידות בגוף!!!

זהו, מחר היא חוזרת.. קשה לי להרדם, אני בעננים!!! כן, עד כדי כך!!

היא אמרה לי "מעניין אם לא היית נעול אם זה היה המצב.."

עניתי לה שבטח!!

ובלב אני יודע אחרת, הבידוד היה מסתכם בפורנו, פורנו, פורנו.. והבית היה נראה כמו דירת רווקים סרוחה! 

מצד אחד זה מתסכל, עד שיש באמת הזדמנות שכזו, אני נעול ולא יכול אפילו לאונן.. ומצד שני.. איזה כיף שהיא חוזרת מחררר!!! אני בהתרגשות!!

בהמשך לפוסט הקודם,

מגיש עוד מאמר די חדש בעניין

https://evolvingyourman.com/2020/09/07/locktober-keys-are-sexy/

מתורגם לשימושכם..

---*---*---*---*---*---*---*---*---*---*---*---*

זכרו גבירותיי, זה כבר כמעט לוקטובר.

הגיע הזמן לנעול את הגבר שלך!

איך משהו פשוט כמו מפתח קטנטן הופך לסקסי? אנו משתמשים במפתחות שונים בכדי להיכנס לביתנו, להפעיל את מכוניתנו ואפילו להשתמש בשירותי תחנת הדלק. כיצד הפכו המפתחות לסמל לאהבה?

מפתח הוא סמל ליחסים מונוגמיים שכן רק מפתח אחד יתאים לנעילה אחת. למרות שבעולם יש מיליוני שילובים של מפתחות ומנעולים, רק מפתח אחד יפתח מנעול אחד. סמל זה לכאורה נכתב בהשראת מנהג עתיק שמקורו בסין בו אוהבים נועלים מנעול וזורקים לנהר את המפתח המסמל את הקביעות של קשר בין שני אנשים.

הנעילה והמפתח מסמלים אמון, קביעות ואהבה בלעדית וקשר רגשי בין שני אנשים. מפתחות עשויים לקבל משמעות נוספת עבורנו אך הם לעולם אינם מוותרים על ייצוגם לקשר מיוחד בין שני אנשים.

אז מה זה לוקטובר?
לוקטובר הוא אירוע שנתי כאשר גבר מוסר את השליטה על המיניות שלו לבת זוגו. באופן כללי, אדם חובש כלוב על איבר מינו כדי למנוע מעצמו את הגישה והעונג המיני במשך כל חודש אוקטובר. לאחר מסירת המפתח, אין לו גישה אליו יותר. חודש, ללא שיחרור, ללא רחמים וללא יוצא מן הכלל.

צניעות גברית אינה דבר חדש והכלובים של ימינו דומים לדגמים שתוכננו עוד בשנות החמישים בסצנת ה- BDSM. מאז אותה תקופה, הכלובים הפכו למיינסטרים יותר אם כי עדיין נחשבים לשוליים בחיים הווניליים.

כלובים מיוצרים כעת בהמונם והם זולים יותר לרכישה מאשר המכשירים המותאמים אישית של פעם. עכשיו אתה יכול לרכוש כלובי פלסטיק, סיליקון ומתכת חמודים שנעים בין 25 $ ל 50 $.

מהם הכללים של לוקטובר?
הכללים יכולים להשתנות מזוג אחד למשנהו, אך בדרך כלל זה פשוט כרוך בלהישאר נעול במשך כל חודש אוקטובר. לחלק מהזוגות יש פרס על נעילה במשך כל החודש ואחרים, עונש על סיום מוקדם. את יכולה להחליט מה מתאים למערכת היחסים הספציפית שלך. אם אתם חדשים בצניעות, אני ממליצה לך להתחיל בקטן.

למה שמישהו יעשה את זה?
חודש לוקטובר נועד להעלות את המודעות ליתרונות הצניעות הגברית. גברים שננעלים לחודש מגלים מסירות ומחויבות לבת הזוג. בנוסף למניעת השפיכה, הכלוב מקשה על הזקפה ולא נוח בגלל האילוצים הפיזיים שלו. זה עוזר לגבר למקד את תשומת ליבו לדברים שאינם ההיבט המיני של היחסים.

אמנם זה נראה כאילו היתרונות מכבידים על בן הזוג הנעול, אבל החבר הנעול מקבל גם הוא שיא אופורי ממצב העוררות המתמיד שהכלוב מעורר. יש גברים שתיארו את זה כהרגשה שבת הזוג שלו אוחזת בגבריות שלו באחיזה רופפת אך מנחמת כל הזמן. המפתח הוא תזכורת מתמדת לתמיכה ולמחויבות שהוא מספק במערכת היחסים. לנעול אותו מהווה תזכורת ומוטיבציה  עבורו להיות האיש שהוא יודע שאת רוצה שהוא יהיה.

האין צניעות לא קינקית?
צניעות התחילה לחלוטין עם עולם ה- BDSM אך עם כניסתם של מכשירים זולים יותר, היא קיבלה במה רחבה יותר. חשוב מכך, אולי זו דרך להכניס קצת עיניין למערכת היחסים שלך בצורה מאוד בטוחה שיכולה להישאר בינך לבין בן הזוג שלך. זה לא צריך להיות מוכרז ואף אחד לא ירגיש בזה, כמו סוד סקסי שאתפ מחזיקים ביניהם. תארי לעצמך שבכל פעם שהוא מסתכל על המפתח שבשרשרת שלך, את יוצרת קשר עין ומשתפת איתו רגע מיוחד

כן. אתה נעול וכן. אני נהנת מכל רגע..

שרשרת עדינה עם מפתח
לאחר שיצאתם למסע הצניעות כזוג, המפתח מקבל משמעות חדשה. עצם מראהו של מפתח, כל מפתח.. יהיה נושא לשיחה מכיוון שהוא יסמל את המחויבות והקשר של מערכת היחסים שלך. השרשרת במיוחד היא דרך נפלאה להחזיק את המפתח במקום בולט ונראה לעין וכם זאת לא נגיש לו בזמן שהוא נעול. באופן מוזר, מספיק קשר עין או התעסקות קלה עם המפתח בכדי לשנות את הטון שלו כמעט בכל שיחה.

חודש שלם?
בעוד שגבר מנוסה יכול להתמודד עם חודש ללא בעיה, חודש עשוי להיות קיצוני עבור טירון. הכוונה היא להימשך זמן רב ככל האפשר ולצמוח יחד כזוג. אם הוא יכול לעבור שלושה ימים, נהדר! שבועיים? נִפלָא. כל החודש? ניצחת!

טיפ: כאשר בן הזוג שלי ואני עוברים תקופת נעילה ממושכת, הוא לפעמים מתחיל להרגיש מדוכא אפילו קצת עצבני והוא נסגר. תצפי לזה, אל תחששי מהנקודת שבירה הזו. תדעי שזה בדיוק הזמן להקניט אותו ולשמור אותו עם רמת הורמונים גבוהה, זה יחזיר אותו לתלם ולמוד כנוע וצייתן.. תמתחי גבולות, תבקשי כל מה שבא לך... הכל!! את תופתעי עד כמה רחוק הוא מסוגל להגיע, גם מחוץ לחדר השינה.. תהני מזה, זה החודש היפה ביותר בשנה.

בהצלחה😉

אפשר להגיד שבשנים האחרונות חגורת הצניעות נכנסת יותר ויותר ל"מיינסטרים".

ובכל זאת אוקטובר בפתח ולא ניכר שיש פה איזו התרחשות סביב העניין..

אז הינה אני נותן הזדמנות למי ששכחו ומרים להנחתה...

מי הולך להשתתף באתגר השנה!?

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=918678&blog_id=23667

לכם יש עוד שבוע להערך..

ולנו!? אצלנו היא החליטה שמתחילים מוקדם יותר השנה..🤠

המשך...

אז הקוביות הכתיבו שבוע וחצי של נעילה והותירו לי חלון הזדמנויות של יומיים עד לדגל האדום שבו אני צריך להיות נעול..

היא לקחה את זה צעד קדימה והתחילה לממש את הכח שנותן לה המפתח.

אי אפשר באמת להעביר במילים את התחושות שעוברות בי כשאני נעול, אחרי שלושה ימים של נעילה אני כבר שלה.. האיבר למטה נלחם להזדקף וגורם לי לרטט בכל הגוף בכל פעם שהיא רק עוברת לידי.. היא באמת לא צריכה לעשות הרבה, מספיקה הודעה קטנה ומתריסה במהלך היום ואמי כבר לא מצליח להתרכז בעבודה.. בבית אני עוזר יותר, קשוב יותר מפנק הרבה מעבר למה שהייתי בעבר.. והיא מרגישה את זה.. אוהבת את זה!!

היא שולחת משימות יומיות קטנות במהלך היום, מעין סדר יום כשאני חוזר הביתה:

תיקונים בבית ועבודות אחזקה שאני לא מגיע אליהן

סידורים

כלים, כביסה וגיהוץ היו בעבר דברים שלא חשבתי לתת עליהם את הדעת בכלל

עיסויים על בסיס יומי (או יותר נכון ליילי..)

והכל יוצא ממני ברצון, באהבה ובכמיהה אליה.

אפשר להגיד שהיא הייתה מאוד מרוצה משיתוף הפעולה שלי והעזרה שנתתי לה במהלך השבוע וחצי של הנעילה, לא נתתי לה סיבה להאריך את תקופת הנעילה, האמת שפחדתי שהיא תאריך ביום-יומיים ואז אצטרך לחכות שבועיים נוספים(!!!)

הגיע היום, הרגע המיוחל של החופש והיא אומרת לי שוב "אתה כל כך אחר כשאתה נעול!! אני לא מבינה למה אתה לא יכול להיות ככה ברגיל.. אני יודעת כמה שאתה מחכה לזה, אבל תן לי סיבה אחת לשחרר אותך.. מה זה נותן לי!? מבחינתי אתה צריך להשאר ככה.. באופן קבוע.."

-"מה? איך ככה!?" אני מתמם..

"ככה.. ככה!! נעול.. קבוע! תן לי סיבה אחת לשחרר אותך.."

-"מאמי שלי.. אי אפשר להיות נעול קבוע.. זה כל העניין, שיהיה גם פרס.."

"אז תקבל פרס ואז תחזור להיות פחות קשוב אלי ואצטרך לחכות עוד כמה ימים עד שזה יתחיל להשפיע שוב.."

ניסיתי לשכנע ופתחתי במגוון תירוצים, תחנונים וסיבות כדי להיות איתה, להרגיש אותה, כולי צמרמורות ורטטים רק מלחשוב על זה שאני אהיה איתה.

"תתחיל בעיסוי ברגליים, אחר כך גב תחתון.. נראה, אחשוב עליך.."

כמובן שקפצתי ומיד התחלתי במלאכה, שעתיים של עיסויי בכל הגוף כשאני מגורה בתירוף ומרגיש איך שהכלובון המתכתי סוגר ולא מאפשר לו להרים ראש, והוא נלחם.. מתפוצץ בו.. כבר מטפטף מרוב כמיהה ורצון עז להיות בתוכה.

בסוף היא מתרצה, שולחת יד ומביאה לי את המפתח.. אני כולי מסוחרר רק מלראות אותו ומושיט את היד כדי לקחת אותו ולהשתחרר מהתחושה המתכתית שמחרפנת אותי באיזור החלציים. היא מרחיקה ממני את היד ואומרת "בתנאי אחד" בנקודה הזו היא יודעת שאסכים לכל מילה שתצא לה מהפה..

-"מה שתרצי יפה שלי, את יודעת את זה.. מה שתרצי!!"

"אתה נועל את זה בחזרה עוד הלילה! לא בבוקר, לא אחר כך, ולא מעניין אותי כמה לא יהיה לך חשק או כוח.. אתה נועל את זה בחזרה הלילה!"

-" אין בעיה יפה שלי.. מה שתרצי, הלילה זה שלך.. מה שתגידי יקרה"

היא מתרצה, מחייכת אלי ומוסרת לי את המפתח.

אני ממהר לפתוח את הכלוב והוא מיד מתקשה, התחושה ממכרת, אי אפשר לתאר במילים.. מרוב שזה היה מיידי הגלוב הוסר אך הטבעת סביב האיבר נותרה כשהיא חופנת ולוחצת את בסיס האיבר והאשכים, כאב מענג ומגרה שמעביר זרמים לרגליים, אי אפשר להסיר אותה כשהאיבר במצב הזה, אני מוותר על לנסות להוריד אותה ומתחילים לחמם את האוירה.

לא עוברות 10 דקות ואני כבר מרגיש את נקודת האל חזור, מרגיש את האורגזמה מתפרצת בכל רגע.. עוצר את הקצב ומבקש רשות לגמור..

"אה אה... לא..." היא לוחשת לי באוזן..

אני מתחנן על נפשי ומסביר שאני לא מסוגל להחזיק יותר.. זה מתפרץ בכל רגע!!

"לא ולא.. אמרתי לך, אני לא מוכנה לחכות עוד כמה ימים עד שתחזור לעצמך.. אתה לא גומר היום.."

-" מה?? אבל... מה??? אני כן!!" מנסה להיות אסרטיבי ולשנות את דעתה

"לא אתה לא.. ואל תעצור, אני רוצה להרגיש אותך!!"

-" אבל מאמי.. אני לא מסוגל.. זה חזק ממני!!"

"אתה מסוגל ועוד איך, תשלוט על זה, אם תגמור יהיו לכך השלכות.." אני מתכווץ..

-" מה השלכות עכשיו.. מאמי דיי עם השטויות"

"שום שטויות, אתה נועל את עצמך הלילה וזורק קובייה 3 פעמים.. אתה תחכה עד שאני מסיימת מחזור.. הבנת? אם תגמור בלי רשות אתה תקבל עונש!"

אני מגורה בטירוף ורק לשמוע אותה מדבר ככה מטריף אותי עוד יותר ומגביר את הרטטים בגוף שלי לגבהים שלא הכרתי.

-"איזה עונש?" סקרן מה יש לה בשרוול..

היא מתקרבת ולוחשת לי באוזן"

"אם תגמור בלי רשות אתה תזרוק שתי קוביות 3 פעמים.." היא אומרת תוך כדי שהיא מעלי ואני לא מצליח לשלוט בעצמי ובאורגזמה המתפרצת שהייתה מעוצמה וגבהים שלא חוויתי הרבה זמן..

היא קופצת מהמקום,

"שיט! שיט!! למה!! למה גמרת?? אוףףף!!! אתה תשלם על זה!!!" 

ואני מותש כאילו עברנו סשן של כמה שעות

אנחנו מנקים את עצמנו ואחרי כמה דקות האיבר כבר רפוי עם הטבעת שעדיין סביבו.

נראה שהיא כועסת, היא באמת מאוכזבת מזה..

"תנעל את עצמך, עכשיו!! אתה לא נרדם ככה, עכשיו!! ותוציא את הקוביות מהמגירה..."

שוב הייתה לנו תקופה ארוכה של חופש..

במהלכה היא העלתה את הנושא כמה פעמים, אפשר להגיד אפילו ביקשה בזהירות ועדינות שאשים את הכלובון..

היא ונילית עדינה כזו שאין דברים כמוה..

אני מהצד שלי מתלבט: מצד אחד רוצה להיכנס לזה שוב, מצד שני זה באמת שורט לי את המוח! 

אני משתנה! משתנה במחשבה, בהתנהגות בסבלנות בנתינה משתנה בהכל כלפיה!! מרגיש שהיא יכולה לעשות בי כחומר ביד היוצר

זה באמת ואמיתי שאין שליטה על המוח! אחרי הנעילה המוח הלב והיצר אצלה בידיים!! אציין שהיא מאוד מכבדת, קשובה ודואגת למקום שלי ולכבוד שלי כבעלה..

והיא מרגישה את זה, היא כבר תקופה מרגישה שזה חסר לה!

קיימנו שיחה, היא הציפה את הדברים..

"כשאתה עם זה אתה אדם אחר.. אני מרגישה שאני נשואה לשני אנשים שונים! כשאתה בלי זה אתה אתה.. כמו שלצערי התרגלתי אליך במרוצת השנים.

אבל כשאתה נעול אתה אחר!!! אתה הופך להיות בעל-מאהב.. כותב לי באמצע היום, מפתיע אותי עם הפתעות קטנות, עוזר בבית, עוזר עם הילדים, מפנק, עושה לי מסאזים, מחבק.. אנחנו אפילו שוכבים יותר כשאתה נעול!! איפה זה ? איפה כל זה??? אני מתוסכלת! אני רוצה אותך ככה כל הזמן!! מה צריך לעשות בשביל זה?? תגיד לי!!!"

אני שותק דקות ארוכות, מצד אחד אוהב את הכיוון, מצד שני בולע רוק..

"תראי, הכנסתי אותך לעולם האפל שלי.. לא באמת הכנסתי, פתחתי צוהר של חלון קטנטן..

אני חושב שנתתי לך את כל הכלים, כל הידע שמתי לך את הכל על השולחן.

מפה תקחי את זה לאן שאת רוצה.."

-"אני רוצה שתשים את זה.. שתהיה נעול!"

"זה בסדר גמור.. אמרתי לך, זה לגמרי שלך.."

-" אבל אתה לא שם את זה... למה??"

אני צוחק בקול..

"כי אני יכול"

-"אז מה אני אמורה לעשות ככה??"

אח.. את צריכה לעבור סדנה אצל סורה אני חושב לעצמי בלב ומגחח..

"תראי, זה קשה לנעול את עצמך לתקופה.. זה מנטלית לא פשוט.. ואת רומזת בעדינות ומבקשת ברמיזות.. את צריכה להיות אסרטיבית!! "

-"מה זה אסרטיבית? אני לא עכשיו אשים עליך אזיקים ואנעל אותך בעצמי.. אני לא שם.. אם אתה לא נועל את זה, מה אני יכולה לעשות!?"

היא באמת לא שם.. וונילית מתוקה שלי.. לצערי היא נחרדת רק מלחשוב על אזיקים וגם אחרי שנתיים(!!!) שנחשפה לחגורת הצניעות היא לא מסוגלת להסתכל עליה.. לא כשהיא עלי ולא כשהיא במדף בארון.. היא פשוט לא מסוגלת..

"לא אמרתי את זה, אבל גם לא בדרך שאת עושה את זה.. 'אולי תשים את זה' 'אתה לא כמו שאתה נעול' 'הבטחת שתנעל' הרמיזות העדינות האלה לא באמת יגרמו לי לקום מהספה וללכת לנעול את עצמי.. את צריכה לפתח ביטחון עצמי פה, אמרתי לך, זה שלך!! תתנהגי כאילו זה שלך!! זה בא מעולם של שליטה נשית! "יש לך 5 דקות לנעול את עצמך לפני ש.." "אתה לא זז מפה לפני שאתה נועל את עצמך ומחזיר לי את המפתח!" כזה.. אסרטיבי נחרץ! חד משמעי! הכח שלך אצלך..

כתבתי לך הרבה בעניין.. קראת, אני לא חושב שבאמת הפנמת.. תעשי ריפרש.. תמצאי עוד מקורות, תפתחי לך עמוד שידרה.

בקיצור, תחשבי איך את גורמת לזה לקרות..."

-"אההה כן...?? תזכור!!! ואתה תעשה...!?"

(שוב צוחק...)

"את רואה, על זה אני מדבר.. הכל אצלך בהיסוס ובספק... זה צריך לצאת לך ככה.. 'תזכור, אתה תעשה כל מה שאני אומרת מהיום!'  "

(צוחק שוב בקול רם...)

-"קום! קוםםם!! עכשיו תנעל את עצמך!!! עכשיו! קום!!"

היא תופסת לי את היד מושכת אותי לכיוון הארון.. נראה שעיצבנתי אותה הפעם...

זרמתי, היא מתאמצת.. נתנה פה משחק.. נעלתי את עצמי ונתנתי לה את המפתח..

היא מחייכת.. 

-"אתה הולך להצטער על זה!"

למחרת בערב היא פתחה את הנושא שוב..

-"קראתי שוב את מה ששלחת במשך הזמן.. את הכל!! הפנמתי יותר.. הבנתי את מה שלא הבנתי בהתחלה.. זה הולך להשתנות! אתה הולך להיות מסכןןןן מסכן!!!"

הפעם היא זו שצוחקת.. נראה שהיא מרוצה מהמצב.

באחד מהמאמרים ששלחת היה משחק של קוביות.. אהבתי את זה.."

מוציאה מהכיס שתי קוביות..

-"אתה זורק את זה 4 פעמים, זו תקופת הנעילה שלך.." מחייכת...

"4 פעמית 2 קוביות?? את משוגעת?? זה יותר מחודש!!! "

-" נכון, זה בדיוק מה שהיה כתוב במה ששלחת!"

"לא נסיכה שלי.. חודש זה המון!!"

-" לא חמוד שלי, אתה כבר שרדת יותר מחודש כמו גדול.. לא קרה כלום.."

"מאמי.. זה היה אתגר 'לוקטובר' שנמחר קצת יותר.. זה לא היה קל בכלל!!"

-"קל קל.. קטן עליך.. תזרוק.."

"חיים שלי.. בסדר.. תשבי.. מה עכשיו.. תנוחי.."

-"תזרוק! אסרטיבית רצית.. אסרטיבית תקבל.. או שאתה תזרוק או שאני אזרוק.. תחליט!"

"חיים שלי.. 4 קוביות, 4 פעמים זה הרבה.. בואי נזרוק פעמיים.."

היא משתכנעת.. אני כבר מכיר את ההבעה הזו על הפנים שלה..

-"אוקי.. אבל אנחנו מתחילים עם המשימה היומית כמו במאמר ששלחת, אני שולחת לך כל יום משימה קטנה ואתה חייב לבצע, אם לא, יום-יומיים נוספים עם משימות נוספות"

וואוו.. היא באמת לקחה את זה ברצינות.

"אוקי, (יודע שהיא לא באמת תקשה עלי) 

מה שתרצי אישתי" היא נמסה כשהיא שומעת את זה..

זרקתי את הקוביות 1-4 זרקתי שוב 2-2 

-"תשע"  היא ישר קופצת..

אני מבין איזה אכזרי זה.. יצא לי מספרים נמוכים והופ! שבוע וחצי נעילה!! 

"מה היה קורה עם 4 זריקות מספרים גבוהים.. זה משחק מסוכן..!!"

-"זה אתה והמזל שלך" היא מחזירה לי בהתרסה..

ואז היא מוציאה את הגו'קר שלה..

-"תשע ימים זה יוצא בדיוק יומיים לפני המחזור, כדאי לך מאוד להיות ילד טוב ולבצע את המשימות כמו שאני מצפה.. אחרת יהיו לכך השלכות.. אם תקבל הארכה אתה נכנס לשבועיים נוספים.."

היא מחייכת את החיוך המרוצה שלה שלא ראיתי הרבה זמן..

"שבועיים נוספים??? למה!?"

-" כי החלטתי שהכי נכון לנו זה לשמור נידה, שבוע מחזור+שבוע ימים נקיים... את הקוביות כדאי לך לזרוק לשבועיים שנשארו לך בחודש, אחרת אתה תחכה עד אחרי שיהיה מותר.."

טוב, אז המשימה שלך להערב היא להכין לנו ארוחת ערב טעימה, נס כמו שאני אוהבת נראה אהבה במבט ראשון ותוך כדי תעשה לי מסאז ברגלים... לנקות אחריך הכל כמובן, שיהיה מבריק כמו שאני אוהבת... קדימה קדימה.. עוד מעט זה מתחיל..."

עוד מאמר מתורגם בנושא חרוגת הצניעות שאני חושף אתכם אליו.

המאמר הזה מוקדש לכל אלה שחפצים ביחסי צניעות עם פרטנרית, אבל לא בדיוק עבורכם..
מאמר זה הוא יותר אינפורמטיבי עבור בנות הזוג שהולכות להיכנס לתהליך ושהמפתח עומד לעבור לרשותן, אחרי הקריאה במידה והדברים יופנמו, כנראה שלא תהיה דרך חזרה..😅
החשיפה של הדברים לפרטנרית היא באחריותכם בלבד, זה לא יהיה קל מהנקודה הזו ואילך, ראו הוזהרתם!

לקוח מתוך בלוג שהתחברתי אליו אך עדיין לא היה לי אומץ לשתף עם אישתי את הדברים..

https://medium.com/@chastityperkins/implementing-long-term-male-chastity-enforcement-693db739e9ec

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

אם עניין צניעות הגבר ונעילתו חדש לך ולבן הזוג שלך או שמעולם לא חוויתם נעילה ארוכה מ 48 שעות - הכתוב מטה רלוונטי מאוד עבורך...
לא סביר שתתחילו בצניעות הגבר בנעילה לטווח ארוך באופן מידי.
תחילה יש צורך לקנות מכשיר שלדעתכם הוא בגודל המתאים והנכון, תנעל אותו ותניח לאשתך להחליט מתי (או ליתר דיוק אם) לשחרר אותך.
השלב הראשון הוא להתחיל שגרת עבודה בכל יום במשך ארבע שעות. לא פה ושם, לא יום בשבוע אלא כל יום! אפילו פעמיים ביום..
השגרה הזו חייבת להתקיים בקפידה גם אם אתם לא במצב רוח לזה. כמה זמן עליכם להמשיך בשגרה זו?
-לפחות כמה ימים, שבוע זה בסדר.
יש כאן שני יעדים:
הראשון הוא לתת לנוכחותו של מכשיר הצניעות למנוע עוררת מינית של הגבר באופן קבוע.
היעד השני הוא למעשה למצוא את המכשיר המתאים וחשוב מכך הגודל הנכון שיהיה קטן בהרבה מזה שלדעתו ולדבריו "לוחץ מדי".
עדיף לבחור תחילה מכשיר צניעות גברי שלדעתו בגודל המתאים ולתת לו להתרגל אליו... במקביל גם לרכוש שני גדלים קטנים יותר בחלקים השונים הקיימים. המציאות היא שבאמת אין כאן המון בחירה למכשירי פלדה שעובדים בפועל. האפשרות העיקרית היא אורך (קצר זה טוב, תרכשו למעשה אחת קצרה מכפי שהוא חושב שצריך גם כן). הגודל הקריטי החשוב יותר הוא קניית "טבעת הבסיס" בגודל שהוא חושב שיתאים לו וגם בשני גדלים קטנים יותר.
תתחילו עם זו שקל לו לחיות איתה בשגרה, תני לו להסתגל לנוכחות של הכלובון בשגרה.
יש סיכוי טוב שזה בסופו של דבר יפול גם בלי לנסות או שהוא יצליח לשלוף את האיבר מחוץ לכלוב כשהעסק רפוי ואין עוררות, זה בסדר בשביל ההתחלה..
הוא הסתגל אליה!? מצויין! נסו קטן יותר למשך כמה ימים, תתני לו להרגיש בזה בנוח, שיתרגל לנוכחות, למצב החדש הזה.
הוא עבר גם את זה? יופי!
עכשיו נסו קטן הרבה יותר, ואז קטן עוד יותר!
כן, 3-5 ס"מ.. עד כדי כך קטן!

הבעיה כאן תהיה זקפות וגירויים. אפילו הרמז הקל ביותר של עוררות או זקפה חלקית יצריכו ממנו התמודדות פיזית ופסיכולוגית כדי למנוע גירוי ולחץ שיגבר.. הוא צריך להפנים שבמידה והוא יכשל בהתמודדות הפסיכולוגית ולא יצליח למנוע זיקפה ע"י המחשבות, היא יאלץ להתמודד עם סף הכאב, זה יצריך הבנה של שניכם, המון תקשורת קשב והתמדה. (כמובן שיש צורך במילת ביטחון למקרה חירום.. אבל אם זה לא מקרה חירום ושום דבר לא משנה צבע שם למטה, תתני לו להתמודד! (זה החלק החשוב ביותר בשלבים הראשונים) בסוף גם המחשבות שלו יהיו בידיך.

איבר המין הגברי גדל פי 50 מאשר זקפה אפסית. למעשה החגורה צריכה להתאים בסוף לגודל הקטן ביותר שהיה לו אי פעם. זה המצב שאת רוצה לוודא שהוא נשאר בו ... ממש ממש קטן, כמו גודל האיבר הקטן ביותר של בעלך / בן זוגך אי פעם ביום הקר ביותר בשנה. אה, ואת צריכה שהוא יסתגל אפילו לחגורה קטנה מזו.
אם בן זוגך פשוט לא יכול שלא להגיע לזקפה חלקית, מצאו דרך להתקין אותה כך שזה יהיה אפשרי לנעול. אני לא אפרט כאן, תעשו כל מה שצריך כדי לאפשר זאת.
אחרי תקופה של כל יום למשך ארבע שעות קפצי איתו עד 8-10 שעות או קצת יותר זמן. זה עניין גדול בנקודה זו. זה אמור להיות בהתמדה בכל יום. הסיבה שמדובר בקפיצה גדולה היא בדרך כלל שזה יכסה יום עבודה. יום שגרתי אמיתי בו המכשיר פועל בציבור בזמן עבודה רגילה ומחוצה לו, ובשגרה. זכרו שההבנייה הזו צריכה להיות בכל יום ללא הפסקות. שוב המטרה היא צמצום העוררות וההגבלה המתמדת של מכשיר הצניעות. לאחר כשבוע מהשגרה הזו זה לא רק מעלה את המודעות הזו אלא גם מסגל ומרגיל את הגוף שלו לא להילחם כל הזמן במכשיר הצניעות. במהלך תקופה זו יש סיכוי טוב שתצטרכו להשתמש במכשיר קטן יותר, טבעת קטנה יותר, קטנה יותר. לא בטוחים? נסו קטן יותר. עבורו לקטן ככל האפשר ובכל פעם שמקטינים רכיב בחגורה יש להתחיל את ההסתגלות מחדש (2-4 שעות בכל יום בהתמדה) המשיכו להתמיד כל עוד הוא יכול לעשות פיפי ושום דבר לא משנה צבע שם למטה.

הצעד הגדול הבא הוא לעבור לילה. עברתם נעילה של יום שלם? מעולה, מה עם היום שלמחרת? אם הלילה לא הלך טוב, תתחילו עם כמה שעות בילילה, זה בסדר שהמפתח יהיה נגיש לו בשלב הזה (בשידה בצד שלך כמובן) שבמידה והוא ממש לא יכול שישחרר את עצמו, כמובן שבבוקר יש הוא צריך לנעול את עצמו מחדש בהתאם לזמן אליו הוא כבר הצליח להסתגל.
3-4 לילות כאלה והוא לבסוף יצליח לעבור אותו נעול, הוא הצליח? מעולה, אפשר לנסות עכשיו 24 שעות ואז 48..
אוקיי אז עשית את זה יומיים, מה עכשיו? המשיכו למשך שבוע. לאחר סיום שבוע שלם ללא שחרור נסו מכשיר קטן יותר...
כן, ברצינות!
תני לו גם לנסות לצאת מזה. לא באיזושהי צורה חובבנית למחצה אלא באמת לנסות בכל דרך שתוכלו לדמיין לשלוף, נסו לדחור את הטבעת אל מחוץ לגוף ואז לשלוף את האיבר החוצה, סביר להניח שתצליחו! זה לא נורא, זה פשוט סימן שאחרי הסתגלות לגודל הנוכחי אפשר יהיה לעבור לטבעת קטנה יותר... שוב, הכל בהדרגה כמובן.
אל תיקחו אף אחד מדברים האמורים לעיל כמוחלט, הם בהחלט לא.
אבל ניתן לקחת אותם כמצפן לכיוון ולמה שצריך לצפות.
התהליך ההתחלתי חשוב וייקח מעט זמן כדי שחגורת הצניעות לא תיהיה מרכז המחשבות של בן הזוג. כמו כן אל תוותרו לעצמכם, אל תסתפקו במכשירים בגודל 4, 5 ו- 6 אינץ '. גם אם הוא חושב שזה הגודל המתאים, בולשיט! אפילו איברים בגודל "גדול" הם דחיסים מאוד ובאמת לא גדולים כל כך כשהם במצב רפוי ביותר (תחשבו על המצב בבריכה למשל והיום הקר ביותר בחורף במצב הכי קטן..). כן כל כך קטן וגם אז יש עוד מקום לדחוס אותו פנימה... את רוצה אפס מקום לכל צמיחה או אפשרות לגירוי בכלל מהגודל הקטן ביותר שהוא יכול להגיע ושום מקום לחופש. תחשבו על 2 אינץ 'או 1.5, אולי 3 לגבר אלפא שיש לו איבר ממש ענק. כן עד כדי כך קטן!

עכשיו לחדשות הרעות / חדשות טובות. ניסינו כמעט את כל מכשירי הצניעות הגבריים הזמינים ביותר ב"משימה " שלי כדי ליישם את הפנטזיה שלו וכן, להפיק ממנה את המירב עבורי...(עבור הכותבת) יש רק שני סוגים שבאמת יעבדו ושניהם ייראו קיצוניים:
הסוג הראשון יהיה כרוך בפירסינג בפין מסוג זה או אחר. אני לא ממליצה על זה (וגם אני לא) אלא אם כן מדובר במשהו שכבר קיים.
אוקיי אז מה הסוג האחר, ובכן תתכונו לזה, תשבו... מכשיר הצניעות הגברי היחיד שפועל למעשה - ומוודא שהכלוב נשאר, לא יורד ולא ניתן לשלוף ממנו את האיבר הוא מכשיר עם צינור שופכה מפלדה / מתכת נוקשה שנכנס לפחות עד (עדיף מאחורי) הטבעת כשהכל מורכב ונמצא במקומו. כן זה נשמע ונראה קיצוני. מסתבר שזה ממש לא. יש כמה ימים שמצריכים שוב הסתגלות לתחושה מצד בן זוגך. הוא יצטרך ממש להתרגל לעשות פיפי כמה פעמים אבל התהליך עובר בצורה די חלקה אחרי זה.
כבונוס נוסף נראה שזה למעשה מפחית את הנכונות והיכולת של בן זוגך לשלוף את האיבר ממכשיר הצניעות לאחר נעילתו. שמתי לב לזה ביום הראשון שסוף סוף הלכתי בכיוון ההוא. זו הייתה התשובה והמכשיר עשה את העבודה בצורה נפלאה, בן זוגי נמצא עכשיו במכשיר צניעות שהוא קצר יותר (בערך אינץ אולי קצת קטן יותר מקצהו אל הטבעת כשהוא מורכב, יש לו גם צינור שופכה פלדה שהוא בערך 2 אינץ ', אולי קצת יותר.)
תזכרי שהתהליך הזה עדיין עומד בכל התנאים שתקבעי. תגידי לו שתבדקי את המצב ותחליטי מה לעשות. אל תאפשרי לו להתבכיין! בלי להתלונן... הוא רצה בזה, הוא רצה להעביר לך את השליטה על זה.. הוא חשף אותך לזה.. אז יש לכך גם הלשכות! ושיתמודד עם זה כמו גבר..!😏
הפעם היחידה שהוא יכול להעלות את הנושא היא אם תשאלי שאלות ספציפיות על התאמה / תחושה / נוחות ... בעצם שישכח מהנוחות..
תדעי! אם הוא יכול להשתין ושום דבר לא משנה צבע, אז זה בסדר. בדקו אם יש שפשופים, תשאלי אותו. ברור שאתם לא רוצים ששום דבר יפצע את העור ויגרום לשלפוחית. לכן יש להקפיד על קצת חומר סיכה גם על הטבעות לאחר ההתקנה וגם על האיבר שבכלוב (במתכת יש יותר גישה ) באופן יומי בעיקר לאחר מקלחת וכמובן ניקיון תקופתי פעם בשבוע.

זכרו, גם אם הצלחתם לעבור תקופת נעילה של שבוע. אתם עדיין נמצאים בנקודה שבה אתם עושים התאמות, הסתגלות תמידית לגודל הקטן ביותר שניתן, נסו לשלוף וכו '. כשתגיעו לגודל הנכון, אין צורך להגדיר שבוע-שבועיים או חודש. פשוט תשאירי אותו נעול כל עוד תרצי בכך. כן, יתכן שתצטרכי להתמודד עם ניקיון ותחזוקה מדי פעם, אבל זה לא יום חופש.. זה 15 דקות. זה גם לא תירוץ לסקס או אורגזמה.
אם אין לך ראש לזה, תני לו להתקלח עם דלת פתוחה תחת עינך הפקוחה, כשהוא משוחרר מהכלובון אך לא להסיר את הטבעת, כך הנעילה חזרה תהיה פשוטה יותר.
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

מקווה שנהנתם נחשפתם ואימצתם חלק מהדברים או לפחות את הרעיון.

אני כמובן לא לוקח אחריות על הכתוב,
רק מניח את זה כאן...

במערכת היחסים שלנו יש און אנד אוף ביחסי הצניעות, הונילית שלי לא תמיד מראה לי שהיא בעניין ויש פרקי זמן של הפסקה בהם הנושא לא עולה ואני מנצל את זה כדי להיות קצת חופשי..

מצד שני, זה מוזר, מוזר להתגעגע לזה.. אבל זו האמת, אחרי שמתרגלים לתחושת הנעילה והשייכות פתאום החופש מרגיש מוזר, הנוכחות של הנעילה חסרה..

רציתי לחזור ולהרגיש את זה, את התחושות של הלחץ, הקור המתכתי בהתקנה, הגבולות גיזרה הברורים שהיא מציבה ברגע שהיא ננעלת..

 אני יודע שעוד מעט האישה תחזור לעצמה ויש סיכוי טוב שנמשיך מאיפה שעצרנו.

החלטתי לחזור לזה, לתחושות שאי אפשר באמת להסביר במילים..

פתחתי את המגירה וראיתי אותה, מבריקה, מתכתית, נקייה... עם שלושת הטבעות..

נזכרתי, הייתי עם כולן.. כל אחת ואחת מהן הותירה בי חותם, לכל אחת מהן יש אופי משלה.

הטבעת הגדולה היא סלחנית, מאפשרת יותר וליברלית - האמת בקושי שהייתי איתה, היא ותרנית, חסרת אופי ולא באמת הרגשתי את הנוכחות שלה.. הרגשתי שהיא לא באמת עושה את העבודה, אני לא בנוי למערכת יחסים כזו.. אני צריך קונטרה.. צריך להרגיש נוכחות.. צריך להרגיש את הפרטנרית מאתגרת אותי.. אחרת אני משתעמם מהר... לכן זה פחות עבד בנינו.. זה לא את, זה אני..

טבעת הבינונית.. אח.. כמה זמן העברנו יחד (כמעט חצי מהזמן בשנתיים האחרונות)... בהתחלה לקח לי זמן להתרגל אליה, היא בהחלט יודעת להציב גבולות!

היא אומנם לא קנאית ב100% אבל ליברלית? ליברלית היא לא! מצד שני למדתי שאם אני זורם בראש שלה למרות המתכתיות שבה, היא יודעת גם להיות רכה וכן גם בלתי מורגשת.. ב 80% מהזמן היא בהחלט עושה את העבודה (20% אני לא אגלה לכם עכשיו אבל מי שניסה, יודע..).

והטבעת הקטנה, אוי... הקטנה הזו.. איזו קשוחה היא! זה לא להאמין.. למרות שהיא יפיפייה סימטרית וקומפקטית יש לנו היכרות שמתבססת על מפגש אחד, בדיוק  10 דקות אינטימיות שבהן היא פשוט הראתה לי מי כאן הבוס האמיתי.. הבנתי מה זה קנאיות! יש לה את התנאים שלה, הגבולות הברורים שלה.. היא מאוד רכושנית ולא מתפשרת! כמו שהיה קשה להיכנס איתה לקשר (התקנה קצת קשה) כך גם היה קשה לצאת ממנה.. היא קשוחה מאוד וברגע שנתת לה הזדמנות היא לא תרפה בקלות.. טורפת של ממש!

"אדם תמיד רוצה את הבלתי ניתן להשגה"

פתאום היצר המזוכיסטי שבי התעורר.. רציתי לחוות איתה עוד חוויה, הרגשתי שלא מיצינו את היחסים בנינו..

מצד שני, צריך להיזהר איתה.. לעשות את זה לאט, בלשבים.. ברגע שהיא ממוקמת כבר לא פשוט להשתחרר ממנה.. וזה עוד לפני שהיא ננעלת!! בשביל להיות איתה אני צריך להיות רגוע.. מאוד נינוח.. מעט התרגשות או סימן קטן של עוררות וזה לא ילך.. אני חייב לעמוד בתנאי הקבלה שלה, מעין דרישות סף. מצד שני, ברגע שהיא תתפוס אחיזה, אני יודע שהיא תוודא בדרך הקשה שהמצב הזה יישאר בדיוק כמו שהיא רוצה ואוהבת!

בגלל שזו יוזמה שלי ואישתי כלל לא מודעת לזה הרשתי לעצמי לא לנעול, לשים רק את הטבעת.. לתת לנו זמן להסתגל אחד לשניה.

אני לבד בבית..לקחתי אותה בעדינות, ממש ביראת קודש... אנחנו מסתכלים אחד על השניה ואני מקווה שהפעם זה ילך בנינו..  זה ברור לי שהיא לא הולכת להישתנות בשבילי, זה אני שצריך להתאים עצמי אליה.. לתנאים שלה.. לעמוד בכל הדרישות! בלי הנחות!!

הפעם אני מרגיש שאני מוכן לה יותר...

אחרי כמה רגעים של מבט חודר אני מרגיש מוכן, מכניס אשך אחד שלא נכנס כ"כ בקלות אבל בסוף מחליק פנימה.. עם האשך שני זה כבר יותר קשה, מעט משחק ושימון בלי לחץ אך עם נכונות להצליח, דחיפה קטנה, עוד מעיכה לכיוון הנכון.. והופ! שניהם בפנים.

התחושה נוחה, לא לוחץ יותר מידי.. האיבר עדיין רפוי וזה הזמן להשחיל גם אותו, אקרובטיקה עדינה , עוד שימון, עבודה פסיכולוגית שלא יעורר חלילה את האיבר, הוא חייב להשאר רפוי...והינה, הטבעת מחליקה וחופנת את הכל.

מכניס אצבע בכדי לוודא שיש מעט מקום (ממש מעט) שמאפשר זרימת דם, הכל בסדר.

ואז זה מתחיל... הוא מתקשה, מתחיל ממש להילחם כמו נמר שזה עתה נלכד ברשת, שואג, משתולל לא מבין לאן הוא נכנס ומה נפל עליו פתאום.. והיא? היא קרה.. בכלל לא מתרגשת.. נותנת לו להבין שהמלחמה מיותרת.. ברוגע שלה מתהדקת, לוחצת.. מוכיחה לו שהיא פה בשבעל להישאר.. מכאיבה..הוא חייב להבין בדרך הקשה  מי פה הבוס!

אבל אני כבר מנוסה, מזכיר לעצמי לא להיכנע לה בקלות...מתחיל להרגיש את הכאב מקרין לרגליים וממהר לשלוט במחשבות ולהרגיע את היצר.. סף הכאב עולה במהירות..

זו מלחמת התשה... את הכלוב אין לי עדיין אומץ לנעול.. אני מבין מהר מאוד שאני עדיין לא מוכן לה..

אם אישתי רק הייתה בעניין זה יכול היה להיות מעניין...

עוד מאמר שאהבתי נשכתב ע"י בלוגרית שמכנה את עצמה
"chastity perkins"

לקוח מתוך הקישור הבא ומתורגם להנאתכם.. 😏

https://medium.com/@chastityperkins/the-reluctant-wife-743956e18d7f

זהו חלק ראשון מתוך סידרת המאמרים שאני מתכוון לשתף אתכם בו לטובת העלאת המודעות והקלת הדרך הלא פשוטה שאתם תעברו יחד במערכת היחסים עד לנקודה שבה את לא תביני איך זה היה קודם ויותר מזה.. היא לא תצליחי להבין איך לעזזאל יש גברים שבת הזוג שלהם לא נועלת אותם.. בתכלס, הפנטזיה היא שלנו הגברים, אבל הרווח.. הרווח הוא כולו של האישה שתאמץ את העניין..
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

"
אוו שיט, בעלי רוצה שאני אקח חלק מפנטזיית הסאדו שלו!! !??

אתה רוצה שאני מה???
פתאום אחרי שנים אתה רוצה שאעניש אותך ואנעל את איבר המין שלך? כמו איזו מין סאדיסטי קינקי? תשכח מזה !!!

אז קצת עצות לנשים, במערכות יחסים מחויבות, ולגברים שרוצים שהשותפה שלהם תיקח את השליטה ותאכוף בבקרה אחר האורגזמות והאוננות עליה הם כבר מזמן איבדו את השליטה.
התמכרות למעשי מין קינקיים, לא ניתן להעלים כמו גם דברים אחרים שאתם עשויים לתייג בקטגוריה "לא נורמלי".
כן, בהתחלה יש הלם, הפתעה, תחושה של בגידה כלשהי, אולי אפילו סלידה וגועל. דעו זאת; אחרי שעברתם את זה, זה לא כל כך חריג או יוצא דופן כפי שאתם עשויים לחשוב. זה גם משהו שלא הולך להיעלם ברוב המקרים, ואולי, אולי אולי זה באמת יועיל לך ולמערכת היחסים שלך..

מה לעזזאל?? מה הוא רוצה ממני? אני רוצה מערכת יחסים נורמלית!

אוקיי, את אדם "רגיל", עם מערכת יחסים "רגילה", ומשרה רגילה, חיים נורמליים.
פתאום בעלך או בן הזוג שלך רוצה שתהיה איזשהי מלכת סאדו של פנטזיה וזה פשוט לא את... אולי אפילו ניסית את זה פעם אחת אחרי שהוא הציק לך עם השטות זהו ופשוט הרגשת טיפשי / מלוכלך / כמו איזה שחקנית פורנו. כל מה שאת יודעת זה שלא הרגיש לך טוב, או שהמחשבה על הפנטזיה גרמה לך להרגיש חוסר נוחות בדרך כלשהי.
זה פשוט לא בשבילך, את לא רוצה להיות חלק מזה. זה בהחלט לא מרגיש "סקסי" או משמח בכלל. הלוואי שהוא פשוט ירד מזה. אולי אפילו גילית במקרה דרך הרשת באתרי הפורנו החולה והמעוות שבהם הוא ביקר... אולי את מרגישה אפילו נבגדת ואין סיכוי שתשתתפי פעולה עם הפנטזיה הקטנה שלו שם הוא מדמיין את כל כוכבי הפורנו האלה באינטרנט.. לא בשטם אופן, פשוט לא!

אני בטח שלא כיסיתי את כל מגוון האפשרויות לאופן בו מרגישות בנות הזוג ועשויות להגיב לאף אחד מהדברים האלה על שליטה נשית. במיוחד אם זה כרוך באכיפת צניעות גברית.
אני יכולה לומר לך שהיו לי דברים דומים מאוד בראש לפני כמה שנים. פשוט לא הבנתי את זה וזה היה הדבר הכי רחוק ממי שאני ומה שאני רוצה. לפחות זה היה מה שחשבתי באותה נקודת זמן ומנקודת מבטי.
בטח שאני משחקת קצת כדי לתבל דברים ואת הזוגיות, אבל זה? זה מוגזם.. אני אדם רגיל, חיים נורמליים, עבודה רגילה, לא שפחת מין, כוכבת פורנו, או אפילו קרוב לאף אחד מהדברים שהוא כל כך נמשך אליהם באינטרנט. אין לי שום רצון להיות כזו או להרגיש כמו אחת.

אני כותבת את הדברים אחרי כמה שנים שהחלטתי לנסות ולהתנסות ואחרי שדיברתי עם יותר מכמה נשים / בנות זוג שנמצאות בדיוק באותה סירה. תופתעי עד כמה הדבר הספציפי הזה נמצא במערכות יחסים ונישואים וכמה זוגות אחרים אימצו גם הם את העניין..

לעזאזל, את אפילו לא אוהבת "דיבורים מלוכלכים" כשאתם מקיימים יחסי מין, מעולם לא עשית וכנראה שגם לעולם לא תעשי זאת. זה, זה מעבר למה שאת יכולה להכיך ולאן אתה הולך מכאן ???
איך זה יכול להיות "קבוע". אולי בעלך / בן זוגך / סוף סוף ישכחו העניין והדברים יהיו "בסדר". אולי, אבל אני בספק.
להלן מספר דברים שכדאי לקחת בחשבון בראש פתוח, או כמה דברים שתוכלו לאמץ:
אנא אל תיקח את זה כמוחלט, כל מערכת יחסים שונה. יכול להיות שזה לא בשבילך ועבור מערכת היחסים שלך, מצד שני... יש סיכוי שזה יכול להפוך את מערכת היחסים שלכם לטובה ביותר שהייתה לך אי פעם. סמכי עליי בעניין הזה ...😉
כאשר בעלך / בן הזוג ינסה להסביר זאת, זו תהיה הדרך הלא נכונה להסביר לך את זה. הם לא ממש לא יודעים לבטא או להבסיר את זה אז זה יוצא באופן שמרגיש אפילו יותר גרוע מהפעם הקודמת שהנושא עלה!!

1. השורש לכל זה הוא שבן זוגך רוצה יהיה אכפת לך.
הוא רוצה שיהיה לך אכפת באמת... בטוח שאכפת לך, אבל לא באופן שהוא יכול להרגיש אותך כל יום כמו שהוא רוצה. הוא רוצה שתרצי אותו, שתשמרי עליו. תביני, גם שאת לא ממש משיגה את מה שהוא רוצה ואת איל שהוא רוצה שתדאגו לו.

2. הוא רוצה להיות בבעלותך. כן, פשוטו כמשמעו. מה? למה? מבולבלת? האם זה אומר שהוא חושב על לבגוד בך? אה זה רע ... את כבר מרגישה נבגדת... באיזה עולם אני צריכה להיות איזושהי סדיסתית או קינקית שאנע צריכה לנעול את איבר מינו ולשחק איתו משחקי מין כל יום כל היום כדי לסמוך עליו. אז עכשיו את ממש לא סומכת עליו.. מי הוא בעצם?
המשיכי רגע וקחי נשימה עמוקה, זה אולי לא בדיוק מה שאת חושבת, אבל יש איזושהי סיבה לכך. אל תדאגי, אני עוד אגיד לך מה ולמה.. וזה הולך להיות שיחת תודעה ענקית שבהתחלה אולי לא תרגיש טוב אבל אם את באמת חושבת שאת רוצה לתת איזה שהי קפיצת מדרגה חיובית ליחסים בניכם, תבואי בראש פתוח..

3. גברים טיפוסיים חושבים על סקס כל הזמן. לא בכוונה, זה דבר מובנה. כל המחויבות בעולם לא תשנה מיליון שנות אבולוציה. מה ש"גרוע יותר" הוא שלכל נוכחות נשית בכל מקום בחיים האמיתיים ברחוב, במשרד, בטלוויזיה, באינטרנט, בכל מקום יש סיכוי של 50/50 שעוברת לו המחשבה של סקס. שוב לא בכוונה, לא בשום פנים ואופן שהוא באמת רוצה או מתכוון לבגוד בך... את שוכחת את הנתון המדויק, אך את יכולה לבחון את הדברים ולהעמיק במחקר בפועל בעצמך.
בשורה התחתונה, לאחר הסתכלות על כל אישה, המוח הגברי מחליט תוך מאית השנייה אם הוא היה רוצה אותה במיטה, כן.. ושוב, לא בכוונה, זה מובנה!

4. אני לא בטוחה אבל הכי טוב שיהיה אפשר לעשות המצב הזה זה שתהיה תגובה כלשהי של אשמה בצורה מסוימת בכל פעם שהוא מתעורר מינית הצורה לא רציונלית. לא בדיוק תגובת אשמה מצפונית, אלא פיזית.. כזו שתשתלב בו תחדד ואפילו תצרוב לו בתודעה כמה שהוא מחויב לך וצריך להסית את המחשבות שרצות לו בראש.
גם הוא רוצה בזה ויותר מזה, הוא רוצה שתדעי ותכירי באופן מסויים את ההיבט הזה באופי שלו.
בעלך / בן זוגך לא רוצה להיות ככה. הוא באמת רק רוצה אותך...! אבל הוא רוצה גם שתכירי בזה ושתעזרי לו עם זה כי הוא עצמו לא מסוגל להוקיע זאת, הוא במובן מסויים רוצה שתקחי את זה ממנו. הוא רוצה לתת לך את זה תרתי משמע. כן, הוא גם רוצה שזה יוביל לסקס בצורה כזו או אחרת, כנראה כל הזמן.
הוא יודע שאם היית מודעת לעניין (ואת צריכה כי את לא, ואם את לא מצליחה לקבל את זה אז את פשוט לא מציאותית לגבי זה) זה היה גורם לך תסכול.
הוא לא רוצה שלא תהיי מרוצה והוא רוצה להיות כנה איתך ושתהיי מאושרת. הוא רוצה שתכירי בזה ותדעי מי הוא ומה הוא.
הזו מתנה בצורה מסוימת, כזו שהוא לא יודע להסביר בכלל אבל זה עניין שמקורו בחלק המתפתח של המוח ולא מהחלק השני. הוא בעצם רוצה שכירי בהיבט הזה של טבעו ומי שהוא והוא רוצה שתדעי שאת הבעלים של זה ואת עוד תשלטי ביצר הזה שלו..

5. אוקיי, אני מקווה שאת לא מרגישה עוד יותר גרוע עכשיו. ואם כן, קחי נשימה עמוקה, תתגברי על זה ותחזרי בעוד דקה.
אוקיי אז ..
הוא באמת רוצה לשמח אותך והוא רוצה שאת תקחי חלק בזה, הוא רותה להיות בבעלותך , הוא כבר נתן לך את זה ובאמת רוצה שתהיה לך הבקרה והשליטה המלאה על היצר שלו.
האם עכשיו זה אומר שעליך לשחק במשחק הזה כל יום? לא!
וזה בדיוק החלק שאת לא תקבלי!
את לא צריכה לדבר על זה כל יום, את לא צריכה לשחק בשולטת כל יום, את לא צריכה לעשות איתו "שיחת סקס" כל הזמן.
למעשה אתה לא צריכה לעשות שום דבר מזה בכלל. הוא רוצה לדעת שאת יודעת שהוא רוצה לשמח ולרצות אותך.
הוא רוצה שתדעי שהוא מנסה גם כשאת לא מדברת על זה. תפנימי, זה באמת מה שהוא רוצה, הרשי לי לומר זאת שוב. הוא רוצה שתדעי כל הזמן שהוא רוצה לשמח ולרצות אותך.
הוא גם רוצה שתהיה לך הוכחה פיזית כלשהי לגביו שאת בשליטה על אותו ייצר מיני בלתי נשלט מבחינתו.
כאן למעשה נכנס החלק לאכיפת הצניעות - חגורת צניעות לגבר.
זה החלק שהיה לי באופן אישי הכי קשה להבין, שהוא בסך הכל רוצה להביא לידי ביטוי פיזי של זה.
את אומרת עכשיו טוב, פשוט שישמח וירצה אותי אם הוא כל כך רוצה בזה ושיזנח את עניין חגורת הצניעות...
חיזרי וקראו את המאמר הזה שוב ​​- באמת תביני ותפנימי את העניין.. למעשה, זה החלק שהכי קשה לתפוס.

6. לשמח ולרצות אותך. זה העניין..
וברגע שתשלימי עם זה תביני שאם יש לכם באמת מערכת יחסים כנה, את באמת צריכה להציב את התנאים.
הוא רוצה שתכתיבי את הכללים.
התנאים יכולים להיות כל דבר שתרצי, ויכולים להשתנות מתי שרק תחליטי.
אמרי לו שלא תקחי בזה חלק אם זה ירגיש לך לא נוח. ספרי לו מה יגרום לך אושר ואיך תרצי שהוא יתנהג בסך הכל, אבל מתי שזה לא מתאים לך תגידי לו.
במידה והוא מעלה את כל רגע את העניין של החרמנות, במישה והוא פתאום מצפה ממך להתלבש כך או אחרת, או שתבצעי בו אקט כזה או אחר פשוט תציבי את הגבול ותודיעי לו שאת בחוץ, אמרי לו שאסור לו לדבר על איבר המין הנעול שלו או להעלות את עניין הצניעות והחרמנות שמציפה אותו בכלל! אלא אם כן את רוצה לדבר על זה כמובן..
מה עם סקס? אם את בעניין אז שיהיה..
גם זה יהיה מעכשיו בתנאים שלך...
זה לא חייב להיות משהו שאת לא רוצה שיהיה. למעשה זה יהיה בדיוק כמו שאת רוצה שזה יהיה.. ותזכרי תמיד שהוא רוצה את זה!!

7. מה עם אותם הדברים האלה של הענישה וכל אותם שוטים ושרשראות וכאלה? את פשוט לא במצב הזה, לא שם, לא את!
אין סיכוי. אוקיי, אני מבינה אותך.. נהדר, אל תעשי את זה. אפילו אל תדוני בזה, את קובעת מה כן, מה פחות, ומה לא!
הוא כן רוצה שתגידי לו אם את לא מרוצה.
בעצם הוא רוצה להיענש אם הוא גורם לך לא להיות מרוצה..
לא רוצה את כל הדיבורים המוזרים-להעניש אותו? טוב תגיד לו לעולם לא לדבר על זה.
מה קורה כשאת לא מרוצה ממנו? כמו אולי ברגע שהוא לא רואה שצריך להוריד את הזבל הזה? הנה רעיון להעניש אותו..
אם את עושה את זה כבר, תעשי את זה בדרך מפורשת. אל תשמורי את זה בסוד, תני לו לדעת מה הוא עשה או לא עשה ותענישי אותו על זה ואחרי שהוא "שילם" תסלחי לו..
הוא לא רוצה לנחש, הוא לא רוצה להתווכח או להילחם, הוא לא רוצה את הכתף הקרה או משהו מעורפל שהוא לא מקבל (את אולי חושבת שהוא צריך, אבל הוא לא באמת) . הוא רוצה לדעת למה את לא מרוצה, הוא רוצה שתענישי אותו, ואז הוא צריך תסלחי לו ושוב תהיי מאושרת...
האם את צריכה להצליף / להכות כעונש ??? ברור שלא. תהיי יצירתית ותהפכי את העונש למשהו שנוח לך, כמו כמה מטלות ביתיות שמטרידות אותך כי צריך לקדם.. תני לו לעשות דברים ולהוריד ממך עומס..
אם רוצה שזה גם יהיה מיני, תעשי את זה מיני. זה באמת תלוי אל ורק בך!
זהו החלק הגדול ביותר שהוא מוזר ומרגיש תחילה מוזר. אני יכולה להגיד לך אם תעשה את זה נכון, זה יועיל לך וגם לו ולמערכת היחסים שלכם. את תראי את זה, ועוד דבר.. את לא עושה את זה זאת כשאת או הוא כועסים.. במחלוקת תני לדברים להתקרר ואז תתני לו את מה שמגיע לו..
הנה עצות - אל תהפכי את חגורת הצניעות לעונש. ובכן, את יכולה אבל זה מאוד תלוי בתנאים שהצבת במערכת היחסים שלך. אם את באמת לא מעוניינת לדבר על צניעות או על האיבר הנעול והחרמנות הגואשת שלו אולי החלק הראשון אכן תקף..
הנה העניין, כשאת הולכת בדרך הזו את קובעת את התנאים ככל שתתקדמי את תופתעי מזה שבמקום שזה יראה לך קצת מוזר או קינקי במשחקי המין שלכם זה די הופך להיות יותר טבעי ותוכלי להכניס כל מה שעולה בדעתך, או לשלול כל רעיון שאת לא מעוניינת בו.
אני יכולה לומר לך שהפעם הראשונה שהחלטתי שבאופן פיזי האיבר של בעלי לא היה חלק מדבר משחק סקס, זה היה מאוד מתגמל עבורי… לא היה צורך במשחק מקדים או התגרות מצידי, בהתחלה זה היה רק ​​משהו שעבר לי בראש באותו הרגע כשממש כעסתי עליו ורציתי לרגע שהוא יעלם מרוב כעס, לא יודעת איך זה קרה אבל הכנסתי אותו לחדר ארונות ונעלתי אותו שם במשך שעה!
אחר כך זה הוביל לסיפוק המיני שלי כשהוא נשאר נעול בחגורת הצניעות.. זה דבר שלעולם לא הייתי מעלה בדעתי.. תבואי בראש פתוח.

8. אז מה בנוגע לסקס..
זה דבר שהוא מאוד אישי עבורך ויש סיכוי טוב שאתם כבר לא מקיימים הרבה סקס.
חיי המין שלך עשויים להשתנות מקצה לקצה.. הכל תלוי בך עכשיו.. לו יש כבר חגורת צניעות, אז מה הטעם?
וזה כל היופי, אם לא בא לך לקיים איתו יחסי מין והוא גם יודע את זה! (אלא אם כן הוא אידיוט). זכורי שאלו התנאים שלך!
עכשיו לא רק שהוא לא מקיים יחסי מין, אין לו אפשרות להגיע לאורגזמה בלעדייך וללא ידיעתך.. (אין לך מושג כמה שזה קורה המון ללא ידיעתך במקלחת..) ונחשי מה הוא יודע את זה...
אז קחי סיכון ותהיה בשליטה מלאה על הדברים, זה מה שהוא רוצה! תזכרי תמיד, מעכשיו את זו שתקבעי את החוקים...
תהיי תמיד בראש פתוח.. בפעם הראשונה שתשחררי אותו או תדרושי ממנו או אפילו סתם תבקשי ממנו לעשות משהו שאת רוצה בלי שום התחייבות או ציפייה לקבל משהו בתמורה זו תהיה התקדמות רבה עבורך. את לא צריכה לשחק או לעשות מה שהוא מצפה ממך, קחי את זה לאט באמת, אם את רוצה או בא לך אקט מיני כל שהו הצורה מסויימת.. אפילו אם את לא בטוחה שהוא יקבל את זה, תתקשרי לו את הציפייה שלך.. בהתחלה זה יהיה מאוד מוזר אבל אין סיבה למהר לשום מקום. תני לו לעשות לך עיסוי באופן קבוע בכפות הרגליים / הגב / הצוואר שלך. אם את רוצה יותר, לכי על זה, אם פחות, תתקדמי לאט יותר.. ותעצרי כשאת רוצה. וודאי שהוא יודע שזה לא קשור למין בשבילו, זה נטו העונג שלך, תפנימי שהוא קיים בשבילך ועבורך..
מדליק אותך לראות את הגבר החזק והחסון שלך מתפתל קצת.. מתחנן קצת.. ואז תגידי לו שלא, לכי על זה, לא משנה מה זה ר בתנאים שלך מעכשיו.
את באמת נותנת לו את מה שהוא רוצה .. הוא רוצה שיהיה לך אכפת, הוא רוצה שאת תדעי שהוא מנסה, הוא רוצה שתדעי את זה כל יום כל היום גם בלי לדבר על זה. הוא רוצה שתהיה בשליטה עליו.
ועכשיו באמת, מה עם סקס בשבילו? ובכן זה כמובן תלוי בך. אם באמת אין לך אינטרס לקיים איתו יחסי מין - זה בסדר.. וזה בסדר לאיזה פרק זמן שאת רוצה!

*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-

כמובן שהמאמר לא מכסה את הכל..
אשתדל לשתף עוד בהמשך..
אבל אם את מרגישה שזה מתחיל לסקרן אותך, המשיכי לקרוא ולחקור..
יש המון זבל ופורנו זול בנושא, אבל אפשר למצא גם מאמרים וללמוד מניסיון של אלו שכבר אימצו את חגורת הצניעות למערכת היחסים שלהם.. ויש המון זוגות כאלה, אולי אפילו זוגות שאתם מכירים ולא מדמיינים שהם גם בעניין...

היי,

חוזר אליכם לאחר הרבה זמן ללא עדכונים.

האמת שאני מרגיש שדי מיציתי את הכתיבה והשיתוף על החוויה בחגורת הצניעות (מוזמנים תמיד לתת חוות דעתכם..)

זה לא אומר שהפסקנו את החוויה, להפק.. היא הפכה לחלק מאוד משמעותי בזוגיות שלנו.

לאחרונה חשפתי אותה לאפשרות של סקס ללא רשות להגיע לסיפוק וזה משהו שאצלה לא נתפס, היא מכבדת אותי מאוד וחשוב לה שאני אהנה ואגיע לסיפוק.

כבר כמה פעמים שניסינו לעצור את האקט רגע לפני נקודת האל חזור אבל כשאני באקט אני בעמוק ולא יכול לעצור.. גם היא לא בדיוק חזקה ועוצרת באסרטיביות הנדרשת (בכל זאת ונילית הארדקור), ובכל זאת בפעמים האחרונות היא ממש מתבאסת שלא הצליחה לעצור בזמן ולהחזיר אותי לכלובון לפני הגמירה.

אתמול, תוך כדי אקט פרוע חשפתי אותה לרעיון שגמירה ללא רשות מצריכה ענישה מצידה, ענישה כזו שתלמד אותי לקח שיופנם ויגרום לחרטה ולזה שלא אעיז לגמור ללא רשותה, כל ענישה שלא תגרום להרתעה היא למעשה ענישה לא אפקטיבית..

אמרתי לה שבגלל שזו הפעם הראשונה אעזור לה, אני אצא רגע לפני ואנעל את עצמי כדי להוכיח לשנינו שזה אפשרי, הייתי סקרן להרגיש איך זה ולראות איך זה משפיע..

בקושי רב, יצאתי רגע לפני והיא חייכה את החיוך המרוצה שלה.

דקות ארוכות חלפו והזיקפה לא ירדה, הוא היה נואש להמשיך והחרמנות הייתה בשיאה! 

הבאתי שקית קרח מהמקפיא כדי לכווץ אותו אך גם זה לא עזר.. מצד שני הוא היה קפוא, נוקשה וקפוא..!

פתאום שתף של חרמנות הציף אותי, קפצתי עליה והמשכנו האקט, אח.. התחושה ההדדית של האיבק הקפוא שנכנס לחום גוף שלא הייתה תחושה ששנינו התענגנו עליה... וגם הפעם נכשלנו, גמרתי🤦‍♂️

"מגיע לך להענש.."

להפתעתי, היא אהבה את הרעיון..

אבל מצד שני אמרה לי שהיא לא יודעת ולא מצליחה לחשוב על עונש וביקשה את עזרתי..

ובדיוק בנקודה הזו אני פונה לחוכמת הרבים..

רעיונות לעונשים עבור האישה הוונילית.. (ממש וונילית).

התגובות הראויות יובאו לידיעתה, מבטיח לעדכן..😅