לשים את הקלפים על השולחן

המשך..

בשבוע שלפני אילת הייתי חופשי, אתה לא מעריך את החופש עד שהוא נשלל ממך! (היזהרו במה שאתם מאחלים לעצמכם!)

היא הפצירה בי שלא לעשות שטויות במקלחת ובכלל בלעדיה במהלך תקופת השחרור הזו.

מיותר לציין שבמקלחות גמרתי פעמיים בממוצע.. אחרי תקופת נעילה כל כך ארוכה המשמעת העצמית רופפת (אל תשפטו..) והחרמנות לא יודעת שובע.

ירדנו לאילת, שוב.. חופשי ומאושר, יודע שהכלוב נישאר בבית ושהסופש הולך להיות מעניין..

בעמדת הקבלה עשינו צ'ק אין, מסדרים את הניירת, אני בא להוציא את האשראי ואז היא מניחה את ידה על ידי ואומרת לי שהפרזנו עם האשראי שלי החודש ושהיא תשלם את הסופש. בתכלס זה לא משנה, בסוף החשבונות משותפים ועושים העברות..

היא שואלת "מאמי, לכמה לחלק?"

-"נראה לי שארבעה תשלומים זה בסדר..."

"אוקי, נחלק לארבעה"

סוף השבוע היה כיף, מעט לבד וביחד סוף סוף..

מעט בבביג ובקניון (אני שונא קניות), חוף, טיילת אפילו התפרענו והלכנו למסיבה.

בלילות נרדמנו יחסית מוקדם, אין משהו מתוק יותר משינה להורים צעירים שמקבלים קצת שקט מהילדודס.. וכן היה גם קצת אינטימיות בלי לחשוש שאחד הילדים יתעורר..

ישבנו על החוף ליד אחד ממועדוני הצלילה ופתאום התחשק לי לצלול קצת בשונית, ניסיתי לשכנע אותה אך היא לא נענתה, מצד שני אמרה לי לך.. בא לך, תזרום אני אחכה לך פה.

בדקתי שזה באמת בסדר מבחינתה ואחרי שהייתי בטוח הלכתי לחלון, היה שם בחור שהסביר לי את הכל ושאל על הניסיון שלי (פעם אחת בתאילנד לא מעבר) הוא צחק ואמר שזה לא נחשב ושהם יעבירו לי תדריך מסודר. 

אישתי ישבה על החוף במרחק מטרים בודדים ואני מסתכל עליה ושומר על קשר עין תוך כדי התארגנות.. כשסיימתי הוא אמר לי שזהו אני מוכן ושהמדריכה תיכף תצא.

"מדריכה?"

-"כן, היא סבבה אל תדאג"

"מחכים לקבוצה?"

-"לא, אין לך ניסיון ואתה צריך מדריך צמוד"

"אוקי.."

לא חלפו כמה דקות והיא יצאה...

האמת שהתבלבתי לרגע.. היא הייתה בלונדינית, חטובה עם חליפת צלילה שלא משאירה מקום לדמיון.. כמעט בגובה שלי, 180 בערך..

"אתה מוכן"

-"אמ.. נראה לי שכן, תגידי לי את.."

היא עושה מעבר על הציוד ואני לא מצליח לסדר את המחשבות בראש!

"כן, אתה מוכן.. בוא" אמרה תוך כדי שהיא נותנת לי את היד ומוליכה אותי לכיוון החוף.

רציתי לנתק מגע אך הבנתי שאני לא יכול ללכת עם הסנפירים האלה ללא עזרתה, בדרך לחוף חלפנו על פני אישתי..

"אל תדאגי, אנחנו נחזור מהר" אני אומר לה

"זו אישתי" אני מציג אותה בפני המדריכה כדי למזער נזקים..

-"אל תדאגי, אני אשמור עליו" היא יורה לעברה ואני כבר התחלתי להבין שאני בצרות...

הצלילה הייתה מדהימה.. בקיצור היה שווה, חוויה שלא אשכח הרבה זמן...

-"נהנת!?" אישתי סיננה לעברי כשסיימנו

"האמת שכן, מאוד.."

-"יופי, אני שמחה"

להפתעתי היא לא עשתה יותר מדי סיפור מזה והסופש נמשך כרגיל..

בדרך חזרה הבייתה היא קצת הייתה קרה, לא הצלחתי להבין מה גרם לזה אבל התעלמתי, זה קורה לה לפעמים.. שכנעתי את עצמי שהיא עייפה וכבר חושבת על הילדים והשגרה של השבוע שלפננו..

הגענו הביתה מאוחר, הילדים נשארו אצל ההורים.

פרקנו את הציוד ואז היא מוציאה את הכלובון ואומרת לי "תנעל את זה עכשיו ותביא לי את המפתח!!"

לא הבנתי את הדחיפות ואת הטון הקריר-סמכותי הזה פתאום.

"מה? למה..? מה עכשיו..?"

-"עכשיו.. עכשיו...!! אמרת שכאני אומרת - אתה נועל! נכון? אז תנעל ותביא לי את המפתח! מיד!!"

מבולבל מעט הלכתי כנוע למקלחת ויצאתי אחרי דקה עם המפתח.

היא הושיטה את היד, לקחה את המפתח ועשתה בדיקה זריזה מבעד לבגדים.. "יופי!"

-"אפשר לדעת מה קרה? מה הדחיפות?"

"מה קרה? אתה הרסת לי את החופשה! זה מה שקרה!! זה היה אמור להיות סוף שבוע מושלם!!"

-"והוא היה מושלם!"

"הוא היה רחוק מלהיות מושלם! בכל ערב במקום שנהיה יחד- נרדמת לי! הקרם שארזנו אפילו לא יצא מהתיק, שום חיזורים, שום מילים יפות.. אתה לא מפרגן, לא קשוב לצרכים שלי, לא סבלני אלי, בקניות היית קצר אלי ולא יכולתי למדוד יותר מחולצה אחת!! גם זה בקושי! אין.. אתה בן אדם אחר.. כשאתה נעול אתה מישהו אחד וכשלא אתה אדם אחר לגמרי!!"

-"מה? מאיפה הבאת את זה עכשיו? את מדברת שטויות.. מה נפל עליך? זה היה סוף-שבוע-מושלם!!"

"זה היה רחוק מלהיות מושלם.. ואני לא מדברת שטויות! ואתה יודע מה הכי גרוע!? שבכל פעם שאני אפתח את חשבון האשראי במקום שיעלה לי חיוך אני רק אתעצבן יותר!! ככה אתה מבין אז ככה זה יהיה, אתה תשלם על זה!!"

-"מה? מה זאת אומרת אשלם על זה?"

"אתה תשלם על זה לפחות כמו שאני משלמת על זה!"

-"אבל פרסנו את זה לארבעה תשלומים.. את לא רצינית.. נכון!?"

"אני מאוד רצינית.. וחבל שלא חילקנו את זה ליותר.. אתה אדם אחר כשאתה נעול ואתה כנראה תלמד להיות יותר קשוב בדרך הקשה.."

המשך..

עבר עוד שבוע, שבוע אל תוך NO-VEMBER 

38 ימים של נעילה ואני כבר מתחיל להשתגע.

נזכר בפוסט שקראתי, שכל עניין הצניעות מתחיל כפנטזיה של הגבר אך נכנס למציאות של מחזיקת המפתח שמכתיבה את הלך הרוח של הקשר הזוגי.

"המשחק האמיתי מתחיל ברגע שהגבר הנעול כבר רוצה לסיים אותו.."

היא לא מתכוונת לשחרר רף החרמנות שלי כבר עולה על גדותיו.. אני מבין שאני צריך להפעיל יצירתיות ולעשות צעד שירצה אותה מעל למצופה..

סגרתי לנו חופשה קצרה, סוף שבוע באילת באמצע החיים, דאגתי לסידור לילדים לסופש.

חזרתי מהעבודה מוקדם, עזרתי עם המקלחות, ארוחת הערב, סידור הבית וכל המשימות המעצבנות שהיא בד"כ עושה לבד.

בערב שוב ניסיתי את הטריק עם הנירות והקרם, אבל הפעם היה לי קלף.. סיפרתי לה על הסופש שאירגנתי לנו.

ראיתי עליה את החיוך הזה.. החיוך המרוצה הזה שאני לא יכול לעמוד בפניו, אותו החיוך שממיס אותי בשניה!

היא התסובבה וביקשה שאעשה לה מסאז..

"תתחיל ברגליים ואחר כך בגב.."

כמו בכל פעם גם הפעם גלשתי למקומות אינטימיים והפעם ללא התנגדות מצידה, הדופק שלי על 200 מרגיש שאני עומד להתפוצץ בכלוב הברזל הקטן למטה.

-"מאמי.. אח.. באא לייי"

"מה בא לך מאמי?

-"בא לי עליך!! אני לא יכול יותר.. בא לי להיות איתך, להרגיש אותך, בא ליי!!"

"גם לי אהוב, המפתח בארון, בכיס של הגינס שלי, זה שנמצא בתחתית הערמה.."

כנשוך נחש אני מיד מקפץ והולך לחפש אותו, בחיי שלא התרגשתי ככה ממפתח קטנטן..

לא היה פשוט להוריד את זה, הוא היה כל כך לחוץ שם שהצלחתי לשחרר רק את הכלוב, הוא מיד נעמד והתעבה, הדם זרם בכל הגוף! הטבעת נשארה במקום ולא היה סיכוי להסיר אותה במצב הזה.

החלטתי לא להתעקש, השארתי את הטבעת כשהיא מקיפה את האיבר ואת שק האשכים וחזרתי אליה..

האקט עצמו היה זריז, כמעט 40 יום בכלוב, יכולתי לגמור רק מליטוף.. בכל זאת החזקתי את עצמי ועצרתי בכל פעם שהייתי קרוב לנקודת האל-חזור.

הטבעת הכאיבה מאוד היא שמה לב שמשהו אינו כשורה והסברתי לה על עניין הטבעת, היא נבהלה קצת אך הרגעתי אותה שהכל בסדר ושאני מפיק מהכאב הזה גם קצת עונג (בכל זאת קצת מזוכיסט), מאז שהתחלנו עם המשחק הזה סיכמנו שאני גומר רק באישור שלה, היא אף פעם לא הבינה את זה אבל זרמה עם הרעיון, מעולם לא עצרה אותי או אמרה לי "אסור" או "אל תגמור" למרות שהיא יודעת שהיא יכולה.

אמרתי לה שלטבעת יש גם יתרון, אם היא לא ירדה, קל יותר לעצור את האקט ולהחזיר את הכלובון לפני שהוא הגיע לסיפוק.

-"זה בידיים שלך, זו החלטה שלך! ואני אכבד כל מה שתגידי!!" 

"אני יודעת.. ואולי יום אחד אשתמש בזה אבל כרגע זה עדיין מרגיש לי מוזר ולא תקין.. אני יודעת כמה שבא לך.. תגמור אהוב שלי, אני מרשה" 

גמרתי בעוצמה שלא חוויתי בחיים! היה שווה רק בשביל זה לחכות כל כך הרבה.. בשביל זה ובשביל החיוך על פניה בזמן שהתפרקתי ונפלתי על הכר..

זו בהחלט חוויה עוצמתית!!

עוד שבוע - אילת 🤩

(המשך)

בלעתי את המילים..

ידעתי שהיא צודקת, אומנם זה היה לוקטובר ובאמת הייתי נעול אבל הייתי שקוע בשגרה, בסדר היום, פרוייקט חדש בעבודה סחף אותי וגרם לי לחזור תשוש בשעות מאוחרות וגם אז עד שהגעתי הבייתה הגעתי עייף, מצד שני ציפיתי גם לטיזריות מהצד שלה.. אבל מי אני שאתחיל להפעיל אותה.

שכנעתי את עצמי שגם היא עייפה וטוב לה השקט הזה.

אני מכיר אותה כל כך טוב כדי לדעת שבנקודת הזמן הזו לא חשוב מה אגיד לה היא כבר בדעה מגובשת וויכוח איתה יכול רק להביא להחמרת מצב ואחרי חודש של נעילה חששתי מזה...מאוד!!

הצדקתי והסברתי לה מאיפה הדברים מגיעים, זה לא שאני לא רציתי או לא הייתי מעוניין, פשוט לא שמתי פוקוס על הדברים הנכונים.. לא שמתי עליה.. עלינו.. את הפוקוס הנכון..

"בואי יפה שלי, את צודקת.. וזה לגמרי שלך, תשחררי מתי שתראי לנכון חיים שלי, אני אשתדל יותר את זה לפחות אני יכול להבטיח"

אמרתי תוך כדי שאני תופס את ידה בעדינות ומשכיב אותה על המיטה.

השקעתי בעיסוי הזה כאילו החיים שלי תלויים בו..

כמובן שהייתי בגירוי שיא!!!

זה היה כואב מאוד ומצד שני מענג..

עינוי מגרה שכזה.

כמובן שבמהלך כל הזמן הזה קיוותי שהיא תתרצה ותשחרר אותה, בכל פעם שגלשתי מהגב והרגלים לאיזורים אינטימיים יותר היא גערה בי ולא אפשרה לי לחמם את האוירה.

כשסיימתי היא אמרה לי שהיא מעולם לא נהנתה ככה ממסאז שלי ושהיא עוד עלולה להתרגל..

"אם זה המסאז שאני מקבלת רק אחרי חודש של נעילה, נראה לי שאתה צריך להיות נעול לתקופות ארוכות יותר" אמרה כשחיוך ממזרי נמרח לה על הפנים..

"לילה טוב אהוב שלי" נשקה לי והניחה את הראש על החזה שלי תוך כדי התכרבלות..

"מה שלומו שם למטה?" אמרה תוך כדי שליחת יד לכלובון שעוד רגע התפוצץ מרוב לחץ.

-"עוד רגע והוא מתפוצץ"

"אל תדאג, הוא לא יתפוצץ.. אני בטוחה שהוא כבר רגיל לבית החדש שלו"

-"הוא לעולם לא יתרגל לזה"

"אל תדאג מאמי, סמוך עלי.. בקצב הזה לא תהיה לו ברירה.. הוא יתרגל.."

היא עמדה במילה שלה, נשארתי נעול.. ומודאג, אני יודע שיש לה עוד ציפיות גבוהות ממני לפני שאראה שוב את המפתח.

טוב, למען האמת עבר הרבה זמן ואני לא יודע איפה להתחיל בכלל....

את לוקטובר עברנו בהצלחה, 31 ימים שלמים של נעילה ללא שיחרורים בכלל!

ב 31/10 הרגשתי נמרץ, ידעתי שהגיע הזמן ושהשחרור מעבר לפינה..

בערב הרדמנו את הילדודס מוקדם התקלחנו וכשהיא יצאה מהמקלחת חיכיתי בחדר, הלדקתי נירות ריחניים, סידרתי קצת ושמתי על השידה את הקרם שהיא אוהבת..

היא יצאה מהמקלחת ונראתה כמו מלאך עם המגבת והשיער הרטוב, היא ראתה את החדר ואת המאמץ שעשיתי והתחילה לצחוק..

אני מעריכה את היוזמה שלך, אבל איפה היית כל החודש? איפה היוזמה הזו הייתה?

כל החודש לא הצעת לי עיסוי, וגם כשביקשתי, התחמקת!

לא כתבת הודעות יפות ומפתיעות במהלך היום,

לא יזמת לי הפתעות,

לא סידרת או הבעת סימני אהבה וגעגוע..

חבל, באמת שיכל להיות לנו מעניין הערב..

אני יודעת שאתה חשבת שזהו, עברת את החודש שלקחת על עצמך ושעכשיו נהייה קצת יחד, אני חושבת שעוד לא הגיע הזמן, אמרת שזו החלטה שלי, שלוקטובר הוא חודש של נעילה עם הרבה יוזמה ופינוקים מהצד שלך ולא הרגשתי את זה ממך.. לא נהנתי מהחודש הזה שאתה הבטחת שארגיש בו מלכה!!

אני אחליט מתי אתה תשתחרר, אלה המילים שלך..

לאור ההתנהגות שלך כל החודש, אני חושבת שאתה עוד לא שם!

אבל התחלת יפה, התחלה שהייתה צריכה להתחיל לפני כמה שבועות.. הערב תפנק אותי עם עיסוי כמו שאני אוהבת..אבל לצערי הערב לא יהיה מעבר לזה שום דבר. 

אני יודעת שציפת, אבל גם לי היו הרבה ציפיות ממך החודש..

 רק עכשיו אתה יוזם ואני באמת רואה את זה, אני רוצה להנות מזה עוד.. אני יודעת שקשה לך אבל אתה נשאר נעול עד שאחליט!

בוא מאמי, תראה לי כמה בא לך באמת להשקיע ולפנק אותי עכשיו...

כן, אחרי הפסקה קצרה שוב הכלוב (האתר הזה) הוכיח לי שאני מכור לו ולא משנה כמה אתכחש לזה, כבר כמעט עשור וחצי שאני בורח אליו לחפש רגעים של שקט ולהחשף עוד טיפה לקהילה המיוחדת הזו.

אז כן, אני חוזר.. חוזר לעדכן ולהתעדכן..

תודה לכל התגובות וההודעות שמעודדות להמשיך לשתף ונותנות כוח להביע את העולם הזה במקום שהוא סוג של "בטוח" כי בתכלס, אי אפשר לפרוק את זה בשום מקום אחר..

יש למה לצפות..

שבת שלום🤘

בגלל התגובות שלכם והעניין שגילתם בפוסטים הקודמים אני אקדים את המאוחר ואשתף את מה שאני מתכוון לשתף בו את האישה הוונילית..

תהנו :)

כלובון הגבר נועד להחזיק את איברו בצורה נוחה כך שהאדם הנעול בכלוב לא יוכל להוציאו כרצונו. 
לכן חשוב שתמיד יהיה מפתח אחד במקום ידוע ובטוח.
המפתח השני צריך להישאר בידי בעלת המפתח בכל עת. כבעלת מפתח, זה מפתיע אבל קל לשכוח את מצוקת בן הזוג. את יכולה לנהל את חיי היומיום שלך כרגיל בעוד לו יש תזכורת פיזית מתמדת למצב המניעה הנוכחי שלו.
בגלל זה, חשוב לא "לנעול ולשכוח" - הניחי את המפתח איפשהו במקום גלוי אך לא בר השגה והשאירי אותו שם עד שתחליטי לעשות בו שימוש ולשחררו. 
השארי את המפתח מוצג בצורה בולטת אך לא בהישג יד כדי להזכיר לבן זוגך הנעול שצרכיו המיניים נמצאים תחת הפיקוד והבקרה שלך.
טקטיקה אחת נפוצה היא לשמור על המפתח עליך - למשל, מחובר לשרשרת, צמיד או קרסול. זה ישמש תזכורת מתגרה לשליטתך בו בכל פעם שהוא מסתכל עליך. הקניטו אותו עוד יותר על ידי נשיקה, משחק או החזקת המפתח בשפתיך בכל פעם שתבחיני בו מסתכל עליך.

זכרי, המפתחות של כלוב הזין אינם רק פריט - הם סמל חזק. מפתחות צניעות מייצגים את שליטתך, כוחך ונעילתו.
המפתח הוא אירוניה אירוטית: בן הזוג הנעול מוסר את המפתח לאישתו ומשאיר את עצמו נעול ללא יכולת לחזור לשליטה מרגע המסירה, הוא יתחנן לקבל חזרה את השליטה שהייתה עד לא מזמן מובנת וברורה מאליה. מה שמביא אותנו לעניין הבא...

מהפנטזיה שלו למציאות שלך


מרבית יחסי הצניעות הגבריים מתחילים לבקשת בן הזוג שמעוניין להיות נעול.
הוא גילה את עולם הצניעות והאכיפה והבין איזו הזדמנות פנטסטית שהם מספקים
אולם המשמעות היא שהיו לו חודשים או אפילו שנים של חשיבה בנושא עד שיצר אצלו בראש את הפנטזיה האידיאלית.
איך הקשר הזה הולך להסתדר. ככל הנראה, את כבעלת המפתח שלו מתחילה ללא ניסיון או הכרה של התחום - עצתי היא לחקור ולקרוא מאמרים כמו זה בכדי להבין בדיוק איך זה הולך לעבוד.
בתור בעלת המפתח, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לוודא שאת מקבלת גם את מה שאת צריכה מהמשחק הזה.
הבעיה מרכזית עבור זוגות רבים המתחילים את מסע הצניעות הגברית היא שבן הזוג הנעול, חמוש בפנטזיות וברעיונות שלו והוא למעשה "שולט בך מלמטה".
הוא יקבל החלטות באופן חד צדדי לגבי מתי הוא נעול או לא ואיך הוא יגיע לסיפוק. 
הוא ישמיע את מבוקשו ויתחנן או ידרוש ממך להגשים את זה - כי אחרי הכל, זו הפנטזיה שלו, נכון?
לא, לגמרי לא!
זה אולי התחיל כפנטזיה שלו, אבל עכשיו שתיהן שלך הפנטזיה שלו והמציאות שלו.
קשר צניעות גברית לא יעבוד אלא אם שני בני הזוג זוכים להנאה וסיפוק מכך. להלן מספר טיפים ל"מחזיקת מפתח" חדשה שיעזרו לך להפוך את תפקידך מחובה חדשה ומפחידה למשהו מרענן ומהנה:

את קובעת פה את הכללים!
את לא צריך להיות מקצוענית כדי להיות בעלת המפתח. עם זאת, חשוב שתשמעי את קולך. זה יעזור לך להרגיש בטוחה יותר בתפקידך וזה יהיה אירוטי במיוחד לבן הזוג שלך. התחלי בכך שתזמי בעצמך בדרכים קטנות - הצעי לו משימה אחת , או טובה אחת שיבצע עבורך.
אני למשל נוהגת להגדיר לו תקופת נעילה, נניח שבועיים אנו הולכים יחד ללוח השנה ונועצים את היום המיוחל, עד אז עליו לבצע "משימה יומית" אתה אני מגדירה לו בבוקר או במהלך היום.. (שטיפת כלים, רכב, כביסה, פעילות גופנית, לקנות עבורי תכשירים וכל מה שהוא דוחה או לא מגיע לבצע במהלך השגרה..) החלק הכיפי היא שזה לא העיקר לבצע את המשימה היומית, צריך גם לעמוד בסטנדרטים שאני מצפה להם כמו רמת הניקיון והירידה לפרטים שהגברים שלנו לא מצליחים לראות.. על כל הערה שיקבל לאחר ביצוע משימה יש הארכת זמן, כלומר אם המשימה היומית לא בוצעה לשביעות רצוני אנחנו חוזרים ללוח השנה ומסמנים את התאריך החדש, כמובן שכל יום שהתווסף לו כלול בתוכו משימה יומית נוספת.. את תמצאי את המשחק הזה מועיל מעולה ובעיקר מקל על המטלות הרבות שיש בניהול ואחזקת הבית והמשפחה.

כשאתם מתחילים להתנסות בצניעות ביחד, בן הזוג כנראה יציע הרבה הצעות. "מה דעתך לשחרר אותי היום?" "מה עם להקניט אותי בצורה כזו?" תגידי לא. את לא צריכה להתאים באופן מושלם לפנטזיה הנפשית שהוא כנראה בנה לגבי איך זה יתנהל.
למען האמת, יהיה טוב עוד יותר אם לא תתני לו את כל הפנטזיה שלו, מכיוון שתשמורי אותו על הקצה ותפתיעי אותו לעיתים קרובות!

קחי הפסקות. להיות בעלת המפתח פירושו להיכנס לתפקיד חדש בחיי היומיום שלך.זה לא אומר שזה הופך להיות התפקיד היחיד שלך. אתה עדיין בן אדם עובד, הורה אשת עבודה - את עדיין כל מה שהיית בעבר. הרשי לעצמך את הפסקות כשאת זקוקה להן. זכרי - לא לדבר על צניעות לזמן מה זו עוד דרך להקניט אותו! (הישתדלי שלא להתעלם ממנו, את צריכה לשמור עליו חם כדי להפיק מזה תועלת)

לתת לגורל להחליט - באמצעות קוביות או גלגל כדי להחליט מתי ואיך הוא יגיע לאורגזמה, תני לו אחרי שהוא מוסר לך את המפתחות להטיל קוביות 3-4 פעמים, סך כל המספרים הם סך כל הימים שהוא יהיה נעול (כך הוא עלול להביא על עצמו חודש נעילה ולא לבוא אליך בטענות, תמיד את תזכירי לו שכך הקוביות שהוא בעצמו הטיל קבעו ויש לכבד את זה!)

חשוב שתהיה לך ולבן הזוג שלך מילות מפתח "מילת ביטחון" שהוא יכול להשתמש בה כדי להסיר את עצמך מהדינמיות של הצניעות במקרה של מצוקה שמצריכה שיחרור.

צניעות מעבר לחדר השינה

 הקניטו וייסרו אותו על ידי איסור דיון על צניעות או אזכור הכלוב למשך יום שלם, או אפילו שבוע! כל איזכור של הנושא מהצד שלו תאריך לו את תקופת הנעילה בעוד יומיים..מה יכול להיות אכזרי יותר?
צניעות נוגעת לחילופי דברים - הגבלת האורגזמות של בן הזוג בתמורה למה שאת רוצה. מה שתרצי וזה לא מוגבל למין! צניעות, במיוחד צניעות כפויה לטווח הארוך, יכולה להפוך לחלק מחיי היומיום שלך. כשאת עובדת עם בן זוגך בכדי לבצע סיעור מוחות רשימת משימות שהוא יכול לבצע כדי להשיג אורגזמה, חישבי מחוץ למיטה! לדוגמה, הוא יכול היה לשטוף את הכלים, לבשל את הארוחות המועדפות עליך מספר פעמים בשבוע, או לתת לך עיסוי מרגיע ונחמד. הסוג הטוב ביותר של משחקי צניעות הוא זה בו שני בני הזוג מרוצים לא רק פיזית, אלא גם רגשית

זיכרי, המשחק האמיתי מתחיל ברגע שהוא כבר משתוקק לסיים אותו...

                        -סוף תרגום המקור -

ואני שואל את עצמי, ביום שהיא באמת תיקח את השליטה לידיים שלה ולא תתן לי לשלוט מלמטה (הרי בנינו זה בדיוק מה שזה כרגע...)

איך אגיב? איך ארגיש? איך אתמודד עם המצב?

הבלוג של ספרטקוס וסורה מפה זה בדיוק המצב, הוא שיתף אותה ובמקרה שלו היא ישר נכנסה לדמות באופן מושלם ואהבה את העולם שהיא מגלה, הוא פתאום ראה שזה הדבר האמיתי ושהוא כבר לא שולט בסיטואציה וקשה לו לאכול את זה.

זה מעסיק אותי הרבה, יש פה הרבה על הכף, משפחה, זוגיות כל הסטטוס קוו משתנה לאין ערוך ועכשיו צריך להתמודד על ההשלכות של מה שאתה בעצמך ייצרת..

מה יהיה ביום שאחרי?

המחשבה על זה באמת מפחידה אותי...

מעדכן באיחור כי ביום ההולדת שהיה ב 7 יצאנו בערב לדייט, היה מעל ומעבר למצופה, א.ערב ואחרי זה ישיבה בפאב שכל כך אהבנו ברווקות.. הייתה לנו שיחה פתוחה על הנושא והיא התחילה לחקור על העולם הזה קצת יותר ועל איך בכלל נחשפתי לזה בעצמי, כמובן שלא גיליתי לה את כל הסודות (כי אני חושב שהיא עדיין לא מוכנה ושכרגע זה יגרום יותר נזק מתועלת)

מעולם לא הייתה לנו אינטימיות שכזו והיא גם התגלתה לראשונה כטיזרית דבר שאני לא האמנתי שהונילית המרובעת שלי מסוגלת לו, בכל מקרה זה מה שכתבתי לה בבוקר שלמחרת..

מרגיש לי שאנחנו מתקדמים.

חיים שלי..
היה לי ערב מושלם איתךך
לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה..
את מביאה אותי למצב שאני אוהב להעריץ אותך!!!

אחרי ערב מדהים של רגשות עזים ופתיחות כנה אני רוצה לשתף אותך בעוד קטע של הבלוג עליו דיברנו... מקווה שתהני ☺

-צניעות גברית מעצם הגדרתה פירושה שהוא לא לקיים יחסי מין, שאת מונעת ממנו לקיים יחסי מין ומבצעת בקרה על התדירות.
יש תפיסה שגויה שאת נועלת אותו ועוזבת אותו לשבוע-שבועיים. 
בחור נעול נזכר כל העת בפין שלו מכיוון שיש לו חתיכת מתכת או פלסטיק שתלויה ממנו. מעט מאוד גברים רוצים להשאר נעולים ושיתעלמו מהם. 
שמירה על מתח מיני מוגבר מושגת על ידי עוררות ומשחק, לאחר מכן מתעצמת שליטתך באורגזמה שלו. 
מבלי להקניט אותו ולשחק בפיתוי, סביר להניח שהוא לא יהנה מהמשחק הזה זמן רב ועלול להתמרמר בגלל תחושת נעילה והתעלמות. 
אם את מתגרה בו בקביעות, תוחשת ההזנחה נעלמת ובנוסף מתעצמת תחושת הנעילה וחוסר האונים שלו. 
במקום רגשות של כעס או טינה, הוא מתחיל להתמקד בתחושות גירוי ועוררות חזקות.
 זהו בדיוק המרחב הטבעי שאת רוצה שהוא יהיה בו מכיוון שהוא מסיר את הרגשות השליליים שעשויים להיות מופנים כלפיך.
ברמות הורמונים מוגברות הוא ינתח יתר על המידה את כל מה שתגידי ותעשי (או שלא תעשי). הקפידי לשחק איתו אך וודאי שזה נעשה אך ורק בתנאים שלך!
 את יכולה להקניט אותו למשך עשרים שניות או שעתיים, זה לא משנה, אבל זה חיוני שזה יקרה על בסיס יומיומי כדי שהוא לא יחוש נשכח או שאת מתעלמת ממנו.

סיפקתי כמה רעיונות למטה כדי לעזור לכם לשמור על המשחק שלכם מלהיב ומעניין.

המטרה שלך היא לגרום לו להיות מגורה ומתוסכל ככל האפשר, עד כדי כך שהוא פשוט לא יכול לשאת את הכלוב הזה עליו עוד רגע.
כשהוא נעול, אני מוצאת את עצמי מתכופפת ללא צורך, מפזרת עליו את רגלי , בוהה בו בזמן שאני מתבוננת בו בחושניות ומראה לו שאני מעוניינת בו הערב (למרות שאין לו בכלל סיכוי..) .אני אוהבת לראות אותו מעניק לי את מלוא תשומת ליבו ומתענגת מההבעה על פניו כשהוא חרמן אך נעול..
אני ממקמת אותו איפשהו בין אי נוחות קלה ותסכול מיני לבין תחינה לשחרור. זהו משחק אכזרי אך שנינו נהנים מהכוח שהוא מעניק לי על פני הדחפים הגבריים ששנינו יודעים שהם מחוץ לשליטתו. 
אני גם אוהבת לעשות לו בדיקות כלוב מפתיעות, להכניס יד מבעד למכנסיו ולתת לדברים משיכה קטנה כדי לוודא שהכלוב שלו הדוק ושהכל במקום.
האשכים שלו גדלים, ככל שיעבור הזמן הלחץ יגבר, והקשב והתגובות שלו ישתפרו.
 אני בטוחה שהוא יודיע לי אם זה יהיה בלתי נסבל אך למעשה זה יותר תרגיל פסיכולוגי מכל דבר אחר. 
המטרה היא לגרום לו להרגיש שאת מעריכה את המאמץ והאיפוק שלו בכך שהוא נשאר נעול עבורך.
דבר נוסף שניסינו לאחרונה הוא לקיים יחסי מין כשהוא לובש שרוול מעל הכלוב שלו .מראה האכזבה בפניו כשהוא נכנס אלי ומבין שהוא לא מרגיש כלום על הבחור הקטן שלו שווה עבורי יותר מזהב טהור. 
הוא הרבה יותר טוב בהוראות כיוון שהוא מסוגל למקד את האנרגיה שלו בצרכים שלי. 
אני משווה את זה לגלגלי עזר למין משופר.
דבר נוסף ואחרון, זה שהוא בצניעות לא אומר שאסור לנו לעשות אוהבים אלה רק אומר שהאורגזמה אסורה לו, לכן כשבא לי אותו אני פוקדת עליו להלביש על עצמו 3-4 קונדומים! ככה הוא לא מרגיש הרבה והסיכוי שיגיע לאורגזמה נמוך, כמובן שכשאני מחליטה להפסיק הוא חוזר לכלוב באופן מידי וללא עיקובים, אני מתענגת על הידיעה שאני יכולה להגיע לאורגזמה בעוד שלו אסור!

את יכולה לעשות כל כך הרבה כיף כשאין לחץ לעשות סקס .
את יכולה לגעת בו, לגרות אותו, למשוך את ידיו לעבר גופך ולהפשיט - והכל ללא לחץ או חשש שהסיטואציה תתקדם לסקס ותצא משליטתך.
בעבר עשיתי זאת מכיוון שזה היה רמז וציפייה לסקס שאני ממש לא רציתי להתחייב אליו כי לא הייתי במצב הרוח הנכון וכשהגיע הזמן אז פשוט הפסקתי להקניט. במצב כזה אני מביאה אותו לכך שהוא יהיה מוכן לעשות עבורי הכל! כמובן שאני לא חייבת לתת לו משהו בתמורה..
אני יכולה להקניט אותו וכל מה שהוא יעשה זה לבנות את האנרגיה המינית הזו ולהבטיח שהיא תהיה ממוקדת בי. ככל שהוא נעול יותר, כך תשומת ליבו ממוקדת בי יותר. 
בלי עיניים משוטטות, שיחות פלרטטניות עם אף אחד אחר. כל תשומת ליבו כולה עלי.. ואני אוהבת תשומת לב."

             -סוף המאמר כפי שתורגם ונשלח-

אחרי כמה דקות סיומון של שני וי כחול,

הזמן עמוד מלכת ואני מתחיל להליחץ.. אולי זה לא הזמן? אולי היא קבלה שוק, היא בטח חושבת שאני דביל, מה הכנסתי אותה לזה.. אולי נבהלה..

אחרי 10 דקות שלחתי לה הודעה

"פתאום אני חושב שזה גדול עלינו, אולי לא במקום.."

-היא מחזירה לי אייקון של לב גדול

"מה זה אומר?"

-"שעכשיו סיימתי לקרוא בפעם השנייה.."

"ומה זה אומר?"

-" שחכה חכה....(נשיקה)"

"זה לא הוראות הפעלה!!!
זה רק לחשוף אותך טיפה..
לתת לך להבין שאת יכולה לקחת את זה למקומות שלך.."

-"ולשם בדיוק זה ילך...  תחזור לעבודה חמודי.. תתרכז במה שאתה צריך לעשות ותחזור הבייתה מוקדם."

היום יום שוחק, עבודה עד שעות מאוחרות אחרי שהראש מתפוצץ מחשיבה מאומצת מתחילה משמרת ב' עם הילדודס.. אחרי שהם נרדמים אני אוהב להכין לעצמי נרגילה ולשבת מול הטלוויזיה לעשות ריסטרט למוח, היא קוראת לזה "השעה עם המאהבת".

הערב זה היה מעט אחרת, הכל הלך אותו הדבר הגיע הערב והכנתי לי נרגילה, איך שהגעתי לספה היא עצרה אותי רגע לפני שהתיישבתי.

"חכה.."

-"אה מאמי..?"

"תודה שהכנת לי נרגילית, הבאתי לך את הקרם שקנית לי ולא עשית בו בכלל שימוש.. אני חושבת שהגיע הזמן.." אומרת  כשהיא מזיזה את הרגל כרמיזה לרצונה.

-"מה? עכשיו??"

"ברור עכשיו מאמי.. אז מתי?" אמרה בחיוך תוך כדי שהיא לוקחת מידי את הצינור ושמה במקומו בין ידי ההמומות את הקרם שקניתי לה לפני כמה חודשים ונשכח במגירה, היא מתיישבת באצילות על הספה ואני רואה את החיוך הממזרי שלה כשהיא לוקחת שאיפה וממלאת את החלל בעשן..

"אה ומאמי.. תביא לי את השלט של הטלוויזיה והמזגן בבקשה"

בשוק טוטלי אני לא מאמין שזה קורה לי ואני לא יודע איך לבלוע את הסיטואציה הזו, בחיים היא לא הפריעה לי בשעה הזו, הנרגילה היא מעין טאבו במהלך שש שנות נישואים, זה כמעט קדוש אצלי.. עכשיו היא רומסת לי אותה.. מתחיל להגיש גירוי ולחץ באיזור החלציים..

מוצא עצמי יושב מולה מעשה את רגליה עם הגב לטלויזיה בעוד היא מעשנת לי מהנרגילה נהנת מהעשן ומזפזפת בין הערוצים..

החרמנות מוציאה אותי מדעתי מנסה להתקרב והיא מחזירה אותי למקום ומסמנת לי להמשיך בעיסוי שנמשך כ 40 דקות.

מרגיש כמו כלב מיוחם התקרבתי אליה ונצמדנו, רוכן עליה גונב נשיקה מלאת תשוקה ומזכיר לה שמחר יש לי יום הולדת...

"אני חושב שלרגל יום ההולדת מחר מגיע לי איזה מתנה קטנה.."

-"מממ... על מה חשבת?" היא שואלת בהתגרות..

"עליך..!" אני עונה בלי להתבלבל.

היא פורצת בצחוק מתגלגל כזה שלא שמעתי ממנה שנים!!

"לא לא לא חמודי.. זו בעיה שלך שזה יצא על הלוקטובר שלך! אתה נשאר ככה עדדד הססווףףף!!"

"ואולי קצת יותר..." הוסיפה בטון מתגרה

-"מה, אבל מאמי, הרבה זמן לא שיחקנו בזה ועבר שבועע! אני כבר משתגעעע.. מחר נעשה רק הפוגה קטנה כאות מחווה ל"

"לא לא לא חמודי" היא קטעה אותי..

"יש לך טעות, אנחנו כבר במקום אחר עכשיו.. זה לא עובד עלי. רצית לוקטובר, הסברת לי על זה, הכנת אותי לזה אני יודעת שאתה ממש רוצה לחוות את החודש הזה, אז אנחנו עושים יחד את הלוקטובר שלך, עושים את כולו!  מחר תסדר לנו בייבי סיטר נצא לסרט ואחר כך לאיזו מסעדה שתבחר לכבוד יום ההולדת שלך..ו...זהו בעיקרון... מזל טוב" קרצה לי קריצה שרק עוררה אותי יותר ונתנה לי להרגיש את כוחו של הכלוב הקטן למטה..

נתקעו לי המילים.

היא רואה שאני מעקל את הדברים ולובשת חיוך מנצח שרק מטריף אותי עוד יותר..

למרות ההמלצות, למרות שלא הייתי נעול כמה חודשים ולמרות שאני יודע שעוד אבכה מרורים כל ההחלטה הזו..לא עמדתי בפיתוי, החלטתי לשתף אותה בפנטזיה של חודש נעילה ללא שחרורים.

הרבה זמן עבר מאז דיברנו על הנושא, היא לא העלתה את העניין וכך גם אני.

לא ידעתי מה תהיה תגובתה בעניין...

תרגמתי מאמר באנגלית ושלחתי לה עם שאלה פשוטה, מה דעתה על זה?

היא עפה על הרעיון!!!

כל שנותר הוא לאחל לנו בהצלחה...

מה זה לוקטובר?

לוקטובר הוא אתגר שנתי לגבר שעושים זוגות רבים בכל שנה בכדי לראות עד כמה המין שולט במערכת היחסים שלהם. 
סקס הוא חלק נפלא ממערכת יחסים ואני תומכת נלהבת. 
מצד שני, סקס לא צריך להיות בסיס לאינטראקציות עם בן הזוג שלך. 
לוקטובר הוא אתגר שמניח את החשק המיני שלו בצד, במהלך נעילת חודש אוקטובר הוא יימנע משני דברים: יחסי מין ואוננות במשך כל חודש אוקטובר.
בדרך כלל זה אתגר קשה ביותר עבור הגברים..

מה הפואנטה?

סקס זה אחלה! רובנו אוהבים סקס באופן מוחלט, אבל לא מדובר בזה. 
כזוגות אנו צריכים להתחבר ברמה עמוקה, למשל את זוכרת איך הדברים היו פעם? בתחילת מערכת היחסים שלכם, הוא חיזר אחריך. הוא התייחס אליך אחרת וככל שהזמן עבר, הוא התחיל להתייחס אליך כדבר המובן מאליו, את לא מובן מאליו!
את השותפה שלו, לאחר שהוא יקבל את השינויים ויפסיק להילחם בהם, תוכלי לראות איך שהחיזור חוזר למערכת היחסים שלכם.
זה למעשה המקום בו צניעות הגבר נכנסת למשוואה.
צניעות גברית היא השליטה באורגזמות שלו לטובת מערכת היחסים שלכם.

הורמונים זכריים

כשאתם עוברים את החודש יחד, תגלו שהאיזון ההורמונלי שלו משתנה משמעותית. עד כמה משמעותית? 
הוא ממש יהפוך לבחור אחר, מכיוון שגופו יקבל את השינויים ההורמונליים שלו. 
ככל שהחודש יתקדם, המצ'יזמו הגברי שלו יקטן והוא יהפוך קצת יותר כנוע.
להיות כנוע זה לא דבר רע ורוב הגברים ירשו לכם לחקור קצת יותר את הצד הכנוע שלהם.

התגרות

הקנטות וקצת טיזינג זה דבר חשוב,
זה לא העניין להתעלם מאיבר מינו וצרכיו נעולים במשך כל החודש! 
מדובר על חיבוק הצרכים הגופניים אך עם זאת הגבלת השחרור המיני שהוא רגיל לקבל בסוף כל אינטראקציה והגבלת רמת העיסוק שלו עם עצמו.
קוראים לי סדיסטית, אבל לדעתי התגרות ומשחק בתסכול שלו זה כיף להפליא.
הידיעה שיש לי את הכח לגרום לו לכאב קטן באיזור החלציים רק באמצעות מילה קטנה, חיוך או רמיזה מינית גורמת לי לעונג.
הרגשות שלו כל כך עזים והמבט המתוסכל שלו מדליקים אותי במקום מסויים. 
ככל שתשחקי ותקניטי אותו יותר, כך יהיו האפקטים גבוהים וטובים יותר, והוא ימלא כל בקשה שלך ברצון רב ובלי תלונות.

איזה מין גבר

איזה מין אדם יעשה זאת? 
הייתי טוענת כי בחור שלא היה מקריב קרבן קטן למערכת היחסים שלו הוא פחות גבר מאשר בחור שהיה עושה זאת.
 האינטימיות וההזדמנות שיש לכם לצמוח יחד אינן יסולא בפז! 
כמובן שזה יהיה אתגר לא פשוט עבורו, לכן את תהי שם כדי לנחם ולהדריך אותו במהלך החודש, הוא יצטרך את תמיכתך.


איפה אני מתחילה?

זה לא קשור לסוג של פטיש מוזר, אפשר לעשות זאת רק על ידי בקשה ממנו להרחיק את ידיו מהאיבר שלו למשך חודש. 
אך בואי נודה על האמת, זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע, מרבית הגברים יצטרכו עזרה כלשהי בכדי להבטיח שלא ירמו במהלך החודש. למזלנו העזרה נמצאת בהשג יד והיא באה בצורת כלוב קטן ממתכת או פלסטיק והיא מגיעה עם מפתח קטן וחמוד שנועד להבטיח לך שהמטרה ששמת אכן מושגת. 
כפי שאת בטח יכולה לדמיין, בהתחלה זה יהיה לא נוח עבורו ורוב הגברים ינסו לתמרן את דרכם ממנו.
לאחר שלושת הימים הראשונים , הכל ישתפר בהדרגה עד שהוא יקבל זאת באופן מודע. לאחר היום החמישי או השישי, תבחיני בשינויים משמעותיים באישיות כתוצאה מהשינויים ההורמונליים שהוזכרו לעיל. צריך לזכור, רוב הגברים מאוננים כל יום מאז שהם הבחינו בדבר הקטן שמתנדנד בין רגליהם כשהיו נערים.

עשית זאת!

ב -1 בנובמבר, שניכם תוכלו ליהנות מפירות עמלכם כאשר יורשה לו לשחרר את התלהבותו .
מצד שני, את עשויה להחליט להמשיך את הנעילה שלו קצת יותר בגלל סיטואציה שקרתה שלא לשביעות רצונך במהלך אוקטובר.. בכל מקרה, זה תלוי רק בך!
הדבר הנחמד שיש במכשיר הזה הוא שהמפתחות באמת בידיים שלך. אם החלטת שזה הזמן הנכון, הוא עומד ליום המיוחל ואם החלטת שלא, אין לו יכולת לעשות כלום חוץ מלהתפתל לרגליך ולגרום לך להרגיש מרוצה.
את זוכרת את הרגשות והציפייה לטיול גדול, לחתונה שלך או לכל יום גדול אחר? הוא ירגיש התרגשות עצומה מכך ויספור את הימים לאחור. ההתרגשות שתחוו יחד במהלך החודש תהיה מוחשית יותר ממה שאי פעם חוויתם!

היא אמרה שהיא התגעגעה לזה, וסיכמה במשפט פשוט, "וואי וואי וואי... אתה לא נורמלי, אתה הולך להיות מסכן!"

ההתרגשות בשיאה..

טוב, אז את הטבעת מתכת הקטנה לא הצלחתי להשאיר מעבר ללילה. לא הצלחתי לישון וקמתי כמה פעמים מהכאב (ללא כלובון בכלל), הכאב חד מקיץ מהשינה כל שעה בערך עד שנרגכ וכך חוזר חלילה, מבועט מהמחשבה מה היה אם הייתי נעול איתה.

ובכל זאת, אני מתגעגע לתחושת הכניעה כאשר אנע נעול והמפתח אצלה, בחיי שאי אפשר לתאר במילים את האפקט של זה, את איך שזה משפיע על המחשבות, על ההתנהגות ובכלל, על הצורה שבה אני מסתכל עליה אחרי כמה ימים של נעילה... אח... שווה את כל הסבל שבעולם! (לא מאמין שאני חושב ככה וכותב את זה).

"מאמי... התגעגעתי..."

"התגעגעתי לצעצוע שלנו ולמשחק הנעילה, זה חסר לי.. זוכרת שדיברנו על אוקטובר, locktober.."

"זה ממש קרוב, אני רוצה לנסות את זה.. להיות נעול חודש שלם בידיעה שאין מצב להתשחרר! ולא רק זה, זה חודש שאני צריך להתאמץ לרצות אותך במהלך כל החודש!! כל בקשה שלך כל רצון שלך עלי להגשים! את צריכה להרגיש מלכה במהלך כל החודש הזה ואני אעשה הכל כדי לרצות אותך! יש לך הזדמנות לבקש כל מה שתרצי! אחרי זה מגיע no-vember שכשמו כן הוא, את לא חייבת לשחרר מיד כשאוקטובר נגמר, אם את חושבת שלא עניתי לך על הציפיות את ממשיכה בנעילה עד שאת מרוצה.."

"אבל אני צריך את שיתוף הפעולה שלך, אני צריך אותך חזקה! יהיה לי קשה, אגיע לרגעי משבר, אבקש ממך לוותר קצת, לשחרר קצת, אפעיל מניפולציות, אהיה נחמד, אהיה קשוח, אתרפס ואעשה הכל כדי לקבל ממך את המפתח... את צריכה להיות חזקה, לא ליפול למלכודות ולצסע השיכנועים שלי.. 

לא זה לא! 

בלי ויתורים!

בלי הנחות!

בלי שיחרורים!!! בכלל!

מה דעתך?

את מסוגלת?

בא לך לנסות...!?"

לא באמת אמרתי לה את זה...

זו שיחה שאני רוצה מאוד לעשות איתה אבל חושש מההשלכות...

אני בטוח שהיא תהיה רעה, כמו שאני בטוח שאני אהנה מכל רגע..

יש מישהו שהתנסה ויכול לשתף מקרוב...?