סגור.

לקחתי את הלאפטופ למיטה. זה מניפלאות הויירלס החדש בדירה.
ליד המיטה הנחתי חבילה של וופלים ומאמי הכינה כוס תה. מאמי מעדיפה למצוץ, אבל אני מעדיף לכתוב ומאחר שאני חולה מותר לי.
יש לי חום. חום, כידוע זה אישור רישמי לזה שאני חולה. זה לא צינון, או שפעת, שאפשר להגיד שאני נהנה מהתשומת לב. זה ממש חולה.

אוקיי, עכשיו שהבנתם שאני חולה, חשבתי לספר לכם שהייתי בסרט. מאמי גררה אותי לסרט.
אנחנו נפרדים קבוע כל שבוע ביום חמישי, ככה שרשמית אנחנו בדיוק שבוע ביחד, ובשבוע הראשון לקשר, חשבתי להשקיע. אז פינקתי אותה והכרחתי אותה ללכת לסרט שאני רוצה.
היו עוד שלושה אנשים באולם, ככה שמאמי לא יכלה למצוץ. אני לא חושב שזה שובינסטי להתייחס ליציאה משותפת כהזדמנות לקבל מציצה. בינתיים אני מתאמן על תנועה חדשה בחיים שלי. תנועת ליטוף הזקן. אני מגדל זקן, כלומר אני לא ממש עושה משהו שמצריך ריכוז בשביל זה, אבל בכל זאת, הזקן גדל. זה קצת כמו לגרד בביצים, אבל לגיטימי לעשות את זה בפומבי. ובכלל, מותר לי. כי אני חולה.

מאמי טוענת שהיא לא מבינה איך היא נפלה על מישהו כמוני, ואני טוען שמשהי שעונה למודעה של "גבר שאוהב להכות נשים מחפש כלבה" לא צריכה להיות מופתעת. (מלטף את הזקן). מאמי מציעה שוב שנלך לישון או שלכל הפחות היא תמצוץ, אבל... אני מעדיף לחשוב קצת. זה היה יום ארוך, שבוע ארוך, חודש ארוך ובכלל, מותר לי. כי אני...
הרבה דברים קרו בחודש האחרון, נפרדתי ממאמי 4 פעמים, מאמי למדה סוף סוף למצוץ, מה שמראה על עקומת למידה איטית. אני אופטימי לעתיד. אבל מה אני יודע. אני חולה.
חוץ מזה, עלה לי המספר במשקפיים. עברתי מהשלב שבו אני לא יכול לנהוג בלי משקפיים, לשלב שבו אני לא מוצא את האוטו בלי משקפיים. אני מסתובב עם המשקפיים החדשים, והרבה דברים נהיים ברורים. עכבישים על התקרה, שלא היו שם קודם, קמטים על הפנים של מאמי. כשאני מוריד את המשקפיים הכל נעלם, רק הקולות נשארים. מאמי מקטרת, אבל מזה אני מתעלם, מותר לי. כי אני חולה.