בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ההתמסרות משתלמת

לפני שנתיים. 2 בספטמבר 2022 בשעה 11:13

יוצאים לפיקניק את מודיעה 

ואני כמו כלבלב עם לשון בחוץ ומכשכש בישבן

תפתיע ולא משנה לי איך רק קח בחשבון שאני רעבה 

אה ואת הפרודוקטים שאתה מארגן תוודא שמספיק לשתיים.

למדתי לא לשאול שאלות ורק להתארגן.

תוך שעה הצידנית מוכנה המחצלת ברכב וכך כל השאר. באים לצאת מהבית אבל את עוצרת אותי שניה.

תוריד מכנס ותחתון וזה מתבצע מיד.

את מתכופפת לכיוון העלוב ומוציאה מהכיס את השוקר שאת כל כך אוהבת. 

מחברת לגופי והעלוב מתחיל להימתח מהתרגשות.

מבחינתי זה יחס זה מגע.

מתלבש חזרה ויורדים לחניה.

פותח לך את הדלת של הרכב ואת נכנסת פנימה.

נוהג ליער סמוך ואת מתעלמת ממני כל הנסיעה רק שקועה בפלאפון שלך

מגיעים ואת ממשיכה להתכתב ברכב בזמן שאני יוצא ומארגן את הפיקניק.

המחצלת מוכנה, שתי כיסאות פתוחים, שולחן קטן.

את יוצאת מהרכב ומתיישבת בכיסא. בזמן שאני הולך לפינה לארגן לך את הארוחה אני מרגיש מכת חשמל באשכים וקופץ.

אני לא רואה שהכל ערוך לשתיים? 

כן מלכתי עוזב הכל ומתחיל לערוך.

בזמן שהכל מונח בקפידה כמו שאת אוהבת, רכב מגיע אלינו משום מקום.

אני מתכווץ ואת קולטת.

הרכב נעצר לצידנו וממנו יורדת בחורה עם שמחת חיים על פניה.

היא פונה אליך ועונה "בוקר טוב המלכה מה שלומך?" ואת עונה בחיוך חזרה "מצוין ואיך את דומינה יקרה?".

אני בשלב הזה קופא ולא יודע איך להגיב אבל מלכתי ששולטת בכל הסיטואציה חוזרת לשלט ולוחצת.

איייי אני קופץ במקום ואתן צוחקות יחדיו.

"מה עם שלום לדומינה פטת תתחיל להבין מי סביבך"

אני עונה מהר "שלום דומינה יקרה"

מכת חשמל יותר ארוכה 

איייייייי ונופל לריצפה.

הדומינה צוחקת כנראה שרק ככה הוא מבין מה הגובה שלו מולנו.

אני נשאר על 4 צמוד לאדמה עם הראש מורכן.

אתן מתחבקות ומתיישבות לפטפט.

את זורקת תוך כדי " קדימה סמרטוט אנחנו מצפות לארוחת בוקר לא צהרים".

אני חוזר לערוך את השולחן וחותך סלט עם חלומי מטוגן מעל.

הכוסות יין מתמלאות לאט לאט בכל פעם שהשוקר נלחץ.

אני קולט שמידי פעם השלט עובר בניכן וזה לא משנה מי חוחצת זה פשוט משעשע את שתיכן כמה ההפעלה של הצעצוע בממלכה קל לתפעול וגורם לכך הפקודות להתבצע בצורה מיטבית ומהירה.

אני מגיש לכן את הסלט בצלחות גם גבינה, זיתים ולחם טרי.

"תחזור לפינה כלבלב" וכך אני עושה עם הפנים למטה.

נשאר לכן קצת בצלחת כי שבעתן והכל היה לשביעות רצונכן.

את אומרת לי להתקרב על 4 לכפות רגליך וזורקת לי קרם גוף ריחני.

את מקרבת את כף הרגל לפני ושואלת אם בא לי לנשק.

ואני עם ברק בעיניים מהנהן כמו כלבלב ממושמע ואת צוחקת בבוז שממש לא מגיע לי.

"האמת בדיוק הדומינה המליצה לי על כלבה מאולפת שיכולה להתאים למשימה במקומך"

אני לא נושם כשאת אומרת מילים כאלה והדומינה מהצד שלה עם חיוך מרוח כמה אני חלש בממלכה כמו חמאה בשמש.

אני מתחיל לעסות את כפות רגליך ומתענג מכל המגע.

כל כך בא לי לנשק אבל מבין שאין סיכוי.

אתן מפטפטות כאילו אני אויר ולא קיים.

בשלב מסויים הדומינה מקרבת גם את כפות רגליה אלי ואני מסתכל במבט שואל אל מלכתי.

"היא תחכה עוד הרבה סמרטוט?" ואני ישר מתחיל לעסות גם את כפות רגליה בעדינות.

הדומינה אוהבת לעקוץ אותי בנשמה ואומרת בכוונה " את מבינה המלכה הכלבה החדשה לא צריכה הנחיות, היא כבר מאולפת ויודעת לבד מה לעשות"

"נראה לי שהגיע הזמן להגדיל את הכלבייה בממלכה"

אתן ממשיכות לפטפט ואני ליד כפות הרגלים מעסה.

מלכתי פתאום אומרת לי " אתה בטח רעב כלבלב, תרכז את השאריות מהצלחת שלנו לקערה שלך"

אני מניח את הרגלים שלכן בעדינות וממלא את הקערה בשאריות של שתיכן.

"קדימה על 4 בתאבון" ואני מתכופף לביס הראשון.

אבל אז הדומינה עוצרת ושואלת אותך " המלכה את לא חושבת שמגיע לכלבלב רוטב על הסלט ? הוא השקיע בעיסוי שלנו" 

אני קולט את מלכתי מחייכת בחזרה.

"תוריד מכנס ותחתון עד הברך"

"קדימה תראה לנו איך הזרע שלך מטפטף על כל הסלט ומשדרג לך אותו לאוכל גורמה לכלבים"

בלי להתווכח ולצייץ מתחיל לגעת בעצמי כשהקערה מתחת לעלוב.

אתן צוחקות וממשיכות לדבר בלי להתייחס בכוונה.

אני מגלגל עיניים משפיל מבט ומתחיל לפלוט זרע מעל כל הסלט.

אתן זורקות מבט מרוצה וממשיכות כאילו אני לא קיים.

לחיצה על השוקר ואני קופץ (fuck אי אפשר להתרגל למכות חשמל האלה).

"קדימה בתאבון כלבלב פיקניק עד הסוף עד שהקערה מבריקה"

אוכל עם טעם מעורב של סלט טעים עם מרירות זולה שמרגישים בצמתים הכימחשוכות באזור התעשיה.

מסיים את הכל ומלקק כפי שמצופה ממני.

בסיום את מסמנת לי לקפל הכל לרכב כשכל כמה דקות אני ממשיך לקבל מכות חשמל וזה משעשע אותכן.

הדומינה קמה ומחבקת אותך לשלום מלכתי עם הבטחה שתתראו שוב בקרוב.

היא עוברת לידי ולוחשת לי באוזן תתחיל לפנות מקום בכלבייה יש מלא צרכים למלא.

כמעט נחנקתי אבל הליטוף בראש הסיח את המחשבות.

מלכתי הסתכלה עלי בחיוך מרוצה וגאה על כל ההתנהגות הארוחה והתמסרות.

"קדימה כלבלב היה מושלם כמו תמיד. עכשיו חוזרים הביתה למקלחת מפנקת ומנוחת צהרים".

אני רק עונה לה בשקט "תודה מלכתי איתך ושלך עד סוף העולם".


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י