עשה לי את זה.
מדקה 32:42.
ובלי קשר - זו סדרה מעולה :)
עשה לי את זה.
מדקה 32:42.
ובלי קשר - זו סדרה מעולה :)
כן, זה ללא ספק משעשע שכבר שנים, עוד מימי התיכון - אני מתחפשת לדברים סופר בדסמ"ים..
ואף אחד לא חושד;)
הוא צמא לחום הלב אבל מסתובב קהה חושים וזחוח,
כמו חדות וחריפות המחשבה שלו - כך גם הלשון, חדה וחותכת כתער.
"היא לא מתאימה הוא חושב", והראש מנותק מהרגש הפנימי.
וההיא? אין צורך לדבר איתה אפילו, "כבר מהתכתבות אני מבין שהיא לא בשבילי".
האינטואיציה שלו עמוקה אך החשדנות והדריכות לאכזבות משתלטת עליה,
בשכלתנות הוא בונה את תבניותיו החכמות והמסודרות - היא שמאלה וההיא ימינה,
ואין שם אהבה או פתיחות.
ואז אני מזכירה לעצמי;
כ נ ו ת
היא תמיד אהבה
גם אם האגו מתעתע בה, בכנות העירומה הזו, ועושה ממנה מטעמים של תחרותיות ומלחמתיות...
הכנות והאמת טובים תמיד
נכון, יכולים להיות כואבים ומכאיבים,
אבל האמת היא אהבה
ולא נותר לנו אלא להמשיך להיות כנים ולחזור אל עצמנו ואל האהבה,
גם אם נופלים לפעמים לשיחות של מגננה וחידודי לשון,
כן, זה פשוט.
הלב האוהב הוא פשוט פשטני ופרימיטיבי
הוא לא מתחבר לקידוחי שכל,
אלא ל כ נ ו ת אוהבת מעמיקה ומאפשרת.
ככה הוא נפתח הלב, לאט לאט..
כשמשתחררים הזיופים והאחיזות בתבניות
ואוהבים כל עובר אורח שזימנו לחיינו - לשקף לנו מראה.
אוקיי אז זו האמת, אני כאן כי בא לי להכיר מישהו.
רואה כרגע בכלוב סוג של אוקייקיופיד, רק עם תבלין קט ;)
אני זוכרת את הלילה ההוא,
עם דפיקות לב מואצות, במונית, בדרכי אלייך.
אני מגיעה והדירה שלך חשוכה. תפסת והפשטת אותי במהירות,
ואז עמדת שם מולי וליטפת אותי לאורך כל הגוף.
אני זוכרת שקשרת את הידיים שלי משני הצדדים למיטה.
זו הייתה מיטה עתיקה, כמו של פעם, ואפילו הבד שקשרת אותי איתו הרגיש לי מלכותי.
כן רבותיי זה סופי,
ככל שהוא כותב טוב יותר - כך הוא יהיה דפוק ומתוסבך יותר.
דברים שאני שונאת בפייס ומשעמם לי מספיק בכדי לציין אותם כאן:
1. כאלה שמתחילים פוסט ב "אני רק אניח את זה כאן".
2. כל מי שמשתמש בצורות הביטוי של "מח כוורת" לפני שאלה שיש לו.
3. כל מי שמעלה תמונות של הפאקינג אוכל הלא פוטוגני שלו.
4. יחצנים למינהם ששולחים אינבוקסים קבוצתיים שמתחילים בעלק פנייה אישית.
5. אנשים שעדיין עושים poke.
6. בחורים שלא נגשים אליי כשאנחנו נפגשים במציאות אבל עושים לי לייק על כל תמונה.
7. חתולים והיפסטרים. או חתולים היפסטרים.
8. "people i may know"
אתה יכול להמשיך לכתוב עליי סטטוסים מרמזים, או ציוצים סמי-מעליבים,
להסתתר מאחורי הקלות הבלתי נסבלת של הוירטואליה; החיבוק האשלייתי המנחם שלה,
אולי גם תחליף ריגוש שהיה מהיר מדי, בסם מאלחש חדש(ה)
אבל שנינו יודעים מה לא היה שם, ברגע האמת-
כשלא יכולת להישיר מבט,
אלו כבר עניינים של אומץ של הלב, (גם אם כואב).
**
אני יודעת שהייתי שונה ממה שאתה רגיל אליו, מקווה שהתדר שלי פתח לך את הלב מעט.
(וגם לי יש מה ללמוד)
אתה טוב במילים מהירות בשימושים חוזרים.
מאחלת לך גם מילים איטיות, חוששות מלאבד, כי ככה זה בהתאהבות אמיתית, בלי ציניות ומסכות.
**
קבצני האהבה לא שבעים אף פעם, הרי תמיד יש עוד מהיכן ללקט, והפחמימה ממכרת.
נראה לי שהגמילה שלי בדרך.
I've dreamt about you nearly every night this week
How many secrets can you keep?
Cause there's this tune I found that makes me think of you somehow and I play it on repeat
Until I fall asleep
Spilling drinks on my settee
(Do I wanna know?)
If this feeling flows both ways
(Sad to see you go)
Was sorta hoping that you'd stay
(Baby we both know)
That the nights were mainly made for saying things that you can't say tomorrow day
Crawling back to you