לפני שנתיים. 29 בדצמבר 2021 בשעה 21:26
אני מרוצה. שתי שיחות עמוקות הערב עם אנשים מהעבר שלי. זה טוב להתחבר לעבר. זה טוב לעשות אינטגרציה.
גם לפני עשרים שנה הייתי אני. וגם לפני חמש. ברור שעוברים דברים, לומדים, משנים טעמים... אבל הבסיס נשאר זהה. זו אני, ואני לא רוצה להתבייש בעבר שלי יותר. לא רוצה לפצל את הנפש למליון יקומים מקבילים.
אבל איך אוכל לשהות שם, במקומות הקשים ההם, ללא חמלה עצמית?
וזה השיעור שלי עכשיו: לחמול ולאהוב. לכעוס ולבכות. להתאבל, לקבל, להתחבר.
להיות כל כולי. זה צריך להיות עצום.
