לפני שנה. 2 באפריל 2024 בשעה 1:00
את לא מסתכלת לי בעיניים, אלא אם כן אני דורש זאת ממך. את לא עומדת בנוכחותי ללא קבלת רשות. תמיד על ארבע, או בכל תנוחה אחרת שאבחר עבורך. תמיד עירומה לידי. וכל משפט יתחיל ויסתיים ב "אדוני".
כשאני במצב רוח פוליטיקלי קורקט, אני מגחכת על כל זה. הגיחוך עוזר לי להסתיר עד כמה אני מתגעגעת. להודות בתשוקה העמוקה להיררכיה מוחלטת.
ברור שיחסים בהם זה כל מה שיש, כנראה שישארו שטחיים ועלולים גם להגיע למקומות רעילים.
אבל הי, אולי הגיע הזמן לוותר על הגיחוך ולהודות- ככה אני הכי אוהבת את זה. כשהוא טורח להוריד אותי, לשבור מוסכמות ולצפצף על מראית עין. גם מצידו זה מצריך אומץ, ולא מעט. האומץ להעיף לי סטירה, למחוק לי את הגיחוך מהפנים, ולהעלות במקומו מבט כנוע מרחף. מבט של שייכות.