לפני 12 שנים. 11 במרץ 2012 בשעה 21:29
נון קונפורמיסטיים. שמרשים לעצמם לחשוב באמת. להרגיש באמת. לא רק מה שפוליטיקלי קורקט, או מסתדר עם האידיאולוגיה או ההערכה העצמית שלהם.
לחשוב ולהרגיש באמת ובאומץ.
לא לבנות מגדל תפיסות שכולו בנוי על הנחות יסוד, שבנויות על הנחות יסוד, שבנויות על מה שאני חייב לחשוב ולהרגיש כדי לשרוד, כדי להעריך את עצמי, כדי שיהיו לי חברים...
חופש. אני רוצה חופש. אבל אני לא רוצה להיות לבד בחופש הזה.
דמיינתי מקום בו אוכל לשאול בחופשיות שאלות על אלוהים, על בדס"מ, על פסיכולוגיה, על צרכים, על רשעות, על פחד... מקום אמיתי. אבל קהילה.
והמשכתי לדמיין:)
