עכשיו זה לא הוא אמר לכתוב..:)
האישיו עם שליטה הוא כזה- אני תמיד מנסה לשלוט. חלק מזה, זה כי אני באמת זקוקה לדברים מסויימים, ומרגישה שאני יודעת הכי טוב מה נכון לי. חלק מזה הוא כדי לוודא שהאדם שמולי אינו... איך לקרוא לזה? בר כיבוש. גדלתי עם אמא סימביוטית, שלא אפשרה לי לפתח אוטונומיה רגשית או בכלל עד גיל די מבוגר. נורא מפחיד אותי לחשוב שאני יכולה להשליט את רצוני על אנשים אחרים. כאילו, להרוג אותם נפשית. אז אני תמיד בודקת, מניחה את עצמי עליהם בכל כובד משקלי. לרוב הם ניתנים לשליטה. לפעמים זה לגמרי בסדר ונכון, אחרי הכל, אני באמת יודעת מה הכי טוב לי. אבל בה בעת, זה מפחיד אותי נורא. וכשאני פוגשת באדם שאינו ניתן לשליטה ועיצוב בצורה כזאת, קורים שני דברים: אלף- אני מאוד מפחדת ממנו. בית- אני מאוד נמשכת אליו. מרגיע אותי אישית שיש אנשים כאלו בעולם, כי זה אומר שלא את כולם אפשר להרוג רגשית. אולי גם לא אותי. בעולם של רוחות רפאים, האנשים האלו גורמים לי לחוש שיש משהו אמיתי. אני מושיטה יד לגעת בהם, ופתאום אני לא מרגישה בודדה כל כך בעולם הרפאים שלי. זה העוגן שאני צריכה כדי לחיות באמת, כדי להשאר בעולם הזה ולא לעוף הרחק למעלה, למקום בו לא קיים דבר.