שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצייד

גם השפחה החרופה ביותר, חייבת למצוא את העוז להחליט את אדונה..
לפני 6 שנים. 17 ביוני 2018 בשעה 15:02

בעלתי אותה,
בכל המובנים.

היא התמסרה,
זקופה וגאה.

המיניות שלה
סוף סוף חופשיה.

 

לפני 6 שנים. 8 ביוני 2018 בשעה 9:42

התחתון היה ספוג כולו ברטיבות השופעת שלה, הזזתי את רצועת והחדרתי בה את הזין שלי בתנועה איטית, מרגיש את השפתיים שלה נפתחות ועוטפות אותי, מתרפקות על חמוקי הזין שלי כמו קטיפה מלובנת. שמעתי אותה גונחת, אחזתי במתניה ונלחצתי כולי לתוכה. שמעתי אותה ממלמלת משהו לא ברור, הצלפתי בישבן שלה מותיר עוד טביעת כף יד חמה והיא נאנקה, המשכתי כשאני ממלא אותה והיא כבר מזמרת את ה"זיין אותי, זיין אותי בבקשה" כמו מנטרה בלתי נגמרת.

זה היה מפגש ששנינו חיכינו לו כמה שבועות, הייתי בחו"ל ולבד משיחות ומכתבים לא ראינו איש את רעותו במשך כמעט חודש. כל אותו זמן, הקשר שלנו פעל כמשחק מקדים שהביא אותנו לפגישה המיוחלת סוערים ומלאי תשוקה בוערים ברצון להתחבר בכל מובן אפשרי. היא נכנסה והתחבקנו. טובעים אחד בשנייה ואחת בשני. היא הרימה את ראשה והתנשקנו, הנשיקה המיוחדת שלנו, נשיקה שכזו התנשקתי רק איתה, נשיקה חמה ועוטפת, נשיקה רטובה בה היא מוסרת לי את כל כולה. נשיקה וחיבוק שממשיך וממשיך עד שברגע מסוים כבר היינו חייבים לספק את היצרים הבוערים.

התיישבתי על הספה והיא, עומדת מימין מחכה להוראה. אמרתי לה להוריד את החזיה. היא הורידה את החזיה, משחררת את שדיה היפים, לא גדולים ולא קטנים, מושלמים. פטמות מסמנות כפתורים בשמלת הטריקו כפי שאני אוהב. הורתי לה לבוא ולשכב על ברכי והיא באה. הפשלתי כלפי מעלה את השמלה, חושף ישבן מעוצב בשעות רבות של חדר כושר, ורק קווי התחתון מדגישים את קווי החמוקיים המעוגלים.

ביד שמאל חפנתי את השד שלה, מרגיש את הרכות ואת הפטמה מבעד לבד וביד ימין נתתי לה מכה ראשונה. מעט אדמומיות סימנה את פלח ישבנה. היא לא השמיעה קול אבל הרגשתי את נשימתה נעצרת לשנייה. המשכתי לעוד ועוד, בקצב קבוע והיא נאנקת וגונחת, סופרת ומבקשת בקול רועד מתשוקה "עוד אחת אדוני, עוד אחת". לאחר כמה דקות, כבר אי אפשר היה לראות סימני אצבעות, פלחי ישבנה היו אדומים, בוערים מחום, נישקתי אותם, מרגיש את החום מבעיר את שפתי.

החדרתי כף יד חמה בין ירכיה והורתי לה לפסק רגליים, עוד בטרם סיימתי את הפקודה היא פתחה את רגליה ואני הנחתי את כף ידי על ערוותה, חופן אותה ומרגיש את הרטיבות השופעת, הדגדגן הנפוח שנגיעה בו הקפיצה אותה. "בבקשה זיין אותי אדוני" היא אמרה. "אל תזוזי" אמרתי לה והמשכתי לגעת בה ברכות, מרטיב גם את השפתיים החיצוניות ואז מצליף בה בשפתיים ובדגדגן, הצלפה אחת עם ארבע אצבעות קשות. היא זינקה אבל החזקתי אותה בחוזקה, מונע ממנה לזוז. "אמרתי לך לא לזוז" לחשתי והצלפתי שוב בישבנה. הקולות שהשמיעה היו חנוקים מתשוקה, קומצת ידיים על הספה מנסה להחיל את הכאב, העונג, התשוקה.

"עמדי על הברכיים ותמצצי לי" אמרתי לה והיא עשתה, לוקחת אותי בפיה ומוצצת כפי שרק היא יודעת, המוצצת הכי טובה שאי פעם הייתה לי, היא הייתה מדהימה. אין הרבה נשים שיכולות לגרום לי לגמור ממציצה אבל היא בקלות הייתה יכולה וגם עשתה יותר מפעם אחת.

נשענתי לאחור, מביט בה מוצצת לי בהנאה כל כך מוחלטת, יד אחת בין יריכיה מטריפה אותה עוד יותר, ויחד עם זאת, התשוקה שבה מתעצמת ובנוסף להנאתה, היא רוצה להעניק ולתת במסירות אין סופית, לתת ולענג אותי בצורה הכי טוטאלית האפשרית.  אני מגיב לאישה הזו כפי שלא הגבתי לאף אישה בחיי, עוצמות התשוקה שהיא מעוררת בי, הטירוף שלפעמים אוחז בי והצורה בה היא מכילה אותי כל פעם מפתיעה ומדהימה אותי. "הסתובבי" אמרתי לה וכאילו היא קוראת את מחשבותיי, עוד בטרם סיימתי לדבר והיא על הברכיים והמרפקים, ישבנה מופנה אלי והכוס אדום ונפוח מתשוקה מזמן אותי.

הסטתי את התחתון הספוג ברטיבות שלה והכנסתי לה את העטרה. נכנסתי ויצאתי, ידעתי שכך, ממש כך זה משגע אותה. הרגשתי את התשוקה שלה מתגברת, תשוקה הופכת לתאווה והיא מדבר אלי, ממלמלת את שמי, מתחננת שאזיין אותה, שלא ארחם עליה ואני ממשיך ומזיין אותה לאט וללא רחמים. מרגיש את עצמי מזדקר ומתחזק עוד יותר מכפי שחשבתי אפשרי. שלחתי יד ותפסתי בתלתליה, מהדק אותה אלי בכוח בכל פעם שנעצתי את הזין בתוכה. מושך אותה אלי והיא צועקת יותר ויותר חזק, מתחננת לגמור ואני מאשר לה ובבת אחת יוצא מתוכה. היא מתפרקת. כול גופה רועד. היא מתיישרת ומכווצת את רגליה, צועקת ומתחננת לי לחדור אליה אבל האורגזמה שלה כבר ללא שליטה.

"תתהפכי" אני אומר לה ומעמקי התאווה והריגוש היא מצייתת, פותחת רגליים ואני שוב שוקע בה, מזיין אותה עכשיו בתנועות ארוכות, ממשיך את הריגוש עד שאני חש שעוד אורגזמה מתקרבת. "שלא תעיזי לגמור" אני אומר לה והיא משתגעת, מתחננת, מנידה את ראשה מצד לצד, כפות ידיה מאוגרפת על הספה, גופה מתוח ורועד לסירוגין. ושוב יצאתי מתוכה, יושב על קרסוליי בין רגליה הפסוקות, מביט בה פתוחה בפני כפי שאי אפשר יותר, סמוקה ובוערת. "תאונני" הורתי לה, מלטף את עצמי והיא נענתה. מלטפת את עצמה באצבעות קדחתניות "בבקשה תן לי לגמור אדוני" היא מתחננת אבל מחכה, לא מעיזה. תמונת ראש הזין הנפוח בין אצבעותיי, גופה הפתוח כולו לקראתי, בטנה השטוחה, מראה ארוטי כל כך. "עכשיו" אמרתי, וחדרתי לתוכה באבחה חזקה. היא קימרה את גופה ואני בתוכה, צעקה וגמרה וגמרה וגמרה, גופה רועד ואני אוחז בה בחוזקה וכל פעם שהיא נרגעת, זז כך שהדגדגן שלה נלחץ ושוב היא גומרת, עד שגם אני התפוצצתי בתוכה, מרגיש את הזרע ניתז לוהט בה, אפילו שהייתה כל כך חמה.

לפני 6 שנים. 23 במאי 2018 בשעה 12:22

התענגתי עליך היום בטלפון. שיחה של הכל, ממעמקים של רגשות וחוויות שהיו לנו לחלומות על מה שעוד יהיה. ריגשת אותי ברמות, בהיענות שלך שכל כך תאמה את התשוקה שלי לראות אותך ולהיות בך בתוכך כמו בפנטזיות שלנו.

המחשבה לראות אותך לראשונה במלון, עומדת על ארבע עם חוטיני וגופייה צמודה, עיניים קשורות ומחכה לי זו פנטזיה שמטריפה עלי את דעתי. אני רואה את עצמי נכנס ומתבונן בך, לא מוציא מילה, נותן לאווירה ולעירום שלך לערפל את חושיי.. רואה את עצמי מתקרב אליך ומעביר כפות ידיים חמות על גופך, מלטף אותך ארוכות , מתקרב לשדיים אך לא נוגע בהם, מתקרב לכוס שלך ולא מחדיר אצבע. אני רואה את עצמי מנשק אותך, טעמך מסחרר אותי, מעורר אותך אך אני אוסר עליך לזוז. לא רוצה לשמוע אף מילה, לא מרשה לך לגמור, לא חשוב מה אני עושה או אומר.

אני מספר לך בטון נמוך מה אני עומד לעשות לך, מלטף אותך בקולי ורואה אותך מצטמררת, לחלוחית מבהיקה בערוותך. ברגע מסוים אני מתכוון להחליק ידיים לאורך גווך, לאחוז בחוטיני ולמשוך אותו למעלה, לראות איך חלקו התחתון נכנס בין השפתיים הנפוחות, לראות את הרטיבות שלך צובעת את ירכייך בברכת כניסה מיוחדת עבורי. אולי אשחרר מעט את התחתון ואחדיר אליך אצבע אחת, אוציא אותה ואחליק אותה לאורך שפתייך הרכות, כל כך רטובות עד כי נוטפות. אחליק את האצבע, אתענג על המגע עד שכמעט ואגיע לדגדגן שלך, ארפרף עליו לראות עד כמה את רגישה, אוציא את האצבע ושוב אכניס אותה במכה אחת, רוצה לשמוע גניחה חנוקה. אני רוצה לחפון את ערוותך בכף ידי, להרגיש אותך נלחצת אליי, מתחננת שאתן לך לגמור ואומר "עוד לא".

אני רוצה לעמוד לצידך וללטף את השדיים שלך דרך הגופייה הצמודה, להרגיש את משקלן ממלא את כפות ידיי. אני רוצה לצייר את הפטמות בקצות אצבעותיי ולצבוט אותן במהירות, גניחה שלך, רועדת מתשוקה, מתוסכלת שאת לא יכולה לזוז, לראות או לגעת בי. אני רוצה להעביר אצבעות בשערך בעדינות ואז ללפות את שערותייך בחוזקה, למשוך את ראשך אחורה ולשאול בלחישה, נשימה מהבילה קרוב קרוב לאוזן..

"את אוהבת להיות כאן? את אוהבת להיות שלי כאן ועכשיו?"

אני ארצה לראות אותך מהנהנת ללא מילה, לראות אותך סמוקה מתשוקה, כל כך רוצה אותי בך, בכל מקום שרק אפשר. אני רוצה למשוך את הגופייה כלפי מעלה, אני משתוקק לראות את השדיים שלך, משתחררים ונעים כמו גלים בים הנשימות המהירות שלך.

אצליף בישבן שלך ואשמח לראות איך זה מגרה אותך, לאט לאט אצבע אותו באדום, כפות ידיי משמיעות את הצליל היפה הזה, מהדהד בחדר ונגמר באנקה שלך, התשוקה מתעצמת.  כשאראה שאת מתקרבת, אכניס לך את קצה הזין.  מגרה אותי לראות אותך נעה לכיווני, מנסה להכניס עוד ממני לתוכך אבל אסוג ואגרה אותך רק עם העטרה, פוער את שפתיך למטה, חודר ויוצא.  עד שלאט אכניס את כולו, עד הבטן, וארגיש את הרחם שלך נושק לעטרה. 

 

אני רואה אותנו שוכבים מחובקים אחרי... נשימות מהירות נרגעות לאיטן, גוף מיוזע נוגע בגוף מיוזע, מתרפק ונהנה מגלי מזגן על עור לוהט.   לאט אסיר את כיוסי העיניים שלך.  את תראי אותי ותחייכי.  אני יודע, כך גם חייכתי אני כשראיתי אותך כאן לראשונה.  אביט בך עמוקות ואת בי.  אני רוצה להתנשק איתך אחת מאותן נשיקות שלעולם לא תיגמרנה, נשיקה שתעטור אותנו בענן קטיפה רך וכבד של תשוקה, תשוקה כל כך עזה ויחד עם זאת נעימה ומספקת. אני רוצה להרגיש אותך מלטפת אותי, טועמת, סוגדת לזין שלי ואני מעביר את ידיי על ראשך, אוחז בשערותייך, צובט פטמה זקורה.  מתענג יותר מכל, על התענוג שלך.

---------------------------------- 

 

מלון xxx בתל אביב, עשי את הסידורים והודיעי לי שעה וחדר בוואטס-אפ. אם תהיי טובה, אשלם לך.. ואם תהיי ממש טובה, אעניש אותך.

 

לפני 6 שנים. 5 במאי 2018 בשעה 13:00

היא הייתה כל כך עסוקה עם המאהב "איתו בילתה כל דקה פנויה.." שלא יכולה הייתה לפגוש אותו אפילו לא לשיחה קצרה. עכשיו, משעזב אותה המאהב (או היא אותו) היא פשוט מתה להיפגש לכוס קפה לא מחייבת, לחלוק תובנות מעלילות של נואפים ובוגדות, נואפות ובוגדים בבני זוגם.

"הפעם אני לא מעוניין בשיחה" חשב, אבל הידיעה שבכל זמן פנוי בבוקר הוא יכול לקפוץ לזיון של כמה שעות יכול להיות ממש טוב עבורו "אולי כדאי להמר ולנסות ליצור יחסים שיהיו מתאימים יותר לפנטזיה שלי".

הוא ענה לה שגם הוא רוצה לפגוש אותה, להכיר, לדבר להחליף חוויות אבל הוא רוצה שהפגישה תתנהל בצורה מיוחדת. כנראה שסקרנותה התעוררה שכן במענה שלה היא כתבה שהיא נכונה להרפתקה וכמה סמיילים מחויכים עידנו מעט את ההסכמה שלה. הוא חייך למראה הסמיילים וכתב לה.. "לפני הפגישה אני רוצה מציצה בחניה". הוא תהה אם תיבהל ותיסוג או אולי, אולי הפעם יהיה לו עניין עם מי שתאתגר אותו בכך שתסכים. הוא לא בדק את המייל, חושש להתאכזב ורק למחרת היום הציץ וראה שהיא ענתה, מיד, למייל ששלח. כל מה שהיה כתוב במייל שלה היה "מתי והיכן?" ליבו החסיר פעימה, 'אולי היא האחת' חשב וכתב לה את המיקום והזמן.

באותו היום היה שליו באורח מוזר, שלם עם עצמו ובוטח במסע שכבר החל עם המייל. הוא תהה בנוגע למראה שלה, האם תדליק אותו או שמא תותיר אותו אדיש, האם ידליק הוא אותה, אבל למעשה הרגיש כי השאלות הללו אינן חשובות, כבר היה משהו בינם, הוא הרגיש שהקשר כבר נוצר.

בשעה היעודה הוא הגיע לחניון, היא כבר חיכתה כפי שנצטוותה, חונה בפינת החניון, יושבת במושב הנוסע במכונית שלה, רגליה בחוץ והדלת פתוחה. הוא התקרב אליה והביט בה ארוכות, בלי למצמץ, מבט שצמרר אותה. היא הזדקפה בכיסא, מבלי משים מבליטה את שדיה, השמלה בקושי מכסה את ברכיה, רגליה מלאות ורכות למראה, נעלי העקב הדגישו את קימור השוקיים בקו מרתק. פניה מעט חיוורות, עיניה כחולות גדולות, פקוחות לרווחה מביטות בו לשנייה ומושפלות. אצבעותיה ריצדו במבוכה על השמלה כשולחות לו את מסר החששות שלה.

קרב אליה לאט, הוא רכן ונשק על שפתיה, נשיקה ארוכה, מתוקה ורכה, ידו עטפה את צווארה, אצבעותיו מחליקות בין שערותיה ולאט לאט הידק אותה אליו, הנשיקה הופכת קשה, טיפת מליחות והיא חסרת נשימה. הוא מתיישר, היא לא רואה את פניו אבל יודעת מה לעשות, ידיה פותחות את הכפתור, 'המכנסיים אינם הדוקים' היא חושבת 'כל כך רזה וקשה'. ללא תחתונים איברו ניצב בפניה, אינו קשה במלואו. היא לוקחת אותו בפיה והוא מיד מתקשה כקשת, נלחץ לגרונה, מקשיח בפיה כמו יתד של פלדה עדויה קטיפה. היא יונקת אותו, מרטיבה, כולה מרוכזת בטעם ובמגע, ידה האחת זוחלת בין רגליה נוגעת במעיין הניגר. הוא יוצא מפיה בקול יניקה, מתכופף אליה ואומר "הזיזי את היד". סמוקה מתשוקה מהולה בבושה היא חוזרת מחזיקה אותו בפיה, ידיה אוחזות בישבנו. היא מניעה מעט את ראשה, מחליקה בלשונה על הקצה הרגיש ושוב יונקת אותו לתוכה, מנסה להכיל אותו, מסובבת את ראשה טועמת אותו, נושמת אותו אל קירבה כולה שיכורה מהארומה, נבלעת באדי התאווה שנוצרה סביב נקודת המגע שלו איתה. הוא ננעץ בה ללא התחשבות, משתמש בה כאילו הייתה רק חפץ שייעודו לענג אותו והיא מרגישה ככלי שלו, למענו כולה, ממוקדת בעונג שעוטף אותו ואותה.

שוב משך עצמו ממנה, התכופף והחדיר את ידו בין ירכיה, מרוצה מעירומה תחת השמלה. האצבע שנגעה בה הטריפה עליה את דעתה, היא החלה לגמור והוא לפת את ערוותה בכוח ואמר "עוד לא". חפונה בכף ידו החמה היא נרעדה ללא שליטה, כולה על סף אביונה אדירה והיא לא מעיזה, לא יודעת מה קורה איתה, כולה מרחפת בחלל בלתי מוכר רק ידו על ערוותה נדמת למציאות היחידה, לקשר שלה בין העולם וההזיה. הוא הסיר את ידו, הזדקף ומיד היא לקחה אותו בפיה כולה רועדת, משתוקקת לטעום אותו, רוצה שכבר יגמור בפיה, חפצה לקבל את האישור, את ההסכמה, תֶּאֶוַה לטעום אותו גומר, להרגיש שהיא מעניקה לו את מה שרצה. הוא רטן והצמיד את ראשה אליו, מתעלמת מהרגשת החנק היא התמקדה באיברו שחי בפיה, פלט מטחי חום במורד גרונה. היא הרגישה מרחפת, סיפוק ממלא אותה, היא עשתה את מה שרצה ומצד שני כל עצב בגופה מגורה עד קצה היכולת, זועק לפורקן, כולה רגישה כפי שמעודה לא הייתה.

הוא רכן אליה, יוצא מגרונה ומיד היה חסר לה כאילו לא טעמה הרגע את מי שהיה לה זר, רק לפני שעה קלה. הוא הביט בעיניה, מבטו אומד אותה, מרעיד את ליבה, היא לא מסוגלת יותר להכיל את התרגשות, את התשוקה הממלאת אותה ובשנייה שהיא חשבה שהיא מתעלפת, עיניו הוצרו והוא אמר לה "עכשיו" היא לא ידעה אם יתיר לה לגעת בעצמה, כיווצה מעט את שרירי עכוזה, מרגישה את בד השמלה המכווץ בין ירכיה נוגע בנקודה בה הוא לפת אותה והמחשבה.. היא התפוצצה. אביונה שריסקה אותה לאלפי רסיסים של אישה מרחפים כמו הילה של שלווה סביבה.

כשישבו הרגישה את השמלה ספוגה כולה. טעמו בין שפתיה, היא לא מנגבת, רק מרגישה קיום ממשי, בין שתי הנקודות האלו, שלו ושלה. הוא כמעט ואינו מדבר, רק מביט, מבטו מעט מחויך והיא מרגישה שהריקנות התמלאה והבושה נעלמה.. באותה שנייה.

הוא חיבק ואימץ אותה אליו והיא נמסה, הרגישה שסוף סוף הגיעה הבייתה.

לפני 6 שנים. 3 במרץ 2018 בשעה 6:19

הפעם הזו הייתה שונה לגמרי מהפעם הראשונה. בתחילה הייתה תשוקה מהולה בעדינות, רומנטיקה, ארוטיקה ואווירה של חגיגיות של התחלות מחודשות. ואילו הפעם נחגגה התשוקה במלוא הדר הקינקיות שבה.  יום חורפי אפרורי מעונן, כאילו והועתק אל פנים החדש, אך באווירה חמימה ורומנטית, נרות דולקים והאפרוריות שבחוץ תורגמה לגווני אדמה מזמינים, שמיכה בסגנון אינדיאני צבעוני נחה על הרצפה כשטיח והשלימה את התמונה. 

באתי עם שני צעיפי משי סיני מעוטר בעדינות מביקורי האחרון בסין, ושושנה אדומת ראש וארוכת גבעול שאף לא אחד מקוציה נקטם; אהבתי את הניגודיות בין עלי הכותרת עדיני המשי ותוקפנות הקוצים. היא חיכתה בכורסה, לבושה בחולצת כפתורים לבנה חצי שקופה, וחצאית מבד דקיק מעט כהה יותר. פטמותיה רמז כהה מתחת לחולצה, רגליה כל כך יפות וזרועותיה חסרות מנוחה, שערה הג'ינג'י מסגר את פניה כשהביטה בי וחייכה. בחיוכה היו כל כך הרבה משמעויות.. 

הרגשתי מאושר כפי שלא הייתי מזמן. רוקנתי את הכיסים על השידה, והתקדמתי אליה מציע לה את השושנה האדומה, היא רכנה מעט, שאפה פנימה את הריח העדין, עצמה את עיניה וחייכה. הורדתי את השושנה למיטה והתקרבתי אליה לאט, אחזתי בידיה ומשכתי אותה אלי. חיבקתי אותה וכשהרגשתי את זרועותיה נכרכות סביבי, זה היה כמו לשוב הביתה אחרי מסע ארוך של שנים. הכל התאים, פיזית, רוחנית ונפשית, היינו כאחד. הנשיקות שלנו מדליקות מכל בחינה. חום ורוך שפתיה התאימו לי כל כך, טבעתי בנשיקה הזו ולאחר כמה דקות, הזמן כאילו קפא אבל הרגשתי את נשימתה מואצת, הרגשתי סחרחורת מענגת, ועצרתי לשנייה. נשיקה מופלאה. שוב התחבקנו והולכתי אותה שני צעדים לכיוון השמיכה האינדיאנית. 

היא נישקה אותי שוב נשיקה ארוכה, וירדה על ברכיה, על השמיכה. מאחוריה, חיבקתי אותה ונגעתי בשדיה מבעד לחולצה, מרגיש את כובדם בכפות ידי החמות, מתענג על הצורה המדהימה שלהם ועל איך מילאו את כפות ידיי. מתי בדיוק היא הורידה את מכנסיי לא ממש שמתי לב אבל כאשר הסתובבה ולקחה אותי לפיה כמעט ופקו ברכיי. היא מצצה אותי לאט וחום שפתיה המיס אותי, פיה רטוב כמעט כמו ערוותה ושראיתי אותה שולחת יד אל בין ירכיה הדליק אותי עד מאוד אבל ניתקתי ממנה בכל זאת. עם איבר זקור עד כדי כאב, הלכתי לשידה ולקחתי את הצעיף. 

היא כבר ידעה מה הולך לקרות וחייכה חיוך קטן ששימח אותי. קשרתי את ידיה מאחורי גבה, ואת קרסוליה גם. נעמדתי מולה, רכנתי והתנשקנו שוב, העברתי את כפות ידי על גופה, נהנה מחלקת עורה, הרטיבות בין ירכיה והרעד הקל שחשתי בה. הזדקפתי ושוב היא מצצה לי, הפעם לא יכול הייתי להתנתק, ההשתקפות שלה במראה, נשענת על ברכיה, ישבנה מונח על הקרסוליים, ידיה קשורות מאחור, והיא מוצצת לי.. גן עדן. ובכל זאת רציתי יותר, התנתקתי ממנה ולאט כופפתי אותה קדימה, תומך בה עד שחזה נגע בשמיכה האינדיאנית, ראשה מופנה הצידה, ישבנה זקור אל על והיא עדין קשורה. 

ליטפתי את הישבן שלה, נהנה מהצורה בה ערוותה הנפוחה נראתה כמו פרח מדהים ביו פלחי ישבנה, טעמתי אותה והיא הייתה מעדן אמתי. החדרתי אליה בוהן, חש את חספוס נקודת הג'י שלה ובכף ידי חפנתי את ערוותה, מרגיש את הדגדגן פועם או שמא היה זה הלב שלי. היא נאנקה ואני הרגשתי איך בשתי אצבעות אני שולט בה לחלוטין, מוליך אותה בשביל של ארוטיקה, שמתעצמת והופכת לתשוקה עמוקה וחזקה, גופה מטלטל מצד לצד עם האביונה הראשונה. עוד בטרם גמרה את מסע האביונה שלה, נעמדתי מאחוריה וחדרתי אליה באבחה אחת. זין חם, קשה ופועם מתשוקה, נעצתי בה את כולו בכוח, ללא רחמים או עדינות.. עוד אביונה, חזקה מזו הקודמת. המשכתי בה את רצף האורגזמות כשאני כל הזמן על הקצה, גולש לי בשיאי תשוקה שמתאימים לאנחות המתגברות שלה. 

ברגע מסוים היא כבר לא יכולה הייתה להישאר על ברכיה, היא קרסה ושכבה על בטנה, רועדת בצורה בלתי נשלטת בסערה של אורגזמה שכבר לא ממש הייתה צריכה מגע. שכבתי עליה במלוא משקלי ומילאתי אותה בזרע רותח. לא זזנו, מתנשמים בכבדות, נישקתי אותה ונתתי בצווארה וקמתי. לקחתי את השושנה, פתחתי את הצעיפים, וליטפתי אותה עם עלי הכותרת ואז עם הקוצים.. בעדינות שרטטי מילות אהבה על עורה, כותב לה שיר והיא מזמרת את הפזמון, עוד ועוד...

לפני 17 שנים. 6 ביולי 2007 בשעה 4:58

"לא" כל הזמן היא אומרת לי "לא", אבל היא לא התנגדה כשהורדתי את בגדיה, שוב ושוב אומרת היא לי "לא, לא.." וגופה רפוי לחלוטין כאילו היא מעולפת או ישנה. קולה שקט, חוזרת לעצמה כמו משננת מנטרה חרישית "לא, לא, לא.." החולצה ירדה וזרועותיה נשלפו מהשרוולים רכות כאילו היו עשויות גומי, ללא פרקים. אני נסוגותי אחורה מביט בגופה הנערי, והיא, ראשה רכון מביטה מטה מצפה לי שאמשיך, שקטה יציבה וללא תנועה. אני מסיר את החצאית שלה, חולץ נעלים קטנות על עקבים גבוהים, ועכשיו היא קצת פחות תמירה, עומדת רפויה לצידי, מניחה לי לעשות בה כרצוני.

בעדינות אני מושיב אותה על המיטה הגבוהה, מחדיר אליה אצבע, היא כבר רטובה אך כל כך צרה והדוקה, אני מרטיב אצבע שנייה ומחדיר באיטיות לישבנה, היא נרעדת וספק נתמכת ספק נשענת עליי, ידיה שמוטות לצידה שערה מלטף את כתפי גולש על חזי, חלק כמו מפל מים שחור ומשיי.

אוריינטאלית, איני זוכר מהיכן, יפהפייה אמיתית, גוף דק, ירכיים צרות, רמיזה של שדיים ופטמות דובדבנים זקורות, שיער שחור ישר, זרם עד כתפיה במפל של אפלה חרישית. הפיתוי היה ארוך וחשבתי מוצלח, סוף סוף היא הייתה ביאכטה, במיטה, עירומה פזור, שרוע כקומפוזיציה יפנית מרומזת ענוגה, כולה שברירית מביטה בי בעיניים שחורות כגחלים כבויות.

אחזתי במותניה נעוץ בעומקי רחמה מרחף בשפתי על שפתיה בנשיקה, נעימה מאוד אם כי קצת מוזרה, לאט לאט משתנה, מתעצמת, עתה היא נלחצת אלי בכוח עד שהרגשתי את שיניה לוחצות את שפתי, לבנות וחדות, נשיכה קטנה את לשוני הייתה צריכה לשלוח לי תמרור הזהרה. "הכה אותי" היא לחשה ואני.. נענתי לה. צבעתי את פלחי הישבן המושלם בוורוד, מטביע בה את סימניי ומנגן על אנחותיה את האביונה שטלטלה את שנינו בסערה.

לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 13:01

הוא רע, הוא רע בשבילי
הוא כל כך מושך אותי
בכבלים נסתרים
של רצון להרע.. לעצמי

הוא רע, הוא רק בשבילי
למרות שאני רק מנה
בסעודות המורכבות
שהוא אוהב כל כך

הוא רע, הוא טוב איתי
מנגן על כל חולשה
מספק צרכים אפלים
שמתנסחים לו בתודה

הוא רע, הוא אינו איתי
הוא השתמש והלך
מותיר אותי קליפה
הוא כל כך מושך אותי

לפני 17 שנים. 29 ביוני 2007 בשעה 4:53

היא ירדה מהפאבלה בנעלי סטילטו שחורות, קהל מעריצים צעירים מלווים אותה כמו עדת תנים. המכונית ארוכה, שחורה וחרישית כבר חיכתה לה ליד הכביש, הנהג פתח את הדלת והיא נכנסה לעולם אחר, צונן ומבושם. הנסיעה לא ארכה הרבה זמן, המרחק בין שכונת העוני והבניין המפואר לא גדול, שלא כמו המרחק בין האנשים המאכלסים את שני המקומות.

הייתה כניסה למעלית כבר בחניה, המעלית פרטית הביאה אותה ישירות לדירה, נער המעלית מביט קדימה ללא מילה, אך בוחן אותה מזווית עינו בקנאה. שוב דלתות נפתחות בפניה בלחישה שקטה על ידי אנשים במדים כמו רוחות רפאים. הוא ממתין שוכב על ביטנו, פניו כבושים בשטיח, השוט כבר חיכה על השידה.

היא הביטה סביבה, בדירת החלומות של העבד שהמתין לה דרוך כולו, "טיפש" חשבה לעצמה התקרבה ודרכה על כתפו בעקב הנעל שלה. את ההתרגשות שלו יכולה הייתה לראות כהילה מסביב לו ומשום מה הפעם לא הייתה אדישה, הוא פשוט הרגיז אותה, המטומטם והדרישות שלו. היא לחצה את העקב הדק עוד ועוד מעבירה ממשקלה לנקודה הקטנה, פוצעת את עורו ומתרגזת עוד יותר.

"זה לא מקצועי" חשבה לעצמה והלכה וישבה הכורסא הסמוכה, מותירה חתימה של עקב מדמם על השטיח הלבן. "בוא לכאן" אמרה, "בזחילה" שנתה, משניסה לקום "והבא את השוט בשיניך, עלוב נפש טיפש".

הוא ציית ללא מילה, מבטו בשטיח והיא מצליפה בו ללא רחם, לא נותנת לו שהות בין ההצלפות, משנה את הקצב כך שהוא יופתע כל פעם מחדש. התרגשותו גוברת והוא מתחנן לה שתפסיק ומבטיח הבטחות אך אינו מעז לומר את המילה, הוא אפילו לא קרוב לאותה ספירה משחררת, ההתמזגות עם הכאב הנעלה ביותר שהיא כה מומחית בה.

התיישבה שנית והביטה בו, גבר נאה, לא צעיר ולא זקן, עשיר כקורח, מטופח ומפונק ובכל זאת הוא נזקק לה, לכאב שהביאה, להשפלה שהשפיעה, כך ששוב האנרגיות תטענה בו והוא יחל במסע מחודש של דיכויי ומיצויי העושר מאלפי אלו שהוא בשבילם כמו שהיא בשבילו, כמה מוזר. הוא הציץ בה בעיניים ממתינות והיא סימנה לו לבוא. מאומן הוא תחב את ראשו בין רגליה ולאט לאט הסיר את החוטיני הזעיר בשיניו, מושך אותו לאורך רגליה ומעבר לנעלי העקב שלה.

"על הגב" היא ציוותה והוא שכב, היא הצליפה במבושיו הזקורים עד כאב, עוד ועוד והוא נהם מגודל הסבל, התחנן שתפסיק ותמשיך ותיגאל אותו מהשדים המרחפים סביבו תדיר. ופתאום משהו נדלק בה, משהו שונה, משהו מוזר, שלא כדרכה היא הרגישה תשוקה שהדליקה אותה בשנייה. היא נעמדה בפיסוק מעליו, רטובה וחמה התיישבה עליו, תחבה את ערוותה לפניו לשפתיו, לוחצת את הדגדגן לאפו כאילו היה המכשיר שלה, לשונו מרצדת כמטורפת והיא משתמשת בו כבחפץ בזויי, נעה עליו בכוח בפראות, גומרת ברעידה חזקה וקמה ממקומה לא מסגירה את הרעד שעבר ברגליה, ייצבה את עצמה ועזבה אותו מתחנן לפורקן.

לפני 17 שנים. 26 ביוני 2007 בשעה 9:11

הרעב שכרסם בו תדיר נעלם כמעט לחלוטין, הדחף לחפש והצורך בשורת מאהבות, שמא אחת לא תהיה זמינה לו מיידית, שכך מעט מאז יש לו את הכלבה. היות וחיי כך חיים ארוכים זה עדיין נראה לו משונה, לא רגיל, כמעט ולוחץ כמו אפוד חדש, ידע שזה נחוץ אבל עדיין לא חש בנוח, הרגיש מעט פגיע, חשוף לסיכונים מכיוונים שלא העלה על דעתו אבל ידע שהם קיימים.

דבר נוסף שמעולם לא העלה על דעתו היה הזמן שהתפנה לו, זמן שהיה מקדיש לחיפוש ותחזוק ההרמון הקבוע. מעולם לא הקדיש מחשבה לעלויות מבחינת הזמן ובטח לא מבחינת מה זה עשה לנשים. גם עכשיו הוא לא חשב עליהן הרבה, הוא לא היה בנוי להרגיש סימפטיה או לנסות להבין אותן למרות הצלחותיו לאורך השנים ויכולתו לנווט אותן לכיוונים שהתאימו לו. הוא לא הצטער על מה שהיה, מעולם לא רימה או כפה את עצמו, כך הוא היה, היו שקיבלו אותו והיו שהתמרדו ועזבו, הרוב התמרדו ונשארו, תבוסה ידועה מראש שרטטה עצב סביב שפתיים מלאות שחוורו עם השנים.

מידי פעם עלתה בו מחשבה, במיוחד כשהיה מביט בה יושבת לרגליו מביטה בו במבט מלא אהבה, עיניה חמות, הוא חשב אם סכום האהבות של המאהבות שהיו לו בכל רגע נתון היה קטן ממה שהיא מעניקה לו ולכן הרעב כמעט ואינו מורגש או אולי זה לא עניין של כמות אלא פשוט צורת האהבה הזו, אהבה כל כך מוחלטת ללא כל מגבלות ועם כל כך מעט תנאים. הוא אהב להרגיש אותה נלחצת אליו, מתאימה את עצמה למצב הרוח שלו, בודקת אותו במבט מהיר, השאיפה לגרום לו אושר, לעשות לו טוב הילה סביבה.

לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 5:44

עלינו ביחד, אשתי ואני לחדר האחסון לקחת את המסמכים, המקום נראה כתמיד, מעט מאובק, הרהיטים מכוסים על מנת להגן עליהם מהאבק. מראה הספרים מסביב תמיד נסך בי רגיעה, היה טוב להיות שם, מקום המפלט שלי, מקום בו הייתי איתה אם כי עתה, הייתי בו עם אשתי.

הורדנו ומצאנו את שחיפשנו והיינו עסוקים קצת בארגון החומר עד שהכל היה לשביעות רצוננו. אשתי הלכה לשתות מים ואני הבטתי סביב בהנאה וראיתי אותה יושבת עירומה על הספה, הסדין מוסט הצידה והיא מביטה בי בשלווה, חיוך קטן מרצד בעיניה היפות. שדיה מושלמים מביטים אלי אף הם בפטמות העגולות שלה, כל כך וורודות שבא לבכות. רגליה ארוכות ארוכות, שלוחות קדימה באלגנטיות, משוכלות בקרסול.

"אשתי כאן" לחשתי, היא משכה כתף מעוצבת באדישות מעושה. ידעתי שגם היא מתרגשת, ליבה כשלי הולם במהירות, נשימתה קצרה ומהירה למרות השלוה. "אשתי כאן" חזרתי, מרגיש כמו אידיוט, והיא לאט הרימה מעט ברכיה, ופיסקה אותן. מבטי ננעץ בין רגליה, למרות המרחק הרגשתי אותה לידי, נחיריי מרטטים טעמתי את הארומה שלה, ליבי הולם במהירות. ראיתי את ידה נשלחת למטה, מלטפת ירך ארוכה, מרצדת על שפתי הכוס שלה, נפוחות מתאווה.

כאגל טל יחיד, סנוור אותי בקרן אור בהירה, אוצר בתוכו את התשוקה הגואה.. אצבע ארוכה נגעה בין שפתיה, ברכה הימנית נעה הצידה ונשענה באלגנטיות על מסעד הספה. בשתי אצבעות היא פיסקה את שפתיה, הרטיבות עתה כה ברורה ומרגשת, כה נפלאה, כפתור קטן נפוח, מטרה לאצבע הקטנה. האגן שלה זז באותה תנועה שהייתה עושה כאשר אני הייתי נטוע עמוק בה בתוכה.

הרגשתי אגלי זיעה על מצחי, "אשתי כאן" לאטתי, שפתי חמות, ואני מרגיש את הלחץ המוכר בחזה. היא חייכה שוב, נשימה מהירה הרעידה את שדיה, בטנה נעה בגל של עונג אצבעה חודרת עוד טיפה.

"שנזוז" אמרה אשתי. לא בטחתי בקולי, שתקתי, עצמתי עיניי ומשפקחתי אותן, הספה הייתה מכוסה.