ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני שנה. 17 ביולי 2022 בשעה 18:22

אז בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בחוויה שלי

דיברתי עם מ', ידעתי שאני גם באה בשביל לדבר איתו וסתם להנות, לא תכננתי שיהיה משהו וגם לא חשבתי שיהיה משהו

בשלב מסויים דיברנו על CNC ועל אמון

אמרתי לו שנכון לכרגע, הוא היחיד שאני רואה את עצמי סומכת עליו מספיק בשביל להגיע לשם (כמובן אם נעשה מספיק סשנים והכל)

הוא חקר את הלמה ואני באמת שאלתי עם עצמי.

אז יש כמה מרכיבים:

הוא עשה איתי תיאום ציפיות מראש, ברמה של:

"קחי בחשבון שאני גם יכול שבוע לא לענות להודעה שאת שולחת אבל תשלחי כמה שבא לך - ובאופן מוזר, זה עובד לי.

אני לא בחרדה, אני לא נכנסת לסרטים

אני יודעת שהוא יענה כשהוא יענה ושאם זה יהיה משהו דחוף אז אני אשלח שוב את אותה הודעה

אני לא חושבת שראיתי את עצמי מתנהגת ככה ישר על ההתחלה.

המרכיב הבא:

היינו באיזשהו מפגש בדס"מי, ביקשתי ממנו נשיכה וזה היה ממש לפני שהוא הלך (נו, לקח לי זמן לצבור אומץ ולבקש ממנו)

הוא וידא איתי כל כך הרבה פעמים אם אני בטוחה, אם יהיה מי שיעשה לי אפטרקייר אחרי זה אם זה יהיה יותר מידי, כי הוא לא יכול להשאר

ואז הוא סמך על המילה שלי ונשך

והתוצאה? היתה כל כך טובה שזה חרוט לי עד עכשיו

המרכיב הבא:

היה לנו סשן אחד עד עכשיו

אבל הסשן הזה היה אחד הסשנים הכי טובים שהיו לי בחיים

זה סשן שנועד נטו להכיר אותי ואת הגוף שלי

הוא לימד אותי לספור רמות כאב מ - 1 עד 10 ואני העתקתי את זה גם לרמות לחץ ולדברים נוספים

הרגשתי כל כך בטוחה בסשן הזה

למדתי פתאום דברים חדשים על עצמי

וקלטתי שהדבר שהכי מרגיע אותי זה לשמוע דפיקות לב של מי שאיתי

מעבר לזה... קלטתי שאני לא יודעת מה עושה לי טוב, מה נעים לי, איפה העונג שלי

ואני עכשיו עובדת על זה

המרכיב הבא:

הוא מנטאלי בטירוף, שזה משהו שמאוד מאוד מאוד מתאים לי

אבל עד אתמול לא חשבתי שהוא באמת מעוניין במשהו

אחרי השיחה הזאת, הגענו למצב שאני אומרת על עצמי שאני שמנה ושאין מצב שאני יושבת עליו וזה לא כואב לו

מפה לשם - הוא הושיב אותי עליו, חצי מהערב בערך.

ובשלב מסויים התחיל גם "לשחק" איתי

לחסום לי את הפה (חחחחחחחחחחחחח זה לא עבד), לדגדג אותי בזמן שהוא חוסם לי את הפה (רק גרם למישהו אחר לומר שם "וואי, תן לה אחת שתשתוק קצת!" כמובן שזה גרם לי להגביר את הווליום גם אם חסימת פה ולעשות כל כך הרבה פנטומימה)

לתת לי מכות קצת על החזה, להכניס את היד בתוך החזיה אחרי שהוא מוודא שזה בסדר

לצחוק איתי על זה שמחפיצים אותי (חצוף)

לשלם על דברים שגורה עשתה בכלל ולא אני!

ובקיצור לעשות המון טוב

בשלב מסויים (שם כבר לא ישבתי עליו), סתם דגדגתי אותו, הוא קם, עבר מאחורי איפה שאני יושבת והתחיל לנשוך אותי בצוואר ובעורף

המניאק יודע שזאת נקודה חלשה שלי כי אני כל כך אוהבת נשיכות במקומות האלה והוא שיחק עם רמת הכאב (אגב, כל פעם אחרת שהוא הכאיב שם הוא גם שאלה אותי "כמה" וכשהגעתי לשמונה הוא עצר, אחר כך הגעתי לתשע והוא עצר לחלוטין), בשלב מסויים ממש כאב לי אז טפחתי על היד שלו

בשניה אחת הוא עצר ואז חיבק אותי מאחורה תוך כדי שהוא שואל אותי מה אני צריכה

אני לא חושבת שאי פעם חוויתי מעבר כל כך מהיר וטוב בין "אני מסשן אותך" לבין "עכשיו אפטרקייר"

הוא כל כך שיבח אותי על זה שהצלחתי לעצור, על זה שטפחתי לו על היד וסימנתי לו לעצור.

ובזמן שהוא חיבק אותי, הוצאתי כל כך הרבה בכי שזה הדאיג אותו

"את רוצה שאני אביא לך כוס מים? את רוצה משהו מתוק לסוכר?"

אמרתי לו שכל מה שאני צריכה זה שיחבק אותי ככה

והוא לא עזב עד שביקשתי כוס מים

הוא הצליח למצוא את האיזון המושלם איתי - מצד אחד להיות קשוב אלי ולעצור כשאני אומרת או מסמנת אבל מצד שני לא לראות אותי כמישהי שבירה ולהסתמך על זה שאני אדע לעצור.

ועל זה?

על זה אני מודה לו

כי חוויה כזאת, הייתי צריכה

וכי חוויה כזאת מלמדת אותי יותר על מה אני צריכה בבדס"מ שלי.

לילית הסקרנית - שיתוף מעניין
את כותבת סוחף
תודה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י