אני כותבת לך כרגע למרות שלא יצא לי להכיר ולזכור אותך יותר מידי.
הייתי בת שלוש וקצת כשנפטרת אבל אמא (להבדיל, שתהיה בריאה) כל הזמן מדברת עליך.
היא אומרת שאתה היית אדם צדיק
שאהב אנשים
אדם עם לב כל כך טוב גם במחיר ש"אנשים היו דורכים עליו".
מאז שהייתי ילדה ניסיתי להיות דומה לך, לסיפורים ששמעתי עליך.
להיות טובה, להאמין באנשים, להאמין בדרך של החמלה והסליחה.
שתדע שאמא תמיד אומרת שאני דומה לך, שקיבלתי את הלב שלך, שקיבלת את יכולת הסליחה ממך.
ניסיתי גם ללמד את עצמי לתקן דברים ובשלב מסויים של החיים, כשגרתי עם אמא וסבתא, אני אכן היתה זו שמתקנת את הדברים בבית.
סבא, אני רוצה להודות לך.
למרות שלא יצא לי להכיר אותך יותר מידי.
אני הייתי מדברת אל העננים כשהייתי ילדה, מדמיינת לעצמי שאני מדברת איתך.
ושמתי לעצמי מטרה להיות כמוך.
הדמות שלך היוותה לי הרבה יותר דמות אב ממה שאבא שלי (להבדיל, שיהיה בריא) היווה לי.
אני מודה לך על זה.
ואני מקווה שאיפה שהנשמה שלך נמצאת אז אתה שומע את מה שאני כותבת כאן
ואני מקווה שאתה גאה בי סבא.
אני אוהבת אותך.
לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 18:16