ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסדרונות השירותים החשאיים

אין עבר ואין עתיד
רק הרגע החולף
לא חוזר
יפה, כואב.
לפני 15 שנים. 18 ביוני 2008 בשעה 2:59

"ג'יימס, אתה לא חושב ש.."
... "לא, מזמן הפסקתי לחשוב. זה רק מכניס אותי לצרות כל הזמן"

--

הלוואי. לעיתים, אני רוצה פשוט לכבות את המוח ולעבור למוד אוטומט. לא לנתח כל דבר שאני רואה/שומע, להפסיק לעבד את כל המידע ממקודם -- פשוט לקחת פסק זמן מהמודעות. ואפילו לא להרבה זמן. שעה פה, שעה שם, זה כל מה שאני צריך.

אבל אני לא יודע לעשות את זה. למעשה, נראה שהמערכת החיסונית המורחבת שלי מפתחת חסינות גם נגד טכניקות כיבוי מוח. מעט שיטות שניסיתי עבדו, ואף אחת לא לאורך זמן -- מדיטציה, אימוני כושר קשים, צפיה בטלוויזיה. במוקדם או במאוחר, ובד"כ במוקדם, המודעות צצה בחזרה.

את החשיבה המילולית אני יודע לכבות -- לתקופה קצרה זה עזר, אבל המודעות שלי פיתחה גם צד לא מילולי בתגובה. ובנוסף, את האפשרות לחשוב בשני קולות בו זמנית, רק כדי להראות לי מי כאן הבוס. בעצם, ידועה לי רק כרגע דרך אחת בטוחה להמלט מהמודעות -- ויכול להיות שגם היא תעלם אם אשתמש בה יותר מדי (מה שלמרבה הצער, לא קורה מספיק).


Will you take the pain that I give to you, again and again,
Will you return it?


אה, ולמען הסר ספק -- BDSM זה כיף גם בלי קשר (ועוד יותר אם כן קושרים).

Succubus​(אחרת) - לפעמים, מצטברים הרבה יותר מדי קווי מודעות בבת אחת, והם משתוללים ומתערבבים וממלאים לך את הראש בבלגן, ואז, פתאום, מרוב עומס יתר נוצר מין קצר כזה, והכל נהיה ריק ושקט.
זה כמו ספייס, אבל של מחשבות...
לפני 15 שנים
James Bondage​(מתחלף) - לא קרה לי, הריק והשקט הזה בסוף של קצר/סערה מעולם. מה חסר לי כדי להיות אנושי?
לפני 15 שנים
לא קשורה - כשתמצא את הכפתור של ה-mute, בבקשה להודיע.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י