ישנם שני סוגים של ממיפיקציה בגדול -- הראשון, שבו תופסים את האובייקט בחוזקה עד שאין לו יכולת לזוז, צובטים בלחי וצועקים "איזה מאמי!!!" (במקרים חמורים במיוחד, זה מלווה גם בנשיקה). זה לא SSC, ובגילאי ההסכמה זה קורה די מעט, אז נניח את זה בצד.
ולגבי הסוג השני -- ניילון נצמד הוא חומר פופולרי לצורך זה, אבל חשוב להשתמש אך ורק בשקוף ולא בכחול; זה אמנם נדיר, אבל יש אנשים שאלרגיים לצבע הכחול של הניילון הנצמד; זה יכול להתבטא בפריחה, קשיי נשימה, ועלול להסתיים בצורך להגיע למיון.
זה כמובן, בנוסף לאזהרות הרגילות: לא למתוח חזק מדי, לוודא שמושא הממיפקציה לא מתייבש (ע"י השקייה ובקרת טמפרטורה), לוודא זרימת דם לכל חלקי הגוף, לרפד את האזור ורצוי לבצע הכל מעל מיטה שכן הממופקץ חסר יכולת לאזן את עצמו.
ואם רוצים גישה לאזורים מסוימים, חשוב לרפד אותם מראש, נגיד בצמר-גפן, כדי שאפשר יהיה אח"כ לחורר את הניילון הנצמד מבלי לחורר את העור שאליו הוא נצמד -- כי כמו שאמר סטאלין בזמנו, כשמנסרים אנשים, עפים שבבים.
זוהי אינה המלצה רפואית. המציג אינו רופא, ובקושי סוכן חשאי.
לפני 17 שנים. 11 במרץ 2007 בשעה 0:30
