מכיוון שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אני אביא סיפור עלי שמישהו אחר סיפר. (אה, ותוך כדי כך אתעלם מהעובדה שבעצם זה שבחרתי לספר את זה, בעצם אני כן מעיד על עיסתי. עברו כמה שנים טובות מאז שאפיתי משהו בין כה וכה).
לפני שנים רבות, אני חושב שזה היה ביום שלישי לפני חודשיים, ישבנו קבוצת אנשים, דנים על הא ועל דא. בין האנשים, היה גם מיכאל שחי לאחרונה בחו"ל ומתלבט קשות בשאלה האם להשאר בחו"ל או לשוב ארצה. כאשר הגיעה העת להתפזר, התברר שיש למיכאל שלושה טרמפים אפשריים, כולם מתאימים באותה מידה, וקשה לבחור ביניהם.
קרן חשבה מעט, וסיכמה את המצב כך עבור מיכאל: "אם תצטרף למירי, היא וודאי תשכנע אותך לשוב ארצה. אם תצטרף לגיא, הוא וודאי ישכנע אותך להשתקע בניכר לתמיד. ואם תצטרף לג'יימס -- ובכן, ג'יימס ינסה לעזור לך להחליט, אבל לא ינסה לדחוף אותך לשום כוון".
(הוא בסוף נסע עם גיא, ובאמת לא ראיתי אותו בארץ מאז. השמות, הזמנים, התמרורים ואחוזי הריבית שונו למניעת זיהוי. כל קשר בין הדמויות המתוארות פה ובין הדמויות המתוארות אי שם מקרי בהחלט)
לפני 17 שנים. 10 במרץ 2007 בשעה 15:50
