סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 12 שנים. 21 באוקטובר 2012 בשעה 12:43

"אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר"

מי לא מכיר את הארזים, אלו המנהלים, המושלים, השרים, הגבוהים והידועים.  יודעים הכל ושולטים על חיינו.

אנו אזובי הקיר הצומחים לאט, המתאמים את צעדנו על פי רצונם.

הם החכמים, על פיהם ישק דבר.

הם המחליטים ואפילו בוחנים אותנו על תקינות מעשנו.

כששובעים נחת מאיתנו,נוכל להמשיך לטפס על קירותיהם (אזובים אנו)

ובמקרה הטוב אפילו נזכה לפירגון  מצידם.

אם נעז לפאשל, נרגיש איך בבת אחת אנו נעקרים מהקיר ומושלחים להרקב בביצת האבטלה.

 

כבר 25 שנה אני חלק ממערכת החינוך. בראשה עמדו ארזים רבים. חלקם מוכשרים ותרמו רבות לשיגשוג המערכת.

חלקם לא ידעו לייעל את המערכת ורק הציפו אותה בעלי שלכת יבשים.

היום נמצא בראשה "ארז" שרבים תלו בו תקוות לטוב: השר גדעון סער.

היו לו כוונות טובות, חלקם גם הגיעו לידי מעשים.

שכר המורים עלה, התכנית "עוז לתמורה" יצאה לדרך בצעקה גדולה והפכה את כולנו לעבדים של המערכת!

אסור להתלונן, אסור לכאוב, חייבים לקבל הכל באהבה ולהראות

"שאנו עושים את העבודה לא בעבור הכסף אלא האידיאל שבחינוך...!"

מי שמעז להתלונן  שלא יתפלא אם ימצא את עצמו- עקור!

כולנו אזובים דוממים.

אבל הנה מגיע הרגע  שהשלהבת אוחזת בארזים!

שר החינוך הדגול אומר בשידור חי בתקשורת:

"אני תומך בממשלה שיהיו בה שמונה עשרה שרים"

לכאורה זה נשמע נהדר

אבל

שר החינוך, שבוחן את התלמידים בשפה העברית ומחייב לעשות בגרות בלשון ולשנן את דיקדוקי השפה אומר לכולם שהוא רוצה

"שמונה עשרה שרים"!

התקשורת ממשיכה להשמיע את ההקלטה של דבריו. כולם שמחים שהשר תומך בממשלה צרה.

ורק אני האזוב הקטן שעל הקיר זועקת לי (בשקט, אסור לדבר בקול)

הלואי  שיקצצו את מס' השרים בממשלה אבל במחילה מכבוד השר שיזעק שהוא רוצה

"ממשלה עם שמונה עשר שרים"

כך גם אני אשמח לשמוע אותו

ואולי אפילו אסכים לשוח בצילו.

http://www.naruto-fan.net/uploads//images/techniques/shikamaru2.jpg

 

 

 

לפני 12 שנים. 18 באוקטובר 2012 בשעה 11:47

אגי משעול מתארת את ההפסקה שלי:

..."בשעה זו שולחת האשה
את ידה
ובאצבע אחת מכסה
את הקו הפשוט
שבין רגליה
באצבע אחת מהסה
את מנהרת החיים"

http://f.nau.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/19/51/06/65119/posts/15180771.jpg

לפני 12 שנים. 16 באוקטובר 2012 בשעה 15:35

ישבתי במיסדרון בפתח החדר
ברקע נשמע ציפצוף המוניטור.
ספרתי את מספר הציפצופים
ידעתי שזה הדבר האחרון שמחבר אותי לביתי.
היא שכבה בחדר בעריסה קטנה
מלבד טיטול היתה עירומה לגמרי
התנור שמעליה חימם
היצטמררתי במקומה, לא היה לי קר גם לא חם
למעשה לא היתה לי שום תחושה
וכי מה יכולה להרגיש אמא שיודעת שאלו רגעי חייה האחרונים של ביתה?
שלושה רופאים לא משו מימנה
הזיזו צינורות הזריקו עוד ועוד חמרים
המוניטור המשיך לצפצף כאילו העבירה לי מסרים דרכו
לא הצלחתי לקרא אותה לא ניסיתי להבין
סתם ישבתי ככה
בחדר רעש והמולה
ואצלי שקט ריקנות שכזו
כולם ישבו בסמוך ודיברו בשטף
אולי זו היתה דרכם להתמודד עם המתח
אני רצייתי שקט להיות עם עצמי לנטרל הכל.
להקשיב לציפצוף המוניטור לדעת שבאותו רגע זה סימן החיים המובהק שלה
מקשיבה
שקט
המוניטור נדם
הכל קרה מהר מידי
הרופא יצא
בעלי והורי נגשו אליו
נשארתי לשבת חברתי מחבקת אותי ואני לא איתה
חלפו מספר דקות
בעלי והורי נכנסו לראותה
לעזאזל!!!
הבת שלי הקטנה שלי נפטרה הרגע בחדר ואני אפילו לא בוכה
מה עובר עלי?
הרופא ביקש שאבוא לראותה:
" בואי תכנסי תהיי איתה קצת
שתשאר לך מזכרת נעימה מימנה."
נשארתי לשבת.
בעלי יוצא מספר לי כמה היא יפה עכשיו לבושה ובלי מכשירים.
אני יושבת
הרופא מנסה שוב
" אל תישארי עם מראות הימים האחרונים כדאי שתזכרי אותה יפה כמו שהיתה
בואי תפרדי מימנה..."
חברתי מנסה:
"אם לא תכנסי עכשיו תתחרטי על זה כל החיים...."
כמה שנים חלפו מאז
לא ראיתי אותה במותה
אבל דמותה של ביתי נצורה בתוכי
אני לא זוכרת צינורות, את זה השארתי לתמונות.
אצלי בפנים יש דמות של מלאכית קטנה ותמימה שכל כך רצתה לחיות
הרבה נרות זיכרון מדליקים במשך השנה
אבל לנר הזיכרון שלה יש להבה מיוחדת
להבה המסכמת חצי שנה של טעימה מהחיים
חצי שנה שזכיתי להנות מימנה
חצי שנה שנגדעה בבת אחת
והותירה אותי עם דמעה...

http://blog.tapuz.co.il/sky15/images/1162831_82.jpg

לפני 12 שנים. 11 באוקטובר 2012 בשעה 17:52

אחרי החגים זה סוג של חזרה לשיגרה

כולם פתאום מחזירים עטרות. גם לי בא להחזיר מנהג ישן שלי.

תפריט ארוחת יום שישי.

פעם מזמן, בכל יום חמישי הייתי מפרטת כאן את כל ההמאכלים הפרוסים על השיש וממתינים לסכיני שיעשה בהם שפטים.

זה קורה תמיד בלילה של חמישי וגולש קצת גם לשישי.

אוהבת את השקט של השעות הקטנות. הלב מתרחב והמוח נפתח ליצירת מיני מרקחות מתובלנות.

זה יתחיל רק אחרי חצות, אז המוזה  דביקה וחמה.

מחכה שכל בני הבית יעלו על יצועם (חלילה מי שמעז להתעורר ולהפריע)

היום נראה לי זה יקח קצת יותר זמן כי עונת הכדורסל מתחילה וזה אומר: בעל + כמה חברים מריירים על הכדור כשברקע פיצוחים ובירות.

בנתיים  הוצאתי את הקפואים שטפתי את הירקות והפשרתי את הפילו.

ומה  בתפריט:

דג טונה אדום ברוטב צ'לי וירקות

כיסוני פילו ממולאים חומוס עם הרבה כומון

גלילות פילו ממולאות פטריות מכמה סוגים עם רוטב פטריות

על השולחן בתפזורת: סלט כרוב לבן עם תערובות שקדים ושומשום, סלט כרוב אדום עם אגוזי קשיו ובוטנים (מעולה)

חציל על האש עם טחינה, סלט רוקט עם גרגרי רימון ובורגול, סלט חסה עם מנגו תפוח רימון ודבש וכמובן מטבוחה חריפה עם המון פלפלים אדומים.

למנה עיקרית: ירכי עוף (החלק המשולש) ממולאים באורז צימוקים וצנוברים

חזה עוף ברוטב צ'מצורי

בטטות מתוקות אפויות בתנור

במיה אדומה בטעם חמוץ מתוק

פשטידת תפוחי אדמה

פשטידת ברוקולי

בפינת המתוקים:

שטרודל תפוחים חם עם גלידת וניל

בסוף מלא מלא פיצוחים (הקשיו והבונדוק בעיקר בשבילי)

ואם עוד לא סיימתם לבלוע את הרוק  זה בשבילכם

http://www.rest.co.il/img/sites/6551/f4.jpg

שתהיה שבת הכי יפה והכי טעימה.

 

 

לפני 12 שנים. 11 באוקטובר 2012 בשעה 10:16

 

ישנם חמישה סוגים של סקס: 

הסוג הראשון הוא סקס הדרדסים. 
זה קורה בתקופת ירח הדבש. אתם עושים סקס עד שאתם נהיים כחולים. 

הסוג השני הוא סקס המטבח. 
בתקופה הראשונה שאחרי הנישואים. עושים סקס בכל מקום, כולל במטבח. 

הסוג השלישי הוא סקס חדר השינה. 
נרגעתם קצת. אולי אפילו יש ילדים. חייבים לעשות את זה בחדר השינה. 

הסוג הרביעי הוא הסקס של המעברים. 
אתם חולפים אחד על פני השני במעבר, או בפרוזדור ואומרים זה לזה: 
"לך תזדיין!" 

ויש סוג חמישי. זה הסקס של בית המשפט. 
אתם מתגרשים. אשתך לוקחת אותך לבית המשפט ודופקת אותך שם לעיני כל.

 

http://www.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1091724/007P0606PM_wa.jpg

לפני 12 שנים. 2 באוקטובר 2012 בשעה 16:31

http://static.10gag.co.il/gagimages/a7b5448e-6333-41a0-bab8-244f5933e636.jpg

 

איך שהאדון רואה את זה:

                     http://t1.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcTcIXiMznRjaH1Ob38wJ1Zc0sIyIGjiisT9p-e6mRT60X7_Krd7

והנשלטת....

                      

                http://msc.walla.co.il/w/w-248/543492-18.jpg

               

לפני 12 שנים. 27 בספטמבר 2012 בשעה 14:12

רָצִיתִי לְגַלּוֹת /  ורד מוסנזון 

יָצָאתִי לִמְצוֹא אֶת הַדֶּלֶת שֶׁבַּאֲחוֹרֵי אֲרוֹן הַבְּגָדִים, אֶת הַמַּפְתֵחַ הֶחָלוּד לַשַּׁעַר הַחוֹרֵק

שֶׁמּוֹבִיל לַגַּן הַנֶּעֱלָם, אֶת מַלְכַּת הַפִּטְרִיּוֹת הָאַחַת וְהַיְּחִידָה יָצָאתִי לְגַלּוֹת.

הַאִם הַדְּבָרִים הַקְּטָנִים שֶׁמָּצָאת בְּמִקְרֶה בָּרְחוֹב הֵן מַתָּנוֹת שֶׁיָּדַעְתְּ לְקַבֵּל 

עוֹד מְעַט סְתָיו. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת פִּרְחֵי בּוּגֶנְוִילְיָה אֶל חֲדַר הַשֵּׁינָה,

מְפַזֶּרֶת שֵׁיעָר, מְסַכְסֶכֶת וִילוֹנוֹת, מְגַלָּה יוֹתֵר מִדַּי.

מחר יש לי יום הולדת

בטח מכינים  לי מתנה

גם אני קניתי לי משהו  קטן

(טוב, לא ממש קטן ואפילו די צפוי)

מנוי זהב

מזל טוב מנגינה, שתזכי להגיד כמה שיותר את המילים " אני מאושרת"

http://cache0501.mekusharim.co.il/data/Dynamic/49/24896/12448049_files_news.jpg

 

 

לפני 12 שנים. 25 בספטמבר 2012 בשעה 6:37

http://img2.tapuz.co.il/forums/1_163996557.jpg

 

 

בילדותי אני זוכרת שאת הארוחה לפני הצום היינו אוכלים אצל סבתי. מעין מסורת כזו של שנים.

סבתא שאהבה לארח היתה מכינה ארוחה "כמו שצריך".

קציצות בשר, מרק עם קניידלעך, עופות ממולאים, תוספות וגלידה ועוגת תפוחים

אכלנו בתאווה, אין על האוכל של סבתא וחוץ מזה ערב יום הכיפורים מי מאיתנו יעיז "להעליב" את סבתא ולא לאכול ממטעמיה...?

את התחושה שליוותה אותנו במשך  הצום מיותר לפרט, כולנו התנהלנו בכבדות דובית אופיינית כשהעוף הממולא הכיסונים הקציצות ואפילו עוגת התפוחים מטלטלים להם באי נחת בכרסנו התופחת.

השנים עברו

התבגרתי! ( או אולי דוקא בעלי הוא זה שפתח לי את העיניים)

אין יותר בשר, אין יותר ארוחה כבדה ובטח לא עוף ממולא!

לא השקעתי ולא השתוללתי. סעודה מפסקת על טהרת האוכל הקל (אולי גם המזין, אבל את זה נשאיר למביני העניין)

סלט ירקות, סלט ביצים שמוגש בתוך חלבון ביצה מקושט

דג נסיכה אפוי עם עשבי תיבול, פסטה מוקרמת (חשבתי לוותר אבל היתה מחאה ביתית בעניין)

תפוחי אדמה בתנור

מרק בטטה

סופלה שוקולד וגלידה (בכל זאת שישאר טעם מתוק בפה)

 

http://www.hydepark.co.il/upload04/040924_115552-699_kipur.jpg

לפני 12 שנים. 13 בספטמבר 2012 בשעה 21:58

אין לי רשימת קשר של כל ידידי (והם רבים)

אין לי דואר מוזהב לשלוח הודעות לכולם

אין לי הסטורית הודעות כדי להזכר בשיחות

אבל

יש לי זמן

ויש לי רצון לא לשבור את השיגרה בה אני שולחת למכרי מכאן, אגרת ברכה אישית בחגים.

הכנתי מעטפה

 

http://www.dfus-karkur.co.il/image/users/154058/ftp/my_files/250px-Briefumschlag_fcm.jpg?id=3616943

וזה בפנים:

למדני אלוקי / לאה גולדברג

למדני אלוהי ברך והתפלל,

על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,

על החירות הזאת לראות, לחוש, לנשום.

לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה עלי יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה יומי עלי הרגל.

http://aunternestine.rappersnation.com/image/Butterfly_flower_animation.gif

שתהיה שנה נפלאה מלאת התחלות חדשות

הגשמת מישאלות

ריבוי אהבות

ריצוי יצרים

ומיצוי הנוזלים החמים

 

מוקדש באופן אישי

לכל ידידי וחברי מהעולם המופלא שכאן

ולכל מי שנהנה לבקר בבלוגי

באהבה

מנגינה

http://animations.dinamobomb.net/Christmas/22.gif

 

 

לפני 12 שנים. 3 בספטמבר 2012 בשעה 18:28

לפעמים ככה בזמן של בין לבין. אחרי הכביסות הדחת הכלים וסידור הבגדים. אחרי המקלחת והשמנים

ולפני הכנת חמרי הלימוד למחר, אני מתכנסת במוזה וקוראת שירים.

פתאום שיר אחד מתפרץ מעל כולם. מפלח את חדרי ליבי, חודר פנימה

ומילותיו מתפזרות על פני נקודות הרטט בגופי.

הערב זה קרה.

רוני סומק כתב כאילו במיוחד בשבילי:

תְּשׁוּקָה  

 בְּקֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים שֶׁשְּׁמָהּ תְּשׁוּקָה

מְחַכְּכִים רֹאשׁ בְּרֹאשׁ,

וְיוֹדְעִים שֶׁהָאֵשׁ הִיא קַטָּר מִתְנַשֵּׁף

בְּרַכֶּבֶת הָאוֹרְגַזְמָה.

 

http://media.gorni.co.il/Site/gorniblog/wp-content/uploads/2009/08/sexy_fruit_by_daddoo.jpg