משחקים והרהורים

זהו. זה נגמר.

במיטה הוא היה העבד שלי, הכלבה הקטנה שלי, הזונה שלי וכל מה שרציתי ושציוויתי עליו להיות. מחוץ למיטה הוא היה האהבה שלי. במיטה אני שלטתי בו, מחוץ למיטה הוא שלט בלב שלי. במיטה הוא אמר לי שהוא מעריץ אותי, מחוץ למיטה הערצתי אותו. במיטה אמרתי לו שהוא רפש עלוב, עפר לרגליי, מחוץ למיטה חשבתי שאני בקושי מגיעה לקרסוליו. במיטה אני ציוויתי והוא ציית, מחוץ למיטה הייתי עושה בשבילו הכל. כל מה שיבקש, וכל מה שלא יבקש.
הוא כמעט אף פעם לא ביקש. תמיד הרגיש שלא מגיע לו, שהוא לא שווה את זה. אני תמיד הצעתי, ולפעמים הוא גם הסכים לקבל. בהתחלה בחיוך מבויש, עם הזמן בחיוך מבויש קצת פחות.
הוא גילה לי את עולם הסאדו. אבל הוא גילה לי עוד עולם. עולם של אהבה. עולם של רגש שלא האמנתי שיכול להיות בי. הוא עזר לי לגלות את המלכה השולטת שבי, אבל גם את האישה האוהבת.
מעולם לא הרגשתי קרובה למישהו כמו שהרגשתי אליו. מעולם לא אהבתי מישהו כמו שאהבתי אותו. מעולם לא מצאתי מישהו שמבין אותי כל-כך, מישהו שרק אני ועוד מתי מעט יכולים להבין. גם בעניין הסאדו, וגם בדברים רבים אחרים.

הוא עשה בשבילי המון. אני לא מדברת רק על המשחקים הנחמדים שלנו, אלא על המון דברים, על חיי היום-יום. הוא תמיד דאג לי, דאג שיהיה לי טוב ושאהיה מאושרת, והיה קצת נבוך כשאני דאגתי לו. הוא אהב אותי הרבה לפני שהעז להודות בכך בקול, אבל ההתנהגות שלו שידרה את זה בקול תרועה רמה. ואני הייתי קרועה בין העולמות - מצד אחד רוצה לפנק אותו עוד ועוד, מצד שני רוצה להכאיב לו ולשלוט בו. מצד אחד רוצה לשמח אותו ולתת לו לישון קשור על הריצפה, מצד שני רוצה לחבק אותו בלילה ולהרגיש אותו ליידי. מצד אחד רוצה להכאיב לו, מצד שני רוצה לגונן עליו.

אבל זה נגמר. לפני שלושה וחצי חודשים זה נגמר בפעם הראשונה, אחרי חמישה חודשים של אושר צרוף. שלושה וחצי שבועות מאוחר יותר חזרנו, לסופשבוע שהיה עבורי פסגת האושר, ואז נפרדנו שוב - הפעם בצורה מכוערת, הרבה יותר קשה וכואבת ועקב נסיבות שלא תלויות בנו. צרחתי, בכיתי, התחננתי, איימתי - וכלום לא עזר.

מאז זיינתי, בטח. מין ונילי זה הדבר היחיד שמצאתי, למרות שכמה הרשו לי למשוך להם קצת בשיער. אבל בכל מקרה, סאדו מזכיר לי אותו. אז זיינתי, אבל לא הרגשתי כלום. ובכל אחת מהפעמים הללו, אחרי שחזרתי הביתה, או אחרי שההבחור התורן הלך...

נשארתי לבד.

ביום ראשון בלילה הבחור שלי טס לארה"ב לשבוע, מטעם העבודה. במוצ"ש חזרנו מטיול עם הכלבה, והוא רקד עבורי קצת, ואז נזכרתי שכבר המון זמן לא חרטתי עליו. וחוץ מזה, החלטתי שהבחור צריך משהו שיזכיר לו אותי בזמן שהוא בחו"ל.
אמרתי לו לשכב על הגב, והוצאתי מהמגרה את הסכין. סכין מאוד יפה, שחור-אדום, אותו קניתי לנו כהפתעה בפעם הקודמת שהיה בחו"ל. הסכין, שפתו חדה ונוצצת, הספיק להתחבב עלינו מאוד מאז. וכשהוצאתי אותו מהמגרה עלה חיוך רחב על שפתיו של הבחור.
"קודם כל", אמרתי לו בעודי מוציאה את הסכין מאריזתו, "דחוף לעצמך בכל יום אצבע או שתיים לתחת, כדי שיישאר פתוח בשבילי. דמיין שזו מלכתך שמזיינת אותך".
"בשמחה, מלכתי", ענה לי הבחור. ציוויתי עליו לשכב על הגב, והפשלתי את השמלה עד שחשפתי לגמרי את החזה המדהים שלו. כבר הנפתי את הסכין כשהוא עצר אותי: "אבל את יודעת, אני לא אהיה לבד בחדר אלא עם שותף..." "אז תצטרך כנראה לנקוט במשנה זהירות", סטרתי לו על פניו בשל חוצפתו, "אתה שלי, ואני אסמן אותך עכשיו".
הבחור השתכנע, ואני החלתי במלאכה. לרוב, או שחרטתי עליו סתם פסים - שריטות קטנות ונחמדות, שיכולות להיראות אקראיות לעיניו של הצופה הלא-מיומן, או שחרטתי עליו את ראשי התיבות של שמי - R.I.R. הפעם, רציתי לחרוט משהו קצת שונה, ולהפתיע אותו.
חיש-קל הושם עליו כיסוי העיניים ואני התחלתי במלאכה. ("אני יותר אוהב שאת מכאיבה לי כשהעיניים שלי מכוסות", אמר לי פעם, "ככה אני לא יודע מתי הכאב יגיע ולא יכול להכין את עצמי".) החריטה היתה קצת יותר עמוקה הפעם, כדי שתשאר לפחות לשבוע, וקצת יותר ארוכה, כי כתבתי קצת יותר. מידי פעם ראיתי שהחריטה לא היתה עמוקה מספיק - למשל, לא ירד דם או האיזור לא התנפח - ואז חרטתי שוב את מה שלא נחרט כראוי. כמובן שהשתדלתי לחרוט בדיוק באותו מקום בו חרטתי בפעם הראשונה, לכן בפעם השנייה זה כאב יותר... והבחור התפתל.
"כואב לך?"
"כן."
"להמשיך?"
(חיוך) "כן...."
אז המשכתי. והוא המשיך להתפתל, ומדי פעם פלט צעקה קצרה או התנשפות.
"איך פחות כואב לך?", כך אני, "כשאני עושה את הכל ברצף או כשאני עושה הפסקות מדי פעם?"
"אה... לא יודע."
"אז מה אתה רוצה שאעשה?"
(חיוך נוסף) "מה שבא לך לעשות, מלכתי..."
אז המשכתי לחרוט עליו, מדי פעם מכאיבה לו יותר כדי שיתפתל, מדי פעם מניחה לו מעט, מנשקת ומלקקת את השריטות הטריות. התלבטתי האם לקשור אותו, כדי שלא יוכל להתפתל, אך למען האמת הייתי עייפה מדי...
סיימתי. חיכיתי עוד דקה או שתיים שהדם יתייבש, והורדתי בחזרה את השמלה המופשלת.
"את לא מפחדת שהשמלה שלך תתלכלך בדם?"
"לא. אני חושבת שקצת אדום דווקא יכול להוסיף לה."
הובלתי אותו למראה, הפשלתי שוב את השמלה. נתתי לו להחזיק אותה בפיו כמו כלבלב טוב, והסרתי את כיסוי העיניים.
לקח לבחור כמה שניות עד שקלט. הוא התבונן היטב במראה... "איזה יופי!", קרא לבסוף, "R.I.R's Bitch!"
"בדיוק!", אמרתי לו בשמחה, "חרטתי עליך בכתב מראה, כך שבכל פעם שתסתכל בראי תזכור הכלבה שלי מי אתה!"
"מלכה מדהימה כמוך", אמר, "איך אפשר שלא לזכור??"

במהלך חופש סוכות שהה אצלי הבחור שלי מדי יום ביומו, וכמובן לן אצלי כל לילה. באחד הלילות, לאחר שחזרנו מטיול עם הכלבה שלי ורציתי ללכת לישון, הודיע לי הבחור שיש לו הפתעה בשבילי.
אני מאוד אוהבת הפתעות, ומובן שמיד נתעוררה סקרנותי. "אני הולכת לשירותים", הודעתי לו, "וכשאחזור אני מבינה שתצפה לי הפתעה?"
"כשאת יוצאת מהשירותים שבי על המיטה", הוא ביקש, "על הקצה שלה, עם רגליים משתלשלות. ואז - תקבלי את ההפתעה שלך".
סיימתי את עיסוקיי בשירותים והלכתי לשבת על קצה המיטה. "אני מנדנדת רגליים!" הודעתי לו בחדווה, מחכה להפתעה שלי בקוצר רוח. וזו לא אחרה להגיע! בכניסה לחדר הופיע הבחור, כשהוא לבוש בשמלת המיני שלי (שכזכור, מחמיאה לו להפליא). לאט לאט התחיל התחת שלו להתנועע, והוא רקד לפניי, כמו שאני אוהבת.
ברגע אחד נמוגה כל העייפות שהיתה בי. הסתכלתי עליו כמהופנטת, על השמלה הצמודה לגופו, על ידו המלטפת אותו, נוגעת בו, יורדת אט-אט מהצוואר לפטמה ותופסת אותה בכוח, מלטפת את הבטן ויורדת לזין המזדקר מבעד לשמלה. מסתובב, אט אט, תוך שהוא מניע את גופו בחושניות, מלטף לעצמו את התחת, דוחף לעצמו אצבע מדי פעם וגונח מעונג.
"ועכשיו!" הכריז לפתע הבחור, "הגיע הזמן ל- lap dance שלך!" אני, כזכור, יושבת על קצה המיטה, והוא דוחף את גופו בין רגליי המפושקות ומתנענע ביתר שאת. והנה הגוף שלו נצמד אליי, והחזה שלו, והבטן שלו, והזין שלו מתחככים בי מבעד לשמלה. והנה הוא מסתובב, כמעט-יושב על ברכיי, התחת שלו נוגע-לא-נוגע בי... והוא מסתובב בחזרה, הזין שלו מתחכך בחזה שלי, מבעד לשמלה שעליו ומבעד לחזיה שעליי. אני כבר רטובה לגמרי, והוא ממשיך לרקוד, להתנועע, לגרות אותי. "מלכתי מרוצה מהזונה שלה?", הוא שואל בחיוך, יודע מה יגיע עכשיו. "מרוצה מאוד!", אני עונה לו, מסוחררת כולי, וסוטרת על התחת המדהים שלו שלא מפסיק להתנועע מולי. "תודה לך, מלכתי!", הוא מתנשף בעונג.
אני לא מצליחה להתאפק יותר. תוך פחות משניה הוא נמצא על המיטה, מתחתיי, עדיין לבוש בשמלה, ואני דוחפת את הזין המדהים שלו לתוכי. "קדימה, זונה!", אני מצווה עליו, "עשה את מה שצריכה לעשות זונה טובה! ענג את מלכתך, זונה!"
והוא מזיז את התחת, ואני גוהרת מעליו, מחדירה אותו לתוכי שוב ושוב, סוטרת לו על פניו, תופסת את הפטמה שלו מבעד לשמלה, נושכת, ושוב סוטרת...

היתה לי גמירה מדהימה. אני חושבת שאפילו איבדתי את ההכרה לכמה שניות.

"רק אל תשכח להוריד את השמלה לפני שאנחנו הולכים לישון, מותק", מלמלתי בערפול חושים, "שלא תתקמט...."

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

יום למחרת יצאנו לטיול לילי עם הכלבה שלי. הבחור, כרגיל, הסתובב ערום בביתי, והתכונן להתלבש לקראת היציאה.
"הנה, מותק, אני אביא לך את הבגדים שלך", אמרתי לו, ומסרתי לידיו את השמלה שלי. "את רוצה שאני אסתובב בחוץ עם זה?, הוא צחקק, קצת נבוך. "כן", אמרתי לו, "ואני אחשוב בינתיים אם אני רוצה שתלבש תחתונים או לא".
התלבטתי; מצד אחד לא רציתי שילבש בוקסר, כי זה בולט מעבר לשמלה (מיני, כזכור), אבל מאידך לא היו לו בביתי תחתונים רגילים באותו רגע. מצד אחד, אני לא רוצה שאנשים אחרים יוכלו לראות את התחת שלו. מצד שני, בכל זאת השעה היתה שתיים בלילה... כמה אנשים כבר עוברים ברחוב בשעה הזו? ועוד ברחוב קטן ושקט כמו הרחוב בו אני גרה?
לבסוף הגעתי לכלל החלטה. "קח, תלבש את זה", הושטתי לו גרביונים שקופים מלייקרה. "ככה גם לא יהיה לך קר". הוא לבש אותם כמצוותי. ליטפתי את הרגליים שלו - הגרביונים נמתחו עליהן היטב, והיו חלקים ונעימים למגע. "רגע אחד", הוא עצר אותי לייד הדלת, "אם כבר אני הולך עם שמלה, אני רוצה גם לענוד את הקולר שלי!" הסכמתי.
יצאנו לדרך, כשהכלבה שלי קשורה ברצועה ובקולר והבחור שלי עונד קולר בלבד. אויר הלילה הקריר ליטף אותנו ברכות. "אתה רועד מהקור או מהתרגשות?", שאלתי אותו. "גם וגם", ענה הוא, בחיוך מבויש. בשלב מסויים שחררתי את הכלבה, וקשרתי את הרצועה לצווארו של הבחור. המשכנו לטייל והיה נחמד.
"סלח לי רגע", נאלצתי לשחרר אותו כשהכלבה שלי רצה לפח הזבל, "אני כבר חוזרת. תהיה כלב טוב בינתיים!!!" ובשעה שניסיתי ללכוד אותה עבר מישהו ברחוב, והבחור שלי התחבא מאחורי אחת המשאיות שחנתה. "למה התחבאת?", שאלתי אותו, "אתה מתבייש?" "לא יודע... חשבתי שאולי את תתביישי קצת... לא יודע", הוא מלמל בכלימה.
המשכנו ללכת שלושתינו בצוותא. הכלבה שלי עשתה את מה שעשתה, ואני אספתי וחיפשתי פח. לבסוף איתרתי אחד כזה - מעברו השני של הכביש. "שבי יפה על המדרכה עד שאחזור", ציוויתי, ושתי הכלבות שלי ישבו יפה עד שחזרתי.
כשחזרנו הביתה הייתי עייפה נורא (בכל זאת, היה כבר שתיים וחצי בלילה). אלא שפתאום נזכרתי ב- lap dance שקיבלתי יום לפני, וציוויתי עליו לרקוד עבורי קצת...

הלכנו לישון אחרי שלוש.

כפי שכתבתי בפוסט הקודם שלי, בזמן האחרון הבחור שלי אוהב שאני דוחפת לו דברים לתחת וקוראת לו "זונה". אז החלטתי לשמח אותו קצת.
אתמול בערב הוא בא אליי והתפשט. דיברנו קצת, ולפתע שמתי לב לכך שהוא ערום ונזפתי בו על כך. הוא מיד רץ, תפס בפיו את הקולר, ונעמד על ארבע ליידי. "היית כלב רע!", נזפתי בו, "הלכת בלי קולר! אולי אתה בכלל לא מעוניין להיות הכלבה שלי?"
"לא, בבקשה מלכתי, אני מתחנן - תני לי להיות הכלבה שלך!", התחנן העבד.
שקלתי את העניין תוך שאני הולכת בגו זקוף ברחבי הבית, והוא הולך אחריי על ארבע עם קולר בפיו ומתחנן. לבסוף החלטתי לענוד לו את הקולר, והוא כשכש בזנבו בשמחה (=הזיז את התחת המדהים שלו מצד לצד) כשעשיתי זאת. הזין שלו עמד בטירוף.
עמדנו במטבח והכנתי לי משהו לאכול, כשפתאום נורא בא לי לדחוף לו משהו לתחת. לקחתי את הדבר הראשון שמצאתי - כפית פלסטיק לבנה - ודחפתי לו לתחת. הוא היה מופתע ושמח, והסתובב איתה קצת - גם על שתיים וגם על ארבע. לא היה לו מושג מה תקוע לו שם, וכשהתיישבנו על הספה בסלון והראיתי לו את הכפית הוא היה משועשע.
אני: "איך היה?"
הוא: "נחמד....."
אני: "נהנית?"
הוא (בחיוך מבויש): "כן... היה מאוד נחמד..."

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

אתמול בערב, לפני שהלכתי לישון, הלכתי להשתין, וצוויתי עליו לדמיין שהוא האסלה. הוא פתח את פיו, ובכל שלב אמרתי לו מה קורה עכשיו ומה הוא צריך לדמיין - את השתן שלי חודר לתוכו, את החרא שלי נופל עליו, וכולי. אחרי שניגבתי, נתתי לו קצת נייר טואלט מלא בשתן שלי, כי ידוע שזה משהו שזורקים לאסלה. הוא בלע את כולו בהנאה. אחר כך אמרתי לו שהורדתי את המים, אז הוא יכול כבר לסגור את הפה.
למחרת בבוקר הלכתי לשירותים, וכשחזרתי משם מצאתי אותו עם פה פתוח, מפנטז וגונח.

היום בבוקר קמתי מוקדם לסידורים, והוא נשאר לישון אצלי. לפני שיצאתי הוא התחנן ממש שאקשור אותו. אני קצת דאגתי - להשאיר אותו קשור שלוש שעות? ואם יקרה משהו?
"מה כבר יכול לקרות", הוא תהה, "אני הרי חוזר לישון עכשיו!"
"ואם תפרוץ שריפה?" התעקשתי.
בסוף החלטנו שאמנם אקשור אותו, אבל בצורה כזו שיוכל להשתחרר אם יקרה משהו. השכבתי אותו על הגב עם ידיים ורגליים מפוסקות, וקשרתי. בתום הקשירה נשאר לי קצת חבל, והחלטתי לנצל זאת כדי להצליף בו קצת. ההצלפה ציירה על בטנו ועל חזו פסים אדומים, יפים. הייתי חייבת לצלם את זה - יצירות אמנות אסור שתאבדנה סתם כך. (ד"א, העליתי את התמונות לאלבום החדש שלי, מי שרוצה לראות....)

כיסיתי את הבחור שלא יהיה לו קר בשנתו, נתתי לו נשיקה ויצאתי לדרכי. קצת חששתי, אבל שכנעתי את עצמי שאם יקרה משהו (תפרוץ שריפה?) הוא יוכל להשתחרר. הייתי בטוחה, שאמצא אותו ישן בנחת, קשור, לכשאחזור.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

חזרתי לאחר שלוש שעות בערך, וציפתה לי הפתעה! לקח לי קצת זמן עד שהבנתי מה קורה...
הדבר הראשון שראיתי היה הלפטופ שלו, מונח על השולחן הכניסה. המצלמה היתה מכוונת לדלת ול"הול" הקטן שבכניסה, ועל המסך ראיתי אותו עומד על ארבע, לבוש בשמלת המיני שלי (הסקסית להחריד כשהיא עליו!!!) וקשור בקולר. ראיתי גם את עצמי נכנסת לדירה וסוגרת את הדלת, ועדיין לקח לי כמה שניות להבין איפה הוא בדיוק...

הבחור היה מאחורי הדלת, רובץ. נתתי לו כמה סטירות בתור פרס על ההפתעה שהוא עשה לי, ואז עוד כמה בתור עונש!
אני (סוטרת על פניו בכח): "מלכתך קשרה אותך, נכון?"
הוא (כנוע): "נכון, מלכתי".
אני (סוטרת על פניו שוב, בקול מצווה): "מלכתך הרשתך לך להשתחרר?"
הוא (כנוע ומושפל): "לא, מלכתי".
אני (סוטרת על פניו שוב! ושוב! ושוב!): "אז למה השתחררת?"
הוא (כנוע, מושפל ורועד): "אני מתנצל, מלכתי. זה לא יקרה שוב".
לאחר כמה סטירות נוספות סלחתי לו, כי בכל זאת הוא עשה לי הפתעה (ואני מאוד אוהבת הפתעות!). ואז, בא לי להסריט את עצמי דוחפת לו משהו לתחת, וציוויתי עליו להסתובב עם התחת אליי ולהרים אותו גבוה ככל שיוכל.
ואז - ראיתי עוד הפתעה! על התחת שלו היה כתוב "fuck me", עם חצים לכיוון החור של התחת שלו - כדי שלא יהיה ספק איך הוא רוצה שאזיין אותו! כמובן שמייד לקחתי את האצבע האמצעית, הגדולה ביותר, נתתי לו למצוץ אותה חזק כמו זונה טובה, ואז - בבת אחת דחפתי לו לתחת, עמוק פנימה. הוא גנח. המשכתי לזיין אותו - הוצאתי את האצבע ושוב הכנסתי, הוצאתי אותה ושוב הכנסתי, והוא גנח ונאנח. לבסוף הוצאתי אותה לגמרי, והכרחתי אותו למצוץ ולנקות אותה.

....היה תענוג!

לאחר למעלה משבועיים של התאפקות נכנסתי לכלוב. הגענו למסקנה, הבחור שלי ואנוכי, שאם נמשיך ככה אנחנו עלולים להיסחף יותר מדי לתוך העולם הזה של הסאדו-מאזו. לא ש"העולם הזה" הוא כל כך רע, אלא שאנחנו עדיין צריכים להבהיר לעצמנו כמה דברים שקשורים לזוגיות שלנו.
למשל, יש לי נטייה להתמכרות. אני מפילה את האשם על ה-ADD שלי... אז באותו יום, יותר נכון באותו הלילה, בו החלטתי להתנזר מהכלוב לשבועיים, ביליתי כאן ממש המון שעות. בעיקר, קראתי מודעות של עבדים שמחפשים מלכות, והתחרמנתי מההצעות שלהם. כמעט והתפתיתי ליצור קשר עם אחד או כמה מהם, נניח עם עבדי ניקיון. התחלתי לדמיין לי צבא של עבדים, שכל רצונם הוא להסיר את האבנית מהאסלה שלי... והמחשבה על כך העבירה אותי על דעתי.
הסכמנו לקחת הפסקה של שבועיים מהאתר. אבל לא הפסקה מהמשחקים - המשכנו עם הדברים הרגילים, וגם כמה חדשים ונחמדים. הדברים הרגילים זה, למשל, טקס הרכב - הוא כורע על ברכיו ופותח לי את הדלת כשאני נכנסת לאוטו, ואם אני במצב רוח טוב אני דורכת עליו, סתם כדי שיזכור מתחת למי הוא נמצא. או שאני מצווה עליו לעצום את עיניו ונותנת לו נשיקות וסטירות לחילופין, ורואה אותו מתכווץ קלות כשהוא מנסה לנחש מה יהיה הדבר הבא שיקבל - נשיקה או סטירה.
דברים חדשים - בתקופה האחרונה, האימונים שלנו מתקיימים בחוץ, על הדשא, כך שכשאנחנו חוזרים הביתה הרגליים של שנינו מלאות בבוץ. אז אם הוא כלבלב טוב, אני מרשה לו ללקק לי קצת את הבוץ מהרגל. למשל, אחרי האימון האחרון ישבתי בשירותים וראיתי שהרגל שלי מלאה בבוץ, שחורה ממש. אז הרשיתי לו למצוץ לי את הבוהן שתתנקה קצת. וגם, ממש לאחר פרסום הפוסט האחרון, התחלתי לדחוף לו אצבע (וכל מיני צעצועים אחרים) לתחת ולשאול אותו בקול מצווה: "של מי אתה, זונה?" רק כדי לשמוע אותו גונח בעונג כנוע: "אני הזונה שלך, מלכתי!"
בכל אופן, לאתר לא נכנסתי, ולו רק משום שהפיתוי, כאמור, הוא גדול.
בקרוב אני מקווה לפרסם פוסט על תחילת דרכינו, ועל איך נכנסנו לעולם הזה של הסאדו-מאזו.

till next time!

במהלך האימון השתנתי כמה פעמים בלי לנגב, והתחתונית שלי התלכלכה לגמרי. אז כשהגעתי הביתה הפשלתי את התחתונים, ואמרתי לו שכל איזור הכוס מלוכלך משתן והוא צריך לנקות אותו. הוא ליקק - בהתחלה בעדינות, העביר לאט את הלשון שלו מתחתית הכוס אל בין השפתיים שלי. "נקה בצורה יסודית!" ציוויתי עליו, והכלבלב ליקק בהתלהבות את כל השפתיים, ואת הכוס, ואת התחת - שיהיה נקי כמו שצריך.
"התחתונית הזו מלאה בשתן שלי", הודעתי לו לאחר שהורדתי אותה, "לקק אותה בזמן שאני שמה חדשה". הוא התחיל ללקק, ואז דחפתי לו אותה לפה והוא לעס בתיאבון. אני שמתי לי תחתונית חדשה בנחת, והוא לעס את התחתונית הישנה, שהיתה מלאה בשתן שלי ובעוד הפרשות. זה היה כל כך מגרה לראות אותו כך, כנוע, מחדיר לתוך גופו את ההפרשות שלי, מבסס את השליטה שלי עליו.

אתמול בערב חזרנו אליי הביתה אחרי האימון. היינו שנינו עייפים, וכל אחד מאיתנו הניח שגם השני פשוט רוצה לישון.
אחרי הטיול עם הכלבה (האמיתית, על ארבע 😄 ) שלי הוא הלך להתקלח. אני אכלתי משהו, והוא סיים להתקלח והלך לישון. או לפחות - כך חשבתי...
לפני שאמשיך אספר קצת על "עמידות המוצא" שלנו: אחנו מתאמנים בייחד באומנות לחימה, וכמו בכל אומנות לחימה יש בה עמידות מוצא. אז החלטתי שגם לנו יש כמה עמידות מוצא: באחת ובשתיים הוא כורע על ברכיו - בכל אחת מהן בצורה אחרת, ושלוש היא עמידת המוצא המעניינת ביותר: שתי האמות שלו נמצאות על הרצפה, והראש שלו עליהן. הברכיים גם על הרצפה, הכתפיים מורדות, והתחת למעלה - כאילו מחכה להצלפה. שם נוסף לעמידת מוצא זו הוא "תנוחת קבלת הפנים", כי כך הוא מקבל את פניי כשאני נכנסת לחדר.
נחזור לאתמול בלילה: כשפתחתי את הדלת ידעתי שהוא יחכה לי ב"שלוש", אבל לא תיארתי לעצמי ש... הוא יחכה לי כשהוא לובש את שמלת המיני השחורה שלי. בדר"כ אני לא אוהבת כשגברים לובשים בגדי נשים, אבל שמלה זה משהו שמגרה אותי במיוחד - אפשר להציץ, אפשר להכניס יד מתחת לשמלה וכולי. אפשר לשים יד על הברך, להחליק אותה לאט במעלה הירך שלו ולאט-לאט להגיע למקומות יותר מעניינים... מה גם שבתנוחה שלוש, הביצים שלו בלטו מעבר לשמלה. הוא נענע את התחת כשנכנסתי לאות שמחה (כמו כל כלב, גם הכלבלב שלי מכשכש בזנבו כשהוא שמח), והביצים שלו התנדנדו מצד לצד...
ברגע אחד התעוררתי. סטרתי לו קצת על התחת, הודעתי לו שהוא הזונה שלי וציוויתי עליו לרקוד בשבילי.
ישבתי על המיטה כשהוא עומד מולי וצפיתי בו רוקד. הוא נענע את התחת מצד לצד וליטף את עצמו. היד שלו החליקה על הגוף, מלמעלה למטה, מלמטה למעלה, כשמידי פעם הוא צובט לעצמו את הפטמה מבעד לבד של השמלה, מלטף לעצמו את הזיין או תופס לעצמו את הביצים. בשלב מסויים הוא הסתובב עם הגב אליי ונענע את התחת המדהים שלו ביתר שאת, תוך שהוא מלטף אותו בחושניות. מדי פעם הרים קצת את קצה השמלה, מספיק כדי לאפשר לי הצצה חטופה אל מה שיש מתחתיה - ומיד הוריד אותה בחזרה. היה כל כך מגרה לראות אותו! התחלתי לאונן ולגנוח תוך כדי. ציוויתי עליו להסתובב בחזרה עם הפנים אליי, ולסטור לעצמו מדי פעם. הוא מילא את פקודתי, רקד, ליטף וסטר, ואני הסתכלתי עליו ואוננתי.
"בוא הנה!" פקדתי עליו והשכבתי אותו בכוח על המיטה. נזפתי בו על כך שלא ענד את הקולר, וציוויתי עליו להחדיר לי אצבע. הוא עשה כמצוותי, ואז ציוויתי עליו לעבור לתנוחה מס' שלוש. ענדתי לו את הקולר, וכך, כשהוא עם הקולר והתחת שלו מציץ מתחת לשמלה, דחפתי לו אצבע לתחת.
הוא גנח בהפתעה. "אתה אוהב את זה, זונה?" שאלתי אותו. "כן מלכתי!" הוא גנח. הוצאתי את האצבע שלי מהתחת שלו ונתתי לו למצוץ אותה קצת, ואז דחפתי אותה שוב. הזזתי את האצבע בתוכו כאילו אני מזיינת אותו בתחת, והוא גנח בעונג.
אז החלטתי שאני רוצה לראות אותו רוקד עוד קצת. ושוב הוא רקד עבורי, ושוב אני התחרמנתי בטירוף, עד שמשכתי אותו בקולר והשכבתי אותו על המיטה. "מי הזונה שלי?" שאלתי אותו בנעימה אדנותית. "אני הזונה שלך, מלכתי!" הוא גנח, "אני הכלבלב שלך! עשי בי כרצונך!".
תפסתי אותו בשיער וזיינתי אותו חזק, כשהשמלה עדיין עליו. גמרתי בצורה מדהימה, תוך שאני סוטרת לו.

אחר כך הלכתי להשתין, ובמקום לנגב ציוויתי עליו שילקק כדי לנקות. הלכנו לישון מחובקים.
אני: "חשבתי שאמרנו שהיום אחרי האימון אנחנו ישר הולכים לישון!"
הוא: "כן, גם אני... אבל אז ראיתי את השמלה שלך..."