אני והקישקושים שלי

ארוס ואפרודיטה נפגשים.

אפרודיטה: שלום, אני אפרודיטה אלת האהבה והיופי.
ארוס: אני ארוס! אל המלחמה!
אפרודיטה:הו, כמה לוחמני מצידך.
ארוס: אז מה, את באה לכאן הרבה?
אפרודיטה: כל יום 😄 (חיוך חצי מבויש )
ארוס: יפה יפה,שנכיר? אני מה שאני ואין עוד אני בעולם.
אפרודיטה: וטוב שכך אחרת היית מאבד מהיחודיות שלך... אני למשל....
ארוס: אלה היו 60 שניות על חייה של אפרודיטה ( בטון ציני ).
אפרודיטה: אתה בלתי נסבל בעליל, אמרה בחיוך.
ארוס: את מרימה להנחתה...
ארוס: זיינתי אותך פעם לא?
אפרודיטה: יכול מאוד להיות, זיינת את כולן פחות או יותר.
ארוס: אני לא זוכר שאותך עשיתי, אז מה את אומרת?
אפרודיטה: לגבי מה?
ארוס: נצא לאיזה דרינק ונראה לאן זה מתגלגל?
אפרודיטה: רעיון מצוין.
ארוס: קבענו.

ארוס במסר לאפרודיטה: אם את מגיעה לפני תפסי מקום על הבר מימין לעמוד.

אפרודיטה מגיעה לפני מזהה את המקום אשר דיבר עליו, תפסה שני מקומות וחיכתה לבואו.
כעבור מספר דקות ארוס נכנס אל המקום, זקוף, גאה, בטוח בעצמו.
פוסע לכיוונה מברך לשלום ומתיישב.
מזמינים המשקאות, מדליקים סיגריה ופוצחים בשיחה קולחת.

ארוס: יש לך לחיים שחייבים לתפוס, כמו הדודות.
אפרודיטה: אני שונאת שעושים לי כך! עוד בטרם סיימה המשפט הושיט יד לכיוון פניה הלבנות של אפרודיטה וצבט בלחיה.
" לא נורא כ"כ " חשבה לעצמה ובעודה חושבת על זה הצביטה החלה מתחזקת מרגע לרגע.
אפרודיטה: זה מציק וכואב לי.
ארוס: זה כל הרעיון לא?
אפרודיטה: לא!
ארוס: ( חיוך זומם על פניו ) מה את מעדיפה צביטה בלחי או בפטמה.
אפרודיטה: ( מסמיקה ) מה כאן????
ארוס: לא אמרתי כאן... יש לך 4 שניות להחליט.
.
.
.
.
ארוס: החלטת?
אפרודיטה: צביטה בלחי.
הושיט ידו אל לחיה וצבט בחוזקה, תוך כדי הצביטה קרב את פניה אל פניו ונישק אותה בלהט כיאה לאל מלחמה.

כך זרמה לה השיחה, הצביטות, הנשיקות הלוהטות, ליטופים גנובים.
הם משלמים החשבון ויוצאים.

טיול רגלי קטן, נישנוש לילי מלווה בשליחת ידיים לגופה של אפרודיטה.
הוא לקח אותה לביתו, כל הדרך לא הורידו ידיים אחד מהשניה.
בבית הוא הפשיט אותה, חפן אותה, ליטף, מעך, נגע, נישק, הטריף את חושיה, גופה חם ומבקש להרגיש את חום גופו.
ארוס במיומנות רבה החל לפלס דרכו עם אצבעותיו אל מבושיה, משחק בה עוד ועוד.
אפרודיטה לא התאפקה עוד וביקשה להרגיש אותו.
ארוס חדר אליה.
אפרודיטה מתפתלת, גומרת שוב ושוב.
נאנקת, גונחת.
ארוס יוצא מתוכה, תוך כדי שהיא מתלבשת מנהלים שיחה קצרה.
נשיקה לטיפה והוא לקח אותה לביתה.

אפרודיטה חייכה לעצמה, היה לילה מעולה, חשבה.
ביום למחרת, ראתה את ארוס, בירכה לשלום בחיוך, ברך אותה חזרה וחלף על פניה.

אל מלחמה, שרמנטי, לוחמני, כריזמטי, שובה לב כמעט... חשבה לעצמה...
ונזכרה שגם אם לא עשה אותה לפני כן, עכשיו הV שם.

יום מקסים לכולם 😄

אחרי סופ"ש עמוס שהתחיל בליל חמישי שטוף זימה, אוח כמה זמן לא היה לילה כזה... רק מלהזכר נהיה לי רטוב 😄
שישי חברים, שבת משפחה ועוד קצת חברים.
שינה? כנראה אשן בקבר ( אני לא פולניה אבל דוברת שוטף כפי ששמים לב ).

כמו שמישהו באתר כתב... אני מתגעגעת לפעם, לפשטות.
אני נזכרת בימים שאחרי יום עבודה הייתי חוזרת לדירתי הקטנה, לוקחת את תיק הים שלי והולכת ברגל לחוף...
הייתי מעבירה שעות בחוף. מים, סיגריות, ספר טוב, מה יכול להיות טוב מזה?
טיול רגלי ליפו, שוק הפשפשים, הטיילת.
ניקוי ראש באויר הפתוח.
אהבתי את השקט בלילה, אהבתי לשים נעלי ריצה ולצאת לחוץ ב4 לפנות בוקר.
אהבתי להגיד היי לישראל בן ה75 שהיה מתעמל שם כל בוקר.
אהבתי את החלון שלי, כמו ויטרינה, בולט עם שיש עליו, מסגרת ברזל צבועה לאדום.
העברתי שעות על החלון הזה, מסתכלת לרחוב, נוף של נווה צדק ופיסה קטנה של הים שעשתה לי כ"כ טוב בלב.
בחורף, הכנתי לי כוס קפה או תה, לוקחת ספר, או את הלפטופ, עם הגשם שמכה בזכוכית.
כאילו שטף גם אותי.

גם היום יש לי רגעים יפים וטובים לא פחות, רק שהיום הכל מסובך יותר, האנשים, צורת החיים של כולם.
כבר לא מעריכים את הדברים הקטנים והפשוטים.
הכל חייב לבוא גדול, בומבסטי! העיקר שיגידו וואו.
אני מתגעגעת למחוות הקטנות שבאות היישר מהבפנוכו של הלב.

בא לי להקיא, פשוט ככה.
קבס ממלא אותי.
לא, אין לי וירוס.
לא, אין לי כאב בטן.
לא, לא אכלתי משהו מקולקל.

יוהרה על כלום, צביעות, בגידה, התנשאות, שקר על שקר על שקר!!!!
רמיסה בגלל חוסר בטחון עצמי, פוזה למרות שהאמת היא שאת שפל המדרגה!
בדיחה מהלכת על 2.

הייתי חייבת לפרוק, זאת הצעקה שלי לרוח.
יום יבוא, ואני אגיד לה את זה בפניה.
בינתיים פורקת כאן.

שמרגישים לא מספיקים?
שמרגישים לא מסופקים?
שלא רוצים שום דבר?
שרוצים הכל?

כמה רגשות אפשר להכיל מבלי שאלה יאכלו אותך מבפנים?

"לדמם רק כדי לדעת שאתה חי"
לדמם מהנשמה ומהלב....
לאהוב כ"כ שהלב מתפוצץ מצד שני להרגיש אפיסת כוחות.

מתי יודעים שזה טוב?
מתי לומדים להעריך את הטוב?
מתי צריך להפשר ולוותר?
מתי זה מגיע ללוותר על מי שאתה?

לשקר לעצמך ולשכנע שזאת האמת.
להסתכל במראה ולא לזהות את עצמך.

תסתכל עלי... מכיר אותי עדיין?

אני הכל וכלום. תלוי מי מסתכל ומאיזו זוית.

לומדים כל יום.
אני עדיין לומדת.
מקווה שכל חיי יהיה מי שילמד אותי, ירחיב ראשי ואופקיי.

קיבעון וראש מיושן גורם לגוף ולנפש לנבול.
אני אוהבת אותי פורחת 😄

יום חמישי סוגרת את החנות ב9 ורבע, אימו היפה באה לאסוף אותי מהעבודה.
מגיעות הביתה ויאללה רוטינת ההתארגנות באטרף.
איפרתי את אימו שלי EMO סטייל 😄 נו הכל יפה לילדה הזאת.
התלבשנו התארגנו ויצאנו לכיוון המועדון.
הרבה זמן היה לי חשק לרקוד עד עילפון, יום חמישי זאת היתה אחת המסיבות היותר מוצלחות שיש!
נהניתי פשוט מכל רגע!
שתי עלמות יפיפיות התחלפו להן וסישנו הדום אנושי נחמד, אנשים מחייכים, פאק הוויב היה טוב!
עייפה אך מרוצה חזרתי הביתה, התעלפתי לשעה קלה והלכתי לעבודה.

יום שישי ניקרתי בעבודה כ"כ. זה מעצבן ככה, העייפות.
מיצי שכח לאסוף אותי ולכן חזרתי הביתה במונית, שמתי לי מוסיקה טובה, הכנתי לי קפה וחיכיתי שמיצי יחזור עם האמזונה היפה מהקניות.
השניים הגיעו והמשכנו כולנו למטבח להתחיל במלאכת הבישולים וסידור הבית לקראת ארוחה משפחתית מצומצמת.
יש לי שתי משפחות.
הביולוגית והבדסמית. פייר? יש כאן כמה אנשים שיש לי אהבה עזה אליהם ממש כאילו היו בשר מבשרי.
זה נדיר קשרים כאלה ואני מעריכה ומוקירה אותם כל רגע.

יום שבת, יום פוקר של מיצי עם חבריו הונילים, הפעם הייתי חכמה יותר וקבעתי תוכניות מבעוד מועד כדי לא להיות נוכחת בבית.
נפגשתי עם ידיד טוב, דיברנו, צחקנו, שתינו קפה, לצערי הביקור נקטע אך מסיבה טובה. חזרתי הביתה אל הבלאגן.
לאחר שכולם הלכו, חבר שלנו המקעקע הציע ללכת לדרינק וקפץ אלינו.
שתינו בירה, ראינו סרט, היה נחמד. לצאת? לא יצאנו. ועדיין היה נחמד.

אני לחוצה ממה שקורה בלימודים, עושים לי קצת צרות. אני מקווה שאסדר אותם היום במכללה.
במידה ולא, אני יודעת שזה יבשר רעות.
תחזיקו לי אצבעות.
יום נהדר לכולם.

לפעמים אני עוצרת רגע, מסתכלת על החיים שלי מהצד.
וואלה, אם היה לי זמן ולכתוב תסריט, או ספר, החיים שלי היו רב מכר.
הז'אנר? דרמה- קומית, קומדיית טעויות, רומנטי אולי, מה שבטוח שמשעמם לא יהיה.

אני ילדת תערובת, כ"כ מעורבת שכשואלים אותי לעדה שלי אני לרוב עונה: " עזבו עשו אותי באורגיה".
נולדתי בארץ רחוקה וירוקה, עליתי לארץ ישר לירושלים, משם לראשל"צ, ואז הגעתי לת"א.
היהודי הנודד? אני מניחה שגם אני 😄
הרבה אנשים לא יודעים באמת מה עברתי בחיי וזה הגיוני ולגיטימי.
אני ילדה לאבא מוסיקאי ומוסיקאי מצליח.
גם אני מוסיקאית היום בפנסיה אבל בכל זאת זה מסוג הדברים שנשארים איתך לעד.
טבחית וקונדיטורית, מאפרת ועוד כמה דברים שלמדתי על הדרך 😄

גולת הכותרת בבידור של חיי זאת עבודתי הנוכחית: ניהול חנות סקס.
רוב לקוחותי אנשים נחמדים בסה"כ, אנשים שרוצים לתבל קצת את חיי המין שלהם.
כמובן שיש את דני, שהחליט שהוא מאוהב בי ואני צריכה להתחתן איתו. אותו דני שולח לי פרחים לעיתים ומתקשר כמעט כל יום.
יש את יוסי, שמגיע לחנות לבחור סרט אבל יושב שעה ולו רק כדי שמישהו ידבר איתו.
יש את גאולי שחושב ( לאחר שיכנועים שלי ושל הבוס שלי ) שאני ניתוח מוצלח לשינוי מין, רק כדי להפסיק לבקש ממני להזדיין איתו.
יש את מיקי, שמגיע רק כשהבוס שלי נמצא לאחר המקרה הבא: " תגידי מה הסיכויים שתעשי לי הרפייה? אין אה? אני אשלם לך."
אחרי כמה פעמים של נסיונות, אמרתי לו שאני מוכנה לעשות לו הרפייה בתנאי שכשהוא יוצא מהחנות, הזין שלו נשאר כאן כדי שאוכל לשמור אותו בפורמלין, עם שלט קטן סטייל 'כך יעשה לאיש...'.
יש עוד כ"כ הרבה דוגמאות מצחיקות, עצובות, מעצבנות וכו אך אני קצרה בזמן היום, יוצאת עוד מעט ללימודים.
גם על הלימודים יש לא מעט לכתוב, אולי אכתוב שוב בערב... ואולי לא 😄

מה שלא יהיה, אין רגע דל.
שיהיה יום מקסים ללא רגע דל.

טוב נו בוקר זה עניין יחסי.... התעוררתי ב4 בצהריים.
כפי שציינתי בפוסט אחר שלי, עוברת עלי תקופה לא משהו וזה משפיע לצערי גם על הסובבים אותי.
חלטתי לקחת יום הפוגה מהמצב ולתת צומי למיצי שלי.
הכנו קפה, עישנו סיגריה ובנינו תוכנית טאקטית למה עושים.

שלב א': מסיימים הקפה וקמים לקפל ולסדר את הכביסה וחדר השינה.
לא זוכרת מתי צחקתי כ"כ, לראות גבר מנסה לקפל חולצה זה פשוט הורס מצחוק.
הסברתי לאט לאט איך מקפלים כל פריט, מיצי שזאת הפעם הראשונה שלו הסתבך קלות.
הראיתי איך מקפלים חולצה, זה עבד בסדר עד שנקלעה לידיו חולצה ללא שרוול.
מבט מלווה בפאניקה קטנה "לא הראית לי איך עושים בלי שרוול!!! ".
אני דומעת מצחוק.
לאחר שעה ארוכה, אולי 3 אבל מי סופר... סיימנו את מלאכת קיפול הכביסה וסידור החדר למצב שמזכיר חדר שינה.

שלב ב': הפסקת קפה וסיגריה.
התוכנית היא שאני אבשל, נשב לאכול ונראה סרט.
עוף עם בטטות, לקט פטריות, בצל, שום, ותבלינים.
הסרט עדיין לא נבחר.
הראש עדיין כואב אבל אני מתאוששת, משתדלת לא לחשוב על זה.

מחכה לי שבוע מעניין ועמוס ויום כיף במיוחד בשבילי 😄

היום אני נחה.

שבוע טוב ונעים, נטול סערות.
}{

ערב חמישי, מאז שהמסיבות שלנו עברו לחמישי, זה היום הכי עמוס וקשה מבחינתי.
כמה עמוס וקשה, זה גם יום הכיף, החגיגות, החיבוקים, הריקודים עד אור הבוקר.

המסיבה בחמישי האחרון היתה מרגשת.
התרגשתי הרבה לפני המסיבה, וגם במהלכה.
ידעתי שאני עולה להופיע כמתנה קטנה לאורלי שחגגה יום הולדת, ידעתי שאדם מיוחד וקרוב מגיע במיוחד,ידעתי שיהיה ערב בלתי נשכח, לא ידעתי עד כמה...

השקעתי בלבוש יותר מהרגיל, היה לי חשוב להראות וואו כשאני מול כולם שם למעלה על הבמה.
חצאית מיני לבנה קצרצרה, חולצת רשת לבנה, מחוך בטן שחור, גרביון שחור מרושת, מגפי "זונות" עד הירך מעור, איפור שחור דרמתי ואודם דם בשפתיים.
הגעתי למועדון התארגנתי והתמקמתי בכניסה.
חיוכים, חיבוקים, נשיקות.

סיימתי את עבודתי בכניסה, נכנסתי למועדון ועליתי לבמה עם מיס נייט המדהימה לסשן מחרמן משו, נגיעות, חירמונים, הצלפות, נשיקה לוהטת שמרחה את כל האדום דם הזה על שתינו, עבד מקסים שמצץ לי את הדילדו תוך כדי שנייט חדרה אליו מאחור..
סצינת הסיום: אני צמודה לצלב אוחזת בשלשלאות, נייט שמה לי מחטים עם נרות יום הולדת לאורך הידיים ואחד בחזה, מדליקים הנרות ואורלי עולה לבמה לכבות את נרות יום ההולדת.

החלפתי בגדים כי לא כיף להשתולל עם מחוך לשמלת מיני שחורה והצטרפתי לחברי לרקוד ברחבה.
כל הערב לא יצא לי לתת תשומת לב מיוחדת לאיש שהגיע במיוחד לכן החלטתי להקדיש לו קצת זמן איכות. שתי דקות לאחר שהתיישבתי מיצי קרא לי לצאת החוצה לרגע.
יצאתי החוצה כדי לגלות שיש קצת בלאגן שאיכשהו נקלעתי לתוכו.

עומדת מחייכת קוראת למיצי לשאול לשם מה יצאתי החוצה, רואה מישהו שועט לכיווני מחסום פוגע בי, דחיפה אחת ואני מוצאת עצמי נופלת אחורנית ונוחתת על גבי וראש, רגע אחרי בקבוק בירה חולף סנטימרים ספורים מראשי.
בזה נגמר הערב שלי ושל כמות לא מבוטלת של אנשים שדאגו לשלומי.
אני מודה לכם על הדאגה, התאוששתי יחסית ואני אתאושש לחלוטין בסופ"ש.
ולך... אני מקווה שאתה קורא את זה.
השתיה נועדה לכיף. כשאתה שותה יוצא שאתה מוציא את הכיף לכל מי שסובב אותך.
אני יודעת שהדחיפה לא היתה מיועדת לי. אני יודעת שאני בכלל לא הייתי אמורה להיות שם, אבל קרה. תדאג שזה לא יקרה שנית, זה יכל להגמר הרבה יותר חמור.

תקחו אחריות על עצמכם, אף אחד לא צריך לשלם בגלל שאתם לא יודעים לשלוט בעצמכם.
אני יצאתי מזה בזול, יכל להיות אחרת.
אני בעד שזה לא יקרה בכלל.

שבת שלום לכולם, שתהיה שבת שקטה נעימה וקסומה.
}{

לא סוד שאני בחורה לא רזה.
הייתי רזה, מאוד רזה, כמה פעמים יותר מידי רזה ( אנורקסיות לא מושכות בעליל ).
הייתי גם מאוד מאוד שמנה.
לא משנה מתי, איזה משקל, היקף או מה שזה לא היה, לרוב ( מה לעשות לכולם יש נפילות מתח ) ידעתי מה אני שווה וכמה.

יודעת שאני סקסית, יודעת שנראית טוב יחסית להרבה אחרות, יודעת שתאכלס עד היום לא קרה שלא השגתי את זה שרציתי.
הבטחון העצמי שלי מקדם אותי בחיים, אני אעמוד זקופה ואראה שאין משהו טוב ממני גם אם באותו הרגע לא באמת מרגישה כך.

היום, אני עומדת מחוץ לחנות שבה אני עובדת, מדברת עם מכר.
עוברות לא רחוק מאיתנו שתי בחורות שמסתכלות עלינו ומצחקקות, לפתע אחת אמרה " שיואו איזה חתיך, מה הוא עושה איתה??? ", קצת חזק ממה שהיא תיכננה.
איך שסיימה את דבריה, מרוב שהעיניים שלה לא זזו ממני, הבחורה במלוא הדרה נכנסה עם ראשה בעמוד, שהשמיע צליל של גונג רועם.
אצבע האלוהים! פשוט כך, חשבתי לעצמי.
חברתה פצחה בצחוק רם ואמרה " אלוהים מעניש אותך, זה כ"כ מגיע לך ", קראה את מחשבותי החברה 😄

לא פעם ולא פעמיים, אנשים שלא התחברו אלי חשבו כי אם יגנו אותי במילות גנאי כאלה ואחרות, יגרמו לי להתרגש.
אז ככה, ולא משחצנות כלל!
אני חכמה, אסרטיבית, יודעת מה אני רוצה, בעלת חוש הומור ועוד כמה דברים טובים ווואלה זה הרבה יותר מכמה נשמות ששורצות כאן.

אני שווה הרבה, והגעתי למסקנה שכמו שאני מאמינה שיש אנשיים בחיי שלזכות הוא לי להכירם, כך מאמינה שלהכיר אותי זו גם זכות.
כבוד צריך להרוויח, ואני את שלי מרוויחה בכבוד עצמי וראש מורם.

כל השפלים חסרי הבטחון שניזונים מלהנמיך אחרים, יש לי בשורה: אני מ ש ת י נ ה עליכם בקשת 😄

מחייכת לעצמי. היום זה יום טוב, הרבה התרגשות.
צמרמורות טובות, מחשבות נעימות.
אמן והן ישארו כאלה ואף יוספו עוד כמה.

מאחלת לי ולכולם לילה מדהים, מרגש, חושני, לוהט ( כמעט כמוני , ממצה, לילה שאולי יביא למשהו חדש מסקרן וממכר 😄
תם שידורי מחנות סקס אי שם בשרון.
עד לפעם הבאה.

היום אני מירה, ופאק כמה שאני שווה היום!
😄

מחר, כשאשלח לך את ההודעה, את תקומי תבצעי. לא תוכלי? תבקשי דחיה.

מתעוררת בבוקר, מחייכת, מתלבשת כמו שהוא אוהב, נזכרת בו מהלילה לפני.
מתארגנת, מסתדרת, מתאפרת והכל כמו שהוא אוהב.
נזכרת בהנחיות מאתמול, מרגישה את הדופק עולה, כן כן שם למטה.
היום מתחיל.עבודה. אין מנוס ממנה 😄

הודעה: לכי לשירותים לאונן.

היא קמה, עושה דרכה לשירותים, מתפללת שלא יקראו לה.
שולחת יד מתחת לחצאית ( שהוא אוהב ) נוגעת, מדמיינת, נסחפת, נזכרת בו, במילים שלו, כ"כ רוצה שכמעט וחשה במגע שלו, שם איתה.
היא גומרת באנקה חרישית, מפחדת שישמעו אותה.
מסדרת בגדיה,שיערה ושבה לעבודה כאילו כלום לא קרה.
בפנים גועשת, סערה, מחייכת וכמהה... כמהה לעוד.

הודעה: היום את יכולה לאונן כאוות נפשך, אמר לה.

יודעת שלא יכולה, יודעת שבעבודה.
הלהט, הבערה.
מרגישה את אזור החלציים בוער מתשוקה לוהטת.
משלבת רגליים בתקווה שזה יצנן את הכמיהה, המילים שלו...
לא מצליחה לעצור את הרטיבות שמפלסת דרכה מהפנים לאורך הרגליים.
מנערת את הראש, מנסה להעיף את המחשבות הללו החוצה.
עברה עוד שעה קלה.

הראש לא מתפקד, העבודה לא נעשית, כלום לא נקלט.
קמה בבת אחת, הצעדים מהירים, הנשימות מהירות.
נכנסת, סוגרת מהר את הדלת.
שולחת יד לכבות את הבערה.
הפעם לא חושבת על מי שומע, מה יחשבו.
עוצמת עיניים ומתמסרת, המילים שלו... המילים מהדהדות.
הנה זה בא...
גונחת, מתפתלת על הקיר בתוך תא השירותים.
גמרתי אדוני, לוחשת בחיוך.

מסדרת הבגדים השיער ושבה לעבודה


שיעור רישום:
הערב הנושא שלנו הוא איבוד שליטה.
קחו רגע, תחשבו טוב, תעמדו מול קן הציור ותציירו לי מצב של איבוד שליטה.

תאונות דרכים, התאבדות, נפילה, זעם.
אני? 😄
בחורה, על קיר בשירותים, נוגעת בעצמה.
קיבלתי 100 😄

ילדה מוצלחת שכמותי.