דברים שחשוב להגיד

בבית עם הזכרונות וחשבון הנפש.

אני חושב שהשנה הזו היתה שנה של פריצת דרך בתהליך הסיזיפי של ההחלמה שלי.

יש ויהיו עוד המון מכשולים ונפילות ופלשבקים ודיסוציאציה.

אבל העזתי להוציא מעצמי מילים מפורשות, משפטים, תחילתו של מסע לעבר תיעוד הייתי אומר.

את מבינה שחרצת את הגורל של שנינו לחיים שהם מערבולת של כאב וניצול והשפלה.

כאשר המחשבות והייצר והעיסוק במין או בפטיש או כל אחת/ד בתחום שלהם...גוברות על התפקוד היום יומי מבחינה רגשית, שכלית, וסתם פוגעות בשיגרה.

מה אתן/ם חושבות/ים על הנושא?

"מה זו לדעתך התמכרות למין?"

ונותרתי חסר תשובה.

מהלילות האלה שכולי מוצף בפלשבקים וסתם ברחמים עצמיים.

לילה לבן מהסיבות הכי לא נכונות..

אתמול כתבה כאן מישהי אמיצה להדהים פוסט מצמרר, בוטה, זועק ומאוד גרפי על ההתעללויות המיניות שהיא חוותה בבית.

אישית, אין לי את האומץ או את היכולת לשתף בכזה אומץ כמוה. 

אני מאלה שזקוקים להכוונה או עידוד דרך שאלות או שיחה.

דבר אחד אני כן רוצה לבטא כאן. את מה שאמא שלי עשתה לי היא תכננה בקור רוח מקפיא ובגאונות שטנית.

היא ידעה שהייתי ילד/מתבגר מאוד מבולבל רגשית ומינית. היא ידעה שאני נמשכתי לארון ולבגדים שלה. היא ידעה שאהבתי להיות איתה ולידה ושחשבתי בתמימות/טיפשות/קהות חושים של ילד, שהכל בסדר ושאם אמא איתי אז הכל בעצם נכון.

היא טוותה סביבי קורי עכביש שהוסוו כל כך טוב בחום ובמגע ובפתיחות, שכיום אני מבין בדיוק מה היתה המטרה והכוונה שלה.

כל אותן הפעמים שבהם היא נכנסה "במקרה" להתקלח כשהייתי במקלחת,

כל אותן פעמים שהיא נתנה לי לחוש מוגן כשהתכרבלנו ביחד,

כל אותן פעמים שהיא עודדה אותי לא להתבייש במיניות שלי.

כן, כשאני מדבר על זה כיום אני מרגיש טיפש/פתטי/דפוק לחלוטין/כל ביטוי אחר שתבחרו.

אולי זה קטנוני. אולי זה טרחני. אולי זה פתטי, אבל כבר שנים שאני מתחנן ביני לביני שכאשר שמתחילה סצינת סקס "נועזת" בסרט או בסידרה (כולל גם HBO),

הסצנה תתחלף ונמשיך הלאה.

מדוע? בגלל ההתחסדות והצביעות והטהרנות של כל המצקצקות/ים שפורנו זה "איכסססססססססס", אבל 50 גוונים של אפור זה קולנוע "אירוטי משובח ונועז".

אולי זה האופי שלי, שסולד מאפור (איזה קשר שנון..), ומאמין בשחור או לבן.

זה שמראים לנו ציצים ולעיתים נדירות זין רופס, לא עושה את הסצינה "נועזת".

ובכלל, אם יש משהו שהוא הכי מביך מבחינתי, הוא הדבר הזה ששניהם נמצאים מתחת לשמיכות גם בשיא הקיץ, ואחרי האקט המבויים לעייפה, היא מסתירה את עצמה בשמיכה, והוא ישר קם עם הגב אלינו נוזל למקלחת.

מה שמעלה (אהממ..) את השאלה, ממי בדיוק אתם מתחבאים? הרי לפני שניה הזדיינתם??!!

ברוב הפרופילים כאן, יש פנייה הגיונית בעיני, לכבוד ואנושיות ולא לבהמיות וגסות.

מצד שני, בחלק לא קטן מהפרופילים מופיעים כל הציטוטים שהם סגנון פתיחת שיחה אנושי בלעג כדי שכלל לא ייפנו לאנשים.

אז אם "מה שלומך" או "ערב טוב" הם נלעגים, איך לפנות למישהי/ו כאן באופן פרטי מבלי להרגיש מובך?

ואז באמצע הלילה היא הופיעה.

מלאכית טהורה ויפה וחכמה ומכילה.

מתוך כל הקשיחות והאנרגיות המיניות העוצמתיות בכלוב,

הגיחה האישה היפה הזאת והעירה את חיי.

מילים לא יוכלו לתאר את מה שנוצר בינינו.