אדון לעצמי

מגיע לי מזל טוב. החלטתי שבא לי להתפנק על מנוי השנה.
תשמחו איתי, ותהיה פה מסיבה. 😄
אשמח לקבל מתנה גם בחורה סקרנית, חמה וכנועה. אם זאת את, תשאירי הודעה.
הופ הופ, טרה לה לה.

השמות מתחלפים,
הפרצופים נשארים.

הפרצופים מתארכים, מזדקנים ומתבגרים,
אבל המחשבה נשארת תמימה.

המחשבה מתעצבת, מתגמשת, נפתחת ומקבלת דברים חדשים,
אבל הגוף נשאר הרחק מאחור.

הגוף מושפע, נמשך. לוחצים עליו הלאה והוא מציית ולא נע. הכאב גובר וההנאה מוכפלת,
אבל הלב ישן.

את הלב אי אפשר להעיר,
לא משנה מה משתנה.

פעם ראשונה בלימיט
פעם ראשונה שהצליפו בי
פעם ראשונה שהצלפתי במישהי
תודה רבה לעזרה של 009 והשוט שלו...
שירבו ויבואו :)

וואו, הרבה זמן עבר מאז שנכנסתי לכאן. לפחות ככה זה מרגיש לי. כמעט שכחתי מהאתר, עד שנפגשתי עם חבר שהזכיר לי את קיומו.
נראה לי שאין באמת צורך בגינוני שפה מיותרים (והנה אני מפיל את עצמי בפח באותו משפט).
באמת שסתם רציתי לכתוב שלום למישהו, למרות שאני לא באמת מכיר פה אף אחד. קיוויתי שמישהו יגיד שלום בחזרה, שמזמן לא נפגשנו ושנחמד שבאתי לבקר.
עדיין לא הגשמתי את מה שהתחלתי לחפש פה, למרות שעכשיו לדעתי אני מגיע קצת יותר אופטימי.
בשאיפה ביום שישי אני אלך ללימיט, שאני חייב להודות, עדיין לא הייתי בו, ואני מקווה שתהיה מסיבה טובה.
אשמח לתגובות, אתם ואתן בהחלט מוזמנים לומר שלום.
אה כן, ויומולדת שמח לכל מי שחגג, כולל המדינה!
רון

גם הלילה חזרתי ממסיבה בלי כאבים, ובלי להכאיב.
כל מה ששמעתי היום זה שאני בחור יפה, ואפילו ממישהי שווה בעצמה. לא יודע מה לעשות עם המידע הזה. אני לא רואה מה שהיא רואה...

היה לי קשה להחליט מה אני רוצה, כדי שאדע לנסות למצוא מישהי שתשתף פעולה. מצד אחד אני מעדיף להיות אדון לבחורה יפה, מצד שני בחורות עם אופי חלש לא עושות לי את זה. אני צריך כנראה מישהי שמוכנה לשחק בשני הצדדים של השוט.
לצערי אני לא מכיר אף אחת כמעט בקהילה, ולכן כנראה גם לא מוצא. אם מישהי מעוניינת, אשמח לשמוע.

תודה לפטיש על מסיבה מעולה נוספת, ועל הופעה מושקעת ביותר.
דרך אגב - מי היתה הבחורה בסשן?

ליל מנוחה וסופ"ש רגוע לכולם.

שעת סיפור, כמה דקות לפני השינה.

פעם, לא כל כך מזמן, במקום לא כל כך רחוק, היה מגדל, ובמגדל הייתי אני.
העולם מתחת כבר היה שקוע בחלומות ושינה עמוקה. בבתים ישנו הילדים, הגדולים, וגם כל החברים. אפילו הכלבים והחתולים כבר ישנים...
רק אני יושב לי במגדל, מביט החוצה אל השמיים והכוכבים, וחושב על מה כולם חולמים.
אולי הם חולמים על עוגות שוקולד, עם סוכריות צבעוניות ודובדבנים.
אולי על מכוניות מרוץ ומטוסים מהירים, שטסים באוויר ובין העננים.
אולי על שדות ירוקים עם פרחים קטנים וגדולים, והרוח שנושבת בין הענפים.
ואולי על נרות מטפטפים, שוט מעור ואזיקים... (;

מה, אני היחיד שער בחמש וחצי לפנות בוקר? איפה כולם? חשבתי שהבדס"מים פרועים, ולא מוגבלים בהגדרות כמו יום, ולילה.
למה אף אחד לא רושם משהו, מפרסם איזה בלוג? מה אני אמור לקרוא כדי להעביר את הזמן?
משעמם פה לבד בראש הזה.
אם מישהי רוצה להתפלסף במקום לישון, נא להיכנס למשרדי...

אם הייתי תופס את הבן זונה,
הוא היה לומד איך כלב מרגיש, בסיוט הכי גרוע שלו.
הייתי גורם לו לדמם מרוב הצלפות שיפלו עליו בכל חלק מהגוף,
ולבכות מרוב כאב, הוא יגלה מאיפה מגיעה המילה ספייס, ואז יעבור אותו,
ולהתחנן, להתחנן לרחמים. שאין.
עליו הייתי אדון, כמו שרק שטן יכול להיות.
אם מישהו מוצא גנב אופניים, שישלח אותו אלי.
הלילה גנבו לי את האופניים...

לא, זאת לא אנרגרמה של דיוידי, זה השלב בחיי בו נעצרתי.
לדעתי, הסדר גם איננו נכון.
בתחילה ראיתי. ככל שהתבגרתי, התחלתי גם להבין יותר מה אני רואה. ומה שראיתי משך אותי קרוב יותר.
עכשיו גם הגעתי. אני כאן, מרגיש מקרוב את הקולות, הריחות והמראות החדשים. סופג מה שאפשר, בלי באמת לעשות כלום.
והתיאבון רק גדל. ההבנה אינה מביאה לסיפוק, אלא יוצרת רק סקרנות גדולה יותר. נתנו לי להריח את התפוח מעץ הדעת, עכשיו אני רוצה לנגוס...
נותר רק לכבוש.

העולם עירום. לא, בעצם זה אני. אבל אני לא מרגיש עירום. הם רואים אותי? מאיפה אני יודע? אני רואה אותם. זה בטוח. מה אני רואה? אני רואה אנשים זזים. בעצם אני רואה רק תמונות. אולי אני מדמיין את זה. צביטה. אני ער, אז אני רואה. אם אני זז, הם רואים אותי? מעניין אם אני נראה כמוהם? אולי כל אחד רואה משהו אחר במקומי. זה במראה מוכר לי. בעצם, אני זוכר אותו קצת אחרת. אני זז והוא זז. אבל אני יכול גם לזוז והוא לא יזוז. הנה, עכשיו אני בכלל במקום אחר לגמרי, והוא עדיין כאן מולי. בוא נעלים אותו.
טוב, הוא לא נעלם. אבל הוא כבר לא אני, מישהו אחר. עכשיו הוא זז ואני מסתכל. אני פה, והוא כבר לא.
אם אני נוגע במישהו, זה אני נוגע או הוא. וכשנוגעים בי, במי נוגעים? האם אני והוא היינו פעם ביחד? אני זוכר שפעם הרגשתי שאני נוגע, ולא זכרתי שהיה שם עוד מישהו. מאיפה הוא בא פתאום? שילך, אני לא רוצה אותו כאן. אני רוצה להשאר לבד! תעזוב אותי כבר! תשחרר אותי! אני רוצה ללכת, אני רוצה לברוח, אין לי מקום כאן בפנים, אין כאן מקום לשניים, רק לאחד, רק לי, רק לי!!!