|
|
|
שהמילים שלו עושות בי שמות ומטריפות לי את הראש
ומכאן שמטריפות בי כל איבר ואיבר בגוף
וגורמות לי לעבור על כל חוקי עשה ואל תעשה (שלי)
ומרגיש אותי מבפנים ומבחוץ
ויודע לנגן על נימי נפשי ועל התשוקות הכי כמוסות.
שגורם לי לתהות על השיגעון שבתשוקה
והופך אותי לחומר ביד היוצר.
ואני רק תוהה מה יהיה בסופנו
עד כמה רחוק נוכל להגיע אם רק נעיז
בין חוף אחד לאחר ברצועת חוף לא מוכרזת
אהוב עלי במיוחד
בימים סגריריים זה רק אני ועוד שני דייגים
ים אכזב הם אמרו לי
עם חיוך
כי גם הם כמוני למרות, נהנים
את המחשבות ניקיתי מהראש
כמו תשליך של חרדים
לתוך הקצף של הגלים
יש איש אחד שהמילים שלו עושות לי חשק שיהיה שלי
אבל אני מתבוננת מהצד ולא אומרת דבר
כי לפעמים פנטזיות צריכות להיות כמו הארץ המובטחת לראותן מרחקו אבל אליהן לא לבוא.
ולפעמים יקח זמן עד שיהיה לי האומץ לחיות אותן.
ויכול להיות שאלו רק המילים שכל כך יפות בעיניי.
אין לי מושג.
אנחנו מתכננים טיול ארוך, לפחות במילים, אני ממש ממש זקוקה לחופשה
ועד כה יכולתי להסכים לנסוע איתו מאמריקה ועד לסין עם עצירה לסאפרי בטנזניה (חלום של שנים)
אני חזקה בדיבורים
אבל אתמול הוא אמר תוציאי יומן
ואני נבהלתי נורא
זה נחמד סופשבוע בצימר בצפון או אפילו יומיים וחצי בלונדון
אבל טיול ארוך רק אני והוא
חטפתי רגליים קרות (אם כי לא אמרתי מילה)
אני פחות טובה במעשים
אני כנראה לא בשלה לכזו מחוייבות
או לפחות עד שיגיע הבנאדם הנכון
באמצע המאבק של גוף בגוף כדי למקסם את ההנאה
הוא הצמיד אותי פתאום בכוח למיטה
התבונן ושאל
את אוהבת לנהל את העניינים נכון?
הכחשתי קלות ועניתי רק לפעמים, בחצי חיוך
הוא השיב
בבקשה.
ושיחרר אותי לעשות בו כרצוני
אבל ככה בין לבין ברגעים שהמחשבה נחה מדברים אחרים
כשסקרתי את היום שעבר וזה שיבוא
שאלתי את עצמי אם זו תקופה טובה באמת או שאני רק משכנעת את עצמי.
רמיה עצמית יכולה להיות נוחה בדיוק כמו נבירה בפצעים
וחשבתי שלכאורה הכל באמת טוב, אני מגשימה חלומות גדולים שלי וקטנים של אחרים
אני עושה, אני חווה, אני חושבת, אני טועמת מהרבה דברים
אבל
אני מרגישה את הרעב
לא, לא לסקס (כי זה תמיד ומובנה) ולא לאכול
אלא
לאינטנסביות של רגשות
למקומות קצה
ואני יודעת שזה לא בריא, אני יודעת שאי אפשר לחיות ככה חיים שלמים כי זה שוחק
אבל אני חסרה את האינטנסיביות שבתשוקה שבקלות יכולה במקום להפרות לכלות
אבל מרגשת כל כך
ובנתיים הכל טוב כנראה, אני במקום בטוח.
אולי בטוח מדי.
נ.ב. ללא כל קשר באופן ביזארי שיכול להתאים רק לי 😄 אני מחפשת דווקא כאן פרטנר/ית לרכיבה על אופניים, באמת. החלטתי שאני חוזרת לזה.
כל כך מוקדם בבוקר
גורמת לי לחשוב שאני לא יודעת לנהל את הזמן שלי כראוי
ביום היחיד שיכול להתנהל לאט
ועם כמות האלכוהול שזורמת לי עכשיו בגוף
אני יודעת שזו הייתה בחירה שגויה.
אבל מצד שני, כל כך נחמד לי עכשיו
עם כמות האלכוהול שזורמת לי בגוף,
עם מרבית אירועי השבוע שעבר,
עם הערב הנפלא שעירב תרבות גבוהה תרבות נמוכה וחברה נעימה.
שאין לי טענות שסוף השבוע הקרב ובא יהיה ברובו מוקדש לעבודה
טוב לי.
באמת.
אני הולכת לישון מחוייכת וגם קצת tipsy שזו המילה באנגלית כמעט הכי נחמדה.
ועם הבטחה שניתנה הערב שאני מתחייבת לקיים בחצי שנה בקרובה.
מרגישה עכשיו כמעט ילדת פרחים שכזו, שאוהבת את כל העולם, אבל בטח זה רק בגלל שאני שיכורה, אז אל תנסו אותי מחר... עכשיו זה חלון ההזדמנויות.
(אני צוחקת בשורה האחרונה)
אתמול זימנתי לי שקט.
כשסיימתי את היום הלכתי לשחות
הראש התרוקן מהמחשבות.
הניתוק היה מענג והשקט הרגיע את חוסר הנחת ואת הרעשים שבפנים.
אחר כך כשישבנו לשתות כוס אחת לפני השינה
על מדרכה שבחוץ עם תנור שמלטף אבל מזהם את הסביבה (נו כנראה שאין טוב בלי רע )
עם אנשים יפים מסביב
שתקנו רוב הזמן
צחקנו קצת על הנשים שבחייו
ואני רק אמרתי שזה היה טיפשי מצידי לחשוב שהפעם זה יהיה אחרת, אני יודעת מה מילים עושות לי
ולמרות זאת אני לא רוצה להשתנות.
אחרי זה שלחתי אותו למצוא לי מישהו שירגש אותי אפילו טיפה ממה שהרגשתי בימים האחרונים. אבל לא במילים.
בשקט.
חשבתי לעצמי
שאם יום אחד תעז
לעשות את מה שאני אומרת ורוצה
יהיה לנו טוב
לרגע אחד, לשבוע או לחיים שלמים
אין לי בטחונות
אבל כל כך טוב
כמו ששנינו יודעים
וחולמים
אם רק תעז
ועד אז
נשאר עם המילים
ועם תחושת החמצה
ועם נתיבי בריחה בטוחים (אך פחות מרגשים)
ואולי זו רק אני שככה מרגישה
(במקום הודעה)
למה בדיוק כתבתי אותנו כאן.
אני חושבת שרציתי שיהיו לך את המילים שלי, שחור על גבי לבן
כדי שתדע כמה טוב אתה
עבורי ובכלל
אני רוצה שכשתבוא לקרוא אותי שוב
תוכל לקרוא שלמרות הזמן המועט
הצלחת להכנס לי עמוק ללב
ואני כל כך רוצה שיהיה לך טוב,
שתמצא איזונים נכונים בין הגוף לראש בין עירות לשינה,
שיהיה לך גם מקום עבורך.
זו הייתה החלטה לא פשוטה. אבל אני חייבת.
יום אחד באמת תבין. מהלב, לא כמו עכשיו מהראש.
ואומר שהמילים הפוסט-מודרניות שלי מחרמנות אותך.
אני משועשעת ולא מתקנת שהפוסט מודרנה כבר חלפה ויש כבר שם אחר לתקופה. (אותו אני אגלה לך מחר בסוד)
אני מהרהרת ביני לבין עצמי ומדמיינת אותי מתענגת ממך קורא באוזני בדיוק את אותן מילים שמחרמנות אותך. אחר כך אני אלמד אותך להתענג מדברים אחרים שעושים לי נעים.
כולל Leonard Cohen Ten New Songs אבל גם ברי סחרוף ורע מוכיח שרים את אבן גבירול או מאור כהן שר את בודלייר. וגם כל מה שבין הקצוות.
אני שמחה שלא וויתרת כשהודעתי לך שזה הסוף. אני שמחה על כל מה שאתה שואל ואומר בשיחות. אני שמחה שאתה צוחק עלי ואיתי.
ואם זה לא מספיק אני לא יודעת מה כן...
