לפני 15 שנים. 23 בפברואר 2009 בשעה 14:50
חודשים שאני כותבת מהלב, דברים אמיתיים, רגשות ומחשבות. כותבת פה ולא ביומן, כי, כן, מודה, התגובות - בין אם בבלוג עצמו ובין אם בהודעות אישיות - עושות לי את זה. נעים לי לדעת שאני מעניינת אנשים, נעים לי לדעת שמה שאני כותבת מזיז למישהו מספיק בשביל ללחוץ על כפתור ולייצר תגובה.
אממה, הבלוג שלי לא מתמוטט מעודף תגובות, אני חייבת לציין. אפילו רחוק מזה. וזה עוד כלום לעומת התיבה שלי, שלא כורעת תחת עומס ההודעות האדומות.
והנה, פוסט-שניים על חרמנות ועל זיון בתחת, והפכתי למלכת הכיתה. מי ישמע.
