לא ענקית. גם לא מקל, אבל בטח לא ענקית. תמיד ילוו אותי המשפטים החקוקים בסלע האלה מהילדות "את לא נראית במשקל שלך" ו"בטח יש לך עצמות כבדות" (הא! המצאה גאונית!).
לא ענקית, אבל עם ירכיים, כמו שאומרים, עסיסיות. בטח לא רגלי דוגמניות מטר וחצי אורך עשרים ס"מ היקף.
וזה פאק רציני בגוף שלי. בעיניים הביקורתיות שלי לפחות. סוג של דיספרופורציה.
עכשיו, מכירים את הפריימים הלה בסרטים, בדרך כלל מהז'אנר הנמוך יותר של הקומדיות, בהם רואים גבר או אישה, לרוב אישה (ססאמכ), ממש, אבל ממש שמנה, רצה בסלואו מושן, וכל המשקל העודף מתנדנד לה לכל צד, נשפך ומתעופף?
אוקיי, אז אתמול בערב ביקשתי מנ' עיסוי לירך האחורית שנתפסה לי בשחייה.
ונ', שאף אחד לא יכול לחשוד בו בחיבה יתרה לשמנות (וזו לא הערה שיפוטית), היה מהופנט. הוא עיסה ולש ומישש והזיז, וכל העסק שם קיבל חיים משל עצמו. הסינכרון המושלם שהיה שם בין ההשתפלות של ירכיי עבי ההיקף וקרני האור כנראה סינוור אותו לגמרי.
(והאבסורד הוא שבסוף מצאתי רק את זה)
לפני 15 שנים. 28 ביולי 2009 בשעה 21:00
