אני, והחיים המעניינים שלי

אוקיי, אז הנה החוקים:
1. את שולחת לי הודעה כשאת מתחילה וכשאת מסיימת את 24 השעות. אני לא נותן לך זמן התחלה, אבל את צריכה להתחיל בשעה עגולה.

2. אנחנו נקרא לתנוחה מהמשימה הקודמת “זמן ריכוז”. כל שעה אי זוגית יש לך 10 דק’ של “זמן ריכוז”. שלחי הודעה לדווח, ותספרי לי איך הפלאג מרגיש. זה ימשיך ככה כל היום על שתשלחי לי הודעה של לילה טוב (וימשיך בבוקר. חייב להיות לפחות עוד “זמן ריכוז” אחד לפני שאת מוציאה).

3. כן, צאי לסידורים. תהיי בחוץ כמה שיותר, וכמה שיותר מאוחר ביום - אני רוצה שיהיה לך הכי פחות נוח שאפשר. תדווחי כשאת יוצאת וכשאת חוזרת. אבל שימי לב - אני *בוודאות* אשאל “למה לא יצאת יותר מאוחר?” וכדאי שתהיה לך תשובה טובה לזה. “כדי להימנע מלהצטרך לעשות זמן ריכוז כשאני בחוץ” זו לא תשובה טובה.

4. את יכולה להוציא את הפלאג ל-2 הפסקות שירותים במשך ה-24 שעות. אני כמובן גם מצפה להודעה לגבי זה. זה מאד ישעשע אותי. לשמוע אותך מתארת את זה לא כמו בחורה מכובדת (כלומר “כל כך הייתי צריכה לדפוק חירבון” ולא “השתמשתי באחת ההפסקות שלי”), אבל אני עדיין אעניש אותך על זה שאת מדברת ככה אז לשיקולך.

5. חבל שאת לא יכולה לגמור מגירוי אנאלי בלבד. למרבה הצער, לא כל כך אכפת לי מהאורגזמות שלך אז אני הולך להמשיך להתעלם מהן ואת הולכת להמשיך להניח שאת לא אמורה לגמור כי לא אמרתי לך. אם וכאשר תבקשי ממני ישירות אני אודיע לך לגבי זה.

6. את יכולה לעשות כמה אדג’ים שאת רוצה, אבל רק מיד אחרי “זמן ריכוז” ולפני שאת שולחת לי הודעה.

7. כל העונשים שלך יהיו תוספת זמן לפלאג.

בחיי שהתכוונתי לכתוב רק כמה חוקים פשוטים. את רואה כמה השראה את עושה לי?

הרסתי לך את היום? את מוכנה לקבל את החוקים האלה ולעשות את זה בשבילי?

אני מקבלת את החוקים שלך.
אני אצטרך קצת גמישות לגבי הזמן ריכוז כי אני הולכת לעבוד חלק גדול מהיום ולא בהכרח יהיה לי את ה חופש לקום ולעזוב. את המחשב שלי מתי שאני רוצה. אם זה ירצה אותך, אולי אפשר שאם אני צריכה לדחות. את הזמן ריכוז שלי ביותר מפרק זמן מסוים שתקבע אז אולי אוכל לעשות אותו למשך זמן ארוך יותר, או עם אי נוחות נוספת לבחירתך?
בנוסף, באיזה - אם בכלל - סיכוך מותר לי להשתמש כשאני מכניסה את הפלאג בפעם הראשונה או אחרי הפסקות שירותים?
אני ללא ספק אתפתל בכיסא בגללך במשך חלק משמעותי מהיום אדוני ובסבירות גבוהה אילל בחלק נכבד גם כן.

ילדה טובה.
אידאלית אם את מאחרת לזמן ריכוז שלך תצטרכי לעשות אותו למשך זמן האיחור + ה-10 דק’ המקוריות. אז איחור של 10 דק’ זה 20 דק’ זמן ריכוז, 30 דק’ איחור זה 40 דק’ זמן ריכוז וכן הלאה.
הבעיה היא שאני לא יודע אם זה ריאלי כי כנראה תהיי עסוקה בעבודה ואולי לא תוכלי להיעלם לכל כך הרבה זמן. אז נגיד את זה ככה: זה מה שהכי ימצא חן בעיני. תראי מה את יכולה לעשות כדי לגרום לזה לקרות.

בכל מקרה, זה יהיה תוספת זמן עם הפלאג.

תרגישי חופשי לעדכן אותי כשאת מתפתלת במיוחד. זה משמח אותי לשמוע כמה כוח יש לי על התחת שלך.

לא הייתי מכריח מישהי להיות עם פלאג בלי סיכוך לכל כך הרבה זמן. אבל את לא מישהי רגילה, נכון? את זונת תחת רצינית. אז בכוונה לא פירטתי. אני יודע כבר שבמקרה כזה את תפרשי את זה בצורה הקשוחה ביותר שאת מסוגלת לספוג לגמרי לבד. מתי שיש לך ספקות, תמיד תשאלי את עצמך “מה הכלבה הכי טובה בעולם הייתה עושה?” ואז תעשי את זה. אבל תהיי אחראית ואל תעשי דברים שישברו אותך בזמן שאת מנסה להוכיח לי משהו שבכלל לא ביקשתי.

תאשרי שקיבלת ותתחייבי לזמן התחלה, כלבה (אני לא צריך להיות נחמד אליך, נכון?)

תודה, אדוני.

כשאני לא יכול להאריך את זמן הריכוז שלי אני אמצא דרך אחרת לעשות את חוסר הנוחות שלי למהנה בשבילך.
לגבי סיכוך אני אזכור את מה שאמרת, אני לעולם לא אגרום לעצמי לפגיעה, אבל אני יודעת שאתה מעריך את החוסר נוחות שלי.
לא, אתה לא צריך להיות נחמד אלי. בייחוד כשאני אכן הכלבה שלך למשך היום.

אני אתחיל ב-7 בבוקר כדי שאוכל להתחיל את היום עם זמן ריכוז, אז תוכל לצפות לדיווח הראשון מעט אחרי זה.

לילה טוב אדוני, חלומות נעימים.

אני רוצה להשתמש בתחת שלך להנאתי. אני רוצה אותך פנים למטה-תחת למעלה, עם הפלאג הענק הלא נוח שלך ל-20 דקות. בלי מוזיקה, שום דבר ברקע, בלי טלפון, בלי לדבר. רק תהיי שם במשך 20 דקות ותחשבי על כמה לא נוח לך 😄 תהני! ותדווחי

אני התכוונתי על המיטה. אבל כמו עם הרבה דברים אחרים, היא מפרשת כל דבר בצורה הכי קשוחה שאפשר, אך פעם לא מנסה להקל על עצמה. היא מאד רוצה שיהיו מרוצים ממנה.

זה היה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי. תודה שהזכרת לי שהתחת שלי הוא להנאתם של אחרים ולא של עצמי.
בגלל שלא אמרת שום דבר לגבי חומר סיכה, אז רק מצצתי אותו לפני שהכנסתי אותו פנימה, שאם להודות על האמת גרם לי לילל קצת עוד לפני שהוא היה בפנים עד הסוף.
שמתי את הטיימר במקום שלא אוכל להגיע אליו, הצמדתי את האף לפינה, את התחת המלא שלי באויר, ואת הידיים שטוחות על הריצפה. התחלתי די רטובה מהבושה והחוסר נוחות אבל לאט לאט עם הזמן הפוקוס שלי נהיה בעיקר הלחץ בתחת מהפלאג הענק הזה. בשלב מסוים אפילו רעדתי קצת ושקלתי להפסיק. הרגשתי כל כך מלאה. הפלאג הזה הוא במקרה הכי טוב רק “לא נוח” אבל בלי שום הסחות דעת זה ללא ספק היה כל מה שיכולתי לחשוב עליו.
הצלחתי לעשות את כל ה-20 דק’, ואני מודה שכשסיימתי עשיתי כמה אדג’ים.
תודה רבה לך שוב על זה שהזכרת לי בשביל מה התחת שלי קיים.

מאד אהבתי את הדיווח שלך.
למה עשית רק אדג’ים ולא גמרת? את באיסור גמירה ממישהו או שאת אחת מהבנות המשוגעות האלה שאוהבות להיות מתוסכלות?

לא אמרת לי שאני יכולה לגמור.

הכניעות שלך עושה לי השראה. נראה לי שארצה לשעשע את עצמי עם התחת שלך עוד, אבל נדבר על זה עוד מעט כי אני קודם צריך לוודא שבכלל עשית המשימה הראשונה נכון. מה הכוונה אף בפינה? היית על 4 או שהאף נגע בריצפה?
ותגידי, את אף פעם לא גומרת בלי רשות או שפשוט לא איפשרת לעצמך כדי. לשמור את האינטגריטי של המשימה?

האף שלי נגע בריצפה בחיבור בין הריצפה לקיר כדי שאוכל לשים את התחת שלי באויר בשבילך.
אני גומרת רק עם רשות כשנותנים לי משימות, אבל בייחוד במשימה שלך כי זה היה נשמע שהיא נועדה לגרום לי להרגיש את החוסר נוחות.

היא ממש מקסימה אותי. חשוב לה לא רק לעשות את המשימה בדיוק מירבי, אלא גם שהכוונה של המשימה כמו שרציתי אותה תתגשם במלואה. כבר לא יכולתי להתאפק.

תסכימי להכניס את הפלאג הבינוני שלך בשבילי ל-24 שעות? (עד עכשיו הכי הרבה שלה היה ללילה)
אם כן, אני אתן לך חוקים שידאגו שזה יהיה הכי מהנה שאפשר בשבילי.
אם את יכולה, אני ממליץ שתעשי אדג’ או שניים לפני שאת עונה. אני רוצה שממש תחשבי על זה.

*גניחה* ללא ספק נהניתי לחשוב על זה אדוני. האדג’ינג היה קשה, לחשוב על זה עשה אותי ממש רטובה.
אני אשים את הפלאג ל-24 שעות בשבילך, כמובן עם הפסקות לשירותים. אני יכולה להתחיל מחר בבוקר. אני אהיה בבית רוב היום למעשה, למרות שאני יכול לצאת קצת לסידורים אם אתה רוצה להנות מחוסר הנוחות שלי גם במקום אחר.

אוקיי, יופי. תהיי בבית כל היום? המממ.. מעניין.
אולי נעבור לפלאג המתנפח?
לא, נשמור את זה לפעם אחרת. אני אצטרך לשאול כלמיני דברים לפני.

מאד חשוב לשמור על התנהגות נאותה, בייחוד עם לקוחות. אנשים שלא מצליחים לעשות את זה צריכים להתבייש בעצמם, כמו שאת התביישת אותו יום - ובצדק. זה היה חכם מצידך לחפש מישהו שיעניש אותך על זה. זה יעשה אותך טובה יותר.

אבל אני מקבל תחושה מוזרה מהדיווחים שלך לאחרונה… אני מדמיין את זה? אני מניח ש-8 ימים של משימת הכתיבה המטריחה הזאת שתלויה לך מעל הראש בנוסף ללהגיע לעבודה כל יום חצי שעה מוקדם בלי סיבה והדיווחים האלה שאת שונאת כל כך ועוד לדעת שאת בקושי בחצי הדרך וכמה עוד יש לך לעשות.. זה מתחיל להציק לך? בגלל את לא מוקירה התודה על החינוך שאת מקבלת כמו שמצופה ממך? בגלל זה אני מרגיש… אטיטוד?

לא, לא. את לא תעשי את זה. נכון? כי אם היית עושה את זה, הייתי מפרש את זה בתור זה שאת לא מפנימה את העונש שלך. הייתי רואה את זה כאילו את לא לגמרי מקבלת אותו, שאת ממורמרת, נוטרת טינה. זה לא מרגיש לי נכון עבור מישהי שמקבלת חינוך. עונשים צריכים לשאת בחן, את לא חושבת? זה קשה, אני יודע. את צריכה גם להתמודד עם העונש הנורא הזה, גם הדיווחים המתישים האלה יום אחרי יום אחרי *וגם* לשאת את כל זה בחן? קשוח. אני ממש שמח שאני לא במקומך.

מצד שני, אני לא התנהגתי בגסות ללקוחות שלי. את עשית את זה. אני לא מילמלתי דברים מגעילים מאחורי הגב של האנשים שמשלמים לי לשרת. לי לא היה אטיטוד כזה במשך יום שלם עד שהייתי צריך לקבל עליו עונש כל כך נורא.

אנחנו לא אותו הדבר אני ואת. אני זה שמעניש אותך, ואת זו שצריכה ללמוד לקח. בין אם את חושבת שלמדת אותו כבר ואת לא צריכה עוד או לא זה לא רלוונטי. את יודעת למה? כי את לא זאת שמלמדת פה את הלקח - את זו שצריכה ללמוד אותו.

אז מה את אומרת שאולי נעבוד על האטיטוד הזה קצת? אני יודע שמחר כריסמס בשבילך. אני מתפתה לגרום לך לבלות את היום הזה לבד בחדר במקום להיות עם משפחה, עם הקוקיות שלך, כותבת שורות משעממות אחת אחרי השניה במשך כמה שעות. בשקט מוחלט. בלי הסחות דעת או מוזיקה או רעשים ברקע. שורות שלא יחשבו לטובת ה-650 שאת כבר צריכה לכתוב כי אלה שורות שאמורות ללמד אותך לקח אחר לגמרי - לקח על זה שצריך לקבל עונשים בחיוך.

לא יודע. אני קשוח איתך מדי?אני אפילו לא יודע מה תיכננת לכריסמס, מה אני הולך להרוס לך. האמת אני אפילו לא יודע אם זה ריאלי.

אולי פשוט נוסיף מאה-מאתיים שורות לסה”כ הכללי שאת צריכה לכתוב? עוד 10+ שעות של כתיבה ללמד אותך?
לא יודע. אולי אני קשוח מדי שוב.
תגידי לי משהו, את פתוחה לללמוד? את מוכנה לקבל את העונש שלך - באמת לקבל אותו - ולהתנהג בצורה נעימה ומכבדת בלי האטיטוד הזה? אחרי הכל, לשאת את העונש שלך בחן זה חלק מהעונש. זה מראה שאת לומדת ומפנימה.

אולי זה יכול להספיק? רק להזהיר אותך?

את חושבת שאת מסוגלת ללמוד עם רק אזהרה, אלכס?

תראו איזה יפה היא מתנהגת:

אלכס מתנהגת יפה

ראיתי פרק של ג’סיקה ג’ונס בנטפליקס ורציתי להזדיין כמו שראיתי אותם עושים שם. זיון מרתון כזה שרעבים אחר כך וכל הגוף עייף. בלי אלכוהול וכל זה. אז הזמנתי את כריסטינה.

מהר מאד לקחתי אותה למיטה וזיינתי אותה עד שהיא לא יכלה יותר. יותר מאוחר היא הודתה שזה בגלל שהיה אור יום והיא הייתה מודעת לעצמה יותר מדי. לא נורא, נעשה שוב בערב.

בדרך כלל כשאנחנו מסיימים כבר בוקר אחרי לילה שלם ואחרי ששתיתי כל כך הרבה שזה מזל שאני בכלל מתפקד, אבל הפעם זה לא היה ככה. כשעה אחרי אמרתי לה “מתחיל לבוא לי שוב” הראש שלה הסתובב אלי כל כך מהר שפחדתי שהיא תנקע את הצוואר.

כשהתחיל לרדת כבר הערב לקחתי אותה למיטה שוב. “אני אלך שניה לשירותים ואז אני אשב לך על הפנים” היא אמרה והלכה להשתין. כשהיא חזרה היא ישבה לי על הפנים וראיתי שהיא לא ניגבה. איך היא אוהבת לעשות את זה. היא רכבה על הפנים והלשון שלי עד שהיא גמרה. “איזה נייר טואלט טוב אתה”

אחר כך הזדיינו. החזרתי לה את הידיים וירקתי לה על הפנים וקראתי לה אפס וכלום. הזדיינו עד שהיא ביקשה להפסיק, אבל הפעם ביקשה שאני לא אגמור ושנמשיך אחר כך. “אני לא מרגישה את הידיים והרגליים שלי!”. אני יודע מה זה. לפעמים היא לא מצליחה לתת לעצמה לגמור בלי רשות ממני, או בלי לעשות את זה “בשבילי” ואז זה קורה.

יצאתי ממנה והתחלתי לשחק לה בדגדגן. “זה לא נעים!!” היא התלוננה. “תגמרי או תסבלי” עניתי לה, והמשכתי. אחרי שהבהרתי לה שאין לה שליטה התחלתי לעודד אותה לגמור וכמובן די מהר היא גמרה וחזרה לה התחושה לידיים ולרגליים.

“אוי לא. עכשיו אני אצטרך למצוא מישהו שירק עלי” היא אמרה. איזה סוטה. היא לא זכרה שעשיתי את כל הדברים האלה בעבר וזה הרגיש לה ממש טוב. דיברנו קצת על סקס ועל ההיסטוריה שלה ועל מה היא אוהבת. היא סיפרה שהיא תמיד הייתה נימפו, אבל לא עם כולם, ואם חלק מהאנשים זה מחזיק רק למעט זמן. דיברנו על ערכים ומערכות יחסים, על איזה סוגים של גברים היא מסתדרת איתם ורוצה. היא נזכרה בבחור שרצה אותה והיא רצתה אותו ומה שהוא עשה ששבר אותה, בזה שיכול להיות שהוא האבא של בתה הגדולה, על הבחור עם האקווריום הגדול ואיך היא הרגישה שהיא יכלה לרדת לו לנצח על הריצפה ליד הזמזום הנעים הזה ועל הלילה שבו היא בגדה בבעלה עם הסולן של THE VERVE.

כשככבר היה כמעט חצות וכמעט נסגרה המסעדה האחרונה החלטנו להזמין סושי והלכנו לסלון. שתינו קצת, היא שיחקה לי בפיטמות קצת, והתלבטתי אם אני רוצה לגמור עכשיו לפני האוכל או לחכות לאחרי ולשחק יותר זמן אחר כך. אבל אחרי כמה שעות של זיון ושיחה בעירום ואווירה טובה, רציתי את הסיום של הזיון ג’סיקה ג’ונס - יושב לאכול מורעב ומותש. היא התחילה לרדת לי והתחשק לי לשחק קצת. “אני הולך לנסות לא לגמור כמה שאני יכול והמטרה שלך זה להגמיר אותי נגד רצוני”. היא אמרה כמה דברים מחרמנים (“אתה פותח את הדלת רק שתדע, אז כדאי לך לגמור אם אתה לא רוצה להתלבש ולחכות לאחר כך”) וירדה לי כמו מקצוענית עד שהיא הגמירה אותי לצעקות “לא! לא!!” שלי. התלבשנו ומיד קמתי לפתוח את הדלת לשליח שבדיוק הגיע.

שאר הערב עבר בנעימים עם בית הקלפים ושיחה. תודה לאל שיש נטפליקס.

אחרי כבר כמעט שנתיים שאנחנו מכירים, אני יכול להגיד בוודאות שכריסטינה היא ללא ספק תופעת טבע.

עם הזמן גיליתי שאין כמעט פטיש שלא מדליק אותה. החל מפוט פטיש (שלה, לרגליים של גברים) דרך כאב ועד לביזאר. גם בתור שולטת. מלהחזיק לי את הראש כשאני יורד לה, דרך קוקהולדינג ועד שליטה כלכלית. היא חרמנית כל הזמן, עם תיאבון בלדי נדלה לסקס, והצורך שלה לרצות הוא עצום. שעות של מסג’ים, סידורים, נקיונות, וכל דבר אחר שלא רציתי לעשות היא עשתה בשבילי. היא מקבלת על עצמה עליונות גברית.

מראש היה ברור וידוע שמערכת יחסים לא תוכל להיות פה. היא מבוגרת ממני, עם משפחה, ואני עוד צריך להתמסד יום אחד. סיכמנו שנפגש ונבלה בשביל הפאן כל עוד זה מתאים לשנינו, ושלא יהיו שום ציפיות לאקסקלוסיביות.

הכל היה ברור וידוע מראש, ולכן לא התאהבתי בה. בשבילי, כל עוד זוכרים את כל זה, אין בעיה לשמור על הרגשות ולהתיחס למערכת יחסים הזאת כמו שהיא - פאן. היא לעומת זאת, למרות שהיא גם ידעה את כל מה שאני יודע, עשתה כל שביכולתה כדי לא להתאהב ולא להיות יותר מדי מעורבת רגשית, אבל לא הצליחה. היא התאהבה.

זה הוביל להרבה מאד קשיים מצידה. היא קינאה כמו בחורה מאוהבת, היא נפגעה כמו בחורה מאוהבת, היא ציפתה והתאכזבה הרבה פעמים להתיחסות של בן זוג מצידי, והיו הרבה ריבים שדומים למערכת יחסים רגילה. היא באמת השתדלה, אבל זה היה לה קשה. היא בכתה יותר מפעם. היא גם מאד רגישה. היא הבינה את הסיטואציה וקיבלה אותה, אבל היו קשיים. אני מצידי הייתי מכבד וניסיתי ככל יכולתי לא לעשות דברים שיפגעו בה בטעות או יכבידו עליה. לא תמיד הצלחתי. אבל איכשהו כל התקופה הזאת, למרות שהייתי עם נשים אחרות, היא היחידה שממש שכבתי איתה. יכול להיות כי הרבה ממה שעשיתי היה פליי.

לפני שינויים גדולים בחיים, אני תמיד מתרחק רגשית. למעשה, לפני כל שינוי גדול שהיה לי (תיכון, שנת שירות, צבא, וכו’) תמיד נפרדתי מבת הזוג שהייתה לי. הרבה פעמים אחרי השינוי חזרנו. אחרי שלמדתי שאני עושה את זה התחלתי להסביר תמיד ש”בתקופות כאלה אני קצת יותר מרוחק ויש לי היסטוריה של להיפרד ולעשות החלטות גרועות. בבקשה תהי סבלנית איתי עד שאני אעבור את זה”. עד היום לקראת סוף כל ביקור שלי בארץ אני מפסיק לענות לטלפונים ולפגוש אנשים.

עכשיו אני לפני מעבר לארץ, וזה כבר מתחיל. היא, מהצד שלה, רוצה יותר קרבה. היא קצת יותר עצובה ורגישה, וקצת יותר מעלה זכרונות מהתקופה שלנו יחד ושואלת הרבה “איך אני אמצא עוד מישהו כמוך”.

היא באה אלי שלשום בערב, ודברים הרגישו לי אוף. לא רציתי לשחק. וגם לא רציתי לשכב איתה כל כך. הרגשתי לא חרמן וכל הרגשות האלו היו מעמסה עלי. היא תמיד רוצה לשכב יותר ממה שאני שוכב איתה. היא מאד אוהבת סקס וגם בגלל הרגשות שלה אלי, אבל זה לא תמיד מסתדר עם הפליי. הפעם זה הרגיש קצת יותר מהרגיל, למרות שהיא לא התנהגה שונה באופן משמעותי. הסברתי לה איך אני מרגיש ואיך אני, והיא קיבלה את זה. אמרתי לה שהיא לא צריכה להרגיש לא בנוח ליזום מה שבא לה, אבל שיש סיכוי שאני לא ארצה כי אני לא חרמן כל כך. בלילה השני, אחרי הרבה ניסיונות, היא הצליחה. היא ליקקה לי את הפיטמות במיטה לפני השינה וזה הדליק אותי אז התחלנו להתחרמן.

החלטתי שהפעם אני אזיין אותה כמו שצריך. מגיע לה. התחלנו בערך ב4 בבוקר והמשכנו די הרבה זמן. היה נפלא. הכוס שלה הרגיש מדהים כמו תמיד והיא זזה והתענגה על כל תנועה. באמצע הזיון פתחתי את העיניים והסתכלתי עליה. העיניים שלה היו עצומות והיא חייכה לעצמה מאוזן לאוזן, מתענגת על התחושות והרגשות. הסתכלתי על היפיפיה המושלמת הזאת וחשבתי לעצמי כמה היא מדהימה. כמה היא רוצה לרצות אותי וכמה היא שמחה לראות אותי מאושר. רצו לי בראש כל הדברים שהיא עשתה בשבילי. חשבתי על כמה היא סוטה ואיך היא מוכנה לעשות הכל. איך היא מקבלת את מרותי. כמה טוטאלית היא, ואיך היא אוהבת ומעריצה אותי. תהיתי לעצמי איך אני אוכל למצוא עוד מישהי כמוה. ייתכן שאני מנגב דמעה תוך כדי שאני כותב את זה.

גמרנו ביחד והלכנו לישון. עוד מעט צריך להיפרד לתמיד, ואני כנראה לא אראה אותה יותר. הולך להיות לה קשה. גם לי, אבל פחות. כי לא התאהבתי כמוה.

בעצם, אולי קצת.

מבעד לתריסים, ראיתי תחתונים ורודות תלויות על העץ מחוץ לחלון שלי. כשהתקרבתי להסתכל ראיתי שאלו פרחים.

מה נהיה מהחיים שלי שתחתונים ורודות תלויות על עץ מחוץ לחלון שלי לא רק נראה לי הגיוני, אלא גם הדבר הראשון שעולה לי לראש.

כשקמתי בבוקר ראיתי שהיא השאירה לי פתק:

"תדאג שלא תרגיש יותר מדי דומי היום, ליטל בוי. הרכב שלך אצלי ולקחתי $20. צ'או. 

נ.ב. 200 שכיבות סמיכה עד 8 בערב"

והמשך בצד:

"אה, ותנקה אחרי אתמול בלילה. 

לא עשית שכיבות סמיכה ולא נקי - אתה במלונה הלילה"

אז מסתבר שגם אין לי רכב היום...

http://i.imgur.com/1RVKmZO.jpg

קמתי היום בבוקר עם הציפורניים ברגליים צבועות בורוד. כריסטינה לקחה לי את הנעליים כשהיא הלכה כדי שאני אהיה חייב ללכת עם כפכפים. וזה אחרי שביזבזתי אלף דולר שאין לי על תכשיטים בשבילה. אוי אלוהים, מה קרה אתמול…??

זה בכלל התחיל באחת השיחות הרגילות שלה. עם ה”איך אני אמצא עוד מישהו כמוך” הרגיל, וה”אילפת אותי כל כך טוב”. הפעם לשם שינוי הייתי במצברוח לדבר על זה, אז שאלתי אותה איך לדעתה אילפתי אותה טוב. באופן טיפוסי היא ענתה תשובה שקשורה לרגשות שלה, ושאלה אותי בחזרה מה אני חושב. “אני חושב שאת במצב שבו כל מה שאני ארצה, מתי שאני ארצה, את תעשי בשמחה. אם אני רוצה מציצה, אם אני רוצה לזיין אותך בתחת, אם אני רוצה לשוחח על פוליטיקה, אם אני רוצה להתעלל בך, אם אני רוצה להישלט, אם אני רוצה לגמור תוך דקה, או שתעשי לי מסז 5 שעות… את תעשי ותשמחי, והמצברוח שלך בכלל לא משנה”. היא הסכימה איתי. הינהנה בהתלהבות למעשה. “אבל יש כן מקום אחד די בסיסי שבו אני חושב שאנחנו חלוקים”, המשכתי, “אני כן אוהב שאת חושבת בעצמך רוב הזמן, ואני חושד שאת היית רוצה מישהו שיעדיף שלא”. היא הסכימה גם עם זה.

ציינתי בפניה גם שהיא כנראה הייתה מעדיפה מישהו שהייתה מתיחס אליה כמו שפחה יותר. היא הסכימה אבל אמרה שהיא אוהבת גם שאני נחמד. אמרתי לה שכן, אבל פחות מהזמן, היא צריכה ממש להרגיש את החוסר הזה בשביל להעריך שנחמדים אליה, אחרת היא הורסת את זה וזה לא טוב בשבילה. אני הסכימה שוב ואמרה “אני מניחה שאני צריכה משהו כמו 85% שיתיחס אלי כמו שפחה ו-15% שיהיה נחמד”.

כבר היינו בחדר שינה, עם הנרגילה ואלכוהול זורם. היא הלכה לשים גחלים ולהביא מראה כדי לשים מאחוריה (רציתי לראות את התחת שלה בזמן שהיא יורדת). זה היה נחמד. השענתי את האייפד על הראש שלה ושיחקתי “קלאש רויאל” בזמן שהיא ירדה לי. “תישארי שם עד שהגחלים יהיו מוכנים”. זה לקח בערך 10 דקות.

אחרי הגחלים שלחתי אותה להביא פלאג ולשים אותו מול המראה כשאני מסתכל. זה ממש הביך אותה, אבל לא שעיתי למחאותיה. היא הייתה צריכה לקפוץ הביתה ולחזור אחר כך, אז תיכננתי להשאיר אותה עם הפלאג בפנים לכמה שעות האלה אבל הייתה סופה והמון מים בכבישים אז היא לא הלכה להרבה זמן.

“מה שלום פוטי גירל?” היא שאלה. זאת שאלה קצת מצחיקה. כי זה כינוי מצחיק. היא מדברת על סאבית שפגשתי בGETDARE ושאוהבת ממש (ממש) שמכריחים אותה להחזיק את הפיפי המון זמן. אנחנו משחקים מדי פעם ומדברים די הרבה לאחרונה. היא גם מתחלפת איתי לפעמים אבל ממש מרוכזת בלרצות אותי בכל דרך אפשרית. “היא כרגע בריתוק של שבוע” אמרתי לה. “מה? היא לא בת 23??” כריסטינה לא הבינה, אבל זה באמת הדגיש עד כמה זה משפיל. “כן, אני ריתקתי אותה” הסברתי.

מסתבר שכרסיטינה גם אוהבת להחזיק פיפי. אבל היא רוצה שנעשה את זה כשאני אחזור לארץ, לא עכשיו. סיפרתי לה עוד על פוטי גירל. על כמה שהיא ביישנית ושלקח לה המון זמן לשלוח תמונות וכו’ אבל שעכשיו אני כבר עוקב אחרי המיקום שלה דרך האייפון. על זה שהיא קצת איבדה עשתונות כשהיא שמעה קצת על החיים שלי ועל הנשים בחיי וכשהיא ראתה תמונה של ניקי עם הציטוט “אחריך גברים רגילים זה כבר לא מספיק” (הקיאה ובכתה לחברה שלה “אני לא אוכל להתחרות בה בחיים!”). אבל - תירגמתי לה את הפוסט "חלאה אני שונאת אותך" וזה גרם לה להרגיש יותר טוב, לדעת שהיא לא היחידה שעוברת את זה. חשבתי לנסות להשפיל את פוטי גירל קצת וכריסטינה זרמה, אז הסתמסתי איתה בזמן שהיא מצצה לי ועשינו כלמיני דברים. בהתחלה פוטי גירל הייתה בסדר עם זה אבל אחר כך אמרה שזה לא כל כך מרגיש לה טוב כרגע וזה קצת בהפתעה. לא נורא. שאלתי את כריסטינה אם היא רוצה לדבר איתה, וזה מצא חן בעיניה. שאלתי את פוטי גירל אם היא רוצה לדבר עם כריסטינה והיא שמחה מאד על ההזדמנות לשאול אותה שאלות ולקבל תמיכה. יותר מאוחר היא כתבה את זה בבלוג היומי שאני מכריח אותה לכתוב:

“Sir told me that Jenny and I actually have a lot in common, and she’s interested in my pee holding- interested to possibly try it herself. Color me fascinated. Anyway, Sir had said that he’d be okay if Jenny and I texted each other from time to time, to talk. I’m not going to lie- I’m actually pretty excited to get the chance to do so. It’ll be nice to have another girl to talk to about Sir, and relate to. I’m wondering if she’s looking forward to it as much as I am.”

אז קישרתי ביניהן, והן דיברו. קראתי את השיחה אחר כך בטלפון של כריסטינה. כמה הערצה, איזה כיף לי. (“הוא גאון, בטוח את כבר יודעת את זה. פשוט תקשיבי לו והחיים שלך לא יהיו יותר אותו הדבר”). כריסטינה גם ניסתה לעניין אותה בלשלוט בי ביחד, אבל אני לא חושב שפוטי גירל הרגישה הכי בנוח עם זה עדיין.

מתי זה התחיל להשתנות אני לא בטוח. ביקשתי מכריסטינה קצת יותר FORCED INTOX הלילה והיא שמחה לשתף פעולה והשקתה אותי למוות. ואז צבעה לי את הציפורניים ברגליים בורוד. “אסור לך להוריד את זה עד שאני אגיד לך שמותר”. שיעשע אותה שאני אהיה חייב ללכת בכפכפים אז היא אמרה שהיא תקח לי את הנעליים. חשבתי שהיא תשכח או שהיא לא רצינית, אבל היא לא שכחה, והיא הייתה רצינית.

מה שכן, היא צחקה שאם היא הייתה רואה אותי ככה בסופר אני כנראה יכול לגרום לזה לעבוד. זה לא יגרום לי להיראות גיי או משהו. היא כנראה צודקת.

אין לי מושג איך או מתי התחילו הקניות, אבל זה התחיל בטבעת ב$40. ואז עוד אחת. ולא יודע למה זה ריגש פתאום… כמה שאני לי כסף כרגע ואני מחשב אם לקנות את הסוג היקר או הזול בסופר, פתאום להוציא ככה כסף בכוח ולהעמיס עוד על כרטיסי האשראי היה RUSH, ומשפיל נורא. משום מה, זה מצא חן בעיניה מאד גם כן. “עכשיו שרשרת יהלום” היא אמרה. $300. לשניה גם היא נבהלה. אבל אז גרמה לי לקנות את זה. ועוד כמה טבעות. המספרים עולים. הגענו ל$800. “תפתח את הפה” אמרה, וירקה. עשתה את זה הרבה לאורך הלילה. לא חשוב כמה קניתי לה או מה עשיתי, זה לא גרם לה להיות נחמדה יותר. “תפתח שוב, בוי”, וירקה. היא מזכירה לי שאני לא גומר הלילה. התחננתי. “הממ. אוקיי, אז בוא נגיע ל$1000”. קניתי לה עוד איזה משהו שהיא רצתה שעלה $200 והגענו לאלף.

“יש לך חצי שעה לגמור” היא הודיעה. לא מיהרתי, אבל כבר היה קשה להיות קשה מכל האלכוהול. היא התחילה לאיים עלי, כי זה תמיד עובד. “אם אתה לא גומר בקרוב אני מוציאה אותך לאוטו שתגמור שם.” מאוחר יותר היא איימה עלי עם התא מטען. היא ירדה לי קצת וירדה עלי שאני לא קשה מספיק. בסופו של דבר כשהתחלתי להתקרב היא שמה את הפה שלה והתפוצצתי.

“תפתח את הפה, בוי” וירקה.

התרסקתי מיד אחרי זה. קמתי ב2 בצהריים אחרי שחלמתי על המבורגר. בגלל שאין לי החלטתי לנסוע ישר לבורגר קינג. אז גיליתי שאין לי נעליים. ושהציפורניים שלי ורודות. ושאין לי כסף.

זה כנראה יהיה אחד הפוסטים האחרונים שלי, אם לא האחרון בהחלט, לפני שאני חוזר לארץ.

אולי אפשר לקרוא לזה מסיבת סיום?

בסופש האחרון קיילי הייתה כאן (דיווח בפוסט הקודם). אבל זה היה רק סוף הסיפור, לא כולו.

ביום רביעי בערב, פייג’ רצתה לקפוץ. היא באה לפה, חמודה כתמיד, ושאלתי לשלומה. “ממש התגעגעתי לקול שלך” היא אמרה תוך כדי שהיא מסמיקה מכף רגל ועד ראש. היא סיפרה שהיא נעלמה בלי להגיד כלום בגלל שהתעלמתי ממנה מתישהו והיא קינאה. אף פעם לא שיחקתי איתה, החלטתי שהגיע הזמן, והתעקשתי לתת לה ספנקינג על זה שהיא נעלמה ולא קיבלה ציון טוב באיזה מבחן בקולג’. זה הביך אותה נורא. היא הייתה אדומה לחלוטין וכך גם הישבן שלה היה. היא שלחה לי תמונות למחרת של הסימנים וכאב לה לשבת. זה היה נפלא.

היא נשארה לישון והלכה לעבודה ב6:30 בבוקר. ב9 כריסטינה באה והעירה אותי עם מסז’ ברגליים. היא הכינה ארוחת בוקר, והזיכרון על הפעם הקודמת שהיא נזכרה להתחנן שאני אזיין אותה 9 דק’ לפני שהיא הייתה אמורה ללכת וסירבתי היה צרוב בה חזק. אז היא הזכירה את זה מראש ואמרה שצריך לדאוג שיש מספיק זמן. אז לקחתי אותה למיטה ושכבנו והיה נהדר. היא ירדה לי וליקקה לי את התחת וזיינתי אותה מכל מיני כיוונים.

עישנו קצת נרגילה אחר כך והיא הייתה צריכה ללכת ב2 בצהריים. כשהיא הלכה נסעתי לקנות עוף כשר פה מבית חב”ד ופירורי לחם לשניצלים. משם הלכתי לאסוף את קיילי מהשדה ואת השאר אפשר לקרוא בפוסט הקודם. במשך כל הזמן הזה (טוב, בין לבין) דיברתי עם מישהי חדשה שהתחלתי לשחק איתה אונליין. היא אוהבת לקבל משימות, והיא ממש ממש אוהבת שלא נותנים לה להשתין.

אני עוד אראה אותן לפני שאני טס (אולי חוץ מקיילי). אבל בכנות, כסף או לא כסף, נראה לי שבאתי לפה כדי שיהיה מעניין. ואני חושב שבסופו של דבר, האמריקה הזאת עשתה לי טוב.

קיילי באה לבקר. אחרי כמה שבועות של סמסים ומשחקים אונליין הזמנתי אותה לבוא לסופש והיא בסופו של דבר הסכימה. אספתי אותה מהשדה ביום חמישי אחה”צ.

הגוף שלה היה בצורת פעמון. לא כי היא שמנה (טיפה מלאה, לא נורא). לא איזור האגן והישבן היו רחבים אלא קצת יותר למעלה, באיזור הפופיק. יש לה חזה ענק. ענק מדי, יגידו רוב האנשים. לא מדובר על ה-DD, או DDD הסטנדרטי. אפילו לא על E או F או G כמו שיש לכמה כוכבות פורנו. היא הייתה מידה N.

 http://www.sexboobsphotos.com/galleries/2015/08/alice-huge-breasts-diva/alice-huge-breasts-diva-1.jpg

אף אחת מהתמונות היא לא קיילי, אבל זה היה נראה משהו כזה. (ממש קשה למצוא תמונות של חזה בגודל הזה, דמיינו את זה על בת 22 נמוכה ולבנה - שילוב של שתי התמונות). 

מעבר לזה היא קצת נראית כאילו היא ויתרה על להיות מושכת, שזה קצת מבאס. שיער קצר, בגדים מרופטים. דווקא יש לה פוטנציאל. אבל כך או אחרת, אנחנו פה בשביל השליטה, שזה מספיק בשביל לחרמן אותי, ואת זה היא עושה מעולה.

המון זמן עבר על רק להכיר ולהרגיש בנוח. יצאנו לאכול ודיברנו ושתינו. שתיתי המון הסופש הזה. נראה שהיא ממש ממש אוהבת FORCED INTOX. שתינו, ושיחקנו קצת, אבל שום דבר יוצא דופן. חוץ מזה שהיא אמרה לי שאני לא אגמור עד יום שבת, שמאוחר יותר הפך ליום ראשון.

בשישי בערב היא שלחה אותי לישון בכלוב. כשישנים בכלוב אי אפשר לנעול כי זה עושה כיווצים ברגליים (אי אפשר להתמתח) אז זה לא *ממש* היה לישון בכלוב. למחרת בלילה לעומת זאת, היא נעלה אותי בכלוב עם אלכוהול ושמיכה, וישבה ליד להתעסק עם המחשב והטלפון שלה. ואז היא עשתה שיחת פייסטים עם חברה שלה.

יש לה חברה, “סושי” (צ’לסי), שקוראת לה אמא, וקיילי קוראת לה “הבת שלי”. מין סוג של יחסי שליטה מוזרים כאלה של ילדים, אני מניח? הן בנות 22. אבל סושי חמודה נורא. היא הייתה קצת נבוכה בהתחלה אבל כל הסיטואציה מצאה חן בעיניה מאד. קיילי הראתה לה אותי בכלוב ואז היא שמה עלי HOOD של כלב ואמרה לי לנבוח לשארית השיחה. הן דיברנו ומדי פעם שאלו אותי שאלות שהייתי צריך לנבוח בתגובה, זה היה מאד משפיל. אחר כך קיילי לקחה את סושי לסיור בPLAY ROOM והראתה לה את כל הצעצועים והן מאד נהנו. סושי הלכה לאכול ונשארנו אנחנו לדבר. קיילי פתחה לי את הכלוב לחלץ עצמות טיפה וכבר הייתי די שיכור.

יותר מאוחר היא נעלה אותי בחזרה והלכה לדבר עם סושי בסלון. נרדמתי וקמתי באמצע הלילה לגלות שהיא פתחה לי את הכלוב כדי שאני אוכל לבוא למיטה.

ביום ראשון היא הייתה אמורה לעזוב באיזור הצהריים. אחרי שקמנו ואכלנו נשארו בערך שעתיים לשחק, ועוד לא גמרתי.

קיילי קשרה אותי למיטה בפיסוק והתחילה לשחק איתי. בטעות גמרתי והייתה לי אורגזמה הרוסה כי היא לא הסכימה לגעת בזמן שגמרתי. איכשהו נשארתי חרמן אחרי זה, כנראה בגלל כל הסופש המתסכל הזה..

היא הורידה את החולצה והחזיה שלה ורכנה מעלי, שמה את כל המשקל של החזה הענק שלה על הפנים שלי. זה היה כבד, ומחרמן נורא. היא גם החליפה מקומות וישבה לצידי ואז שמה אותו על פני כך שהלמטה של השד היה על הפנים שלי. “רואה כמה גרמת לי להזיע? תלקק את זה”. ליקקתי והובכתי אין קץ. מעולם לא היה לי חזה על הפנים בכזה גדול, או אפילו קרוב. אני בכלל טיפוס של תחת. אבל זה היה משהו אחר… זה עליך, מעליך, ומכל צדדיך. זה כבד ואתה מרגיש את זה, ובקלות אפשר גם לחנוק אותך בעזרתו, מה שהיא עשתה מיד. היא רכנה שוב מעלי והפעם הניחה את החזה שלה על פני בצורה שתמנע ממני לנשום בלי לזוז. ואז מנעה ממני לזוז. היא עשתה את זה עד שנחנקתי 2-3 פעמים.

אחרי זה היא הורידה מכנסיים ותחתונים וישה לי על הפנים. היא בתולה, וזאת הפעם הראשונה שמישהו יורד לה. היא אהבה את זה מאד והיא גמרה פעמיים. הייתי חייב ללכת לשירותים אז היא שיחררה אותי וכשחזרתי ציוותה שארד לה.

היא שכבה על הגב, והודיע שאם אני רוצה לגמור אני צריך לגרום לה לגמור 4 פעמים לפני שהשעון מצלצל שנגמר לנו הזמן וצריך לצאת לשדה. היו בערך 20 דקות. לא היה נראה קשה. 3 הראשונות הגיעו מהר, והרביעית פשוט לא הגיעה.. אני מנסה עוד ועוד, ומת לגמור כבר, ולא מצליח.. והיא נוזפת בי שאני לא עושה מספיק טוב, ומה לוקח לי כל כך הרבה זמן, ומזכירה לי שאם אני לא מצליח לפני שהשעון מעורר מצלצל אני לא הולך לגמור.

האמת, זה בדרך כלל פחות הקטע שלי. חוץ מהקטע עם השעון, זה כן הקטע שלי. להיות בלחץ של זמן של אם אני לא מספיק אני לא אגמור זה מלחיץ ומחרמן. אבל לנסות להגמיר מישהי וישגידו לי ”יאללה יאללה” כל הזמן בדרך כלל לא עושה לי את זה. אני מניח שבסיטואציות מסוימות זה יכול לעבוד, אבל בגדול זה קצת מוריד לי. אבל לא היה מה לעשות, כבר הייתי בתוך זה. וגם באמת רציתי לגמור. ניסיתי להתרכז באיום מהשעון.

בדיוק כשהשעון צילצל היא גמרה בפעם הרביעית והאחרונה. היא השכיבה אותי אחרי כך והביאה לי ביד עד שגמרתי (שוב). מה זה גמרתי… התפוצצתי. זה לא רק עף לכל מקום גם כל הגוף שלי רעד והייתי במה שאפשר רק לתאר כאפטרשוק. היא כל הזמן שאלה אם אני בסדר. היא הכריחה אותי לאכול קצת מהשפיך שלי למרות שכבר לא הייתי בקטע אבל נו טוב. 4 ימים של להביא ביד כמעט כל הזמן ולשחק ולהיות שיכור, הגמירה הזאת הייתה חזקה במיוחד..

הייתי צריך עוד 2 גמירות כדי “להוציא” את הכל אחרי הסופש הזה, ועוד 3 ימים להתאושש.