לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 14 שנים. 29 ביוני 2010 בשעה 20:21

סליחה מראש - מאלה שלא חושבים כמוני, מאלה שחושבים שזה מוגזם לדון על זה, מיפי הנפש , מיפות הבלורית והטוהר, ממי שהופך את הדיון לדיון בין שועי הארץ לנדכאים והדפוקים - וכמובן מכל מי שנמצא כאן, וחושב (כמוני) שזה ממש לא המקום לדבר על זה -

אבל, אני פשוט כל כך כועסת , ואין לי איפה להוציא קיטור. כי כבר עצבנתי את כולם בבית, ומחוץ לבית, ותחת כל עץ רענן - ועדיין זה עולה לי על העצבים!!!!!

לקבור חייל שנעדר מהשרות, בקבורה צבאית, זה פשוט מפוצץ לי את המוח -

ועכשיו כולנו, מהמיסים המופרזים שאנחנו משלמים, נשלם גם תגמולים למשפחתו. ( כמעט הדבר הראשון שאבא שלו אמר באיזה ראיון לעיתונאים זה על "התנאים" ש*מגיעים* למשפחה )


אז נכון, מדובר בקבורה, נושא רגיש ועדין . ודי חבל להקדיש לו כל כך הרבה זמן. יש להקדיש זמן לחיים ו החוק מעל הכל - נכון . אבל נמאסססססססססססססססס לי . אני נעלבת בשם כל החיילים שקורעים ת'תחת, אוכלים חרא, משרתים שרות מלא גם כשרע להם וקשה להם, סוחבים איך שהוא את השנים האלה. עם הבעיות בבית, ועם הקשיים. מסיימים בכבוד. כמו שצריך.. והצבא , מבחינתו - תנו ת'חיים, תעשו שירות, תעשו מילואים ותסתמו!!!!!!!! החוק , חייל יקר, החוק מעל הכל.

ואנחנו שותקים כמובן. כי מה? קיץ. וכמה אפשר לריב עם המדינה.

לפני 14 שנים. 27 ביוני 2010 בשעה 15:48

קריאה מהירה לאחור מראה לי , כי בדרך כלל או שאני פסימית. או שאני מציאותית. . . שום דבר אופטימי לא כתבתי כבר עידן ועידנים.

בתור תרגיל אינטלקטואלי החלטתי היום לכתוב משהו אופטימי ומחויך. ( בקיץ? לא הגיוני תרגילים אינטלקטואלים, אבל זה רק מוכיח שאני אישה בכל רמ"ח אברי, וההגיון הוא לא נר לרגלי )

לכן , קבלו שלושה דברים אופטימיים ומשמחים -

א. אתמול בערב ירד גשם , והיה די קריר . באמצע הקיץ. אולי בכל זאת שמעו את תפילותינו , וכן עלתה שוועתנו השמימה , והוחלט לקצץ קצת במספר ימי הקיץ?
אבל - המחיר לא איחר להגיע, ושחיית הבוקר בבריכה נעשית מעתה עם סוודרים וגרביים. המים נעשו קרייייייייייייים.

ב. לא יודעת אם שמתם לב , אבל השנה שנת אבטיחים משובחים. עוד לא יצא לנו ליפול עם אבטיח .
אבל - הסבלות של המפלצות הירוקות האלה, היא פשוט יאוש. שלא לדבר על זה שאני לא יודעת מי המהנדס שתכנן את הפרי הזה, אבל איך זה יכול להיות
עם חוק שימור החומר והכל, שנפח האשפה אחרי שאוכלים אבטיח גדול יותר מנפח האבטיח עצמו? ( זה אגב, נכון גם לגבי תירס )

ג. ברגע שעוברים את גיל 45, כבר אי אפשר למות צעירים. "תעודת זקנה" שמתלווה לגיל הזה ( ולבאים אחריו ) מקנה מלא זכויות להתנהגות ביזארית, לאמירת דברים שנויים במחלוקת, לחשיבה חסרת מסגרת , ללבישת בגדים שלא עברו את משטרת המ א גניבות, לאבדן חלק די נכבד מהעכבות והתסביכים - בייחוד אלה שקשורים בגוף .
אבל- זה קצת מסובך בדברים אחרים, שלא נעלה אותם כאן, כי הרי זה פוסט אופטימי בטירוף... או איך אמר פעם אפרים קישון : " לא חשוב איך אתה מרגיש,
חשוב איך אתה נראה"...

עד כאן פינתנו האופטימית להיום. ממחר - המרמור חוזר ובגדול.

לפני 14 שנים. 22 ביוני 2010 בשעה 17:57

הדברים שנבראו ביום השמיני -

דברים שהעולם . מה - זה - יכול - לחיות - בלעדיהם. לקחו את כל מה שנשאר מהבריאה ותפרו בתפרים גסים, רק בשביל להפטר מחומרים עודפים שסתמו את המסדרונות והמעברים ,שם אצל הבורא.

כל מיני שמטאס כאלה, שבמקום לזרוק לפח - הוחלט להדביק יחדיו ולראות מה יהיה עם זה.

למה. לדוגמא. מה בדיוק יש בחיה הזאת שאין בחיות אחרות הגיוניות יותר? יש גמל, יש עז, יש סוס, יש כבשים. מי הגה את הרעיון לייצר חיה כזאת? ויותר מענין - מה הוא שתה לפני זה?

גזר לבן ? היי, גייס? גזר לבן? מה זה הדבר הזה? זה חיוני לאנושות? לא מספיק גזר כתום, וסגול, ועגול , וגמדי, וענקי - גזר לבן?

שרקנים - מה זה החיה הזאת? לא מספיק לנו ארנבים, וחולדות, ועכברים, ואוגרים סיבירים, ואוגרים בכלל . שרקנים למה? (ולמה הם עוד צריכים לבוא לגור אצלנו בחופשה מבית ספר זה בכלל כבר לא ברור לי) ... חיה מיותרת.

נזלת - נכון שאפשר היה לחיות מצוין בלי נזלת? נראה כאלו נשארו להם מלא חומרים אחרי שבראו את המדוזות, ואת האצות הירוקות הנוזלות האלה, ואת החשופיות ועוד כל מיני תולעים רטובות אז אמרו יאללה, מה יכול להיות - בואו נצחק קצת על הבני אדם. רצו חיים - בואו נמרר אותם קצת. הלכו עשו נזלת.

פרעושים - כל מילה מיותרת . לא צריך פרעושים ! למה עשו אותם ? אלוהים יודע.

עורכי דין. ( טוב, סתם נו. זה כל כך נדוש שזה כבר מגעיל. צריך עורכי דין. לגמרי צריך.... )

ועוד משהו שכמעט שכחתי - גם אתה נבראת ביום השמיני. רק מה - יצא להם דווקא טוב במקרה שלך......





לפני 14 שנים. 22 ביוני 2010 בשעה 17:48

בערך זה

אני לא זוכרת מה שאתה
זוכר
שהבטחתי לך
בהקשר למשפחה.
אבל זה בערך זה.
ילדים רעשנים משחקים
טאקי
כלב אחד משתין
חדר שזקוק לשיפוץ
עוזרת שלא באה
וגבר ואישה
אוהבים
ורב היום שוכחים
את זה
עש שאחד מהם מת
או לא
ואז השני זוכר
או
לא.

הפליאה לכתוב - רות חוצ'נר.

לפני 14 שנים. 17 ביוני 2010 בשעה 10:10

תוך המתנה לכיוון תאורה והגברה ( כמה זמן שזה לוקח , אפשר לחשוב ...... ) בחזרות להופעה במסיבת סיום כתה י"ב. רובנו,ההורים שעוזרים שם, פרינו ורבינו פחות או יותר באותו גיל - כך שמחסן הזכרונות שלנו די דומה.

חידונים להעברת הזמן - ושאלת היום היא : המילים של השיר אלה דברים שעלי אהובים מתוך צלילי המוסיקה.

מתוך ניתוח המדגם הלא מייצג עולה :

המוזיקה נשארת. כולם זוכרים ומזמזמים את הלחן. אחרי זה - תוך זמזום הלחן מנסים להזכר במילים. כולם משיבים קודם כל :" יווווווווו, איך אהבתי את הסרט הזה. ראיתי אולי........ 5 - 28 פעמים. " ( ברור שהתשובה נעה בין המגזימים מאוד למגזימים בטירוף... )

1. השוכחים בדימעה - איך שהוא זה תמיד בנים, אבל זה היה יותר סרט בנות אז ניתן לסלוח להם באופן חלקי , "להלהלהלהלהלה , שנודל ומשהו...
אה , כן, והיה שם גם משהו עם וילון" .

2. בעלי הזכרון הסלקטיבי ברינה - חוץ מהשטרודל הם זוכרים עוד איזה שנים שלושה דברים שעליה אהובים, משהו עם מתנות, משהו עם שלג . ככה בתפזורת .

3. הזוכרים באושר - לפחות כמה שורות מלאות מהשיר, עם המילים והלחן והפזמון. הם גם זוכרים איפה היא שרה את זה, ומה היה צבע הוילונות שם. זו קבוצה מעצבנת, של אנשים שזוכרים ציטוטים מג'ימס בונד הראשון, איך מחשבים ערך משולש ואיך קוראים לעצם הזאת בכתף, נו, זאת שמסתובבת... בקיצור - להתרחק מהם . תזכורת מהלכת למותם המהיר יותר של התאים במוח של אחדים מאיתנו לעומת מותאם האיטי של התאים במוחם של הזוכרים. פויה!

ואני - אני כרגיל, עם הבנים......

לפני 14 שנים. 15 ביוני 2010 בשעה 4:58

מכירים את המשחק " עולם ללא..." ?

כל אחד מהמשתתפים מציג בתורו שתי אפשרויות, דומות אבל שונות, ומחליטים ( אלוהים סטייל ) מי משתי האופציות היא החוליה החלשה ,שהעולם יאלץ להתקיים בלעדיה. זאת כמובן במידה והקדוש ( ברוך הוא ) יטרח להענות לבקשתנו המנומקת.

דוגמאות? בבקשה.

כבשה או עז? ברור כבשה. עז זאת חיה יעילה, יצרנית בלתי נלאית של חלב ( די מגעיל אמנם , אבל עוזר יופי לפצעים בפה ) , הדרישות הסביבתיות שלה נמוכות מאוד - רק תן לה יער, או שדה והיא משמידה אותו תוך כמה שעות. לכן העולם יצטרך לוותר על כבשים. במילא הסוודרים האלה מצמר כבשים זה מגרד ומכוער, הם לא יעילות בכלל וצריכת המזון שלהם גבוהה להחריד. גם החלב לא משהו .

ילדים חכמים בני שנתיים או מתבגרים מתחכמים בני חמש עשרה? טוב, כאן המקום לציין שהעובדה שמבטלים קבוצה, לא משבשת את הרצף . אם לא יהיו יותר בני שנתיים, זה לא אומר שאחרי זה לא יהיו יותר בני שלוש , או מתבגרים . אז אתם יודעים מה - נוותר על השנתיים. הם חמודים, נכון. ומצחיקים , מודה. אבל ללכת איתם לעשות קניות, או סתם לגינה הציבורית זה חתיכת תיק מטורף. הם תמיד סוחבים איתם איזה מקל, ושמונה עלים, ואבן, הם כל הדרך מדברים בלי הפסקה. כמעט ולא ניתן לעייף אותם בשביל שישנו בזמן בערב, ובחיים לא תצליחו לשכנע אותם במשהו הגיוני. הם שואלים שאלות מביכות בפומבי , וקולטים ישר אם מורחים אותם בתשובה, ואז הם בוכים. לפעמים הם סתם בוכים . מאידך המתבגרים - מגעילים וחצופים ככל שיהיו, אם לא עונים להם הם יוציאו את כל הטוב הזה על החברים שלהם ואתם פטורים באופן יחסי. רק להאכיל אותם ( ואת החברים שלהם ), לספק להם כסף וכביסה נקיה בזמן . הם יותר קלים לתפעול כי המניעים שלהם ידועים מראש .

פלמים או וולונים ? האמת, מה כ'פת לנו... לא בטוח שאלוהים יודע איפה זה בלגיה בכלל. שימשיכו לעשות שוקולד נהדר ולריב אחד עם השני. ( כשהם רבים אחד עם השני, הכמרים שלהם עסוקים ואז הם פחות מטרידים מינית ילדים . ככה שכבר עדיף שיישארו גם אלה וגם אלה ) .

אנאלי או אוראלי? שאלה טובה. באמת. במקרה כזה , ואם חייבים להחליט - נשאיר אוראלי. מה לעשות - הנוחיות מחייבת. זה זמין, יעיל, נותן פתרון מיידי גם במקרים דחופים ש"חייבים עכשיו" , כמעט כל אתר מתאים ותהליך הלמידה קצר יחסית. מדובר כאן בתהליך דמוקרטי שמתאים לכל גודל מין וצבע , ולכן נהנה מתמיכת המעצמות והאו"ם. אנאלי לעומת זאת - מחייב סוג של הכנה מוקדמת ( מה שמחרב מעט את הספונטניות המתרוננת ... למי שעוד נשאר מהתכונה הזו ) , יש לבחור אתר ראוי, לדייק בביצוע כדי למנוע נזקים עתידיים וקיים תהליך למידה . זה בהחלט לא מתאים בכל מצב, בחלק מהעולם זה נחשב לא חוקי, ולא מוסרי ( אולי במשחק הבא נוותר על המדינות האלה, נראה כבר אם יישאר זמן ) ובחירת המשתתפים לא יכולה להיות אקראית, אלא על בסיס סקר נתונים מוקדם. אנאלי הולך.


קיפוד או צב - כאן יש דוגמא לדילמה. שניהם נחמדים. שניהם לא מזיקים לאף אחד, זאת אומרת אם אתם לא חרק שהקיפוד טרף, או חסה שהצב אכל. כל החלטה תיתקל בהתנגדות חסרת תקדים מהפרטנר שאתם משחקים מולו. אבל אתם יודעים מה - בואו נמשיך לבנות בקצב מטורף, בכל שטח פתוח שעוד נותר כאן , מתוך חוסר אחריות מוחלט לסביבה ותוך השמדה מתמשכת של כל בית גידול אפשרי ולא תהיה יותר דילמה. שניהם לא יהיו. במקרה כזה התשובה היא - שניהם נשארים.
( מותר להמציא חוקים תוך כדי המשחק, כשנוח )

ולא - זה לא בלוג פוליטי אז אנחנו לא נתחיל אפילו עם המזרח התיכון.(קטמרן או סירת דייג טורקית? .... )

לפני 14 שנים. 13 ביוני 2010 בשעה 16:48

באיזה סרט , שאני לא זוכרת את שמו , רואים שתי חברות , בשעות הצהרים המוקדמות, שמנסות להחליט אם אפשר כבר לפתוח בשתייה . ( חמש אחר הצהרים היא השעה הרישמית ל"פתיחת הבר" . לשתות קודם נחשב אלכוהוליזם במסגרת הצביעות המשפחתית המסורתית בארה"ב )

אומרת אחת לשניה - בואי נשתה, בטוח שבאיזה מקום בעולם כבר חמש.

אז רבותי , בחצי הכדור הדרומי חורף. בואו נהנה ממנו.

לפני 14 שנים. 7 ביוני 2010 בשעה 10:38

קיץ -

באבק החדר

על רצפה

שלוליות של בגדים

מוטלים נבולים.

מחכים לפריחה מחודשת בכביסה.

מי יכבס אותנו?

לפני 14 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 8:18

מים עומדים - זה מתחיל תמיד בשלולית חמדמדת. לפעמים גם קצת יותר משלולית. מין אגמון קטן - עם קרפדות , ושפיריות, עם איזה נופר אחד או שניים שפורחים, מעין "מועדון קהילתי" לדרי הסביבה. חתולים וכלבים באים לשתות ( טוב, נו , מה לעשות, אנטילופות וטיגריסים אין בעמק ) הילדים משחקים שם עם מגפיים , ואחרי זה בלי מגפיים ( או לפחות בלי מגף אחד שנותר שם במעמקים ) . שמח שם, ושוקק חיים.

המים ממשיכים לעמוד. הזמן - ממשיך קדימה. במקום שפיריות יש עכשיו יתושים. המון יתושים. במקום נופרים יש רקב ירקרק מגעיל למדי. מעין שרוכים ארוכים של נזלת צמחים , החתולים והכלבים ממשיכים לשתות שם , אבל והילדים כבר עברו מזמן לאתרים מענינים אחרים - שבהם אפשר לאבד נעלי ספורט או שעונים במקום מגפיים.

עבר זמן - שולי השלולית כבר סדוקים ויבשים, הרקב כבר נושא ריחו למרחוק. המים כל כך עכורים שרוב החיות שותות במקומות אחרים - עזובה ושיכחה בכל. אחרונות הקרפדות שעוד נותרו כבר עברו דירה. רק האומללות והעניות שבחיות הבר נותרו שם. או מי שיש להם עור של פיל ולא אכפת להם - היתושים למשל.....

וכל "השירה" האימפרסיוניסטית למה היא באה? כי האנלוגיה להתנהלות נפשית ומחשבתית כל כך ברורה .

בהתחלה - זה נפלא. אחר כך זה בסדר , לא רע. בסוף - זה מים עומדים עכורים ומרעילים. בהתחלה "שירת האהבה". בסוף -" אוי אלי, למה עזבתני? ומילא למה - איך עזבתני" .



לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 20:11

והמשכיל בעת ההיא יידום – משפט מעמוס ה' . "אם אתה יודע מה טוב לך – אז תשתוק". רש"י אומר: "מי שהוא חכם ידום בבוא הרעה", ואבן עזרא מפרש: "יש מהמשכילים שידום ולא יוכיח בעבור פחד המלך".
-

ואני אומרת - חוץ מאשר להביא רב חובל וויקינגי , כבר הוציא את כל הגרוטאות מכל הבוידמים בארץ לפרשן ולבלבל במוח. אולי קצת שקט יעשה עבודה לא פחות טובה?