אומרים שסוף העולם מתקרב
בלילות החשכה גוברת
אומרים שסוף העולם מתקרב
בלילות החשכה גוברת
שבע בערב אני לבושה בפיג'מת הפינגווינים התכלכלה שלי מבשלת את מרק העוף החורפי , כנפיים לחתול הוא עומד בצד מילל הכלבה מסתכלת מהסלון לבדוק שחלילה לא יקבל פרור והיא תחווה קיפוח , היא חצי שחורה חצי לבנה , קיפוח עדתי נסתר . הטלפון מצלצל , בואי יש כרטיסים למופע התרמה בהרצליה , נורית מופיעה . אממ המממ לא כן , כן ,לא , טוב , אוספים אותי בשמונה , מקלחת מיני מגפיים ( כבר שווה .. ) תוך שעה אני מוכנה ואפילו הספקתי לפרק את הכנפיים לחתול ולכלב . הגענו , אה יש פה אוכל ,טוב נאכל פסטה ,כוס מיץ תפוזים , בן לבן אני בודקת מה מטרת הערב הזה . בגלל שהייתי עסוקה בפסטה הבנתי בכלל משהו אחר , אחכ עוגה קפה וסיגריה בחוץ , מולנו עוברת חצי פלוגה של חיילים אמריקאים צעירים וקצוצי שיער , מה שהעלה בי תהייה בקול רם האם גשום פה או שהרצפה רטובה עקב מאורע אחר . בהופעה נורית היתה בלוזית לתפארת בליווי פסנתר צ׳לו סקסופון וקלרינט חרישי , שרה על זה הוא הולך לישון מוקדם והיא בלילה ערה . הוא מדבר עברית והיא לא מבינה ולא טוב , לא טוב בנהם . על אחת שרוצה לנסוע לאיסלנד או לג'מייקה לסוף העולם לשום מקום מסויים. ועוד שיר על זה שלאור הדברים הפשוטים באמת אנחנו חיים את חיינו. . .
בלי קשר או עם קשר
הגעתי למסקנה סופית על אף גילי המתבגר .. ש.. אנשים ז״א גברים הרבה יותר נחמדים אלי כשאני במיני, מחשוף ומגפיים . *בדומה לציטוט ההוא מהכותרת. מה אני מבזבזת את זמני בבית ומפרקת כנפיים של עוף לכלב ולחתול.
אדם אחד חביב נגש אל רופא אשר תחום ההתמחות שלו הינו סילוק חלומות מציקים.
הקשב נא לי ד"ר הוא אומר לו :
"מזה זמן רב אדון ד"ר אני , אני, אך לומר חולם חלום מוזר. אני חולם על קבוצה של נמלים לבנות אשר משחקת בכדורגל נגד קבוצה של נמלים שחורות וכל הלילה ד"ר, כל הלילה הן מקימות לי רעש גדול , קולות עידוד שריקות צעקות קללות אפילו זריקת בננות מצד הלבנות לשחורות כאילו והיו אוהדי ביתר המקוללים ביציע המזרחי הארור ב"טדי" שזורקים בננות על טוטו האומלל המפועל האלילה."
הממ מהנהן ד"ר בחשיבות .. "המממ תשמע קח לך תשתה לך את המרקחת הזאת תשן כמו מלאך והכל יבוא על מקומו בשלום".
שמח וטוב לב הלך הוא אל ביתו ובלילה לפני השינה בלע את המרקחת המרירה וראו זה פלא (כיאה לשלב זה של הסיפור) מאום לא השתנה וכל הלילה משחק כדורגל רעשים שריקות עידוד בננות .
חזר הוא אל הרופא , עיניו שורפות מעוד לילה ללא שינה. "אדון ד"ר אני שוב חלמתי את החלום , נמלים לבנות נמלים שחורות רעש מהומה.."
"אם כך קח לך את הכדור הזה, זה כדור חזק מאד , אתה חייב לקחת אותו היום . הוא יעזור לך באחריות. קח אותו היום בלילה לפני השינה וראה לא תחלום את החלום הזה לעולם ותנום לך שנת ישרים".
הסתכל עליו האיש בחוסר אונים מוחלט
"לא ד"ר אני לא יכול היום לקחת את הכדור " הוא עונה לרופא.
למה? שואל אותו הד"ר.
"היום, היום זה הגמר" הוא עונה מיואש.
בעולם הדמיונות שלי כמובן הכל מטאפורי ולקחתי את זה למקום אחר.
אגב כדורגל -דרבי - בהצלחה הפועל היום .
ת"א אדומה וזה .
בעוד שיחת לילה חברית שהוא מספר לי על שלו ואני על שלי הוא אומר לי שהוא כל כך אוהב חורף אבל הוא מרגיש שהחורף בא והוא הולך לתפוס אותו לא מוכן . נכון, נכון אני מתפרצת לדבריו , בדיוק חשבתי על זה היום . אני לא מוכנה לחורף ואני כל כך אוהבת חורף וכל כך חכיתי לו. תחזית מזג האויר לסופ"ש: יהיה גשום , כן קצת מצחיק שהם אומרים ומגדירים "סוער" כמה מלמטרים של משקעים וזו כבר סערה. אבל האפרוריות החורפית הזאת קצת מלחיצה לאור המצב הקיים .אני לא מוכנה לחורף הזה הוא הולך לתפוס אותי לא מוכנה . מרוב פחד בדרכי הביתה נכנסתי לסניף כיתן וקניתי לי עוד שמיכה יוקרתית כזאת הגעתי הביתה הכנסתי אותה למכונת הכביסה עם המון אבקת כביסה ומרכך ואח"כ מייבש , הנחתי אותה על המיטה הכלבה והחתול שכבו עליה , החתול מגרגר והכלבה מכשכשת בזנב שאין לה. ריח הכביסה הנקי החדש דבק בחיות הבית. אני אוהבת שיש לחיות שלי ריח נקי . על אף ריח הכביסה,השמיכה החמימה וחיות הבית אני מרגישה , בחיי , בחיי שמרגישה , אני לחורף הזה לא מוכנה.
הו כן זה כבר הרבה זמן ש.. שבועות חודשים ,לא יודעת . ללכת , ללכת לצאת לבלות לשתות לעבוד לטייל לנסוע להאכיל לנקות לסדר , עוד הופעה מופע הצגה מסעדה בגדים קניון עוד זוג נעליים ,צ׳אט ,שיחה פה שיחה שם ,לדבר כן לדבר זה טוב , לעשות לא לנוח . זה כבר כמה שבועות או חודשים , לא יודעת . כן , אז לפתע את מוצאת את עצמך בשתיים בלילה מחשב סגור טלוויזיה כבויה אחרי פרק של שובר השורות או היורד מהפסים , שוכבת על הגב על הספה בסלון עוצמת עיניים ושקט . את נזכרת ומבינה שאין לך מושג מתי זה קרה לאחרונה ? אז בשיא השקט ההבנה הלבד והחושך את מקבלת הודעה מחבר יקר : ״ארנסט כאן פרנץ׳ ״ כן כי פעם אמרתי לו שאני בגלל הוויסקי ארנסט והוא בגלל הסיפורים ההזויים פרנץ׳ . לצערי הרב נחרדה עצבותי ובדידותי וחיוך קל עלה על פני . ״מה עושה?״ הוא שואל אותי ״אני שוכבת לבד בחושך בשקט , זה מה שאני עושה ״ עניתי לו . ״אה , שוב מרד גטו ורשה? ״ פה כבר צחקתי . הוא המשיך וכתב : ״ אני מנסה לאונן ,כואב לי באשך ,נוזל לי האף ומתייבשות לי העדשות בעיניים והפורנו שאני רואה הופך למטושטש ״ פה כבר ממש נשברתי וצחקתי בקול רם . עניתי לו : ״ שתגמור את כל האוננות הגריאטרית הזאת שלך תרים טלפון , יותר מידי רעש יש לי בשקט הזה לבד בחושך . מחר כבר אשן לי כל היום .
" עם כל כך הרבה עצים בעיר יכולת לראות אך האביב עומד להגיע בכל יום, עד שלילה אחד של רוח חמה היה מביא איתו פתאום בבוקר אחד . לפעמים היו הגשמים העזים, הקרים, הודפים אותו בחזרה ונראה היה שלעולם לא יגיע ושאתה מאבד עונה שלמה מחייך. זה היה הזמן היחיד העצוב באמת בפריז משום שהוא היה לא טבעי. ציפית להיות עצוב בסתיו . חלק ממך היה מת מדי שנה כשהעלים נשרו מן העצים וענפיהם נותרו עירומים מול הרוח והאור הקר, החורפי. אבל ידעת שהאביב ישוב תמיד , כפי שידעת שהנהר ישוב לזרום לאחר שקפא. כשהגשמים הקרים המשיכו לרדת והרגו את האביב, היה זה כאילו אדם צעיר הלך לעולמו ללא סיבה .
אך בימים ההם האביב היה תמיד מגיע בסופו של דבר , אלא שהתעורר הפחד שמא הוא לא יופיע. "
כשהוא כתב את אשר כתב זה נראה כאילו הוא מדבר על צפייה לאביב ארופי , כן זו לא קלישאה שבתל אביב אין סתיו. בארץ אין עונת מעבר, או שחם מידי או שקר מידי. לי נראה שהוא עסוק בעיקר בפחד, פחד לצפות כל כך למשהו שבסופו של דבר כבר לא יקרה לעולם.
אין לי כוח ואין לי חשק אין לי מצב רוח אין לי גם כלום בבית אני חייבת קניות אין לי עצבים ואין לי מי שיעשה לי נעים - את כל זה אני אומרת לו . תגידי מה את רוצה ממני? תזרקי איזו אבן ואת פוגעת במי שבא לך שיבוא וילקק לך לא את הרגליים , את הרצפה שאת תעמדי עליה הוא ילקק . די כבר נמאסת ! מסתובבת כאילו מישהו דרס לך את החתול.
חתול? כן יש לי חתול חדש. מצאתי אותו . אני כבר לא זוכרת אם כתבתי את זה כאן או לא , אני בטוחה שכתבתי אבל לא נראה לי שפרסמתי. רוב הסיכויים שגם זה לא יפורסם. תלוי בגחמה הרגעית בתום ההקלדה המייגעת.
המונולוגים שלי מתחילים לעייף אותי , כן אני מתחילה לעייף את עצמי. החתול הזה , כמה אביזרים צריך חתול אחד? כלב זה נורא פשוט , זה מים ואוכל קולר רצועה . חתול? זאת כבר לוגיסטיקה ..ארגז חול שטיחון לציפורניים שק חול של איזה 12 קג אחרי כל זה הוא עוד קופץ לו מהחלון והולך לטייל בחוץ .
גם את זה אני אומרת להוא.. החתול ברח לי אני מתקשרת אליו באמצע איזה לילה והוא בא כמו בסרטים הלום שינה ועוזר לי לתור אחר החתול בשיחים . פנסי אייפון דולקים וקולות פסס פסס נשמעים ואין חתול ואין כלום. למה הוא ברח אני שואלת אותו מה, מה עשיתי לו שהוא היה צריך ללכת ? קניתי לו סידרתי לו . יש טיול לוורשה הוא עונה לי , אולי תסעי קצת לוורשה תטיילי יא פולניה מעצבנת. מה עשיתי מה קניתי , הוא חוזר אחרי בעיוות קול מעצבן , זה חתול נודניקית!חתול בורח , ככה זה , זה לא כלב. חתול זה לא כלב - אחלה דיאגנוזה , הבחור חד . שתקתי כבר הייתי עייפה רציתי לחזור הביתה לכלבה שלי להתחבק איתה מול עוד סידרת פיגור בVOD ושיניחו לי בשקט. כן למות לבד בחושך בקור וזה.. אבל שתקתי , לא אמרתי לו שגם כלבים בורחים , אפילו כלבי אדם.
למחרת בערב אני חוזרת מטיול נחמד והוא החתול יושב על החומה , באלגנטיות חתולים אופיינית הוא אומר את המיאו שלו נצמד לי לרגל ועולה איתי הביתה. בזנב מורם .הוא לא אומר כלום אוכל שותה בא מתיישב לידי על הספה ואז מסתכל עלי ואומר לי בעיניים : את יודעת ? קר שם בחוץ. אני מלטפת אותו ליד האוזן הוא מגרגר עוצם עיניים ונרדם לידי על הספה עם הכלבה והVOD , הגוף החם עם הפרוות שלהם מחמם אותי , חבר חדש לחורף בבית משפחת X .
התחשק לי כך סתם באמצע הלילה לשנות את תמונת הפרופיל שלי . כך היה וכך קרה . רק שמשום מה החליט לו אתר הכלוב לא רק שלא להעלות את קובץ התמונה אלא גם למחוק לי לגמרי את דף הפרופיל . אז יש לי חדש . זהו לכו תציצו .
איתי עם עצמי באבלי הכבד על מותו של הפרופיל הקודם שלי עליו השלום, תהיה נשמתו צרורה בצרור הפרופילים שאבדו אי שם במעמקי המרשתת.
הכרנו בחורף האחרון ואז הוא נעלם לי וליבי נשבר , לקראת החורף הקרוב הבא עלנו לטובה הוא שב אלי . החבר הטוב שלי השקיע מאמצים רבים תר אחריו ברשת ומצא אותו , הוא שוב שלי ,שוב איתי .כמו בכל מערכת יחסים כלום לא מושלם , יש בו משהו שאני לא הכי אוהבת , הפתיח , למה מכל השדים והרוחות היא מכניסה את הזין שלו לפה שלה ? מלבד זה הכל מושלם.
* הערת שוליים - נכנסתי לכאן שוב הטרחתי את עצמי : אין בי רצון כתוצאה מפרסום הלינק לקבל הצעות .
http://xhamster.com/movies/1503674/perfect_strapon_fuck_ii.html
טוב כתבתי משהו , פרסמתי הורדתי שוב פרסמתי ושוב הורדתי.
אני לא כל כך צלולה עמ לדעת אם הדברים שנכתבו אכן צרכים להתפרסם , ככל הנראה הם ישארו בטיוטות .
נראה מחר .