The adventures of wrong a naughty girl

הפוסט הקודם שלי תאר תחושה וההערות לקחו את התחושה למקום לא נכון.
לכן החלטתי להוסיף מידע.
כשחייתי בחו"ל אני זוכרת שמדי פעם הייתי שומעת משפטים בנוסח את יהודיה אז את בטח טובה בכספים או את יהודיה אז את חייבת להיות חכמה. המשפטים האלו לא הגיעו מאנשים זרים אלה מאנשים שנחשבו סוג של חברים.
אפילו מהפילגש של אבא שלי שמעתי משפט כזה והיא עשתה כמיטב יכולתה להפוך להיות אמא שלי. אנשים שאומרים דברים כאלו חושבים שזו מחמאה הרי אמרו לי שאני טובה בדברים אבל בעצם זו אמירה אנטישמית לכל דבר (ואני גם לא ממש טובה בכספים).
בעצם למה זה קשור?
ובזה עסק בפוסט הקודם בדברים שעל פני השטח נשמעים כמו מחמאה אבל בעצם הם לא כל כך. על אותו גבר שתאר אותי בתור "זכיה" אחר שהתחלנו לצאת (זה גם הורגש ביחס). או על אותו אחד שחשבתי שהוא ידיד שהגיע אלי לביקור והתברר שהוא הגיע בשביל לבחון אם הוא מסוגל לבגוד בחברה שלו.
אז נכון שלהיות זכיה או פיתוי כל כך גדול נשמע כמו מחמאה אבל בסופו של דבר זה הופך אותי לאוביקט וגורם לי להרגיש שבעיני האנשים האלו אני יותר צעצוע מאדם עם רגשות. נכון שבבדסמ אני אוהבת להרגיש כמו צעצוע אבל זה נגמר כשנגמר הסשן.

כנראה לקחתי את דברים טיפה רחוק מדי ואני מתחילה להרגיש קצת מנוצלת אני ממלאה צריכים של אנשים מסביבי אבל אני מרגישה את השריטה המתהווה. זה לא שאין בזה מן הנעים מההרגשה הזאת ואני גם נהנת מהמעשים בפועל. אבל הפכתי את עצמי לאוביקט וקצת לא נוח לי עם זה. או יותר נכון לא נוח לי עם הנכונות שלי להפוך לאוביקט. לא נוח לי עם המוכנות שלי לוותר על הערך שלי בתור אדם ולשבץ את עצמי בתור אוביקט. אני מרגישה יותר מדי כמו צעצוע שמשחקים בו ונכון שזה מה שרציתי אבל השכל הישר והטוב אומר לי שאני מסתבכת מעל הראש. היום אני מרגישה כך אבל בטח עד מחר זה יעבור.

הוא אמר שהוא יבוא ב10 אבל הוא בא ב11 התכנון היה שקודם נעשה סשן ואחר כך נלך למסיבת הג'קוזי.
אז הוא בא ב11 ועשינו סשן בכל זאת. הסשן היה מדהים הרגשתי שזה הסשן הכי אמיתי שהיה לי אי פעם. היה בו כל מה שתארתי לעצמי שצריך להיות בסשן. אני לא ממש יכולה לתאר אותו כי הייתי עם כיסוי עיניים כל הזמן ולכן איבדתי לגמרי את היכולת לתאר מה קורה לי. הסשן נגמר בגמירה מפוצצת שלי שגרמה לי לפרוץ בפרץ צחוק מתגלגל ובלתי ניתן לשליטה (כשאני גומרת ממש טוב זה מה שקורה ובחורים תמיד שואלים אותי למה אני צוחקת עליהם).

נסענו למסיבה והגענו באיחור משמעותי כזה שאפילו העירו עליו. לא היו כבר הרבה אנשים אבל אלו שהיו היו נהדרים. בשלב מסוים נכנסנו לג'קוזי שהיה ריק ונהנו מזה שיש לנו ג'קוזי מדהים לעצמינו. אחרי כמה זמן רוב האנשים הלכו ונשארו חבורה קטנה ונהדרת של אנשים שהצטרפו אלינו לג'קוזי. ואז התחיל להיות שמח בג'קוזי. את הבנות אני כמובן זוכרת ניקים והכל את הבנים פחות. ב5 בבוקר עובדי המקום ביקשו ממנו (קצת מיואשים) שנואיל לצאת כדי שיוכלו ללכת לישון. חזרתי הביתה שמחה ומאושרת. מחכה לסשן הבא (אוף מתי יהיה הסשן הבא) וכשקמתי עכשיו הבנתי ששכחתי שם את הבגד ים.

בעקבות שיחה שהייתה לי עם חבר נזכרתי במשהו נזכרתי בפעם הראשונה שראיתי מישהו מביא ביד.
הייתי בת 15 נסעתי בטרמפים לעיר לפגוש את החבר החדש.
אסף אותי גבר אולי אפילו במונית. אבל במקום לקחת אותי לאן שהוא אמר שהוא יקח אותי הוא עצר במגרש חניה והתחיל להביא ביד ופקד עלי להסתכל.
אני כנראה אכן הסתכלתי כי יש לי תמונה ברורה שלו גומר של השפיך יוצא ממנו ושל עצמו מנגב את זה עם טישו. אחרי זה הוא נתן לי 10 שקלים וזרק אותי מהאוטו.
כשיצאתי מהאוטו הרגשתי מאוד אשמה ומלוכלכת. הרגשתי לא טוב עם זה שלקחתי את הכסף הרגשתי שאני מסומנת כילדה רעה ולכן זה קורה לי (על אף שהניסיון המיני שלי באותו זמן כלל התמזמזות אחת ונשיקה אחת).
לא סיפרתי על זה לאף אחד אפילו לא לחבר ובטח לא להורים. ממילא סתם הייתי חוטפת על זה שנסעתי בטרמפים. בעצם זו הפעם הראשונה שאני מספרת על זה מוציאה את הזיכרון הזה מהארון.
חושבת על זה שהוא היה פדופיל ועל כל הדברים שיכולתי לעשות. חושבת איך זה עיצב אותי התחושה הזאת שסומנתי כטרף אולי זו הסיבה שכל כך מפריעה לי ביקורת אולי זו הסיבה שאני כל קרועה בין הנטיות המיניות שלי ומה שמקובל. הילדה הקטנה שבי לא רוצה להיות מסומנת כטרף. האישה יודעת שזה תלוי רק בי.

ישבנו על הספה והתחלנו לדבר על אביזרים. הינו קצת שתויים. בכלל לא הינו אמורים להיות לבד אבל החברה שלי פרשה באמצע. ושוב הוזכרו אביזרים הוזכר גלגל כאב אמרתי שאני סקרנית ואף פעם לא ניסיתי. במקרה היה לו תיק אביזרים באוטו.
הוא ירד להביא אותו. הרגשתי את גלגל הכאב על פרק היד היה מעניין הוא אמר שצריך להרגיש במקומות אחרים. אמרתי תביא אני אנסה והתכונתי לבדוק בתוך החולצה. הוא אמר צריך שמישהו אחר יעשה לך שאלתי אם זה בסדר שאני אוריד את החולצה. הוא העביר לי את הגלגל החזה והפטמות שוב ושוב ואני עפתי הרגשתי את הגב מתקמר שמעתי את עצמי גונחת לא האמנתי שזה מצליח לעשות לי כל כך הרבה. הוא אמר שאפשר גם במקומות אחרים שאלתי אם זה בסדר להוריד את המכנסים בסך הכל הוא כבר ראה אותי עירומה. הוא אמר שכן הגלגל ירד למטה נוספו אליו עוד דברים כמו אטבים והצלפות ובפעם הראשונה גמרתי מכאב.

As if we live on a thousand different islands in the middle of an ocean, but with no boats.
We can see each other.
We can shout to each other.
But we can none of us leave our own island and travel to another.

Ted Williams
Shadowmarch

בזמן האחרון אני מרגישה סוג של התקפה על ההעדפות המיניות שלי.
אז כן אני כנראה מהמשונים אפילו כאן. אפילו שלעצמי אני מרגישה הכי נכון בעולם.
הנטיות המיניות שלי מתפתחות למקום מסוים ואני יכולה להגיד שבמקום חדווה על ההנאה שזה גורם לי אני מרגישה לא נוח אני מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר.
ואני שואלת למה אני צריכה להרגיש לא בסדר עם משהו שגורם לי הנאה למה החברה בכל צריכה לשפוט אנשים על הנטיות המיניות שלהם למה לא לקבל שאנשים שונים אוהבים דברים שונים ושלאנשים שונים יש צרכים שונים. יש כמובן את המתחסדים שאומרים שמה שאתה עושה בפרטיות לא עניינו של אף אחד אבל אם אתה עושה בפומבי אז מגיע לך שתישפט.
אבל אני אקסביציוניסטית פומביות זה חלק מהעניין ואני תמיד מקפידה על פומביות במקום שבו זה מקובל ולא יוצר פרובוקציה. אני לא מעוניינת בפרובוקציה. המחשבה שאני כופה משהו על אנשים שלא בחרו בזה מחרידה אותי. לכן אני לא אתפס אף פעם בים או במסעדה או במטוס עושה דברים מגונים. אני בוחרת את הסביבה שלי ואפילו מקפידה לא להיות היחידה. אני אפילו לא אחליף בגדים ליד מישהו שאני לא בטוחה שהוא בסדר עם זה.
לפני כמה ימים נתתי דרור לחלק הזה שבי במסיבה וקיבלתי על זה המון ביקורת המון רוע וחוסר סובלנות.
יש משהו עצוב בעובדה שכל פעם שאני נותנת לצד הזה במיניות שלי לצאת זה כרוך בפחד וחוסר נוחות לא בגלל שאני לא שלמה עם זה אלה בגלל שאני אחר כך אשלם מחיר.
את מחיר הצדקניות והביקורתיות וצרות האופקים שקיימת גם כאן באתר.
הקרתניות החברתית שבעצם מונעת מאנשים כמוני שהם קצת שונים להרגיש בנוח עם ההעדפות המיניות שלנו.
ואני לא מבינה למה.
למה לא מגיע לי ליהנות מהמיניות שלי למה אני צריכה לפחד שמישהו לא נכון במקרה יראה מה אני עושה גם במסיבה סגורה שנועדה שמראש נועדה לספק מקום לאינטראקציה מינית.
קשה להיות שונה ובאיזה מקום כולם כאן יודעים את זה אבל מסתבר שקשה להיות שונה גם בין השונים.
אני לא יודעת אם אני אעיז לעשות משהו שכל כך נהניתי ממנו בעתיד ואם כן (כי אני בן אדם אמיץ) אני עדיין חושבת שבאיזה מקום התקלקל לי ואני לא אצליח ליהנות כל כך כי אני אסתכל לצדדים כל הזמן כדי לראות מי מסתכל.
האנשים הביקורתיים והשמרנים לקחו ממני משהו ואני כועסת.

קמתי הבוקר וישר הרגשתי שמשהו לא בסדר. ואכן אני חולה. אז נשארתי בבית וחלטתי להקדיש את היום הזה לטלויזיה סוג ד. שקלתי לפרמט את המחשב (אני מתכננת את זה מאז פסח) אבל בסוף החלטתי שאני עצלנית מדי ובמקום אני פשוט אראה את כל הסדרות סוג ד' שנשארו לי העל המקס.

סוף השבוע התחיל בצליל צורם כשידיד שלי הבריז מתוכניות משותפות שהיו לנו ביום חמישי.

אבל בגלל שלא יצאתי והשתכרתי ביום חמישי זכיתי לעשות סידורים ביום שישי בבוקר וגם להיות אקסטרה ערנית וחזקה למסיבה של שישי בערב.

לכבוד המסיבה שהייתה קצת רחוקה הסכמתי לתת לבן אדם היחיד באתר שאני מסוגלת לתת לו להיות המשרת שלי ולהסיע אותי ואת חברה שלי אל המסיבה.
אני נוטה לחשוב שהמועדון שבו התקיימה המסיבה הוא מועדון חילופי זוגות כמו הלימיט על אף שהשלט אמר שזה ספא. לא היו שם דברים שאתה רגיל לפגוש בספא כמו מיטות טיפולים או קרמים הדבר היחיד שכן היה שם שקשור זה ג'קוזי.

והג'קוזי הזה כיכב. אני ידעתי מראש שיהיה ג'קוזי ולכן הצטיידתי בבגד ים.

בתקופה האחרונה משום מה ירדתי במשקל הרבה וזה גורם לי לבעיות. קודם כל הבגדים שקנית בשנים האחרונות גדולים עלי. כל הג'ינסים שלי שנקנו בכל כך הרבה כסף בתחילת הקיץ נראים מגוחך ואפילו די נופלים ממני. התדרדרתי ללבוש ג'ינסים ישנים של דיזל שקנית לפני 6 או 7 שנים עם מותן נמוכה בטרוף כמו שלבשו אז. אני גם פחות אוהבת את הגוף שלי עכשיו.

וכל זה היה בשביל להסביר שכנראה בגלל שירדתי במשקל אלכוהול משפיע עלי אחרת וגם אתמול אחרי דרינק אחד כבר הייתי די שיכורה בדרינק השני כבר עפתי וכשנכנסתי לג'קוזי כבר הייתי אחרי הדרינק השלישי. לפני שנכנסתי שאלתי את הבנות שם כמה מהבגד ים הן לובשות כי האמת אני ממש לא אוהבת בגדי ים ואני מעדיפה להיות עירומה. אבל כולן היו עם חלק תחתון ואני בהחלט מאמינה שברומא צריך להיות רומאי ולבשתי את החלק התחתון של הבגד ים כשנכנסתי למים.

הג'קוזי היה עמוס באנשים ודי מהר הייתי שוב עטופה בידיים שמיששו אותי ונכנסו אלי ועשו נעים גם בחורים וגם בחורות. הייתה אחת שהייתה מיוחדת בעיני וגם אני לא טמנתי ידי בצלחת (או אולי כן)
ופעם הראשונה בחיים החדרתי אצבעות לבחורה. אני חושבת שבערב הזה התגשמו לפחות שתי פנטזיות שמתרוצצות לי בראש בזמן האחרון.
היה לי עצוב שהגיע זמן ללכת הביתה כי באמת היה נהדר.

בעקבות התנסויות האחרונות שלי עם בחורות והעובדה ששברתי מחסום אני מתחילה לחשוב שאולי אני צריכה לנסות להיות ברצינות עם בחורה ולבדוק איך זה.
הגעתי הביתה עייפה ומרוצה מחכה בקוצר רוח למסיבה הבאה ולג'קוזי הקסום.

אני מנסה לחשוב מה גורם לי לעשות את כל הדברים שאני עושה בזמן האחרון. שוב אני מחפשת הגדרות והיום הגעתי למסקנה הבאה:
אני הדוניסטית תמיד הייתי זה משהו שאני יודעת על עצמי כבר די הרבה שנים. אבל עכשיו ברור לי שאני קצת מכורה לחויות קיצונית דקדנטיות. אני מכורה להתרגשות ולאדרנלין. נכון שבאותה המידה הייתי יכולה לקפוץ ממטוסים או לטייל בג'ונגלים והאמת לקפוץ ממטוסים באמת הייתי רוצה לנסות. אבל אני אורבנית והדוניסטית והחיפוש שלי אחר חוויות קיצוניות הולך תמיד לכיוונים. האלו.

בפוסט האחרון שלי כתבתי סוג של פרובוקציה משפט שהביא אלי הרבה פניות של בחורים שמנסים את מזלם. קצת הצגתי את עצמי כפרי בשל שמוכן להיקטף. על אף שאין דבר רחוק יותר מהמציאות. אבל מאז התחלתי לקבל כל מיני פניות מגברברי האתר בסגנון בואי אני אסשן אותך. הם נשמעים תמיד מאוד מופתעים כשאני מסרבת. אז רק להבהרה הסיבה שאין לי היא שאני בררנית לא בגלל שאין לי הצעות יש מעט מאוד גברים שהייתי מוכנה שיסשנו אותי קשה מאוד לרכוש את האמון שלי. לכן אני חסרת ניסיון.

לנושאים אחרים. קיבלתי חדשות טובות התיק על התאונה שעשיתי בספטמבר ניסגר אפילו לא קיבלתי קנס שלא לדבר על שלילה. כל התקופה הזאת הרגשתי שהרישיון שלי לא שלי ושעומדים לקחת אותו ובסוף לא קרה כלום. באופן כללי החיים מרגישים טובים ואני מאושרת על אף שמעל ראשי יש גרזן כלכלי ואני בדרך לחרפת רעב אבל משום מה לא אכפת לי ואני בטוחה שהכל יהיה בסדר. אפילו העובדה שביליתי אתמול בעבודה עד 3 לפנות בוקר לא ממש הצליחה לדכא אותי. אז אני יושבת כאן נהנית מהעובדה שבמקום לשבת מול השולחן אני על הספה מול הטלוויזיה מעדכנת את הבלוג כי סוף סוף הטלוויזיה מחוברת למחשב והחיים נראים מבטיחים ויפים על אף החורף.