הבלוג של השולט אור

אני עובדת עם ארגון אחד שאני ממש נהנית לעבוד מולו. אנשים מדהימים שנותנים את הנשמה למען האנשים שהם מייצגים.

עובדת אצלם מזכירה שהבטחתי לה, שביום שהיא עוזבת אותם היא הופכת לעובדת קבע אצלי.
בחורה מתוקה, מבריקה, ראש גדול, הכי גדול - חלומה של כל מנהלת שרוצה שהמשרד ישגשג בסיעור מוחות ובעבודה שמתוקתקת.

הבעייה מתחילה, כשבתפקיד מפתח בארגון הנפלא הזה, יושבת אישה אחת בורה שאי אפשר לסבול את קרבתה.

משגע אותי כשאדם בור לא רק שלא מכיר בבורות שלו, אלא מאמין באמת ובתמים שהוא הכי חכם.
הבורה הזו לא יודעת לכתוב משפט אחד בלי שגיעוט, אבל היא מרשה לעצמה לנסות לערוך אותי.
לבורה הזו יש טעם נוראי, אבל היא חושבת שהיא יכולה לעצב חומרים שיוצאים מהארגון.
הבורה הזו היא אדם שלילי שמבקר את כל מה שהאחרים עושים אבל רואה בעצמה שלמות.

שאר האנשים שם מדהימים וזה מנחם. אבל היא...
היא מוציאה אותי מדעתי.

כשצריך לברר איתה משהו, אני והמזכירה המדהימה מפילות בינינו גורל כדי להחליט מי תדבר איתה היום. אם אני מפסידה, אני מפעילה את כל הכריזמה שלי ושיטות שוחד שונות ויעילות כדי לשכנע אותה לבצע את הסיוט הזה במקומי. היא נשמה טובה שסוחטת ממני הבטחות להעלאות שכר ברגע שהיא תתפנה לעבוד אצלי. לפי החישוב שלי היא כבר אמורה להרוויח הרבה יותר ממני בתור מזכירתי העתידית, אבל היא שווה את זה 😄

בקיצור, באתי לקטר ויצאתי משבחת את המזכירה שמצילה אותי מהבורה.
קשה... קשה... 😄