אני אוהבת את השקט שיש תמיד בשעה הראשונה של יום הכיפורים.
אין מכוניות, האנשים מכונסים בבתיהם והרחובות ריקים מאדם.
דממה מבורכת.
היא תמשך בדיוק שעה וקצת ואז תחל פלישת הילדים הרכובים על אופניים אל הרחובות. זה היום של הילדים. מותר להם לרכוב עם החברים שלהם עד לאמצע הלילה - והם מאושרים לעשות כן.
החל מבעוד שעה, אם ארד עם קסם לטיול אצטרך להשגיח עליה פי כמה. היא לא רגילה להצפה של ילדים רכובים שעסוקים כל כך בלהראות את האופניים החדשים שלהם - עד שהם שוכחים שכלבים לא אוהבים שדורסים להם את הזנב.
קסם תסתכל בי בתמיהה ולא תרד לכביש בלי רשות, ואני אהנה מאלפי הילדים שיציפו פתאום את רחובות העיר.
ביומיום לא רואים אותם. תל אביב זו עיר שהילדים נחבאים בה עד ליום הכיפורים 😄
מחר יהיה היום היחיד בשנה בו ניתן לשאוף אוויר נקי בעיר הזו. תמיד כשיום הכיפורים מסתיים אני אומרת לעצמי שכדור הארץ היה מאושר אם פעם בחודש, כל האנשים שבו היו מניחים את מפתחות כלי הרכב וצועדים במקום לנסוע. נראה לי שזה היה פתרון מושלם לבעיית ההתחממות והזיהום שבו.
בקיצור, יום הכיפורים, מעבר להיותו יום של מירוק חטאים, הוא החג הכי ירוק שלנו.
גמר חתימה טובה לכולם. הטלפון בביתי ממשיך לפעול גם בחג :)
לפני 17 שנים. 21 בספטמבר 2007 בשעה 15:26