באחת בלילה יצאתי מהחיבוק שלנו אל שדה התעופה, כדי להחזיר אלייך את האיש שלך ואז לחזור לביתי.
אלה היו שלושה ימים של אושר.
שום דבר לא דומה לחיבוק הזה שלנו מתוך שינה.
שום דבר לא משתווה לאפשרות להיכנס איתך למיטה כדי לישון איתך לילה שלם ולהתעורר אל החיוך שלך ואל ארוחת הבוקר המשותפת.
זמן, שלכמה ימים לא מוגבל בשעות הקצובות שלנו ושאין בו את הצורך להספיק - כי יש די ממנו כדי לישון יחד, לדבר, לצפות בטלביזיה, להזדיין, לטייל, לאכול יחד...
זמן שיש בו המון כוסות תה וקפה שמספיקות לשתות יחד, וטלפון כבוי ורק אותך, כי לא צריך יותר ממך.
אהובתי,
התגעגעתי לזמן הזה של רק שתינו לכמה ימים.
בעוד 12 שעות אאסוף אותך לביתי ושוב נחזור לשגרה המופלאה שמרכיבה את חיינו בשלוש השנים האחרונות. שוב אחבק אותך, שוב תחבקי אותי ויחד נתכנס אל הזוגיות שלנו לכמה שעות של אושר.
אף פעם לא אהבתי כפי שאני אוהבת אותך. את חיי, אישה יפה שלי.
לפני 16 שנים. 16 בדצמבר 2007 בשעה 1:39
