הבלוג של השולט אור

אני אמורה ללכת לארוחת ערב אצל אמא שלי.
הדבר האחרון שבא לי לעשות עכשיו הוא לנסוע לחולון כדי לאכול.
יש לבן הזוג שלה יומולדת מחר וזה לכבודו. ואני אוהבת אותו, אבל מה זה לא בא לי הערב לראות אף אחד.

בלי שום קשר התקלקל לי הטלפון הנייד.
התעוררתי הבוקר, הוצאתי אותו מההטענה וגיליתי שכל המקשים שלו מתים לגמרי. האישה שלי בחו"ל ועכשיו הוא מצא לו זמן להתפגר, כשאנחנו משוחחות בסקייפ ובאסמאסים. מכשיר בן חודשיים. הקודם התפגר לפני הנסיעה הקודמת שלה. יש לניידים שלי משהו נגד הנסיעות שלה. פעם הייתה לי מכונית שכל פעם שהיא שמעה שנוסעים לירושליים היא הייתה מתפגרת בדרך. אז התחלתי לספר לה שנוסעים לחיפה במקום. זה לא עבד. היא הייתה יותר חכמה ממני.

מחר אני אמורה לנסוע לחיפה להביא צ'ק מלקוח גדול שלי וכדי לבקר במוזאון היפני ובמוזאון המדע. בגלל הנייד שלי אני אצטרך לגשת קודם לפלאפון ולבלות שם שעתיים של בזבוז זמן.

קריזה.

ואני אמורה להרים את ישבני המלכותי (לפעמים), ולהזיז את עצמי לכיוון אמא שלי, ולא בא לי!


(אני נוסעת, נוסעת, אוף איזה עצבים איתי. נקיפות מצפון הם עניין מחורבן!)