לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2006 בשעה 9:19
אתמול ציירתי כל הערב.
לפני כמה חודשים התחלתי ציור חדש שאני מכינה לאישה שלי, וקצת נתקעתי איתו.
חודשים הוא עמד בפרוזדור, מציץ אליי בכל פעם שעברתי לידו.
מחכה.
אתמול הסתיימה ההמתנה.
פתאום ידעתי בדיוק מה חסר בו, וזו הרגשה נפלאה להחזיק שוב את המכחול ולצייר.
הערב אמשיך אותו כשאסיים לעבוד.
זה עושה לי שקט בנשמה. זה עושה לי חיוך.
אני מתכוונת לסיים אותו עד שישי בלילה.
רוצה לתת לה אותו עם שובה :)
