לפני 17 שנים. 11 במרץ 2007 בשעה 9:40
המילה "הערצה" תמיד נראתה לי מילה שנשלטים משתמשים בה או אנשים שמרגישים קטנים ביומיום כדי לתאר את אהוביהם. יכולתי להבין הערצה לאמן או ליצירה מכל תחום שהוא, אבל הערצה לאישה שאיתי, נראתה לי מופרכת.
אהובתי גרמה לי לאהוב אותה כפי שלא אהבתי מעולם ולהעריך את חכמתה, רגישותה ותכונותיה. בחודשים האחרונים למדתי גם להעריץ את היופי שאני רואה בה.
לפעמים נחשפים לגדלות נפש שמשאירה את הצופה המום. בתקופה הקשה שעברנו בחודשים האחרונים, אני רואה את גדלות הנפש שלה ואת האהבה שהיא מעניקה ללא גבולות, ללא סייגים וללא תנאים.
אני רואה את ההתמדה והנחישות שגורמים לה להמשיך ולפלס את הדרך גם כשהמשא כבד מנשוא.
אני רואה ומעריצה אותה על כוחות הנפש.
אהובה שלי,
למדתי ממך כל כך הרבה מאז שאנחנו יחד. העשרת את חיי בנוכחותך. אני באמת גאה להיות האישה שלצדך.
