שהשינה לא משחקת בו תפקיד.
זה כבר יוצא לי מכל החורים.
ארבע וחצי בבוקר, אני קרועה מעייפות ולא יכולה להירדם.
די. זה כבר הפך לסיוט. מחר אני צריכה לתפקד ופאק איט, אני לא מצליחה לישון.
פאקקקקקקקקקקקקקקק!
אני כבר עצבנית בטירוף. אתמול בלילה חשבתי שהנה הצלחתי לאזן שוב את השעון הביולוגי שלי. לילה אחד ישנתי רצוף מאחת עשרה ועד שש, אחרי שבוע של שינה טרופה שמתחילה ב4-5 בבוקר.
בא לי לפוצץ משהו/מישהו, אבל אין לי על מה להוציא את העצבים חוץ מאשר בכתיבה.
וזה אפילו לא געגועים לאישה שלי. אלה מחשבות שלא מרפות, לא מפסיקות לזחול לי במוח ולשגע לי את השינה.
נשבר לי הזין מהעייפות הזו לאורך היום, ונשבר לי הכוס מהעייפות לאורך הלילה. נשבר לי מלהיות עייפה ולא להירדם.
-------------------------------------------------------------------------------------------
חמש וחצי בבוקר ונשברתי. יצאתי סופית מהמיטה, הדלקתי דוד ואני מתחילה את היום. 24 שעות ללא שינה + היום שמחכה לי, מבטיחים לפחות שבלילה הבא אצנח.
לפני 17 שנים. 6 באפריל 2007 בשעה 1:28