עד רבע לשתיים עוד עבדתי על האירוע שאני מפיקה. סיימתי, צפיתי בפרק מסמולוויל כדי לנקות קצת את הראש ולמיטה.
כמובן שלא נרדמתי. שכבתי במיטה מעשנת ומריצה בראש את כל הפרטים של האירוע, מוודאת שכלום לא נשכח.
משהו גרם לי פתאום להרים את העיניים אל החלון. תחושה, אולי תנועה שנקלטה בזווית העין.
ביום הראשון בו עברתי לדירה הזו כיסיתי את החלון ברשת למניעת כניסת מזיקים. זה לא ממש עזר הפעם.
על הרשת מצדה הפנימי, בדיוק מעל הראש שלי טייל לו ג'וק ענק.
ברור שאי אפשר להמשיך לשכב במיטה עם ג'וק מעל הראש.
קמתי, ריססתי אותו עד לנפילתו, עקבתי אחרי נתיב מנוסתו עם הפליט - האומלל כוסה כולו ופירפר בצורה מעוררת רחמים - אבל רק כמעט מעוררת. ואז המניאק החליט למנוע ממני את שלב וידוא ההריגה ונמלט אל מתחת למיטה.
אז ברור לי בהיגיון שהוא מת, אבל החוק הראשון במחלק הרצח אומר שבלי גופה אין רצח. מעבר לזה שהחדר הסריח עכשיו מריסוס. לקחתי את הסדין בו אני מתכסה אל הסלון והצעתי לי סידור שינה להלילה (כמובן אחרי שוידאתי שאין עוד פולש שמסתתר בספה הפעם).
רק מה, הקרב עורר אותי והשינה שוב נמלטת מפניי. יש לי המון עבודה מחר, אני חייבת לישון, אבל לא נראה לי שאצליח במשימה הזו בשעה הקרובה.
מחר אאפשר לעצמי לישון עד שמונה וחצי כדי להשלים קצת שעות שינה. מחרתיים האירוע ואחריו אני מתכוונת לצנוח למיטה ל-10 שעות לפחות. אבל עוד לפני, אני חייבת למצוא את גופת הפולש החום. אחרת לא אוכל לישון בשקט.
**
05:26 ועוד לא נרדמתי. כדי להעביר את הזמן צפיתי בשני הפרקים הראשונים של "הנפילים". צפוי אבל חמוד. יאללה הולכת לישון.
לפני 17 שנים. 19 ביוני 2007 בשעה 0:23
