היא בדיוק היא , מכירה יודעת , בשליטה .
זה היה במשחק שני צדדים , צחוק ועינינים .
אני מכיר אנשים , אני עובד עליהם כל החיים.
לא בשביל לפגוע ולא מרוע , זה עינין של הישרדות .
הרבה ליפני שפתחתי ת'פה , היא ידעה הכל .
זאת היתה התערבות פשוטה ( אידיוט אחד מול אחת שיודעת )
לי יש בעינין מדיניות פשוטה - אני עם נשים לא מתערב
הן תמיד מנצחות הן יותר חכמות
במצבים כאלה אין בעיה יש לי את הבועה שלי היא מגינה
היא מורכבת מכמה מרכיבים שהם לא חדירים .
והיא די מפורסמת בקרב אלה שמכירים .
( יש בה הרבה מה זאב הבודד , יש סוס פרא , שתיקה , ריחוק , והכל צבוע בכחול לא חדיר ,
יש שם סנוביות , חוכמה , הצגה של טיפשות , - את זה למדתי מאני קלאודיוס )
היא חדרה לשם כאילו שזה לא קיים - היא רואה את הכל ואני סיפרתי , בכיתי ודיברתי ,
אז התחלתי לסגת ונצמדתי לקיר , והיא שם , ( היא חיכתה לי שם היא הגיעה לפני !! )
לא ממש ידעתי מה לעשות , לכאלה מקומות אף אחד לא נכנס , ואצלה זה רגיל ,
זה היא לה ברור , היא היתה שם בפנים יודעת בוטחת ובלי סיבובים ,
טוב זה כבר היה קצת מוגזם , ולא ממש צפוי , לא היתה לי ברירה אז עשיתי את מה שברור
התחלתי לשתות , רציתי חיזוק , ניסיתי להוביל , לשאול שאלות , באיזה שהוא שלב , לאט לאט
בהתחלה זה לא היה מורגש , היא אמרה משהו ושאלה אם אני מבין , אבל היה כבר צבע אחר בקולה
המדהים זאת היתה הוראה , בהתחלה שקטה , בטוחה , ואם פישלתי אז בטון יותר תקיף,
זה הצחיק , ועינג , והיה דיי מוזר , בישבילה זה טבעי וברור שככה העולם מתנהל , מבקשת יפה עדינה תקיפה , אחת כזאת שמקבלת כל מה שהיא רוצה . אני לא פגשתי כזאת , אני חושב שקוראים לה מלכה
בשלב הזה לוגית הייתי גמור , רציתי ללכת לברוח , הייתי חלש ועייף , וכבר דיי שתויי , לא היתה בעיה , היא רק ביקשה שאני ארכין את הראש ביציאה , מין השתחוות קלה ( זה היה הגיוני , ולא אכזרי היא ניצחה במשחק ואלה החוקים שלה )
כאן היה לי קשה כי זה לא אפשרי , התפתלתי קשות , היו אי אלה הברות , היא לא היתה מרוצה ,
" וביקשה " שזה יהיה אמיתי לא מלאכותי היא ביקשה שזה יהיה " מרצוני החופשי " איך שהוא יצאה הקידה ( לקח לה שתי דקות לראות שאני לא אמיתי , שזה לא באמת אני )
אני מגומגם עייף ושיכור זרקתי מילים לחלל האויר , רציתי ללכת כמה שיותר רחוק , רציתי לבדוק , את עצמי מבפנים , לא ידעתי שאנחנו כבר לא שווים , היתה קריאה חזקה אכזבה , כאילו היא לא מבינה איך יכולתי ללכת ככה סתם בלי נימוס בסיסי , להודות לה על תבוסתי , ישנתי שעה וצריך לרצות ( עוד מילה חדשה ) השתמשתי בכל הקסמים הישנים , זה עבד קצת אבל מהר היא קלטה
היא רוצה שאחשוב , שזה יהיה אמיתי , היא רוצה אותי לא שחקן על במה ,
ואני כבר יומים מחוץ לשער עומד , היא כמו לוחשת לסוס ( כן בסוף זה אני הסוס הערבי ) רץ החוצה , חוזר , ( כי זה דיי ממכר ) מרים את הראש , והעור שוב רועד , כל החושים מתוחים עד הסוף
אין לי דרך לבדוק , היא ביקשה שאסמוך , איך אפשר אני בר , אני לא יכול בגדר רק שדות אין גבולות
הולך בקלות
פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .פתאום הבנתי שאני הרבה מזה
אני פוחד , רוצה אוכף , ורסן , פוחד , עצבני כמו סוס בר , רועד לי העור , יש רעש בשיחים ואני פוחד
אף פעם לא הייתי שם , ולהכנס דרך השער מפחיד אותי ,
אני יודע שכשזה יקרה , השער יסגר , ( אז למה קוראים לאתר הזה הכלוב ? )
אני צריך עזרה , וגם זה מפחיד אותי , לקבל עזרה , למה אני תמיד שובר את החוקים של עצמי ?
בא , נכנס , יוצא , חוזר , נוגע במישהי אקראית ,
לפעמים היא נוגעת בחזרה , ואז נעלמת לתוך המדבר הזה , שיש קוראים לו אינטרנט ,
ואז באה אחרת ושוב , הסיפור חוזר על עצמו , לפעמים הן גם מכאיבות , ( לא , לא כאב נעים )
ואז המחשבות , הספקות , ובין לבין החיים , והם מבלבלים , כאילו הכל על הוולד , וכבר לא ממש מאמין שיום אחד אני עוד אמצא את אותה זאת שתהיה הכל אחת שתיהיה מספיק חזקה , אחת שיכולה להבין , ולהיות גם רכה , כזאת שאני יהיה גם בשבילה , שנוכל להמריא ולבנות ביחד מין משהוא שהוא רק שלה ושלי , סתם חרא של הרגשה , יש לפעמים ימים כאלה - והם עוברים
&feature=related
והברווזון מווו למות עליו ועל איך שהוא מדבר
קראתי עכשיו מין התדיינות בין גבר לבין אשה , היה משפיל להבין כמה שאנחנו לא , והוא חזק , ולא טיפש בכלל , ובכל זאת , היה שם מרס טורקי , ובעצם היו שניים ( באותו הבלוג לנשים שונות ) .
ואני חושב שמי שמתעסק ב"להסתיר רוח" תמיד מפסיד ואוכל אותה - ( להסתיר רוח מונח שלקוח ממפרשנות , ושיט תחרותי - ואין לי כח להסביר עכשיו )
אני לא מתכוון לתיזינג , וכאלה , ובכל מקרה אין לנו סיכוי ( טוב יש , אבל הוא רק בדאווין , למראית עין ) לא בחוכמה , ובטח שלא ביופי , לא בפרקטיקת החיים , ( ראיתם פעם נשים שמפנות תקציבי ענק לרכישת מטוסים , ראיתם פעם נשים שיצאו לקרב בו נהרגים ילדים - כן יש בודדות אבל הפעילות/ הטיפשות הזאת מסווגת בצדק כגברית לחלוטין ) ובטח שלא ביצירה ( יש איזה שהוא אמן שיכול להתקרב בכלל למה שכמעט כל אישה יכולה ליצור , לרמת המושלמות של ללדת חיים - טוב מיכאל אנג'לו , הוא היה קרוב לפחות בצורה אבל לא בהפחת החיים והגדלתם וטיפוחם אחר כך ) וגם הוא ...( יש אומרים הסתכל על החיים יותר מנקודת המבט הנשית )
בתוך ים הזהויות הזה שבו הפנים לא נראות יוצא לי מדי פעם לכתוב כמה שורות , ולפעמים , לפעמים הן עונות , ואז יוצא שאנחנו מחליפים קצת דעות , ומה שמוזר זה שבגלל שאתה לא ממש רואה ומכיר , לפעמים אתה כאילו דרך אותה אחת שענתה מדבר אל נשים אחרות , או אל כולן , או אל כל אלה שהיו לך בעברך , וגם לכמה דימיוניות כאלה שהיית רוצה פעם לראות לצדך ,
מעריץ לא מלמטה , ולא מלמעלה , סתם מעריץ כי אתן שוות בטרוף ומכל הבחינות .
אני חושב שלא הייתי כוכב גדול בשנים שבהן הייתי בבית הספר בעיקר בגלל כמה אי הסכמות בסיסיות
וויכוחים שהיו לי אם : המורות , הדוגמאות , ועם הסיסטם בכללי .
אף פעם למשל לא הסתדר לי ששני קווים מקבילים לא יכולים להפגש , לא יודע , לא נראה לי הגיוני
כשהיו שואלים אותי שאלות בחשבון על למשל " יש לך 4 תפוחים ו 10 ילדים לכמה חלקים אתה חותך כל תפוח ? " אז תמיד היה מאד חשוב לי לדעת מי הם הילדים האלה , מה לא ככה ? ( אולי חלק מהם רעבים יותר מהשאר ? ) בסיסי .
ולמה שני קווים ? ( לא יכולים ליהיות שלושה קווים או יותר ? ) ומאיזה נקודה הם יוצאים ? מי בכלל גרם להם לצאת ? ויותר חשוב , לאן הם רוצים להגיע ? לא בסיסי ? כי כאילו , אם הם למשל רוצים להגיע לאיזה שהיא נקודה זהה ?
אני לא ממציא את זה וכמה שזה אולי נראה לא קשור , לא בעיניין , אני עדיין חושב שזה חשוב , ושאף אחד לא מתעסק בשאלות האלה , סתם, אולי בגלל חוסר אומץ .
פעם אחרי איבחון אמרו לי שאני יכול ליהייות טוב במתמטיקה ( אז ובהתחשב בתוצאות , זאת היתה בדיחה עצובה ודבילית , קצת כמו לשאול קרח אם יש לו מסרק )
היום אני מבין שלא טעיתי בהרבה , ושמתמטיקה היא בסך הכל פלטפורמה , כלי להבין את החיים , היא לא יכולה לעמוד סתם לבד ,
ושהמון פעמים בחיים 1 + 1 זה לא באמת שווה שנים ( לפעמים הם לא שווים כלום ) .
וזה כן חשוב מי האנשים שאני צריך לחלק להם את התפוחים שלי , זה חשוב.
וזה דיי קטנוני להסתכל שלהוא יש חלק קצת יותר גדול / או קטן ( או להתעקש על שגיעות כתיב כשהמסר מובן , פאק מה , המסר לא חשוב ? אני חושב שהוא העיקר , השאר זה רק העטיפה מה לא ? )
לילדים יש נקודת מבט נקיה ומדהימה על העולם , וזה הכי עצוב בעולם לראות חבר שאיבד את זה וניהייה עיוור , וחלק מהם מאבדים את זה בגיל ממש צעיר , זה מבאס ,
מה , מה שכתבתי כאן הוא לא בסיסי ? רק אני דפוק שרואה את הדברים ככה ? אולי אני באמת דפוק ?
אתמול הייתי אצל רופא עיניים , יכול ליהיות שאני מאבד את זה ? ( סתם אני 6/6 , אבל אדומות כמו אש , כמו פעם כשהייתי ילד יונק , ומוצץ , אולי זה כי התחלתי לבכות ? )
אז בכל פעם שהוא היה שותה קצת יותר מידי , בכל פעם שמתוך ים האלכוהול היו יוצאות יותר מידי שטויות , כשהוא היה יורד עליה , ועלינו , הופך את כל הבית בחמת זעם , כשהינו בורחים ומסתובבים שעות בחוף ,
עד שהאלכוהול ימוג והוא יתפוס את הסקסופון או הקלרינט , הייתי אז מתגנב ורואה שהוא פחות או יותר רגוע , ואז היתה מתחילה לחלחל אצלו ההבנה שהוא פגע בה ( וזה היה קדוש , היא היתה קדושה הוא לא ממש היה מסוגל לפגוע בה ) ואז הסליחות , התחנונים , לך תגיד לה , לך בבקשה תגיד לה רק מילה אחת , הייתי קטן ומשפט שלם באנגלית לא בא בחשבון )
תלך לאמא תגיד לה איפנמה תשאל אם היא זוכרת , אל תשכח איפנמה , הייתי הולך , היא תמיד חזרה , עצבנית בקריזה , קשה , אמא לביאה הוא פגע בנו בבית.
והוא כבר מפיץ את הקסם באוויר הים , מרוכז כאילו החיים שלו תלויים באודישן הזה , ומנגן את זה אני מצרף ליינק ( למרות שאת מה שהוא ניגן אי אפשר לשחזר זה היה בלוזי עמוק בטרוף , וקצת בוסה מלמעלה בשביל התקווה )
וכל מי שהיה צריך לדעת בכפר ידע , שהכל בסדר , והניגון היה חזק , כדי שהיא תחזור , ותתפייס , והם חייכו מהחלונות , כדי שמחר לא ישאלו אותה שאלות ,
והיא היתה מחייכת ואומרת כמה מילים בשפה שאנחנו לא מבינים , הוא היה מוזג לה ממש טיפה , רק לה להראות שהוא רציני בהבטחה שלו ,
שם את הסקסופון בצד , שם תקליט , ומנסה לרקוד איתה , והיא , לא לא מגיע לך עכשיו , לא רוצה תלך ממני ,
ואז הוא היה מתחיל להתחנן בבקשה , רק אחד , נו , את יודעת ליהיות רעה , עוצר את התקליט חוזר לבלוז יותר עמוק יותר עצוב , ואנחנו שם מסתכלים , נו מתי היא כבר תסכים , אחרי כמה שירים כשאני וכולנו עם ים של גשם בעניים , כי המוסיקה שלו ידעה להיכנס לה לכל המקומות הרגישים , היא היתה שמה את המוסיקה שלה ,
והם היו רוקדים , ואנחנו נרגעים , היה יפה , אני אוהב אותם את ההורים
מעתיק ומדביק , מעתיק ומדביק - והמטרה היתה להתגבר על העצלנות , ליצור משהוא , אפילו מינימלי העיקר לזוז , פאק להעתיק להדביק
אז שניים אחד קצת מתקתק אבל יכול להוריד גשם
והשני , לא צריך להוסיף כלום ( אחלה לעצלנים כמוני : )) )
&feature=related
זה כבר מוגזם וניהיה בלוג של ג'ז אבל אני לא ממש יכול להפסיק , יש כל כך הרבה והם כל כך טובים
מלכה אחת ,