הכלוב הסודי

זה לא פוסט שיפוטי!
מתכננת לבגוד גם וצריכה עצות.
איך מתחילים? איך אתן עושות את זה? איך אתן מתקשרות איתו בלי שהבעל יגלה? אתן כל פעם ממציאות תירוץ אחר או שיש לכן משהו קבוע? כשאתן חוזרות, לא נשאר עליכן הריח שלו? ומה עם הסימנים?
והכי חשוב אולי, מבחינה מוסרית, איך אתן מצליחות לישון טוב בלילה? אין רגשות אשם?
אשמח לכל עצה וטיפ שיש לכן לתת לי.
השאלה מופנית לנשים אבל גם גברים יכולים לענות.
ומי שמתכוון לשפוט אותי, תחסכו! לא הכל שחור ולבן. אתם לא יודעים את הפרטים והגעתי להחלטה הזאת עם קושי רב!

גם אני רוצה עוד קצת ממך
עוד קצת מהאהבה שלך, עוד קצת מהזמן שלך עוד קצת מהמגע המהפנט שלך.
אפילו שכל המילים היפות שהיו לך נאמרו כבר למישהי אחרת, אפילו שכל הנשיקות הרטובות שלך שמורות לשפתיים אחרות,אפילו שכל הגעגועים שלך מופנים אליה...
למרות הכל, למרות שאני לא האהבה הכי גדולה שלה (אולי אפילו לקרוא לה אהבה גדולה זאת בושה, לפעמים מרגיש לי שאתה מחבב אותי רק בתור ידידיה) אני פה, תמיד. ותמיד שלך. אפילו שאני יודעת שאני לעולם לא אקבל ממך את החום והיחס שאני כלכך צריכה , אני תמיד אשאר פה. למטה. בין הרגליים שלך. עצובה ומושפלת. זה המקום שלי לידך.

אני אוהב אותה. זאת עם הפנים החתומות אבל עם רעידת אדמה שמתרחשת בתוכה. היא כבר לא שלי אבל אני תמיד אהיה שלה. האהבה היא כמו מים מחלחלת לכל מקום בגופך, מכאיבה אבל מחייה. אני רוצה אותה אבל יודע שהרכבת כבר נסעה. פיספסתי אותה ועכשיו אני רואה שאחר זכה בה.
זה הכי כואב, לדעת שהוא מלטף ומנשק אותה, נוגע בה במקומות בגופה, נוגעצלה בנשמה בעוד אצלי הנשמה שרופה , זועקת את החיסרון שלה.
כן יש לי תמיד תמיכה, אבל כשאני רקעם עצמי אני מרגיש את הכאב שמהול בתחושת הפספוס הזאת. כאב שרק אנשים עם לב שבור חווים. כאב שישאר שם תמיד.

------
אורי

ראיתי אותך במסיבה ובדיעבד הבנתי שזאת את מהכלוב.

את נשית ומושכת. רציתי לגשת אלייך כבר לפני…
אבל השתפנתי.
אולי את קצת מרתיעה, אולי זאת העובדה שהיית עם בחור אחר במסיבה ואולי זאת העובדה שמעולם לא הייתי עם בחורה לפני…
ואולי הסיבה היא שאני פשוט לא יודעת אם זה בסדר לפנות ולהגיד שאני מזהה אותך? איך תקבלי את זה?
מצד אחד זאת מסיבה תחת ההקשר המיני או הבדסמי, מצד שני אולי את רוצה לשמור את זה באנונימיות…

בקיצור
אני אבודה.

טיפים לאיך לגשת יתקבלו בברכה.

------
שפנפנה

אקדים ואומר שאין כאן שום התייחסות לעבירה הנטענת של שיבוש הליכי חקירה על ידי מחיקת המסרונים. אני מתמקדת רק בהיבט שהוא לכאורה "מוסרי"

שילכו להזדיין כל המצקצקים קפוצי השפתיים "אלוהי המוסר" השופטים בשער העיר. היא נהנתה מגופו של אפי נוה והוא משלה.

מה זה ה"מוסר" הזה שחברתית העלה אותה על מוקד?

היא צודקת, זה בינה לבין בן זוגה ומשפחתה. שוחד מיני לא היה כאן.

אבל

פאק!! תוך כדי צפייה פלטתי "יו, איזו זנזונת!!".

שיט!

אני באוטומט שפטתי אותה וכיניתי אותה בביטוי שכאישה מודרנית מזדיינת שהנני- הפתיע אותי.

זה גרם לי לעצור ולחשוב שאולי כל התפיסה שלי שהכל מותר לי (חוקי, רק חוקי) והמרד הקטן שלי אל מול תכתיבי החברה כמו שגבר נשוי זה לא "טאבו" , אולי מתחת לאמירות האלו עדיין שוכנת בי ההיא עם החינוך הליטאי עם קיבעון ותפיסה קדומה. יצירה של תרבות וחינוך.

האם ברגע האמת נשארתי עירומה וחשופה אל מול האמת הפנימית שלי?

אבל הוא פחדן.
טו בד, הוא בטח מוצץ יותר טוב ממך.

אל תבטיח לבורדר שלא תפגע בה. היא תקח את זה כאמת אבסולוטית , והיא תמצא את עצמה נפגעת בגלל זה.
אל תגיד לבורדר מילים שאתה לא מסוגל לעמוד מאחוריהן; אל תתן לה תחושה של יציבות ואז תיעלם לה בבת אחת. אל תדבר איתה ברמיזות, תהיה כנה ותוביל ותפתח את הדברים, ותגרום לה להרגיש שיש לה מקום בטוח לדבר. אל תתחיל לדבר עם בורדר אם אתה לא בטוח שאתה מסוגל לתת לה את מה שהיא זקוקה לו.
ובתמורה.
אם תהיה בסדר.
תקבל את השמים ואת הירח.
אתה תחווה אהבה עצומה בגודלה.
אתה תהיה הדפוק הכי מושלם בעולם.
אתה תקבל כ"כ הרבה אינפורמציה ותקשורת ומקום להביע את עצמך ומקום להיות הכתף התומכת שכל כך חיפשת.
אתה תקבל אמת בלתי מתפשרת, לא תחווה כנות כזו מאף אדם.

רק אל תגיד לבורדר מילים שאתה לא יכול לעמוד בהן.

------
קידום שיח יחסים לצד הפרעות ומחלות נפשיות

פתחתי את הלב אליך, לא ידעתי שאני גם ילדה קטנה שצריכה אבא, משתוקקת לזה ומפחדת מאוד.
אני? הצינית? עם מיליון החומות? סה"כ ילדה קטנה שרוצה את היד שלך על הלב והראש שלה?
הפער הזה שיגע אותי, לא הצלחתי להכיל אותו.

לא הצלחתי להודות בפני עצמי שאני כזו, והנה עכשיו גם - במקום לכתוב את זה בבלוג שלי, מפרסמת באנונימיות מאחורי מסכה נוספת.

וכתבתי לך, מילים בלי סוף, שאני צריכה אותך פה, שאני אבודה, שאני זקוקה לך, שתיהיה הדאדי שלי.
ואני לא יודעת אם טעיתי, או שאתה פספסת.
אבל לשלוח אותי לכתוב את זה החוצה, או להגיד לי שנפסיק ונעצור הכל - זה כאב לי כ"כ.
חיפשתי את הלב שלך חזרה, ולא קיבלתי אותו.

והלב שלי? הילדה שבי? שרוצה כ"כ לתת אמון בך, רוצה כ"כ להיות שלך...
מפחדת ששוב הצד הציני המדחיק צדק, ששוב מפספסים אותה, לא רואים אותה, פוגעים בה מבלי משים.
אתה כנראה לא תקרא את זה. ולא בטוחה שאני מסוגלת לשלוח לך את זה אישית.

אבל קשה לי להיות הילדה שלך, כשהייתי אבודה וצריכה אותך - ושלחת אותי מעליך.

------

E.M

אני לא מפסיק לדמיין איך את לגמרי במקרה, מופיעה לראיון למשרת העוזרת האישית שאני מחפש כרגע בחברת התוכנה שאני מנהל. בלי שאתכונן, נכנסת כך דרך הדלת עם כל ההילה שאת מפיצה סביבך, ומתיישבת מולי כאילו אנחנו לא מכירים, כאילו במשך חודשים ארוכים לא הייתי זוחל לרגלייך כמעט מידי יום, מלחך את מקומי, מתחנן לענג אותך עד פורקן ונהנה משאריות הנוזלים שלך המרווים את צמאוני.

אני מניח שהייתי מתבלבל, מסמיק, אפילו מגמגם מעט בחדר הסגור בו היינו יושבים. ואחרי כמה מילים שהיו מוחלפות בינינו הייתי שואל אותך אם את באמת רוצה את העבודה.

ואת הרי מוכשרת כשד וחכמה, וככל הנראה לו היית רוצה את העבודה היית מבצעת אותה לעילא ולעילא, ואפילו מארגנת באופן מושלם את הכנס בו אנו משתתפים בעוד כחודשיים אליו היינו טסים יחד. ואני הייתי מנסה להתנהג כרגיל, כאילו את עובדת נוספת מהמניין, אבל שנינו היינו יודעים כי בהינף של אצבע הייתי נופל לרגלייך.

וכשנכנסת דרך הדלת מועמדת נאה, ראויה, משכילה וחכמה, אני מביט בה, משוחח, מתרשם ממנה ומתרשם שהיא אינה את. וזה גם טוב וגם רע, בדיוק - כמוך.

אני חושב שאני מתגעגע.

אנחנו מאמינים שחשיפה לאור היא חשובה/חיונית להתמודדות, וכי דיון סביב הנושא עשוי להיות חשוב גם הוא. 

שימו לב, כי מדובר בחלום ולא מציאות. 

- תא וידויים

*** *** *** 

(688)

פחדתי ללכת לישון.
הוא חומד את הרחם שלי ומנסה לעבר אותי בכל הזדמנות אפשרית.

ניסיתי להרגיע את עצמי וחשבתי כמה זה היה יכול להיות נעים להשתעשע ביניכם.

*****

חלמתי שאני והוא, והקטנה המתוקה שלנו שוכבים במיטה, אנחנו משחקים איתה.
הוא מזכיר לה שחלק מההסכם הוא הבעילה שלה.
הוא משכיב אותה בכח, ואני שוכבת שם ונהנית.

*****

היא נכנסה בדלת להעיר אותי רגע לפני שאנסת אותה בחלום.

אפילו לך לא אוכל לספר את זה.