לסוסתי

אני מפסיק לרגע את הבקבוק לים כדי לשפוך את ליבי...סוף,סוף בלוג הוא יומן
זה כמה זמן שאני נפגש עם אישה נחמדה...אין נגיעה(הרי כבר הסברתי משתדל לשמור הלכה)היא הרבה יותר צעירה ממני,אבל הסיפורים שלי על bdsm ותכשיטים ארוטים אולי מצאו חן בעיניה,,,הלכה למקוה...אחרי כמה אקרבטיקות הלכתיות,אנחנו נמצאים בחדר מלון נחמד...הכל הולך יפה אבל ונילי לגמרי.דברנו אולי על סדו...אבל הרגשתי סנטימנטלי,רגשי...בעננים...נפרדנו מאושרים עד הפגישה הבאה..למחורת,אחרי תפילת שחרית...אני מקבל טלפון ממנה...אני שמח מאוד שאת מתקשרת,בדיוק רציתי להתקשר ולהיד לך שאיחזרת לי את נעורי...הכל היה יפה,היית בדיוק כמו שצריך...אפילו יצרתי,אבל אני עצובה,לא שמחה ,הספת הגוף שלי אומרת לי :זה לא זה הוא זה,אני לא צריכה לחפס יותר,,,
איזו נפילה,אמרתי לה...יש לי מצנח,אבל בכל זאות...המשכנו לשוחח עוד קצת...

עכשיו ביננו אנשי הכלוב,אני רואה עצמי כאדון אבל אין לי שום נסיון.והתנהגתי ונילי לגמרי או כמעט...חשבתי שלאט,לאט בפגישות הבאות...אבל הרגשתי גם מאושר תמים:הפנים יפים לגיל שלה אבל גוף מושלם,לא תיארתי לעצמי עד כדי כך...לא רוצה להמשיך,רוצה לחפש את החצי שלה האמיתי...הייתי חייבת לך,אתה כל כך טוב,ישר,היית בלי כל כך הרבה זמן...המילים האלו גמרו אותי....
עכשיו,תגידו:האם זה הכזבה של ציפיה תתהכרתית לאדון...
או סתם הבדל של גיל...?

היתה לי הארה:"לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי".האם אתה מכיר הפרוש על פי הפשט של המלבי"ם?רועה אחת,נערה שיופיה התמים והחייתי גרמה לה להלקח לארמון המלך שלמה(l'enlevement au serail)נמצאת עצמה מלובשת בבגדי שרד מיוחדים.כך היא בורחת לאהובה,רועה גם הוא,במקום מסתור.ואז,הוא אומר לה:"לסוסתי ברכבי...".מה שהוא אומר לה,זה בעצם:מה עשו לך?איך קלקלו לך את יופיך.המלבי"ם מתאר אז כמה לבושי נשים או פלגשים של המלך.אבל מי שגם מכיר את"Histoire d'O" על ידי Dorit Kloster,Paco Rabanne וטובי המעצבים של האופנה הצרפתית באלבאום מפואר של תמונות,מצד אחד קיטש אבל בלתי נשכחות מצד שני(שצולמו בארמון צרפתי מוכר והסטורי)לעוצם מטענן הארוטי סד"ם,יודע ומבין למה דוקא לסוסה,הדמיון.(היא הוחזרה לארמון על ידי בנות ירושלים,נשי ופלגשי המלך.שלמה המלך מתאהב בה אחר כך,ולא מצליח לכובשה,היא בורחת שוב ושוב עד שמשתחררת לגמרי.מענין מאד הנמשל אבל זה נושא למאמר אחר)
כשהיתי רועה צאון של חבר לא רחוק מהאזור שלנו ראיתי מקום מתאים לפסוק:"הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך"שאולי זה המקום מסתור של הרועה והרועה כשהיא בורחת מארמון המלך כשהיא עדיין מקושטת לסוסה...(המשך יבוא)

הלימוד של הדף היומי "יבמות" מביא שלל ידיעות על חיי יום יום בזמן המשנה.חכמינו ז"ל לא ממליצים לכהן לשאת קטנה(פחות משתיים עשרה שנה)כי היא קלה להפתות ולא בת עונשין ואפילו אם פיתוי קטנה נחשב אונס בכל זאות לכהן אסור לקיימה אפילו אם היא נאנסה.ישראל מותר...
רוב הלומדים(אני מכיר רק את ציבור הדתי לאומי)מחזיקים ראש ומקיימים מצות תלמוד תורה אבל התמונה חודרת:צרה(אישה שניה)יבמה,יבם קטן...מושגים אלו מכינים אותנו לעולם חי,חושני וטהור של ריבוי נשים,קטנות וגדולות...וגם לעולם חושני וקצת פחות טהור של שפחות,עבדים,שיוצאים לחפש אם הושחתו ראשי אברים ובייניהם...פטמות דדיה.כנראה שהסד"ם כמו הקדשה היו מכל הזמנים אלא שאצלנו ידעו לכלאו יצר זה בעולם העבדות-אדנות וגם למתן אותו מאד על ידי שחרור השפחה,העבד, כדי לא להגיע להתעללות.(המשך יבוא)

כי ראיתי פה כליף עם המון נשים על אישה אחת.היא נהנת מהמגע ההמוני ואחר כך רוצה לקבל מכל אחת ואחת שפיכה אורגסמית בפיה.(כבר אמרתי,לסביות זה לא נורא בניגוד למשכב זכור שהוא איסור חמור מאד:עונש מוות בזמן הסנהדרין)יכל להיות שהנשים מכירות יותר את בנות מינן וכך מגיעות בקלות לאורגאזם מלא(עם שפיכה בדומה לגבר) וסוף סוף אחת המטרות של הבלוג הזה הוא שחרור האישה דרך הכרה בתורה והתענוג שבכאב{עד שיבנה בית המקדש)...אבל אני חוזר למכתב לדניאל שליט ששלחתי בבקבוק על פני הים של הכלוב...
מי שקצת דפדף בהלכות אישות או בהילכות עבדים(כן,יש הילכות עבדים)ברמב"ם מבין מיד שהתורה הרבה יותר מתירנית מהנצרות(ריבוי נשים,נשואי קטינות,שפחות...)אבל למרבה הצער ההלכה שבימנו הושפעה ממנה.הרחוב החילוני וממילא גם הרחוב האינטלקטואלי דתי לאומי,המוסר שלו הוא נוצרי חילוני אפילו אם הוא מפר כל הזמן חוקותיה,אפילו ההומוסקסואלים דוגלים בדגם של המשפחה המונוגמית קטולית(בלי גירושים)
(רק שה"גבר" יעיז לקחת עוד "נקבה""הוא ירצח על ידי הבן זוג)כמו כן הרצון להכרה לגדל ילדים הוא רק גילוי אחרון ונואש של המוסר הבורגני נוצרי קטולי מונוגמי אפילו בצורהזו הקופיקומית של ה"בית הפתוח".
המשך יבוא...(נא לא להגיב בשבת,בבקשה...)

כי ראיתי פה כליף עם המון נשים על אישה אחת.היא נהנת מהמגע ההמוני ואחר כך רוצה לקבל מכל אחת ואחת שפיכה אורגסמית בפיה.(כבר אמרתי,לסביות זה לא נורא בניגוד למשכב זכור שהוא איסור חמור מאד:עונש מוות בזמן הסנהדרין)יכל להיות שהנשים מכירות יותר את בנות מינן וכך מגיעות בקלות לאורגאזם מלא(עם שפיכה בדומה לגבר) וסוף סוף אחת המטרות של הבלוג הזה הוא שחרור האישה דרך הכרה בתורה והתענוג שבכאב{עד שיבנה בית המקדש)...אבל אני חוזר למכתב לדניאל שליט ששלחתי בבקבוק על פני הים של הכלוב...
מי שקצת דפדף בהלכות אישות או בהילכות עבדים(כן,יש הילכות עבדים)ברמב"ם מבין מיד שהתורה הרבה יותר מתירנית מהנצרות(ריבוי נשים,נשואי קטינות,שפחות...)אבל למרבה הצער ההלכה שבימנו הושפעה ממנה.הרחוב החילוני וממילא גם הרחוב האינטלקטואלי דתי לאומי,המוסר שלו הוא נוצרי חילוני אפילו אם הוא מפר כל הזמן חוקותיה,אפילו ההומוסקסואלים דוגלים בדגם של המשפחה המונוגמית קטולית(בלי גירושים)
(רק שה"גבר" יעיז לקחת עוד "נקבה""הוא ירצח על ידי הבן זוג)כמו כן הרצון להכרה לגדל ילדים הוא רק גילוי אחרון ונואש של המוסר הבורגני נוצרי קטולי מונוגמי אפילו בצורהזו הקופיקומית של ה"בית הפתוח".
המשך יבוא...(נא לא להגיב בשבת,בבקשה...)

זה כבר הרבה זמן שרציתי לכתוב לדניאלשליט,המלחין המוזיכולוג והפילוסוף וה...הוא ביקש אפילו...אבל הנושא שרציתי לפתח אולי לא היה מתקבל בהתכתבות רגילה...בגלל זה,אני כותב את המכתב פה,אולי ירצה לתצולל ולחפס...מעין ערך מוסף,שכר פסיעות...
לדניאל שליט
חשבתי לטלפן אליך,אבל קשה בסיחה להביא את כל זה.קראתי מאמרך הקצר בב7 על הפמיניזם.זה רק אמתלא לחדש הקשר...לא רק...מה שמציק לי זה האי הבנה הכללית,גם האי הבנה שלי בכל מה ששייך לאהבה ולארוטיקה.
(הקדוש ברוך הוא הוא האומר)מי מושל בי?צדיק...(גמרא)יוסף הוא השליט(תורה)...אנחנו באלף השישי של הצדיקים(רמח"ל)...מידת היסוד...אני עדיין רואה את עצמי כתלמיד של Wilhem Reich,זה שהצליח להיזרק מהחברה לפסיכואנליזה וגם מהמפלגה הקומוניסטית הגרמנית,מגלה תורת האורגון.היה לו גם פעולה פוליטיתבגרמניה:SEXPOL.שהתחררה משמאל להטלריוגנד.בקיצור,בלי הבנה של המיניות הנשית ,לא נצא מהפונדק.(זה לא רמז לרחם פונדקאית אלא תרגום של בטוי צרפתי:on n'est pas encore sorti de l'auberge.)
המשך יבאו...

ספרתי לכם שבצרפתית המילה "verge" היא דו-משמעית:גם ענף עץ לצליפה וגם האמה הזכרית.ושאני לומד צרפות.
ממש בכניסה לבית ספר נמצאים הרבה עצים נמוכים עם ענפים בלי עלים,ישרים כמעט:חוטרים.בדיוק מתאימים ל"verges".
ואני עושה דימיון מודרך:שדלתי את מלכת הכיתה(זאות עם השערות גולשות בתלתלים חומות ומכנסים מלאות...)ואנחנו באים לבחור ביחד ענף ערוך המתאים ביותר להצלפה,לחבטה, על ה"עיגולים" הממלאים את מכנסים שלה...
כמה חודשים אחר כך,בחג סוכות,ב"הושענא רבא",מצוה לכרוך חמש ענפי ערבות ולחבוט אותם על הקרקע.איפה מצאתי אותם?אלו אותם ה"verges"שהתכסו בנתיים בעלים והיו ל"ערבות".
לא הבחנתי אז כשהיו בלי עלים שאלו עצי ערבות נמוכים...
במצוה הזאות יש הרבה סודות,ילדים אוהבים אותה במיוחד וחובטים בכל כחםהערבות על הקרקע,על האבנים...אומרים אז:"חבט,חבט ולא ברך"כי זו מנהג נביאים ולא מברכים על המנהג...

עוד לא במחסן וכבר אני מתגעגע אליכם!הרי כשמתחילות הסליחות האשקנזיות,אני מפסיק לבקר בכלוב עד ההקפות שניות...אז מתחיל חשבון חדש של העברות...נכון,זה קצת ילדותי,אבל אני מקווה שאלה עברות קטנות ו"לשמה",ואולי להשפיע לכיוון הbdsm כשר...מוכן להשיב לשאלות בתחום זה

בדרך כלל אני לא נכנס לכלוב מהתחלת הסליחות האשקנזיות עד סוף ההקפות השניות.מובן.ואני לא בטוח שהוא היה מסכים להכנס פה,אבל אני ידע שהוא לא מפחד כלל,על כן העזתי לדבר...זוכרים את הצוערים שיצאו מטכס צהלי בגלל שירת נשים.צודקים...אבל בהספדים המאד מרגשים(וכאן אני מוכרח להגיד שהנשים,הבת הגדולה והבת המואומצת סחטו דמעותי וגם דמעות מהקבוצביקים דתים בעלי ספם...)המלווים בשירה וכלי ניגינה,היה גם שירת נשים,אפילו מעורב...והכל בטביעות...גם בקהל היה מעורב...והכל מלאכי,מעל כל קטנוניות...תגידו:ברור,זה הקיבוץ הדתי,בני עקיבא...לא חרידים...אז למה בצבא...?כי הצבא צריך להתחשב בכולם כי הוא הצבא של כולם...אבל זה לא הנושא.
על מה שרציתי לדבר,זה,שאפילו החרידים לא באמת מתרגשים מקול אישה,אפילו משער אישה,אלא שכך הלכה.וזה חבל...,חבל מאד...התנאים והאמוראים,גיבורי התלמוד כן היו מתרגשים מקול אישה,משער אישה,מאצבע קטנה של אישה...החושים שלנו כהים,רדודים...היצר כזה חלש,שהוא צריך חשיפה ועוד חשיפה...ואני בכלל...אלא שמה שהוא מנחם אותי,שעדיין בכלוב הדבר מעניין אותנו.
איך נגיע לנבואה,שהיא כנגד עבודה זרה,אם עוצמות של היצר הרגיל כל כך חלשות?וזה נמדד על ידי החוסר רגישות.אולי בכחה של הצניעות להחזיר את הרגישות?אוף!נהייתי מטיף...

קשה למשה להנהיג עם ישראל ומבקש להתפטר.ה" מביא לו שבעים זקנים לשאת איתו בעול.בשביל זה משה צריך להאציל מרוח הקודש שבו לזקנים.אבל שני זקנים שלא היו בחשבון מתנבאים גמכן.יהושוע,עוזר משה,אומר:"אדוני משה כלאם".פה,יש שני פרושים:כלאם מלשון כליה,חרבן או
מלשון כלא,כמו בית כלא,כלוב...לפי הפרוש השני הזה,יש הרבה סיכוי שהגילוים הראשונים של רוח הקודש,של נבואה יופיעו ב"כלוב"...