תמיכה

מתחילה יותר ויותר לפתח רגשות עויינים כלפי שולחי ההודעות-ללא-כותרת למיניהם.
אני מדברת על אלה ששולחים סימני פיסוק במקום כותרת ראוייה לשמה.
אל תשלחו לי הודעה עם כותרת של שלושה סימני שאלה אלא אם זה קשור להודעה. ולשאול שאלה בהודעה כששמים שלושה סימני שאלה בשורת הכותרת- זה לא נחשב!

אין לך כותרת לשים? אין דבר כזה!
יש לך שאלה לשאול אותי? אפשר בקלות לכתוב בכותרת "שאלה" או "שאלה בבקשה" או "יש לי שאלה"...או כל וריאציה אחרת
יש לך מחאמה שרצית להעביר לי?- "מחמאה" יכולה להיות כותרת שאני בכלל יעריך כי אני חובבת מחמאות שכמותי רק ארצה יותר לפתוח את ההודעה...

אז בבקשה- חסל סדר הודעות ללא כותרת.
רגע, מה בבקשה? פשוט די!

עוד טענה כנגד לחזור לגור אצל אמא....
אמא החליטה לשפץ את הבית- בכיף! אבל למה אני צריכה לסבול מזה?!?
חדר הילדות שלי שונה וטוב שכך אבל עכשיו כל העניין של לסדר את הדברים במקום... אני לא מתנגדת לעצם השיפוצים, אבל בסופו של יום לא אני ביקשתי את השיפוץ אז למה אני צריכה לסדר אחריו? למה שאני אסדר בכלל? מישהו אמר להם להזיז לי את החפצים?! לא!

והיום האמא הגאונה שלי החליטה להתעצבן על זה שלקח לי 45 דקות לסדר את הנעליים שלי. יש לי כמות מכובדת של נעליים ואני אוהבת שהן מסודרות לפי עונה, גובה עקב וצבע... זה לוקח זמן לסדר אותן ככה. מה היא מתעצבנת? זה לא שהנעליים יושבות לה מול הפנים... אז אני מעדיפה לסדר את הנעלים שלי לפני שאני מסדרת את הפיצ'פקעס האחרים שלי... כשישבתי אתמול לסדר את הספרים היא לא התעצבנה אז מה על הנעליים היא מתעצבנת?!

ואני אחזור למחשבות המקוריות שלי... מה קרה לעולם הזה שהגענו למצב שבו אני זאת שמסדרת את החדר ואת האמבטיה שלי? ועוד ככה?!

סתם פתאום הסתכלתי היום וראיתי שאמנם הרבה זמן לא רשמתי משהו חדש אבל עדיין יש לי כמות צפיות נחמדה... סתם סקרן אותי לדעת מי כבר מחפש עדכונים אצלי על בסיס כמעט יומיומי....

ברור שיום לפני הטיסה אני אפול!
ולא סתם.
אני אפול, ואתגלגל כמה מטרים טובים לאורך המדרחוב, אפצע את עצמי ביד, ואסבול שעות אחרי זה מכאבים בכתף, בגב, בברך וגולת הכותרת (ואיך לא) הפינקי!!!

וזאת יקיריי, הסיבה שלא הולכים עם נעליים שטוחות!!!

כל אדם מתנהג בצורה שונה זה מזה, או זה מזו...
השבוע ראיתי חבר יקר ללב. חבר ילדות. אחד מאלה שמכירים אותי עוד מהחיתולים.
למעט השטויות הרגילות שתמיד מתרחשות כשאנחנו נפגשים (ולא יא חבורת סוטים- שום דבר שכזה) הייתה לנו שיחה ארוכה על כל מה שעבר עלינו בשנים האחרונות, ההתפתחויות האישיות של כל אחד מאיתנו ועל איך שזה השפיע עלינו.
נדהמתי לגלות שהבת זוג החדשה שלו- אני כבר לא יכולה להסתכל עליה כעל "התורנית" שלו. הוא מתמסד לו איתה, ורואים את ההשפעה העצומה שיש לילדה היפה והרכה הזאת עליו. השפעה מבורכת. היא עושה לו כל כך טוב וממש רואים את האושר שנוטף מהם. ואני אומרת נוטף כי אי אפשר שלא להתמסר לחמימות המאושרת הזאת אחרי חמש דקות שרואים אותם ביחד. פשוט לשאוב עונג מכל רגע איתם!
עוד יותר נדהמתי לגלות עוד דברים חדשים על עצמי. או יותר נכון על התפיסה האישית שלי לגבי עצמי והתפיסה שיש לסביבה (או לרובה לפחות) לגביי.
חלק מסויים מהשיחה סבב כמובן סביב כל עניין השליטה והBDSM; והיה לי מוזר לשמוע אותו מנתח את הגישה שלי לחיים, את הגישה שלי לאנשים ואת ה"איך" כל זה משפיע על מי ועל מה שסובב אותי.
דבר גורר דבר. דבר מוביל לדבר.
ויותר מהכל- אין לזלזל או להמעיט בכוח וביטחון אישי!

שבוע של אהבה!

בתמצות... מאוכזבת מהיריד השנה. מרוצה מהשלל 😄
7 ספרים 140 שקל....
לפחות ארבע מהספרים המחיר הצרכני הרגיל שלהם הוא באיזור ה90 ש"ח....

מרוצה.
בהחלט מרוצה.

תוצאות הגוף כשהוא הופך לבטטה אמורות להיות שהגוף מתמלא. או במילים אחרות שמי שהופך להיות חסר תנועה הופך שלמן, לא? מסתבר שלא.
בחודש ומשהו האחרונים אני כמעט ורק יושבת (אמנם לומדת כמו מטורפת למבחנים אבל עדיין...יושבת), אמא מביאה לי אוכל לאיפה שאני נמצאת כדי לא להפריע לי ללמוד (איזה אמא חמודה), ובסך הכל אין לי יותר מדי תנועה פיזית... מכאן נובע שאני אמורה להשמין... לא?
אז איך (שואלת ברצינות- אם יש למישהו תשובה אני אשמח) זה אפשרי שאני מצטמקת? אתמול שקלתי את עצמי ודי נדהמתי מעצמי... אוכלת די הרבה אבל יורדת מהר יותר במשקל!!!!
אחרי שהאמא הפולנייה שלי החליטה שאני חייבת בדיקות דם (שיצאו ממש ממש טובות- הכי טובות שהיו לי בשנים האחרונות) הלכתי לרופא שהתחיל להעצבן עלי ולהגד שאני מתקרבת לתת משקל (?!?!?!?!) איזה תת משקל?? 60 קילו זה לא תת משקל!!!! ומה אתה צועק עלי?!?!?!
נמאס לי מרופאים! נמאס לי שכולם מכרכרים אחרי לוודא שאני חיה. די! אני חיה, תודה רבה. אני נושמת. אפלו הפחתתי את כמות הסיגריות שאני מעשנת! די! אז ירדתי קצת במשקל מסיבה שאי אפשר להסביר אותה (שוב, אם למישהו יש הסבר...!) אבל אני לא בתת משקל! אני אולי איבדתי את המוח קצת ואני רואה עכשיו רק טקסטים מעצבנים בשפות ארכאיות כמעט אבל אני בסדר!!!

מצד שני.... למה לעזאזל כל מי שרואה אותי אומר לי שאני נראת פורחת??? המוח גוסס אבל הגוף פורח... תענוג! כן, בטח...

"אני אותה אדמונית מסמיקה, אותו עץ מתנודד, אותה רוח מלחשת.
אני אותו שביל תלול המוביל את הצליינים אל שערי השמיים.
אני נמצאת במילים, בזעקות בדמעות.
אני מכוות אש מזככת, כאב מפסל.
אני חוצה את העונות, אני בוהקת ככוכב.
אני החיוך הנוגה של בני האדם.
אני החיוך הסלחני של ההר.
אני החיוך המסתורי של זה אשר מניע את גלגל הנצח."

שאן סה, קיסרית.

three down two to go

חופשת סמסטר זה שקר להמונים

למה הנפילות של הזרים משעשעות כל כך בעוד שכאשר הנופל הוא אתה או חברך הכאב הוא רק שלך?....

שמחה להיות בצד שצוחק... צוחק מהעליבות הנפשית שגורמת לזר ליפול...

שבוע ללימודים לפני ה"חופשת" סמסטר... אוחח עכשיו זאת דרך להפיל אנשים....

לא יכולה שלא לצחוק :))