3 ימים של "בטלה"... טיפולי מסאג' מכאן ועד להודעה חדשה... טיפול, שעה מנוחה, עוד טיפול עו קצת מנוחה, ארוחה קלה שמגיעה לחדר, עוד טיפול,מנוחה וקריאה קלה, קוקטיילים בלובי, ארוחת ערב ועוד קצת קוקטיילים.
בערב הראשון ביקשתי "קוקטייל חופשתי"... עזרתי בסוף למנהל הלובי להמציא אחד שיתאים לי... ויום אחרי זה אני רואה בתפריט המיוחדים "קוקטיל חופשה"... :))))
איזה מנהל חמוד... הביא לי 2 על חשבון הבית בגלל שעזרתי "להמציא" אותו...P:
והפינוקים והטיפולים... אוחחח ככה נראת חופשה...
במילה אחת: תענוג!
תמיכה
אי אפשר להחזיק את העולם לבדמוזר שלא הבינו שרציתי אפור כמה ימים...
האמת היא שזה יותא משעשע ממוזר, אבל ניחא...
מישהו יודע איך מתחמקים מרפרט ארוך ומעצבן בהיסטוריה על התזה של פיליפ איריאס?
...האפרוריות מתאימה לי היום... נראה אולי נשאיר אותה עוד קצת...
זהו! זה סופי! 😄
שני, שלישי ורביעי אני בים המלח!!! הולכת לא לעשות שום דבר חוץ מהלתפנק!!!
איזה כיףףףף סוף סוף משהו שיוריד את הלחץ הלימודי ממני... לקצת...
עוד קבוצת לימוד רעשנית אחת שתשב לידי... אני כבר לא אהיה נחמדה! המרעישים הבאים- יחטפו ממני חזק!
ללמוד חמישה ימים בשבוע באניברסיטה... סך של קרוב ל45 שעות שבועיות.
להוסיף:
2 ימי לימוד קבוצתיים של כ5 שעות למפגש...סך של כ10 שעות.
קצת שעות של לימוד לבד וחזרה על החומר... כ2 ביום... סך של כ10 שעות שבועיות.
כ5 שעות שבועיות של כתיבת עבודות
הגענו לכמה...70 שעות, לא? (לפחות מתמטיקה אני יודעת)
כמובן שאסור לנו לשכוח ענייני בריאות, משפחה ובית... אה כמובן, העבד האישי היקר שלי...
וככה מגיעים למתכון בדוק שבו החיים נמצאים בהולד... תודה לאל שזה רק עד סוף החודש!!!
ואז חוזרים באוקטובר... ראבק!!!... נו טוב... פחות שעות מאוקטובר זה גם משהו...
12 שעות רצוף באוניברסיטה זה לא צחוק!!!!
מוזר שכבר לא איכפת לי...
מוזר שכבר לא כואב לי...
נורא מוזר שפשוט המחשבה היחידה שרצה לי זה איך אם בכלל...
ואיך אם בכלל זה אפשרי שכבר לא איכפת לי...
ואיך אם בכלל זה אפשרי שכבר לא כואב לי...
נורא מוזר שכבר קרוב לשנתיים שאומרים לי שאיבדתי את הקופצניות שלי...
שאלה שהיו איתי עוד אז אומרים שזה כבר מאז ולא רק שנתיים...
מוזר לי לגלות שזה נכון...
מוזר לי לראות עד כמה תמימה אני...
אז למה??
למה כבר לא איכפת לי?!?!
אמא שלי... שאלוהים יברך אותה...
אמא קיבלה בזמנו מתנת מומולדת מוקדמת של שלושה ימים, שני לילות, אמצ"ש במלון בים המלח.
המלון על חשבוננו, כל ההוצאות האחרות עליה.
בנוסף, אמרנו לה שההזמנה מיועדת לה ולחברה על פי בחירתה...
היום הייתי אצל אמא שהודיעה לי חגיגית שאני זאת שהיא רוצה ליסוע איתה...
שאמנם היא הולכת לבלות הרבה זמן בספא, אבל אני יכולה לבחור לעצמי 3 טיפולים (אחד ליום) ושכמובן כל ההוצאות האחרות כגון אוכל וקוקטיילים ליד הבריכה (לא כולל את הדרינק שהצלחתי במשך חצי שעה לשכנע אותה שאני אזמין אותה אליו...)...
קיצר, עדיין אין לי תאריך, למרות שאני יודעת שזה יהיה מתישהו באוגוסט אבל כבר יודעת איזה טיפולים אני הולכת לעבור.
גם אמא כבר ביררה בשבילי שיש להם שם חדר כושר מצוייד כראוי :))
עכשיו מה שנשאר לעשות זה ללכת... וליהנות!!!
אוהבת את אמא!!!
היום למעשה התברר שלא רק הבירור לעניין אלא גם העניין עצמו התחיל היום... והוא : קבוצות לימוד קטנות.
הקבוצות האלה (למען הכנות קיימות כרגע 3) מכילות כ3-4 סטודנטים (באונ' זה סטודנט- לא תלמיד! וזה אונ' ולא בי"ס!!)ונפגשות בימים הקצרים יותר של השבוע (בקבוצה שלי זה ראשון, שלישי ותלוי בעומס החומר- חמישי) ולמעשה עוברות על עבודות הבית כמו גם על נושאים שלא מובנים לשאר הסטודנטים באותה קבוצה.
2 מהקבוצות כבר החליטו שהן "יאחדו כוחות" לקראת המבחנים של סוף הסמסטר בתוספת של כמה יחידי סגולה של באמת שייכים לקבוצות.
(אחלה דיווח שיכולתי לכתוב לכתיבה מדעית... חבל שכבר עשיתי אחד שבוע שעבר...)
מה שאותי שיעשע, זה שבקבוצה שלי יש 3 בנות (כולל אותי) שלמעשה אני ונ' הן אלה ששולטות בחומר המתמטי הכי טוב בכיתה כמו גם באנגלית, מבוא למדעי הטבע (צורה מגונדרת להגיד ביולוגיה, כימיה ופיסיקה) וחשיבה היסטורית (מדעי הטבע וחשיבה היסטורית זה רק כי אנחנו מסכמות הכי טוב)- ולא אלה לא כל המקצועות... יש גם כתיבה מדינית (שזה דומה מאוד לספרות) ומחשבה מדינית (אל תשאלו אותי אני חוטפת בלק-אאוט כל פעם שהמרצה פותח את הפה שלו)...
עכשיו, חזרה למה ששיעשע אותי... במקום לשבת בקבוצה שלנו היום במשך 3-4 שעות לכל היותר ישבנו כמעט ו7 שעות וזה רק בגלל ששאר הקבוצות התקשרו להתייעץ לגבי נושאים שונים... אז בשביל מה כל כך הרבה קבוצות?!?!
לא היה קל יותר פשוט לשבת כל מי שמעוניין אחרי הלימודים בספריה הגדולה (שפתוחה עד כמעט הלילה) או האחד האיזורים הנוחים האלה עם הספות וללמוד כולם ביחד?
ואז אומרים שהולכים לאונ' כדי לקבל השכלה גבוהה.... בטח בסוף הלימודים מישהו יחשוב על זה כמו שצריך...
הביטויים השגורים לכיתה:
"גם שבר הוא בנאדם וגם לו יש זכות קיום"
"גם אפס הוא בנאדם" (המשפט הזה יותר מוצא חן בעיניי- יותר מצחיק לדעתי)
ותודות לביטויים הללו ניתן למסור למורות החביבות למתמטיקה... מי יתן וימשיכו להצחיק אותנו עד סוף הסמסטר ובתקווה גם בסמסטר שאחריו :)
חברה טובה מזה 17 שנים דיברה איתי היום על משהו שעובר עלי כבר תקופה.
זה כבר התחיל אתמול בערב... נראה לי אתמול דיברנו איזה 5 שעות רצוף... והיום דיברה איתי בפון איזה שלושת רבעי שעה (שזה המון מבחינתי... שונאת לדבר בסלולארי!)
הסבירה לי כמה דברם מנקודה חיצונית... מנקודה של איפה אני עומדת עם זה...
עזרה לי לראות ולעמוד על משהו שלמען האמת היא אומרת לי כבר יותר מעשור...
מסתבר שהיצר האנושי שלי גובר על היצר הטבעי שלי (קצת קשה לי להכניס מונחים שלמים של יותר מחצי שיחה לכמה משפטים...) טוב, האמת היא שהבחורה- צודקת!
גם החצופה הזאת נתנה לי אתמול מכה על זה ש"את לא לומדת מטעויות!"... מיותר לציין שהיא לא דוגלת במוטו של על טמטום לא שופטים...
מקסימה שכמוה לא רואים הרבה...