ירקרקות האופר

ראשית כל, ברצוני להביע חרטה על הטיזר הקליק-בייטי מאמש. מצטער. לא מצטער: ראיתי איך אתם, נבלות, מנצלים את מנגנון הבלוגים פה כדי להשיג לכם תהילת עולם -- עשרה פוסטים ביום רק כדי לבלות שעות בעמוד הראשי וכן הלאה. גם ירוקי יודע לשחק במשחק שלכם, זונות צומי שכמותכם.

ולענייננו, ולעניין הזין הסימפטי. ככה: כבר שנים שאני סופג מכן -- באורך רוח ובסבלנות אין קץ -- מציצות דלוחות ומעציבות המלוות בתירוצים דלוחים ומעציבים לא פחות (עם זין קטן אני דווקא מלכת הבלואו-ג'ובס הבלתי מעורערת של המזרח התיכון וחלקים מאסיה, אלא מאי, שהזין שלך כל כך עצום שלא נותר בפה שלי מקום גם בשבילו וגם לשקדים שלי. הזין שלי בינוני להפליא, ביץ', והתירוצים שלך מעלים עובש). בהיותי ג'נטלמן, אני עושה ככל יכולתי שלא להשמיע תרעומת אל מול הפה הרפוי והלשון העצלה שאתן מפעילות על איברי המתאמץ להזדקף, או עם המפגשים התכופים עם שיניכן, החוסר ברוק, העודף ברוק, ההשתנקויות יענו-קורעות-הלב שאתן משמיעות כדי שאדע שאתן משתדלות, וההפסקות, הו בשם כל הפנתיאון המהולל שעל האולימפוס, ההפסקות מחסלות הזיקפה הללו, כוס אימן שתחייה אמן סלע.

 והנה למרות כל זאת אני מלטף לכן את הראש, מספר לכן כמה נהדרת המציצה הדלוחה שלכן, ולפעמים אפילו גומר כדי שלא להעליב את האגו שלכן, גם אם זה דורש ממני לעצום עיניים ולדמיין איך אני מצמיד אתכן לפינה ומזיין לכם את הגולגולת הבוכייה שלכן תוך שאתן נחנקות מהקיא שלכן-עצמכן, וכן ומהזין הבינוני שלי.

ואילו בה בעת, כשאחת מכן דוחפת מעדנות את פני במורד אגרופה השלוף, או איזה דילדו המונח במקרה בסביבה, מעשים שאני, למרות היותי כידוע דום מסוקס, מתיר לכן לעשות משום שמזגי נוח ואני מפרגן, אני מוצץ את הדרוש למצוץ בפה קפוץ ובלשון חפצה, שומר את שיני לעצמי, משתנק בלי לעשות מזה ביג דיל, ווודאי ודאי לא מפסיק כל עשר שניות כי "אני צריך לנשום" (בשביל זה, גבירותי, השם תתברך העניקה לנו אף). זאת ועוד -- ומבלי לגנוב יותר מדי מ"סיינפלד" -- משום שאני בעליו של ספסימן אחד של הציוד האמור, אני מבין שזין הוא לא סתם מפתח הנכנס לחריץ מנעול ובכך ינוחם, אלא איבר מורכב ומשוכלל המכיל אמצעי חישה רגישים המגיבים ללחץ, למגע מרפרף וקשה, לתנועה, להפוגות, ושאיזורים שונים בו מגיבים באופן שונה לכל אלו, ומשום כך אני משפיע את כל התחושות השונות האלו באצבעותיכן ובדילדואיכן באמצעות מלעסותי ולקקני.

והנה, מעשה שהיה כך היה, באחד האמשים ביליתי לי שעה נעימה עם מי מכן, שלא אבייש אותה באיזכור שמה אבל היא יודעת ידוע היטב מי היא, וברגע מן הרגעים השתדלתי להנעים את זמנה באמצעות פי הכרוך סביב אצבעותיה. "את מוצצת נהדר", היא אמרה לי, שוכחת לרגע שדומים מסוקסים שכמוני לא נהנים מדיבורים שכגון אלו, והנה, מעשה שטן, התחלקה מבעד שפתי המנומסות תשובה, שלוואי ויכולתי לומר דברים דומים אודותיה. מיותר לתאר את המהומה שהתחוללה לאחר מכן, ונסתפק בלומר שהצלחתי להרגיע את הרוחות רק באמצעות האמירה הלא פחות נחרצת, "מצטער, בייב, אני פשוט מוצצת הרבה יותר טובה ממך".

ייתכן שלמשפט האחרון השתרבבה בטעות המילה "להרגיע".

"אתה לא מוצצת טובה ולא בטיח", ענתה לי המאן דהיא. "אצבע זה קל. אבל זין כביר ועצום כמו זה המשתלשל לך כמטוטלת בין רגליך, עכשיו זה משהו אחר". "משנה לא הגודל", קרקתי לה במבטא יודאי, "שופטת אותי לפי גודלי את? הרמ? הרמ?" אולם בהיותה מאותגרת תרבותית, גם אם בחורה נחמדה בכל מובן אחר, היא רק הרימה גבה משועשעת ושאלה אם זה היה חיקוי של כרובי. גם על המשגה התרבותי החמור הזה, כמו על המציצה הבינונית ומטה, סלחתי לה מיד, בהיותי, כאמור, ג'נטלמן מושלם. "יקירתי," סיכמתי את השיחה בטון דומי וסמכותי, "יש לי הרבה מה ללמד אותך על מציצת זין".

ואז נחתה המכה.

"באמת?" הרימה המאן דהיא גבה, ורכנה קדימה כשחקן שח שהנחיל כעת מט, "אמור לי: כמה זינים מצצת עד כה?"

נאלמתי דום, משום שכסיסג'נדר הטרונורמטיבי, לא היה לי העונג לענג את אחי למגדר, ודומני שהמאן דהיא ידעה זאת ידוע היטב. היא מצידה לא הסתפקה במכת המחץ הזו והוסיפה: "לא שמעתי. ספר לי: כמה גברים גמרו לך בפה?"

"יקירתי", עניתי בג'נטלמניות, "ג'נטלמן לא מגלה".

אולם לא עבדתי על אף אחד: שנינו ידענו שהונחל לי מט-סנדלרים, והערב הנעים נחתם באקורד צורם. מיותר לציין שאיש לא גמר לאיש בפה.

אולם אם יש משהו שקוראי הוותיקים יודעים אודותי, הרי זה שאני שונא שני דברים: דג מלוח ולהפסיד. אי לכך אני קורא לעזרת אחי בעלי הזין, בין אם הם חובבים בנים או בנות, אם הם בעצמם בנות שזין להן, או אם חובבים הם דובים חביבים וסיסג'נדרים כמוני: עזרו-נא לי להוכיח לחברות מדושנות העונג של המין שמנגד שאנחנו -- ובכך אני מתכוון לעצמי -- יודעים מציצת-אמת מהי. שאנחנו מבינים באופן עמוק את הזין, יצור רגיש ומורכב, ואת צרכיו המרובים בעת המציצה: את טיול הלשון במרגלותיו ואת יניקת השאיבה ואת התנועה העיקשת, הבלתי מופרעת, של השפתיים במורד ובמעלה, את התזמון הנכון הכרוך בטיפול בעטרה, את החשיבות האדירה המסתתרת במילימטרים האחרונים שבין הזין לביצים, את החשיבות שאינה נופלת בדבר מזאת באי-הזנחת הביצים עצמן, וכן הלאה דברים שאולי לא מגיע להן, למדושנות העונג האלו, שאלמד אותן כאן. אינני בוחל, לצורך העניין, בזין: אם גדול הוא ואם קטן, אם שכחו למול אתכם או אם אתם חסרים אשך אחד. אחת הוא לי; הכבוד כאן הוא העומד על כפות המאזניים. אחים! תרמו לי את זינכם, ולו לשעה קלה, הטילו את מטענכם המהביל בפי המיומן, ויחד נוכל להוכיח אחת ולתמיד שמה שצריך כדי למצוץ זין -- זה גבר אמיתי.

פרטים בפרטי.

http://66.media.tumblr.com/68f331689260d0d78cabd32538728ce7/tumblr_nhxlb1bct81qenz6wo1_500.gif