אני כותב סיפור קצר. הסיפור הוא בעיקרו סוג של הומאג' ל-"ז'וסטין, או יסוריה של המידה הטובה" של דה-סאד, עם קצת "V for Vendeta" מסביב. סיפור המסגרת הוא שמשרת בן המאה ה-18 מוצא את מכתבה האחרון של שפחה שהוצאה להורג בהרעלה בידיו של אציל אכזר, ומגולל את סיפור חייה מרגע לידתה ועד יום לפני מותה. הסיפור מתחיל כשהיא יתומה אבודה ברחובות לונדון הוויקטוריאנית עם כנופיית חברים; היא מוצאת עבודה בתור משרתת אצל אציל כלשהו, ואז לאורך מספר אפיזודות רואה את חבריה מהכנופייה מתים בצורות שונות בידהם שלאצילים שונים (אחד בקרב גלדיאטורים מחתרתי, אחד בהרעלה כמו שהיא תמות בסוף, ואחד נתלה בגן ונרקב בעודו בחיים, כנראה), ואז בורחת והופכת להיות פועלת במפעל שנשרף, ואז חוזרת אל האציל שמחליט שהוא רוצה להוציא אותה להורג.
מה שחסר לי הן זוועות רקע ותיאורי אומללות מסביב. אני רוצה שתצללו עמוק אל תוך הנפשות החולניות שלכם, ותחלקו איתי שברי חלומות וסיוטים, דברים נוראיים שאצילים חסרי מצפון יכולים לעשות לאנשים חסרי הגנה שאף אחד לא ידע שנעלמו, ולאף אחד לא יהיה אכפת. מה קורה מסביב? מה הגיבורה שלי רואה עוד בעולם? איזה זוועות עוד תוקפות אותה? יש לי כל מיני רעיונות, אבל אני בטוח שגם לכם יש, ואני בטוח שתוכלו להציע דברים מחרידים שאף פעם לא חשבתי עליהם.
תנו לדמיון שלכם לרוץ. ספרו לי הכל.