בלשון ציווי!

כשאני סוף סוף נכנס אליה לדירה אני כבר עצבני בטירוף. לא מספיק שהוראות הנסיעה שקיבלתי לא היו מדוייקות, לא מספיק שלא מצאתי חניה, לא מספיק שתפס אותי גשם בחוץ, לא מספיק שמכונית עוברת השפריצה עלי, בנוסף להכל בנסיון לדלג מעל נהר קטן שזורם לצד המדרכה, החלקתי ונפלתי. כך שאני מגיע רטוב וקר, עצבני, כואב ומדמם מחתך במרפק.
וכשאני מסתכל עליה אני מתעצבן אפילו יותר. ושותק.

"שכחתי שהחצאית השחורה בכביסה" היא אומרת בהתנצלות.
"שקט" אני אומר לה, "תתפשטי ותעמדי במרכז החדר בלי לזוז".
היא מתפשטת מהר ונעמדת לא רחוק מתנור הספירלות שמחמם את הסלון.

אני עושה סיבוב בדירה, לראות עם מה יש לי לשחק. זו פעם ראשונה שלי כאן, ואני מנסה למצוא משהו מעניין לעשות. אני נכנס לחדר האמבטיה ומנקה את החתך במרפק. אני נכנס לחדר השינה ומסתכל לה במגירת התחתונים. מפשפש לה בשידה שליד המיטה. מחטט לה בחיים הפרטיים.

"מה אתה מחפש?" היא שואלת
"לא נתתי לך רשות לדבר, כלבה". אני אומר
"סליחה אדוני" היא אומרת.
יש לך פלסטרים?" אני שואל
"אתה פצוע?"
"קלות. החלקתי בדרך. יש לך פלסטרים?"
"במגירה במטבח, הראשונה מימין" היא אומרת ומתחילה ללכת לכיווני.
"לא לזוז" אני אומר והיא מצייתת.

אני עובר בסלון בדרך למטבח, מנתק מהחשמל את תנור הספירלות ולוקח אותו איתי.
"יהיה לי קר, אדוני" היא אומרת.
"מצויין כלבה"
אני הולך למטבח וחובש לעצמי את הפצע. אני מסיר את החולצה הרטובה ופורש אותה על כיסא. מולה אני מניח את תנור הספירלות ומחבר לחשמל. שתתייבש בינתיים.

כשאני חוזר לסלון אני רואה שמתחיל להיות לה קר. קצת עור ברווז ופטמות זקורות. אני ניגש לדלתות הזכוכית הישנות שמפרידות בין הסלון למרפסת הסגורה בתריסים ופותח אותן לרווחה.
"בואי הנה, כלבה"
היא צועדת לאט, עירומה, יורדת יחפה מהשטיח אל הרצפה הקרה. יוצאת מהחום היחסי של הסלון אל המרפסת. אני פותח קצת את התריסים, נותן לשריקה של רוח קרה ואוויר נקי להכנס פנימה.
"לא לזוז" אני אומר לה והולך לחדר השינה.
"כן אדוני"

אני מתיישב על המיטה שלה ומודד שתי דקות. שתי דקות, ערומה, בקור הזה. אני חושב על עור הברווז הבהיר שלה, על הפטמות הקטנות שלה מתקשות. על הרעד הזה שמתחיל לקחת שליטה על הגוף. אני לוקח את שמיכת הפוך שלה וחוזר למרפסת.
היא עומדת שם, באותו המקום. רועדת. משתדלת לא לזוז. היא רואה אותי עם השמיכה ולרגע מחייכת, עד שאני מתישב על הכיסא ועוטף את עצמי בלבד.

"תראי לי איך את מאוננת, ככה, בעמידה" אני אומר לה.
"כן אדוני" היא אומרת.
היא מניחה כף רגל אל אדן המרפסת, ונרתעת ממסילת האלומיניום הקרה, ואז שוב מניחה את הרגל בזהירות גדולה יותר. היא מורידה כף יד קרה ורועדת אל הכוס המגולח שלה, ומתחילה לגעת בעצמה בתנועות המעגליות האלה. הגוף שלה עדיין רועד מקור, אבל אני רואה איך במקום שבו היד נוגעת בכוס, הבשר מתחמם. העור חוזר לצבע ורוד-אדום יותר. הדם זורם חם יותר, נעים יותר. היא מתחילה לגנוח ואני שומע את הרעד של הקור בקול שלה. אני מסתכל על התנועות שלה, על הפנים שלה מקשיב לנשימה ורואה את הבל הפה הקר שלה, יוצא באדים מפיה. אני רואה את הגוף הקר, מרוכז כולו ביד החמה, מנסה לשתות את החום ולפזרו, אבל זה בוודאי לא מספיק.
קר לה.
אני רואה שקר לה.

"תעצרי" אני אומר לה.
היא פוקחת עיניים ועוצרת במקום, מורידה את הרגל חזרה לריצפה.
"תעמדי בפישוק, כפופה קדימה, ידיים על השולחן"
היא מצייתת בשתיקה ונעמדת. רועדת. יד ימין עדיין אדומה חמה, לחה. יד שמאל חיוורת יותר.
אני נעמד מאחוריה, עדיין עטוף בשמיכה, פותח מכנסיים וכמעט מבלי לגעת בה, מחליק את הזין שלי לתוכה. אני מזיין אותה לאט לאט. נותן לה להרגיש את החום שלי, בנקודה אחת בלבד. בתוכה.
הרעידות שלה הופכות להיות חזקות יותר, ככל שאני ממשיך וכשאני נוגע בה פה ושם בידיים החמות שלי (תמיד חמות), היא גונחת בעונג וכאב, של הפשרה. אנחנו ממשיכים ככה עוד קצת, עד שבסופו של דבר אני שולף את עצמי החוצה, מוריד אותה על הברכיים וגומר לה על החזה. אני יכול לראות איך העור החיוור מקור שלה מאדים מסביב לטיפות הזרע החמות שלי. כמעט רותח בנקודת המגע. אני מדמיין שאני שומע טסססססס של רתיחה.

"ת...ת...תודה א.א.אדוני" היא ממלמלת ברעד.
"למקלחת, כלבה" אני אומר לה.
היא נעמדת עירומה במקלחת ואני פותח את המים בשבילה. היא רועדת כולה וכשהמים הקרים נוגעים לה בכפות הרגליים היא לא מרגישה כלום, אבל כשהמים החמים מגיעים, הכאב של ההתחממות משגע אותה. היא בקושי מצליחה לעמוד ועוברות כמה שניות טובות עד שהרעד שלה מפסיק.

"אף פעם לא עשיתי משהו כזה" היא אומרת
"תמיד יש פעם ראשונה" אני אומר, "איך היה?"
"מוזר. קשה מאוד. מחרמן. מאוד לא צפוי" היא אומרת.
"אני משתדל" אני אומר ומחייך, "אני הולך לראות אם החולצה שלי התייבשה"

אני הולך למטבח וממשש את החולצה שהשארתי על הכיסא. אני לובש אותה, ושם מים לקפה.
אם רק היה עכשיו גם מרק עוף, הייתי מסודר לגמרי.
קר היום.