בלשון ציווי!

היא מספרת לי שהיו לה פעם סשנים עם איזה אדון, שאהב לראות אותה מלקקת שפיך קר. כלומר, לא קר מהמקרר, אבל לא חם וטרי ישר עכשיו מהגוף. אני מבקש ממנה קצת יותר הסברים, אז היא מספרת שהיה לו בסלון שולחן זכוכית, והוא היה גומר עליו מתישהו בתחילת או במהלך הסשן, וממשיך כאילו כלום. ורק בסוף, אחרי שהסשן נגמר והיא היתה מתלבשת ומתקלחת, הוא היה מוריד אותה שוב על ארבע, ללקק את השפיך הקר מהשולחן.
אז אני שואל איך זה היה, והיא מספרת שזה היה אחד הדברים היותר משפילים שהיא עברה, ואחד הדברים היותר מגעילים שהיא טעמה. בגלל הטמפרטורה והמרקם היא לא הצליחה להמנע מלחשוב על נזלת או חלזונות ובכל פעם זה כמעט גרם לה להקיא, ובכל זאת.
"נשמע מקורי", אני אומר בחצי צחוק. והיא מגחכת.
"כן", היא אומרת, "בכלל היה לו קטע עם נוזלי גוף"
"כלומר?" אני שואל.
"הוא כל הזמן היה רואה פורנו יפני, מהסוג הזה שלא קורה בו כלום חוץ מעשרות גברים שבאים וגומרים לבחורה אחת על הפנים. מכסים אותה בשפיך, ולפעמים משתינים עליה בסוף ביחד"
"מכיר" אני אומר לה, "יצא לי לראות כמה פעמים. אפילו השתתפתי פעם באיזו מסיבת סקס בגרמניה שהיה בה מין אירוע כזה, שבו בערך עשרה גברים, כולל אני, עמדו מסביב לזוג שהזדיין וגמרו לבחורה על הפנים"
"וזה הדליק אותך?" היא שואלת.
"באופן די מוזר, כן" אני אומר. "קשה להסביר את זה, אבל יש משהו בסיטואציה הזו, שהוא כל כך חריג, כל כך מוזר שיש בזה משהו מחרמן. ותאמיני לי, לעמוד ליד עשרה גרמנים, חלקם שמנים וזקנים, ולהביא ביד, זה לא קל להתחרמן"

היא צוחקת.
"היתה לי פעם פנטזיה כזו" היא אומרת "אבל אין לי אומץ או כוונה לממש אותה"
"למה?"
"אתה יודע איך זה. יש פנטזיות שצריכות להשאר פנטזיות. חוץ מזה, אני לא אוהבת קהל. אני לא רואה את עצמי נהנית ממשהו שקורה מול עשרה אנשים או יותר"

"אני מבין" אני אומר, ולא יכול להפסיק לחשוב עליה עכשיו, ערומה, בחדר מלא גברים, שכולם עוברים עליה אחד אחד, מאוננים וגומרים לה על הפנים. ולא יכול גם להפסיק לחשוב על איך הפורנוגרפיה היפנית הזו מסבכת לי את הפנטזיות והמיניות בדרכים שלא דימיינתי לפני זה.
אם פעם רק המחשבה על לקבל מציצה היתה מספיקה לי, עכשיו המציצה צריכה להיות כשהבחורה תלויה הפוך מהתקרה, מכוסה בשעווה, ומסביבי מלא יפנים מחכים לתורם.
התמונה הזו שקופצת לי לראש עוברת לי ישר לפנים, ואני לא יכול שלא לחייך ולגחך בקול.

"מה?" היא שואלת.
"סתם, דמיינתי אותך בסיטואציה כזו" אני אומר לה.
"אין מצב" היא אומרת.
"ומה עם המרפסת?" אני שואל
"מה עם המרפסת?" היא שואלת.
"מה אם אני רוצה שתתפשטי ותצאי למרפסת" אני אומר.
"קר בחוץ" היא אומרת "למה במרפסת?"
"המרפסת נותנת תחושה של קהל. תחושה של סכנה בהחשפות" אני אומר.
ומה תעשה לי שם?" היא שואלת.
"שום דבר" אני אומר. "את רק תרדי על הברכיים, ואני אביא ביד ואגמור לך על הפנים כמו קטע מפורנו יפני".
"שום דבר, הא?" היא צוחקת.
אבל שניה אח"כ היא מורידה את החולצה והחזיה, אבל נשארת עם המכנסיים והנעליים. ועוטפת את הכתפיים שלה בכירבולית שעל הספה, ויוצאת למרפסת. ואני עדיין קצת המום, כי לרגע לא חשבתי באמת שזה הולך לקרות. ואני יושב שם קפוא, מביט בה.

"בוא" היא אומרת, "לפני שחוזר לי השכל לראש"
אז אני קם, ובשלושת הצעדים שמפרידים ביני ובינה, פותח את כפתורי המכנסיים ומתחיל לגעת בעצמי. והידיים שלי מרגישות לי חמות חמות חמות.