ואם תשוב ולא תמצא אותי בבית
חכה לי רגע קט, חכה כמה דקות,
יצאתי בודאי וכבר אני חוזרת,
הנה קול סנדלי טופף במדרגות
חכה לי שאשוב, אל תמהר לברוח,
ואל תשאיר כמו אז על גב דלתי פיתקה,
ואל תשאיר מכתב בתוך תיבת הדואר
אשר ימים רבים כל כך נותרה ריקה.
אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי
ואם תשוב היום, אחרי הצהריים,
אפתח מיד את התריסים המוגפים,
השמש הגדולה תשלח כמו אז כפיים
אל חולצתך ואל פניך היפים
ואם תשוב אלי בערב קור ודלף,
תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור,
אני אסגור בלאט אחריך את הדלת,
אני אוביל אותך לחום ואל האור
אם תשוב, אם תשוב,
אם תשוב אלי
ואם תשוב רעב, נושא אבק ועוני,
ואם תשוב עייף מדרך ארוכה,
ואם תשוב אלי בודד וזר כמוני,
אני עוד מחכה, אני עוד מחכה
אזי על השרפרף פשוט תשב בשקט
וכל אשר תאמר בכלל זה לא חשוב,
אהיה אולי בוכה, אהיה אולי צוחקת,
אומר רק שתי מלים: ידעתי שתשוב.