לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השקפותיה של שפחה.

עוד שפחה בים של דבורים, לפחות אני מספיק חכמה כדי לא להרוג את עצמי כשאני דוקרת את אויביי.
לפני 14 שנים. 23 בינואר 2010 בשעה 21:41

טלפון לאחותי.

אני- איך היה לך בתיכון?
אחות- אה? אני יודעת? רגיל.
אני- מה זה רגיל?
אחות- מה זה משנה?
אני- סתם. סקרנות.
אחות- היה...בסדר. לימודים, ים, זיונים, ואז פגשתי את רונן.
אני- כן אני יודעת אבל התיכון עצמו?
אחות- שיגעת אותי.
אני- מה עשיתי?
אחות- נו מה את רוצה ממני, הייתי פופלרית הרבה חברים הברזנו המון והייתי צריכה להשלים בגיל 25
אני- חחח, היה שווה את זה?
אחות- לא אחותי זה לא היה שווה את זה. צאי מהסרט שלך, איך נכנסת לזה?
אני- סתם.
אחות- שיט, אחיינית שלך במצב רוח נוראי היום. נדבר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מסנג'ר, חבר הכי טוב מאמריקה.

אני- אז? מה אתה חושב?
הוא- אני חושב....שעשינו יופי.
אני- כן אבל
הוא- אין אבל, את מתחרטת?
אני- מה פתאום, סקרנית.
הוא- למה? מבחינתינו זה לא קרה זוכרת? אבל מה נזכרת בתיכון עכשיו?
אני- סתם.
הוא- אפשר לחשוב, זוכרת את המסיבות סטודנטים שלנו? בגיל 18?
אני- חחח כן. היה ענק.
הוא- רואה?
אני- כן, אני מניחה.
הוא- בדיוק, בקיצור שמעי אם את כבר פה, אני עובד על משהו חדש, זורם לך מתמטיקה קצת?
אני- תן בי.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מגרדת את השאריות של המקרוני והגבינה ויושבת על הספה הסגולה שלי, ישיבה מזרחית.
אני יודעת שאמרת לי לא לחשוב על זה.

אני נשכבת אחורה, ונותנת למוזיקה לנגן בראשי.
נשענת על הכרית ומתכסה.

אבל בשבילך יש לי מקום מתחת לשמיכה, שתוכל לשכב לידי בלי כיסויים.
בלי כיסויים בכלל.

לילה טוב פופינס.

לפני 14 שנים. 22 בינואר 2010 בשעה 18:41

התעוררתי בבוקר, לבד, בלי שעון מעורר, דופקת התמתחות קלה ומעבירה יד דרך השיער המבולגן שלי, כי חפפתי אחרי המסיבה.
מסתובבת, רק כדי להרגיש את הידיים שלו מסתובבות איתי, מתכרבלת איתו, מתעוררת עם חיוך.

שנייה אחר כך אני כבר מרגישה אותו בכל מקום, תהרגו אותי ככה, שאני מרגישה אותו, את הנשיקות על הצוואר, היד על הצוואר, שיעשה מה שהוא רוצה איתי, זה באמת לא משנה, העיקר שזה הוא.

ימי חמישי ניהיו האהובים עליי, וצהריי יום שישי, רק כי אני יכולה לקוות שאני אתעורר והוא יהיה שם, ער, מתעורר לפניי, נאבק להעיר אותי.

קמנו, אבל רק אחרי שאני מסוחררות מרוב אורגזמות.
תגיד, יותר מדהים אתה יכול להיות?
תגיד, יותר ממכר אתה מסוגל להיות?
תגיד, איפה היית כל הזמן הזה?

אוכלים מלאווח, וביצה, ורסק עגבניות מדהים שהוא הכין, כי כל דבר שהוא נוגע בו מדהים. מגיעים למסקנה שלעשות סקס עם קונדום זה כמו לשתות קולה בלי גזים. 😄




וואו. יופי שאני לא נופלת פה.
תגיד, אתה שם לב שאני נופלת פה?

שיהיה לנו סוף שבוע נהדר חבריי הבדסמים.


" class="ng_url">

לפני 14 שנים. 21 בינואר 2010 בשעה 13:03

סוף שבוע סוף שבוע סוף שבוע סוף שבוע!!

אתמול הייתי עצבנית כי לא ישנתי ולא מי יודע מה אכלתי.
להלן סיטואציה

המזכירה- מארה תעבירי לי את המחשב טוב?
מארה-לא.
המזכירה- *נעמדת* מה?
מארה- לא.
המזכירה- אבל אבל

*שימו לב לשינוי כוחות!!*

מארה- תשיגי גבר, אני יודעת שזה קשה לך, שירים את המחשב ויעביר אותו, ומכיוון שאת עוברת למחלקה שלי, כדאי שתלמדי לחבר מחשב.
המזכירה- אה...טוב...היום?
מארה- מחר. על הבוקר. 9 וחצי אני מתחילה, 9 וארבעים את כבר בעמדה.
המזכירה- אההה עכשיו את כאילו ...הבוסית?
מארה- את יודעת לתכנת?
המזכירה- לא..
מארה- אז מה את רוצה ממני?
המזכירה- אני עוברת למחלקה שלך..
מארה- תאמיני לי, אותי לא שאלו.
אחת הבנות שעובדות איתי- מארה...תנשמי דקה חומד, את עוד שנייה אוכלת אותה, היא עוברת לנהל את המסמכים במחלקה.
מארה- אה. טוב. שיהיה. לא ישנתי. עזבו אותי.

סיטואציה מספר שתיים

הסמנכל- מארה?
מארה - *לא מרימה את העיניים מהמסך* אמממ.
סמנכל- מארה תקשיבי אני יודע שהיה לנו חילוקי דעות...
מארה- לא, חילוקי דעות יש לי עם השכנים שלי, איתך אני פשוט לא מסתדרת.
סמנכל- הבנתי. לפנות אלייך ביום אחר?
מארה- אתה הלקוח.
סמנכל- ואת מחזיקה את כל הפרויקט שלי בידיים שלך.
מארה- ערן תקשיב, לא ישנתי כל הלילה,לא אכלתי צהריים ואני עצבנית, אתמול טענת שאני לא יודעת לעבוד והיום אתה טוען שאני מחזיקה את הפרויקט שלך, אז בוא נסדר דברים. אני את הגדרות שהתפקיד שלי מזמן מילאתי, ועוד הרבה יותר, כרגע אני עסוקה בלהסביר לאנשים למה התוכנות שלהן לא זזות, וזאת מכיוון שהחלטת על דעתך האישית וללא התייעצות מהאיש טכני שלך, שזאת אני, להתקין אדאון. אז כן ערן, בוא תפנה אלי יביום אחר.
סמנכל- את יכולה לתקן את זה או לא?
מארה- הטלפון שלך מצלצל?
סמנכל- לא..
מארה- לקוחות צעקו עלייך היום?
סמנכל- לא...
מארה- אז כנראה שמישהו מסדר את זה, וזה בטח לא הבוגי מן מתחת למיטה
---------------------------------------------------------------------------------------------------------

נו.
נראה אותם מפילים אותי 😄

צהריים טובים חבריי הבדסמים!

לפני 14 שנים. 20 בינואר 2010 בשעה 14:15

im not going down without a fight you bitches.

בני זונות.
לא יעזור לכם בדין!
אף אחד לא מפיל אותי.
אני לא אתן לזה לקרות
לא לה
לא להם
לא להן
ולא לו.

רוצים מלחמה? קדימה מלחמה.

פרויקט אחד נופל, שלושה קמים, שלושה פרויקטים חדשים, מתחרים.

I Am So Back In The Game.

פוקוס חבר'ה פוקוס, והיום יקיריי, היום היה פוקוס, הרגשתי שוב עצמי, החריפות חזרה, הציניות הכתה שנית.
תפילו אותי, תכו בי, אבל זה לא ישנה את העובדה שאני אעמוד על הרגליים שוב, ושוב, ושוב, ושוב.

אמר לי אתמול מישהו חכם שאני צריכה לעשות דברים בשביל עצמי, העיתוי שלו היה מושלם.

אני טובה מדי בזה, זה הכישרון שלי, יש כאלו שמציירים, יש כאלו שרוקדים, שרים, מהנדסים, מעצבים....אני...אני מתכנתת. נשמע חנוני! אני יודעת! אבל תסחפו ברוח המלחמה! קדימה!

לא ישנתי הלילה, עברתי עינוי עצמי, כדי לזכור כנראה, שאני עושה את כל זה בשביל מטרת על.
מטרת העל שלי.

מצחיק, לפני שנה היא נראתה חלום.



היום? אני יודעת שאני זאת שאחליט אם היא תהפוך למציאות.


צהריים טובים חבריי הבדסמים.

לפני 14 שנים. 19 בינואר 2010 בשעה 11:02

תרימי, תרימי, גב ישר, פרצוף למעלה, רשעות, רשעות אמרתי! נו מה! מה אתם צוחקים עכשיו!?


וכך ערב הצילומים התחיל, שמו את קוקי (המדהימה ,המטריפה, נא לסגוד) ואת סטאר (הפאקין מושלם) שלה יחד עם פופינס (לסגוד בי'ציס!) ומארה (רגליים ארוכות)

עוד שהתחיל הערב אני בתמימות דעתי שתיתי לי קפה עם סטאר (מושלם) ודיסקסנו על אה ועל טעמי אספרסו למינהם, פופינס נמשך לחדר על ידי קולה של קוקי לזמן ממושך , בחינה אולטימטיבית של האופי הסקרני שלי, אחרי זאת, יצאו מן החדר שרגא (כינוי אמיתי שמור במערכת) שנראה חתיך להפליא אם מותר לי לציין ולא הספקתי לציין זאת בפניו, פופינס (לסגוד) קוקי (לפחד) חיוכים שטניים מרוחים על הפרצוף, דרינק קטן וקדימה לעבודה.

חצאית מזכירה, מקטרון צמוד, רשת, נעלי עקב, שיער אסוף, ולמשרד לבדוק את התאורה,
סטאר נכנס באלגנטיות מפגין את גופו בוחן את ההתאפקות שלי (הייתי מנומסת להפליא!)
על שש עם כוס קפה על גבו, והצילומים מתחילים.

פופינס-מארה, לכי ימינה, שמאלה, סטאר תוריד את הגוף, עוד, עוד , עוד.
מארה-אני אומרת לכם הכוס הזאת תיפול
קוקי- את לא נראית דומיננטית!
מארה- מה- את - אומרת, מעניין למה.
קוקי- גב ישר, פרצוף למעלה, רגליים שיראו את הביריות, תרימי את החצאית , גב ישר.
מארה- שידור חוזר של הילדות שלי עם אחותי הגדולה.
קוקי- *מסתכלת על סטאר* אתה בסדר?
מארה- יו איזה חמודים , לבכות.
קוקי- גב ישר מארה!
(מה ישר מה! היד שלי עוד שניה מתפרקת והחוליות בגב כבר כותבות צוואה!)

עוברים סצנה.
קוקי- טוב זוזי, אני אראה לך איך עושים את זה, מושכים את השרשרת, מושכים! רשעות! דומיננטיות
מארה- טוב אולי היא תעשה את זה?
פופינס- נו קדימה.
*עולה על שולחן המטבח*
קוקי- תרימי את הרגל , אחת על הכתף שלו, אחת על הארון, ואם את שורטת את הארון את מתה.
(אבל אין לחץ! לאאאאאאא)

אני מסתכלת כלפי מטה על סטאר (מושלם) בדוגרי נתקעתי על העיניים שלו (מהממות) 20 שניות, נשפכת מצחוק.
קוקי- מה יהיה?
מארה- הוא עושה לי פרצופים!
סטאר- אני!?
מארה- זה לא ופר!
סטאר- אני לא עושה לה פרצופים!
קוקי- תרימי את הראש למען השם, תסתכלי עליו, רשעות כבר אמרתי??
מארה- אבל אבל אבל הוא כזה חמוד!

כבוד פופינס לוקח את הזמן שלו, סנאפ סנאפ, תמונה. סנאפ סנאפ, שריר נתפס. סנאפ סנאפ כואב לי. סנאפ סנאפ לא לא באמת שכואב לי. סנאפ סנאפ השריר!!! כושיליאחותכם הצולעת!

עוברים סצנה.
קוקי- שימי לו רגל בין הרגליים, אבל אגרסיבי נו
(אבל אני לא רוצה להכאיב לו נו)
קוקי- אגרסיבי!
(טוב שמעו, אם קוקי הייתה צורחת עליכם פקודות גם אתם הייתם עושים מה שהיא אומרת)

חם לי, אני מזיעה, אני מזיעה, חם לי, אם זה לא היה בשביל פופינס כבר מזמן הייתי פורשת.
וסטאר כזה מושלם, לא מתלונן לא כלום, ויתרה מזאת , הוא מרגיש בפנאן, הכול טוב.

הופכים תפקידים, אהההה מרגיש הרבה יותר טוב, רגל על הגב, ופתאום הצלפה קלילה.
מארה- מה למען השם?
קוקי ופופינס- נקרעים מצחוק.
*עוד הצלפה*
מארה- בונא! בוא בוא נחזור לקטע שהרגל שלי בין הרגליים שלך סטאר בוא!
קוקי- נו מה! עכשיו את עצבנית!?

היה כיף 😄 יצאו תמונות מדהימות לפי דעתי, אבל יותר מזה, קוקי את נפלאה, אבל באמת, ההתלהבות האכפתיות, הבימאות הטבעית, הדומיננטיות המתפרצת, שפותחים את המילון הבדסמי על פמדום רואים תמונה שלך, עוד השמת לי קולר על הצוואר, ויש לי קטע אנטי קולרים, ואיתך לא היה לי בעיה, מה לא, עוד התחשק לי לגרגר כמו חתול ולהשעין את הראש אחורה שיהיה לך נוח.

סטאר אתה בכלל משהו מהסרטים, ועוד התאפקתי 😄 כי אני מנומסת כזה, ופחדתי עליך.
פופינס.....אתה בכלל מדהים, אתה גורם לברכיים שלי לרעוד, גורם לי לרצות לרדת על ארבע ולהישאר שם כל היום, אבל זה כבר פוסט אחר לגמרי.


אני בטוחה שיצא פרויקט נהדר, הלך לי הידיים, הדו ראשי, הגב, השיער, התחת, הגב עליון, אבל בהחלט שווה כל רגע, ויש לי הרגשה שגם הם נהנו. נייכון? נייכון!

צהריים טובים סוטים בדסמים שכמותכם!!!




:]

לפני 14 שנים. 19 בינואר 2010 בשעה 8:57

אני עוד אכתוב את הפוסט של הבוקר, זה יגע, זה יגיע.

בינתיים...כי....סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס 😄
בוקר טוב חבריי הבדסמים.




" class="ng_url">

לפני 14 שנים. 18 בינואר 2010 בשעה 8:16

אתמול עשיתי ערב עם עצמי.

ישבתי על הספה וסידרתי ציפורניים, הפסטה התבשלה על הכירה, ריח העגבניות שמנת ויין לבן באויר, הטלפון מדי פעם מודיע על הודעה...ואני ...מתעלמת מהרוב.

מגיע לי קצת זמן עם עצמי, אני מדליקה את הדוד, ומפנקת, 45 דקות שיהיה מים רותחים.
מסננת את הפסטה, מכינה את הרוטב, מכבה את הכירה ונכנסת למקלחת.

שום דבר שאגיד לא יצליח לתאר את ההרגשה של המים באותו רגע, אני כל כך עייפה, הבוס שלי צדק, הידיעה שנכשלתי אוכלת אותי מבפנים, ולא משנה מה אני אעשה כרגע אני שוקעת לתוך עצמי.
וכמו שאני מכירה את עצמי, ואני מכירה את עצמי די טוב, אני חייבת לצאת מזה, ולצאת מהר.

אז אחרי המקלחת הדלקתי טלויזיה, וראיתי ערוץ דיסני, כמו ילדה קטנה, כוס יין לבן ופסטה, כמו שאני אוהבת, הכלב נשען עלי בעדינות ואני מבצעת תהליך סימביוזיה עם הספה.

אני לא יודעת אם המונולוג הבא היה חלום או חלום בהקיץ.

-ביג דיל
-בדיוק
-אז נכשלנו, קורה
-נכון מאוד
-נחזור לעצמנו, בדיוק כמו שהיה פעם, כאילו כמה זה כבר קשה לעשות את זה?
-זה קשה שאת לא אוהבת את זה
-מה נדפקת? את מתה על זה
-ברור, ברור למדתי את זה כל חיי, אני מאוהבת בזה
-לא נכון, את אוהבת לעבוד, אבל לא בזה
-שטויות
-אל תגידי לי שטויות.
-זה קרש מקפצה נהדר, זה תחום מעולה, אני מוכשרת בזה, כל שביל שלקחתי בחיי מוביל בדיוק לזה.
-ואת שונאת את זה
-אני לא!
-אוקיי! מה את כן אוהבת בזה
-אני אוהבת המון דברים מה זאת אומרת.
-למשל?
-למשל...למכור תוכנה, ולהמציא שאילתא חדשה, ולראות את הפרצוף של גיסי שאני בונה משהו שהוא לא חשב עליו, ולשמוע בכנס שזה טירוף שאני צעירה כל כך , ולשמוע את השם שלי שמדברים על התוכנה, ולשבת במשרד עם הקפה והמזכירה שצורחת בטלפון, ולצחוק על יום העבודה עם מנהל השרתים שלי, ולשתות את הקפה אחרי היום הארוך.

אני מחייכת לעצמי. היום הזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה, לא משנה מה יקרה, מתי יקרה, מי יקרה, תמיד היה לי את התוכנות שלי, הן לא בוגדות, צורחות,משקרות, אבל הן גם לא מצחיקות או מחבקות או מנשקות.

איזון, הכל קשור לאיזון.

אוף פופינס, אני מתגעגעת אלייך (ואין לכם מושג כמה זה לא אופייני לי!)


-----------------------------------------------------------------

אני מתנצלת מראש בפני כל מי שהייתי יחסית קרה אליו אתמול, היה לי יום מוזר 😄


בוקר טוב חבריי הבדסמים.

לפני 14 שנים. 17 בינואר 2010 בשעה 9:19

הוא- ".....וזה עוד בלי לדבר על הפגישות!"
אני- אתה צודק
הוא- ומה עם השעות? מה איתם אמממ?!
אני- אתה צודק נו
הוא- ועל תאריכי היעד לפרויקטים?
אני- נכון
הוא- וההרצאות!?
אני- נכון
הוא- ומה למען השם עם ההדרכה? אה?! גם את זה תשכחי!?
אני- מה פתאום
הוא- אה, נכון פשוט לא תקומי!
אני- אבל שנייה נו זה יותר מסובך
הוא- מארה אל תתני לי את הבולשיט הזה מעבר לעובדה שאני הבוס שלך אני גם גיסך ואני יודע בדיוק מתי את הולכת לפתוח את הפה ולנסות לסובב אותי! ומכיוון שאת תצליחי! תסתמי כבר מעכשיו!
אני -*בולעת את הלשון* אוקיי
הוא- אז מה יש לך להגיד להגנתך?
אני-......שמע....
הוא- בלי שמע!
אני- טוב אבל...
הוא- בלי אבל!
אני- נו למען כל הרוחות! פישלתי טוב! פישלתי!
הוא- יופי. עכשיו לכי לעבוד עם ההרגשה הזאת, תאכלי את עצמך יומיים ואז תחזרי לעבודה טוב? יש לנו כנס יותר גדול מתקרב ובינתיים, אני לא יודע אם את בכלל מוכנה להציג

*עולמי נופל עליי**

אני- אבל אבל אבל אבל זו התוכנה שלי!
הוא- של החברה
אני- אני בניתי אותה!
הוא- אבל במקום להתנהג כמו מתכנתת המחשבים הגאונית שאת יכולה להיות את מתנהגת כמו ילדה בת 16 שמזדיינת עד אור הבוקר עם עבודה של ברמנית! אז איך, איך בדיוק אני אמור להגיד , זאת מנהלת המחשוב שלי, איך מארה, תגידי לי איך.

אני- אתה.....לא.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
טוב, הגיע הזמן להוריד הוליך, להיכנס למסלול בחזרה, הנחתי לעצמי יותר מדי התפרעויות, זה לא שאני צריכה לשנות יותר מדי, אין בעיה עם לצאת, זה לא מה שמפריע, זה פשוט השעות שינה שלי, אני חייבת להיות במיטה עד חצות מקסימום, ולהתייצב יותר מוקדם במשרד, אחרת זה פשוט לא יעבוד.

פיצי שלי, מקווה שלא תתבאסי עליי, אני מבטיחה שאני עדיין אהיה איתך, פשוט אחזור הביתה מוקדם יותר.

פופינס יבין אותי בקלות, אין לי ספק בכלל, כי הוא מדהים, וכולכם צריכים להשתחוות לו.

ובקשר לכל השאר...סופ"ש תמיד מיועד למסיבות 😄 גיסי אפילו הבטיח שלא נעשה יותר שיחות ועידה בשבת. אבל בינתיים...

החיים קוראים לי להתעורר.

אוהבת אותכם חבריי הבדסמים.

לפני 14 שנים. 14 בינואר 2010 בשעה 9:20

אני- אוי שיט אוי שיט אוי שיט אוי שיט
*קופצת מהמיטה תופסת את הג'נס רצה לשירותים*
אני- נו פאק פאק פאק פאק פאק
מצחצחת שיניים ולובשת את הג'נס
אני- סעמק סעמק סעמק סעמק
רצה לשירותים, אוספת את השיער
אני- נו מה אני רצינית, דווקא ביום חמישי!?"

**טלפון**
אני- תמי , אני יודעת , אני רצה.
תמי- הלקוח כאן!!
אני- אני יודעת!!
תמי- השעה 10:40!
אני- נו מה! לא הבנת שאני יודעת!?
תמי- אבל אבל!
אני- תמי, זה לא יעזור עכשיו, תני לו קפה או משהו , תגידי שאני מחשבים נוראים עם זמנים ותיהי נחמדה, אני אטפל בשאר"
תמי- אבל אבל
אני- תמי!!!
*ניתוק*

נו מה, מ-כל- הימים, דווקא היום קמתי מאוחר, ישנתי אצל פיצי, כי היה כבר ממש מאוחר וכבר רציתי להרוויח כמה שיותר שעות שינה, בסוף קמתי בשעה 10:15.

אז ישר ירדתי למטה ואני עולה על מונית, מתיישבת ומציינת את הכתובת, והבחור....במקום להיות מהיר ומטורף כמו כל נהגי המוניות! שם לי בוב מרלי וגולש על כביש. כאילו מה. מרפי צוחק עליי?
מה הסיכוי שביום היחיד שבאמת לחוץ לי להגיע לעבודה אני נופלת על ראסטה מן טקסי.
ולא רק זה, הוא עוד מחליט לי לסוע דרך הטיילת, לראות את הים אעלק!
עכשיו אני יושבת , הטלפון לא מפסיק לרטוט, ועוד אמא שלי החליטה שעכשיו זה זמן מעולה להתקשר להגיד יום טוב, שניה אחר כך אחותי מתקשרת לדבר איתי על זה שהיא מתגעגעת לבעלה, וכל זה! ואני חייבת להגיע לעבודה!

אחרי 20 דקות (!!!!!!) בארץ הגאנג'ה ירדתי מהמונית , רצתי לתוך הבניין, לשירותים להתאפר כמו שצריך, ועפתי למשרד

אני- פה הגעתי פה.
מזכירה- הם מחכים לך!
אני- כולם אומרים את זה בזמן האחרון

נכנסת לחדר הישיבות

אני- בוקר טוב כולם
הם- בוקר , מעולה, כן , עיכוב, קדימה.
אני- בלאקאאוט**

בשלב הזה הסתכלתי עליהם ובונא!! אין לי מושג על מה הפגישה, איך זה יכול להיות? ולמה הם מסתכלים עליי? אני לא אמורה לשבת ומישהו אחר מדבר?
בקיצור מסתבר שאתמול אחרי שעזבתי את העבודה, הבוס הגדול התקשר לבקש מהלקוח שלי שאני אסביר לעמית עבודה שלו על התוכנה, מסתבר שהפגישה הזאת הייתה פי 70 יותר חשובה.
אני חשבתי שזו עוד פגישת מכירה. ואיך גיליתי את זה? בחוכמה 😄
יצאתי החוצה לבקש שיביאו לנו כיבוד וקפה, תמי אחריי שכבר הבינה שאני ממש לא יודעת מה נסגר, תדרוך מהיר, וקדימה לעבודה.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ובנימה יותר רצינית, אתמול קרה דבר נורא חשוב, ורק אני מודעת לעובדה זאת, פיצי לא הייתה במצב רוח, אז הלכתי לפיצי לעודד אותה, פיצי עוד נרדמה לה ואני רציתי להרוג אותה, אבל בסוף פיצי קמה והצלחנו לעשות לה מצב רוח יותר טוב.

אבל זה לא הדבר החשוב, אחד הדברים שמאפיינים אותי, זה שאני נותנת מיליון אחוז לחברים שלי, ואני מצפה לכ60 אחוז אולי 70 אם אפשר 😄 וזה בסדר, פיצי נותנת הרבה הרבה הרבה יותר, תאמינו לי היא לא קמה מהמיטה בלי סיבה 😄

אבל בשלב מסוים של הערב הייתי נורא עצבנית, אבא שלי חפר לי, אמא שלי צנחה עליי בהפתעה לביקור (תגידו....מה עובר להם בראש שהם עושים הפתעות כאלו?)
ורק רציתי לצרוח ולצעוק, אבל לא רציתי ליפול על פיצי, כי פיצי הייתה גם ככה במצב רוח רע, ולא על אחותי, כי היא בכלל בקטע קריטי רע.

אז התקשרתי לפופינס, וזה נדיר כי בדרך כלל אני לא כזאת שצריכה להתבכיין למישהו, וגם אם כן אני הולכת לאחותי, כי היא מבינה אותי מעולה.
ופופינס כזה היה בשקט ורק הקשיב, ואני בטוחה שלא הבין את רוב הדברים שאמרתי כי הייתי קצת עצבנית, ולא היה לי כזה כיף ליפול על פופינס, הייתה לו עבודה ממש חשובה לעשות והכול.
ופופינס הקשיב 😄

וזה המון.

בוקר טוב חבריי הבדסמים.....בוקר מעולה.

לפני 14 שנים. 13 בינואר 2010 בשעה 9:45

לקוח - טוב, הבנו את העיקרון, אבל למה אני צריך אותך?

המוח של מארה- מה זאת אומרת מה אתה צריך אותי, בלעדיי אין תוכנה יא אהבל

מארה- אני לא טוענת שאין טעם להביא צוות טכני מבחוץ, אך לא תרצה לעסוק ישירות עם מקור הפיתוח של התוכנה? השירות אמין יותר, מהיר יותר, ואינך צריך להכשיר אותנו.

לקוח- אך העלות גבוהה.

במוח של מארה- גם זונת צמרת, אבל למי יש כוס יותר טוב? לזאת בצומת או לה?"

מארה- הכול תלוי, גם הסנדווי'ץ של ארומה יקר לעומת הקפיטריה, אך אין זה אומר שהקפיטריה באותה רמה.

לקוח- ובמידה ואני רוצה את התוכנה....אך לא את הליווי?

במוח של מארה- נו מה! אתה רציני, לא רוצה ליווי, אל תשלם! אבל אל תבוא אליי שפתאום תצטרך ליווי, אני אפנה אותך לאלנבי יא קמצן, טוב הגיע הזמן לסגור את השטות הזאת "

מארה- *מתיישבת על קצה שולחן הפגישות* אדוני, אני מבינה את הצורך בלחסוך, אנחנו אכן בתקופה לא פשוטה בתחום, אך שים לב, בעלות חודשית אתה מקבל את התוכנה ואת צוות המפתחים שבנה אותה, בשאר המקרים, צוות הפיתוח יושב מאחורי שער סגור ולך תשיג אותם, אני נותנת לך גישה מלאה לאנשים שבנו את -הכל- , משמע אין דבר כזה "אין פתרון" ובמחיר שעם כל הכבוד, כבר ירד לרצפה, אבל למען כל האמת אני לא פה כדי למכור לך , אני פה כדי להסביר לך.
אתה רוצה לקוחות מרוצים? או לקוחות זועמים. בחירה שלך.

לקוח- הבנתי. טוב מעולה. מתי נוכל להתחיל?
מארה- יופי. לקח לך רק שעה ורבע להבין את זה.
לקוח- סליחה?
מארה- שום דבר אדוני, בוא ניגש לחתימות?

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז הדבר היחיד שמעניין אותי הבוקר זה לשבת בשקט , להתחרמן עם הרדבולים שלי ושיעזבו אותי בשקט, הראש שלי בכלל לא בעבודה, הוא יותר על פיצי, שאני דואגת לה. וגם על פופינס, כי אי אפשר לא לחשוב על פופינס.

שאני סוף סוף מתיישבת מול המחשבים שלי, ופותחת עמדות.. אנשים משגעים אותי.
תגידו, לא שמעתם שאנשי מחשבים שונאים אנשים? לכו מפה.

והראש שלי חוזר למצב בדסמי כל שניה וחצי, נשפך עליי דיו , אני חושבת מה היה אם זה היה כחולים
המזכירה התכופפה להרים משהו על 4 , ואני ישר חושבת על לשים עליה רגל
היצר הסאדיסטי שלי מתחיל להשתלט עליי....אויש נו איזו תקופה נוראית להגיע, אתה לא יכול להגיע בזמן אחר?
יש בחור בעבודה שלי שיש לו גב של מתחרה אולימפי, חוצמזה הוא קוף, אבל איזה גב, העיניים שלי הופכות לאדומות ועוד שנייה אני שולפת שוט ממתחת לשולחן.

סעמק.

נו מה, איפה פיצי אולי אני אכאיב לה קצת. בונא!! אפילו הספסל ממתינים בחדר כניסה נראה לי שימושי ביותר, הנה זה מתחיל. עכשיו כל דבר יראה לי בדסמי. בעצם דקה. ככה זה תמיד היה.

בא לי לשבת ליד פופינס קצת , לשים את הראש שלי על הברכיים שלו, להתפנק ולחשוב על דברים ורודים טובים ונחמדים (הנה, עכשיו חשבתי על פטמות! רואים!?)

אין...מקרה אבוד אנוכי.
אוף, איפה פופינס שיבוא עם המטריה שלו ויקח אותי מהעבודה, נעוף לבומביי ונעשן אופיום עד כלות הנשמה, ואחרי זה נגלה שעישנו בכלל בוץ, והכול היה בראש, והסאטלה בכלל הייתה ספייס.

מצד שני.
שום סם..לא שווה לספייס.

יום מעולה חבריי הבדסמים.